גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטרור האזרחי בחברה הערבית - מציאות ופתרונות

במישור החברתי יש לפתוח מרכזי גישור בקהילה, הפועלים לפתרון מחלוקות דרך הידברות במקום דרך אלימות

מחאת הנשים בכיכר רבין בת"א / צילום: שלומי יוסף
מחאת הנשים בכיכר רבין בת"א / צילום: שלומי יוסף

גל האלימות בחברה הערבית בישראל הפך להיות עול כבד על כלל החברה. תופעה זו, אשר נפוצה היום בכל עיר וכל כפר ערבי, מדאיגה גורמים רבים בחברה הערבית, ללא שום פתרון באופק. הטיפול, בסוגיה זו, אם בכלל היה כזה, לא נעשה בצורה יסודית אשר יכולה לעקור אותה מהשורש, והגורמים לפשיעה בחברה הערבית לא נחלשו או נפתרו. ישנם שישה גורמים כאלה.

הגורם הראשון הינו הגורם הכלכלי. לפי הספרות המחקרית בתחום כלכלת הפשיעה קיים קשר בין מצב כלכלי ירוד לבין ממדי הפשיעה, ובמיוחד למצב הכלכלי הירוד של קבוצות מיעוט אתניות ולפערים בינן לבין קבוצת הרוב, המשפיעים על מעורבותם של בני קבוצות אלה בפשיעה ואלימות. לאדם עני, לפי מחקרים אלה, "אין מה להפסיד" מחיים של פשיעה: ההכנסה הנמוכה של משפחתו והעדר הזדמנויות בשוק העבודה מביאים לכך שהעלות האלטרנטיבית לביצוע פשע, כמו פריצה או שוד, היא נמוכה יחסית, והרווח מפעולה כזו גבוה יחסית, במיוחד לעומת פרט ממשפחה אמידה יותר. מצב זה יוצר תמריץ למעורבותו של הפרט במעשי פשיעה. תיאוריה זו הוכיחה את עצמה בכל מני מדינות, כגון ארצות הברית ומדינות אירופה. מדינות אלה סבלו מפשיעה, אך ידעו לטפל בה מהשורש. מחקרים רבים באירופה גם הראו את הקשר הסיבתי בין המצב הכלכלי של קבוצות אתניות לבין מעורבותן בפשיעה אזרחית. אם ניישם תיאוריה זו על החברה הערבית, נמצא שהיא סובלת מאבטלה גבוהה בקרב צעירים - שיעור הצעירים הערבים שאינם עובדים ואינם לומדים הינו כ-32% עבור גילאי 18-24 וכ-38% עבור גילאי 25-34, ומהכנסה נמוכה של משקי בית - ההכנסה לנפש תקנית של משק בית ערבי היא כ-43% מזו של משק בית יהודי, וכמחצית ממשקי הבית הערביים נמצא מתחת לקו העוני. בנוסף לכך, גם לאי השתתפותן של הנשים הערביות בשוק העבודה, שפחות מרבע מהן עובדות, יש היבט כלכלי חשוב.

הגורם השני הוא הגורם הדתי-חברתי. החברה הערבית דתית יותר, מסורתית יותר ושמרנית יותר מהחברה היהודית. קיום מצוות מסוימות, יכול אמנם להפחית את הפוטנציאל לפשוע, אך אדם דתי שאינו רואה במוסדות המדינה מקור סמכות עשוי גם לכבד פחות את החוק. המבנה המסורתי של חמולות מעודד הימנעות דיווח של קורבנות עבירה, במיוחד במקרים של אלימות במשפחה, ועלול ליצור עימותים בין חמולתיים אלימים על משאבים. בעשורים האחרונים מבנה זה מתערער, ולמרות שייתכן ויוחלף בעתיד על ידי מבנה אחר ללא השפעות שליליות אלה, התפרקות המבנה מעוררת גם היא חוסר כיבוד למקורות סמכות והתגברות אלימות במשפחה.

