גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

WeWork כמשל: המעשיות שמשקיעים מספרים לעצמם

בעולם שבו מיתוג הפך להיות כמעט הדבר הכי חשוב, החברות שגייסו מקרנות ההון סיכון הלכו צעד אחד רחוק מדי כדי למתג את עצמן כחברות חדשניות ● זה אפשר להן לגייס במכפילים גבוהים ולמשוך עובדים ● פרשנות

מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סאן/ צילום: רויטרס Yoshio Tsunoda
מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סאן/ צילום: רויטרס Yoshio Tsunoda

לארי אליסון, מנכ"ל ומייסד חברת אורקל, התייחס בשבוע שעבר לחברות אובר ו-WeWork - ההנפקה הגדולה ב-2019 וזאת שהייתה אמורה להיות ההנפקה השנייה בגודלה. "WeWork אומרת שהיא חברת טכנולוגיה, זה ביזארי; לאובר יש אפליקציה שהחתול שלי היה יכול לכתוב. אין להם כלום, לא טכנולוגיה ולא נאמנות (של לקוחות - ע"ז)".

בשבועות האחרונים, לאור התשקיף החריג של WeWork, החברה נמצאת תחת מתקפה, מוצדקת יש לומר. בתשקיף הופיעו אמירות הזויות שלא מופיעות בדרך כלל בתשקיף כזה, למשל, שמטרת החברה היא הגדלת התודעה הגלובלית. זאת עוד לפני עסקאות בעלי עניין בין החברה למייסד הישראלי שלה, אדם נוימן. אכן, WeWork הגדילה את התודעה הגלובלית, בעיקר כלפי הבעיות הטמונות בעמק הסיליקון, ובראשן נרטיבים מוגזמים, שאחראים לפחות לחלק מהחגיגה הקיימת היום בתעשייה העולמית.

מאז פרסום התשקיף, ורק לאחר ש-WeWork ספגה ביקורות רבות מגורמים מחוץ להייטק, מתחילים בעמק הסיליקון ובתעשיית ההייטק העולמית להתנער מהחברה. אומרים, למשל, שקרן בנצ'מרק היא היחידה מבין הקרנות המובילות שהשקיעה בה, ושבעצם היה ברור מאז ומעולם שזאת חברת נדל"ן ולא הייטק.

WeWork

היו כאלו שטענו שזאת חברת נדל"ן כבר לפני כמה שנים, אך היו גם תומכים רבים. אלו דיברו על כך שאין צורך בהגדרות חד-משמעיות לגבי סוג החברה, ושמו דגש על הצמיחה המהירה שלה ובעיקר על מודל עסקי חדשני. ההגדרה של סטארט-אפ התנתקה מהטכנולוגיה, והפכה להיות תוצאה של צמיחה מהירה ויכולת להתרחב באופן גלובלי.

אין ספק שהתשקיף של WeWork היה השתנה מהמקפצה, צעד אחד יותר מדי של המשקיעים, היזמים וסופטבנק אחת, שהיא המשקיעה הגדולה היום בתעשיית ההייטק, ועוד נגיע אליה. עם זאת, ראוי לשאול אם WeWork היא באמת חריגה, וגם אם כן - עד כמה היא חריגה? האם הנרטיבים המוגזמים לא נמצאים גם בחברות אחרות?

בקספר (שעוד לא פירסמה תשקיף לקראת הנפקה) דיברו על חוויית שינה, כשהם בסך הכל מוכרים מזרון באפליקציה; סנאפ, רשת חברתית, הגדירה את עצמה כחברת מצלמה; ובלו אפרון, שמנייתה קרסה לאחר ההנפקה, דיברה על הנגשה לכולם של בישול ביתי מדהים.

בעולם שבו מיתוג הפך להיות כמעט הדבר הכי חשוב, החברות שגייסו מקרנות ההון סיכון הלכו צעד אחד רחוק מדי כדי למתג את עצמן כחברות חדשניות. זה איפשר להן לגייס במכפילים גבוהים ולמשוך עובדים, שאחרת היו הולכים לעבוד בחברה מסורתית.

בקרנות, שאליהן זרמו סכומי עתק בחסות הריבית האפסית, חיפשו השקעות אטרקטיביות, התאהבו בצמיחה המהירה ובתהליכי דיגיטציה, ורבות מהן התעלמו מהיעדר חסמים, או מהעובדה כי הפעילות של החברות הללו רעועות ומתבססות על הוצאות שיווק מופרזות.

יש גם משקיעים רבים שמעדיפים להשקיע בטכנולוגיות עומק, כמו שבבים חדשניים או יכולות בינה מתקדמות, אך אי-אפשר להתעלם מהנרטיב המתעתע שמקיף את אותם חדי הקרן, חברות פרטיות שגייסו לפי שווי של יותר ממיליארד דולר.

