גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זקוקים לשמאל חדש חדש? בואו נתחיל עם שמאל סולידרי ויצירתי שחותר לשוויון

כדי לחזור למרכז הבמה, צריך לגשר בין השמאל הליברלי לשמאל המעמדי

ניצן הורוביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק - המחנה הדמוקרטי / צילום: כדיה לוי
ניצן הורוביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק - המחנה הדמוקרטי / צילום: כדיה לוי

לפני חודש (ב-18.8.19) מלאו 50 שנה ל"פסטיבל וודסטוק" האגדי, שהיה אחד משיאיה של תרבות הנגד המערבית. מדובר באחת התנועות החברתיות, הפוליטיות והתרבותיות שמרדו ויצרו, הפגינו סולידריות והפיחו תקווה לשלום. זה היה אחד משיאיו של "השמאל החדש", הקול החדש והיצירתי שצמח בשנות ה-60, ולא נרתע מבעיות השמאל הישן הלא-גמיש, ובעיקר מהיישום הדיקטטורי הקומוניסטי של האידיאולוגיה המרקסיסטית.

התנועות החברתיות הללו - שקמו בכמה מארצות המערב - השכילו לייצר מניפסט חברתי ותרבותי, שהציג סדר חברתי חופשי וסולידרי, והן גייסו ומשכו המוני צעירים ברחבי העולם. וודסטוק היה השיא של תרבות הרוק והאהבה החופשית; שנה קודם לכן (ב-1968) מחאת הסטודנטים בפריז ובצרפת כולה, הייתה שיאו של שיתוף פעולה חוצה מעמדות בין פועלים לסטודנטים; וגם המאבק נגד המעורבות האמריקאית במלחמת וייטנאם היה ביטוי משמעותי ביותר למאבק עולמי. אבל לשמאל החדש היה גם מחיר שאותו אנחנו משלמים עד היום. מחיר שעומד, בין היתר, בבסיסו של פירוק השמאל הישראלי, כפי שהדבר היה נראה ערב הבחירות.  

שתי בעיות מרכזיות הפכו את השילוב בין המרד הבין-דורי המרגש, גילויי הסולידריות העמוקים והמאבק לשינוי חברתי - לדלק שהניע בסופו של דבר דווקא את הימין. ראשית, השימוש בערכים אוניברסליים שבא לידי ביטוי בפרויקט מדינת הרווחה המרחיבה של פוסט-מלחמת העולם השנייה, נוצל על-ידי הימין לניכוס ערכי הלאומיות והפטריוטיות, והפך אותו לנושא הדגל תרתי משמע ולשומר הסף מול "השמאל ששכח מה זה להיות יהודי".

שנית, הפער בין השאיפות להגשמה עצמית של חברי השמאל החדש לבין מציאות חייהם של פועלי הייצור בעולם השלישי, הובילה ליצירת שמאל ליברלי אמפתי שזנח לעיתים את המאבק המעמדי. הסוג הזה של השמאל נאבק לעיתים להפסקת הכיבוש, ומנגד לא נאבק מספיק, כך נראה, למען שירותים חברתיים ציבוריים שעלולים לפגוע בחלק מהפריבילגיות שלו. למשל, כאשר עיריית תל-אביב מניחה דוחות על חלונותיו, הוא נאבק בעד חניה על מדרכות ולא מספיק עבור תחבורה ציבורית איכותית. לכך יש להוסיף את הצלחת "פרויקט מדינת הרווחה" שהוביל השמאל, שלא השכיל לאפשר לקבוצות חברתיות שחייהן השתפרו פלאים, ולתת להן מקום מרכזי בהנהגה הפוליטית. זה קרה במדינות רבות במערב וגם בישראל.

וכך, בעוד השמאל החדש ונגזרותיו הפיחו תקווה בקרב צעירים ממעמדות מבוססים, הימין השכיל לגייס לשורותיו את המעמדות הנמוכים, וזכה לתמיכה בפרויקט הניאו-ליברלי של "פירוק מדינת הרווחה" שהוא מוביל כבר מספר עשורים. השמאל הליברלי תרם לכך לא מעט, כשרבים ממנהיגיו הובילו ביחד עם הימין מדיניות הפרטה של שירותים ציבוריים כמו רווחה וחינוך. הפרטות שהפכו את החברה הישראלית לאחת הלא-שוויוניות מבין המדינות המפותחות. לכך יש להוסיף את הפעילות המרשימה של ראשי הליכוד, שהקימו סניפים בכל הארץ ותאי סטודנטים תוססים שהנהיגו את ציבור הסטודנטים.

ואיך כל זה קשור לבחירות 2019 ב'? הסתירות האדירות בתוך השמאל הישראלי המצומק באות לידי ביטוי במאבקים בתוך המחנה שהתנהלו בשבועות שלפני הבחירות. אמנם בשנים האחרונות מתרחשות מספר מגמות חיוביות, אך בעת הזו הן נראות כלא מספיקות. ב-2008 הוקם "כוח לעובדים" שתרם ביחד עם ההסתדרות לשינוי כיוון מטוטלת העובדים המאוגדים במשק הישראלי. התוכנית הכלכלית של מפלגת העבודה-גשר היא כיוון מעודד נוסף, שמעביר את השמאל ממחוזות השקיפות והמאבק על הדמוקרטיה, החשובים אך הלא-מספיקים, לפעולה פרוגרסיבית לגיבושה של מדינת רווחה מרחיבה. מדיניות שבכוחה לצמצם פערים ולקיים חברה מוסרית יותר המשלבת את כל הקבוצות בחברה.

לכך צריך להוסיף את אותו זיק שניצת בליבות ההמונים בזכות השמאל החדש. כפי שהשמאל החדש יצר חדשנות, ריגוש, יצירתיות במסגרת תנועת המונים, כך כיום צריך לייצר "שמאל חדש חדש", שיוביל אמנם לחופש, אבל לא לשוק חופשי, ליצירתיות ולפתיחות אבל לא במסגרת ג'ונגל חברתי, ובעיקר שיוביל לסולידריות חברתית ומעמדית. 

הכותב הוא דוקטורנט בבית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, מרצה באוניברסיטה הפתוחה ובבינ"ה - התנועה ליהדות חברתית

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"