הגורם השלישי הינו אורבניזציה. האוכלוסייה הערבית הפכה בעשורים האחרונים להיות יותר עירונית, והפשיעה בערים נוטה להיות גדולה יותר, בשל זרות, ניכור בין התושבים, וחיכוך בין תושבים בני עדות ודתות שונות שלפני כן לא חיו יחדיו.

הגורם הרביעי הינו המשטרה. למשטרה יש תפקיד חשוב בהרתעה, אך הוא יעיל רק אם איכות המשטרה והתשומות שלה בחברה הערבית הן בהתאם לסטנדרטים הקיימים בעולם ובחברה היהודית. בהקשר זה, נוכל להתייחס לכמה חוסרים: ראשית, איכות המשטרה. המשטרה הוכיחה על פני השנים חוסר יעילות בחברה הערבית, כאשר משווים אותן לפעילות והיעילות שלה בחברה היהודית. מספר המקרים אשר בהם הסתיימה החקירה בגילוי הפושע בחברה הערבית שואף לאפס יחסית לאוכלוסייה היהודית. האם איכות השוטרים המופקדים על יישובים יהודים גבוהה מאיכות השוטרים ביישובים ערביים? שנית, תשומת המשטרה. כוח האדם והמשאבים המוקצים ליישובים ערביים אינו עומד בסטנדרטים מקומיים או עולמיים. שלישית, פרוטקציות של המשטרה.

הגורם החמישי הינו הדיכוי והייאוש בקרב צעירים ערבים. בשנים האחרונות יש עליה משמעותית בשיעור האנשים המיואשים בחברה הערבית. כאמור, כשליש מהצעירים מקבוצת הגיל 18-24 אינם עובדים או לומדים, וסובלים מחוסר במסגרות שיתאימו להם, ובסופו של דבר מוצאים את עצמם במסגרת נפתולי הייאוש. אני סבור כאן שמצב הייאוש בקרב קבוצת גיל זו הינה תוצאה של התפתחות תופעה חדשה בחברה הערבית: תחרות מוגברת על משאבים כספיים, בנוסף לתחרות על תארים וסטטוס חברתי. כאשר התחרות הזו בחברה הערבית גואה, יחסית למספר התושבים, וכאשר חלוקת העוגה לא שוויונית ולא הוגן בחברה הערבית, זה מוביל לייאוש ותסכול אצל הרבה צעירים כאשר מגיעים אליהם ולמשפחותיהם רק פירורים. תימוכין לכך נוכל רק לראות בשליטת מספר מצומצם של המשפחות הגדולות על השלטון ברשויות המקומיות הערביות. חלק מהמשפחות האלה אימצו "קפיטליזם של מקורבים", דרך השליטה על הרשויות המקומיות, המהוות את המעסיק הגדול ביותר בחברה הערבית. השליטה של המקורבים במקורות הכספיים מובילה להרבה פשיעה ואלימות ביישובים הערבים. תוך תקופה קצרה, זה תסכל גם חלק ניכר מהצעירים הערבים אשר חיכו להזדמנויות שלהם.

הגורם השישי הינו אלימות בתוך המשפחה ואלימות נגד נשים. מצד אחד, ישנו שינוי מהותי במעמד האישה בחברה הערבית, אשר משתקף בעליה במספר שנות הלימוד ובהשתתפות פעילה יותר בשוק העבודה. אין ספק שיש כאן שינוי מהותי יחסית לדור הקודם. מצד שני, שינוי זה, ללא שינוי של החברה עצמה, גרם לפער גדול בין ציפיות הבעל לבין ציפיות האישה. פער אשר בסופו של דבר מיתרגם לאלימות בתוך המשפחה.

להפחתת הפשיעה בחברה הערבית דרושות פעולות בשני מישורים: במישור הכלכלי, יש להגדיל את ההזדמנויות הכלכליות לכלל החברה הערבית, ובמישור החברתי, יש לפתוח מרכזי גישור בקהילה, הפועלים לפתרון מחלוקות דרך הידברות במקום דרך אלימות, בכל היישובים הערבים שיפעלו בתיאום עם הרשות המקומית והמשטרה.

הכותב מרצה בחוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל-אביב, והחוג לממשל ומדיניות, אוניברסיטת אוקספורד. מנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי

עוד כתבות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?