יונה פוגל / צילום: תמר מצפי
חברת האנרגיה פז מעוניינת לסדר למנכ"ל הוותיק שלה, יונה פוגל, פרידה נעימה יותר מהחברה, שאותה הוא עוזב לאחר מאבק עם יו"ר הדירקטוריון. פז מבקשת מבעלי המניות לאשר לפוגל "מצנח זהב", המוגדר "מענק פרישה מיוחד", בסכום של 3 מיליון שקל, השווה לעלות שכרו ב-11 חודשים. באסיפה שתתקיים בסוף אוקטובר יתבקשו בעלי מניות פז לאשר את המענק.
הסכם העסקתו של פוגל בפז אינו כולל זכאות למענקים מיוחדים או תקופת הסתגלות במקרה של סיום העסקתו בחברה, אבל ועדת התגמול ודירקטוריון פז סבורים כי "אין זה ראוי כי המנכ"ל יסיים כהונה של 12 שנים בחברה ללא תגמול ראוי בעת פרישתו". לפיכך, בפז מעריכים כי עלות העסקתו השנתית של פוגל ב-2019 תגיע ליותר מ-6 מיליון שקל, כשמלבד המענק המיוחד תכלול את עלות שכרו, וסכום זה אינו כולל מענק שנתי, שלו יהיה פוגל זכאי בתלות בתוצאותיה הכספיות של החברה גם בגין השנה הנוכחית וגם בגין הרבעון הראשון של 2020.
במהלך שנותיו בראשות פז צבר פוגל הון מרשים בשכר ובמענקים, ובסך הכל, עם התגמולים הצפויים לו בסיכום 2019, עלויות העסקתו מצטברות לסכום של כ-60 מיליון שקל ב-12 שנות כהונה, ועיקרן עלויות שכר, מענקים ותגמול הוני.
המניות של פוגל שוות 6 מיליון שקל
פוגל, שהתחיל לכהן כמנכ"ל פז ב-2007, מחזיק כיום בכ-0.1% מהון המניות של החברה, בשווי שוק נוכחי של כ-6 מיליון שקל. הוא צפוי לסיים את תפקידו בסוף מארס 2020, ובדירקטוריון פז אישרו כי גם אם לא יכהן בפועל עד אז, "תוארך בהתאם תקופת ההודעה המוקדמת שלה זכאי המנכ"ל, לפי תנאי כהונתו והעסקתו הקיימים, מתקופה של שלושה חודשים לתקופה של כשישה חודשים", וזאת עד לסוף מארס. לפי דירקטוריון פז, הארכת תקופה זו אושרה "כשינוי לא מהותי בהסכם ההעסקה הקיים".
לגבי אישור המענק המיוחד, ציינו בוועדת התגמול ובדירקטוריון פז כי הדיונים בעניין התקיימו, בין השאר, "בשים לב לתקופת כהונתו הממושכת כמנכ"ל החברה ותרומתו לחברה לאורך השנים", וכי הובאו בחשבון "הניסיון, הוותק, הישגיו לאורך השנים, תפקידו, תחומי אחריותו והתגמול שקיבל בעבר".
עוד ציינו בחברה כי "תרומתו לאורך השנים קיבלה משנה תוקף נוכח האתגרים הרבים המאפיינים את פעילותה של החברה, ובכלל זה תנודתיות במרווחי הזיקוק ומחירי הנפט הגולמי על רקע האי-ודאות הגיאו-פוליטית, וקיבלה ביטוי במהלכים להולכת תוכנית ההשקעות של הקבוצה". כל זאת, לפי פז, "בדגש על פרויקטים חדשים בבית הזיקוק באשדוד ושמירה על מובילות החברה בענף האנרגיה ובפיתוח מערך הקמעונאות שלה, לרבות חנויות הנוחות Yellow , מתחמי התידלוק והמתחמים הקמעונאיים של החברה, והכל תוך ניהול סיכוני החברה ושמירה על רווחיותה".
המניה הניבה תשואה דלה בשנים האחרונות
פוגל (65), לשעבר בכיר בבנק לאומי, מונה לתפקיד מנכ"ל פז באוקטובר 2007 על ידי בעל השליטה דאז, צדיק בינו. מאז ועד היום עלתה מניית החברה בכ-80%, אבל בשנים האחרונות היא הניבה תשואה דלה למשקיעים.
דבר עזיבתו של פוגל את פז נודע בימים האחרונים - מהלך שעליו הוחלט, ככל הידוע, על רקע חילוקי דעות בינו לבין יו"ר החברה, אברהם ביגר. ביגר התמנה לתפקיד יו"ר פעיל בפז (50% משרה) במרץ האחרון, לאחר מאבק בין המשקיעים המוסדיים, המחזיקים כיום ברוב מניות החברה (פז מתנהלת בשנים האחרונות ללא בעל שליטה, מאז שמכר בינו את מניותיו). ככל הידוע, עיקר המחלוקות בינו לבין פוגל נוגעות, בין השאר, לאפשרות של פיצול בית הזיקוק של החברה באשדוד.
ביגר מונה לתפקיד לאחר שהיו"ר הקודם, יצחק עזר, התפטר לפני כשנה, תוך שהעלה טענות קשות נגד איכות הממשל התאגידי בחברה. בעקבות ההתפטרות של עזר נוהל במשך כמה חודשים מאבק בין חברי הדירקטוריון והמשקיעים המוסדיים, בנוגע לזהות היו"ר החדש ושינוי תקנון החברה לצורך הגדלת הדירקטוריון. לבסוף הצליחו בתי ההשקעות פסגות ומיטב דש להוסיף את ביגר כחבר נוסף לדירקטוריון, ובהמשך אישרו בעלי המניות את מינויו ליו"ר.
חילוקי הדעות בין ביגר, שכיהן כמנכ"ל פז בשנים 1997-1993 ולאחר מכן בתפקידים בכירים במשק - ובהם מנכ"ל מכתשים אגן ויו"ר שופרסל - לבין המנכ"ל הוותיק פוגל, נתגלעו גם על רקע תוצאות חלשות שהציגה פז באחרונה. את המחצית הראשונה של 2019 סיימה החברה עם הכנסות של 6.6 מיליארד שקל - ירידה של 1.5% לעומת התקופה המקבילה ב-2018. בשורה התחתונה, הציגה החברה ירידה של 19% ברווח הנקי במחצית השנה, לרמה של 134 מיליון שקל.
גילוי מלא: אברהם ביגר הוא יועץ לדירקטוריון "גלובס".