הדיגיטציה אמנם סיפקה דאטה למוכר, אבל ברבים מחדי הקרן, הטכנולוגיה היא חלק זניח, אם בכלל קיים, בפעילות החברה. גם דומינו'ס פיצה מצליחה לשפר את פעילותה באמצעות הזמנות באפליקציה. בעידן הטכנולוגי של היום, לא כל חברה שמוכרת באפליקציה צריכה באופן אוטומטי לקבל מכפילים של סטארט-אפ חדשני.

במידה רבה, לקרנות שהשקיעו בחברות כאלו ודומות להן זה פחות הפריע. לקרן יש מטרה אחת עיקרית - השגת תשואה גבוהה על ההשקעה. הם לא אוהבים להודות בכך, אבל אין למשקיעים אינטרס עסקי לנפץ את החלום. במקביל, הן רוצות להמשיך לגייס קרנות נוספות, ושווי גבוה ("על הנייר") של האחזקות הוא הדרך לעשות זאת.

נראה שבמידה רבה אותם משקיעים התאהבו בנרטיב שמכרו כלפי חוץ. אחריהם הגיעו עיתונאים, שרבים לא היססו לכנות את WeWork "חברת טכנולוגיה". הרושם היה שהיצמדות לדברים "זניחים", כמו טכנולוגיה, היא חוסר הבנה של העולם החדש, של מודלים עסקיים חדשניים ושל נפילתן של החברות המסורתיות.

כשפניתי בעבר לקרן Aleph הישראלית (שהשקיעה ב-WeWork בשלב מוקדם) כדי לנהל דיון על הנושא, נעניתי בתשובה: "בעינינו זה לא דיון מעניין".

WeWork היא מקרה קיצון מכיוון שהיא גם מחזיקה בפועל בנדל"ן, והחלק הקהילתי שלה - הנרטיב שאותו ניסה נוימן למכור - עוד רחוק מלהיות קיים בפועל. אולם סימני השאלה צריכים להיות גם ביחס לכל חברה שהטכנולוגיה בה היא זניחה. שחקנים רבים בתעשיית ההייטק - מהמשקיעים, עבור ביזמים ועד לעיתונאים - צריכים לבצע חשבון נפש עמוק לגבי הסיפור שהם מוכרים כלפי חוץ. למשל, לעובדים פוטנציאליים או למשקיעים בקרנות עצמן. לא כולם נפלו בפח, אבל זהו הנרטיב סביב התעשייה ולא ניתן להתעלם מכך.

חשבון נפש נוסף שצריך לבצע כיום הוא סביב סופטבנק, וקרן ההשקעות של 100 מיליארד הדולר שלה. סופטבנק שינתה את פניה של התעשייה. עד שהפציעה, לא היו קרנות בהיקפים שמתקרבים לסכומים האלו. זה איפשר לסופטבנק להשקיע בכל חברה סכומים גדולים, לספק להן דלק לצמיחה מהירה, אך גם לחזק את הנרטיבים האלו. מבחינת סופטבנק, חברות כמו WeWork ואובר, אמורות להיות החברות שישלטו בשוק, ורבים חשבו "אם זה מה שסופטבנק סבורה - מי אנחנו שנערער?".

אולם דחיית ההנפקה והשווי הנמוך ש-WeWork הייתה עשויה לקבל אם הייתה מבצעת הנפקה, מעלה סימני שאלות לגבי סופטבנק. היא זאת שניפחה את הציפיות מלכתחילה על ידי סימון מנצחים שמתגלים באחרונה כשחקנים די בינוניים. איך בתעשיית ההייטק לא תהו לגבי זה?

הסיבה נעוצה בשילוב של שתי סיבות - הראשונה, נרטיב של סופטבנק לפיו היא רואה לטווח ארוך, ולכן המכפילים הגבוהים עוד יוכיחו את עצמם. השנייה, שסופטבנק מתדלקת את החגיגה וזה טוב לתעשייה - זה מעלה את רמות השווי וכאמור, משמר נרטיב של הצלחה. ב-WeWork עוד עשויים לסמן וי על מטרה אחת - הגדלת התודעה הגלובלית.  

עוד כתבות

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, מתנגדים העובדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטאר-גייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018, אחרי ששימש, בין היתר, כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעליה של חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 ● זאת, לכאורה, לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שרת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

קת'י ווד / צילום: Reuters

קת'י ווד שוב כובשת את צמרת התשואות בוול סטריט: האם ההצלחה תימשך

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה