אייל שנער, מנכ"ל ומייסד Fundbox / צילום: אשלי בץ
חברת הפינטק הישראלית פאנדבוקס (Fundbox), המספקת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים על בסיס חשבוניות שטרם נפרעו, הודיעה היום (ג') כי גייסה 176 מיליון דולר בסבב גיוס שלישי. בסבב השתתפו המשקיעים הקיימים בחברה וביניהם קרנות ההון סיכון Khosla Ventures ,General Catalyst ו-Spark Capital Growth. בנוסף השקיעו בסבב משקיעים חדשים רבים, בהם קרנות השקעה פרטיות וקרנות פנסיה מהעולם כגון Allianz X ,Healthcare of Ontario Pension Plan (HOOPP) ,GMO Synchrony ,MUFG Innovation Partners ,Arbor Ventures ואחרים. הגיוס הנוכחי מביא את סך גיוסי החברה לכ-300 מיליון דולר.
לצד גיוס ההון, פאנדבוקס הודיעה על גיוס חוב של כ-150 מיליון דולר, שנועד לשמש אותה למתן אשראי ללקוחותיה. עד היום החברה גייסה חוב בסכום לא ידוע שכבר שולם, בנוסף לחוב הנוכחי. לפי החברה, החוב גויס מחברת ניהול הנכסים הגדולה בארה"ב, אך בפאנדבוקס לא חושפים את שמה. כמו כן, החברה לא חושפת את המשקיעה שהובילה את סבב גיוס ההון, ולא את השווי לפי התבצע הסבב.
פאנדבוקס נוסדה ב-2012 על ידי מנכ"ל החברה אייל שנער, שפרש מתפקידו כסגן נשיא קרן ההון סיכון באטרי ונצ'רס, והקים את החברה יחד עם תומר מיכאלי ויובל אריאב. מיכאלי כבר אינו בעל תפקיד בחברה, ואריאב משמש כיועץ.
החברה פועלת בארה"ב ובישראל ומעסיקה 250 עובדים, מחציתם בתל אביב והיתר בסן פרנסיסקו ובדאלאס שבטקסס. צוות החברה גדל ב-100 עובדים בשנה החולפת, וצפוי לגדול ב-80 עובדים נוספים בעקבות הגיוס. לקוחותיה הם עסקים קטנים ובינוניים אשר נוהגים לקבל תשלום מעסקים אחרים במודל של "שוטף פלוס", אשר מעוניינים לקבל את כספי התשלומים באופן מיידי.
"רוצים להגיע למצב שנוכל להנפיק תוך שנתיים"
החברה מאפשרת למוכרים לקבל את התשלומים באופן מיידי כנגד הצגת חשבונית שטרם נפרעה, ולקונים היא מספקת אשראי כדי לדחות את התשלומים אף מעבר למועד הפירעון הקבוע. כיום יש לחברה 200 אלף לקוחות בארה"ב, מהם היא גובה עמלה על משיכת התשלומים המיידיים וריביות על קבלת אשראי לדחיית תשלומים. בחברה סירבו לחשוף את גובה ההכנסות השנתיות שלה.
"מתן אשראי בעולם העסקים - כפי שעושים בעולם ה-B2C (עסק ללקוח קצה, י"י) - התאפשר רק כשאפשר היה להעריך את הסיכון של הקונה. בעולם ה-B2B (עסק לעסק, י"י) זה נהיה אפשרי רק לאחרונה, עם מספר שינויים טכנולוגיים שהתרחשו", אומר שנער בשיחה עם "גלובס". "בשנים האחרונות הכול התחיל להיות דיגיטלי ולעבור מנייר ועט לתוכנות ניהול בענן. זה יצר שתי תוצאות: ראשית, כיום יש הרבה יותר נתונים מאוד מפורטים ורלוונטיים לפעילות העסק, החל מתוכנות רבות לניהול חשבונות, אפליקציות שונות לניהול מלאי ולניהול לקוחות ועוד. זה עולם מאוד גדול, מגוון, עם נתונים איכותיים ונגישים. לכל אפליקציה כזו יש API ואפשר להתחבר אליה ולמשוך את המידע הזה בזמן אמת".
"בנוסף, יש התפתחויות מאוד משמעותיות בעולמות למידת המכונה והבינה המלאכותית, שמאפשרים לנו להשתמש במודלים של חיזוי שהולכים ונהיים מדויקים יותר ככל שמושכים יותר מידע. יותר מחצי מהעסקים בארה"ב מחוברים בצורה כזו או אחרת למערכת שלנו, אז בנינו גרף שמראה לנו בזמן אמת את המידע של שני צדדים בעסקה מסוימת, ואת המידע של עסקים שקשורים אליהם, וזה מאפשר לנו לדעת אם עסק יחזיר תשלום או אשראי, באיזה הסתברות, ואיזה סכום כדאי לתת לו".
הגיוס האחרון שלכם היה ב-2015. מדוע לא גייסתם עד עכשיו, ולמה בחרתם לגייס הפעם גם הון וגם חוב?
"כשאתה מגייס הון זה מאוד יקר, כי אתה מדלל את ההון הקיים שלך, של העובדים שלך ושל המשקיעים הקיימים שלך. אבל בכל שנה במהלך שלוש השנים האחרונות יותר מהכפלנו את עצמנו והגענו לפריצות דרך משמעותיות מספיק במוצר ובטכנולוגיה, שהצדיקו גיוס משמעותי שיבסס אותנו כמובילי השוק בתחומים שאנחנו מתמקדים בהם. אנחנו רוצים שההון שלנו ילך למשכורות ולהשקעה בצמיחה ולא לאשראי לעסקים, ולכן גייסנו כלי נוסף כדי לממן אותם".
רשימת המשקיעות שלכם היא די ארוכה בסבב הזה. אתם חושבים שזה עדיף על גיוס ממשקיעה גדולה אחת כמו סופטבנק?
"רוב המשקיעים שלנו שמו צ'קים די גדולים של לפחות 25 מיליון דולר. כשיש פורטפוליו די רחב של משקיעים וכשאתה צריך עזרה בדרך, אתה רוצה כמה שיותר משקיעים שיוכלו להוסיף ערך - גם כשנלך להנפקה בעתיד. השאיפה שלנו הייתה לגייס ממשקיעים שיוכלו לעזור לנו להתרחב גם מחוץ לארה"ב וגם בתוך ארה"ב. יש לנו גם קרנות פנסיה שהן קונות מאוד גדולות בהנפקות, שיוכלו לעזור לנו כשנבחר ללכת בדרך הזו".
יש לכם לוח זמנים להנפקה?
"אי אפשר לתכנן את הדברים הללו. המון חברות טכנולוגיה כיום ממהרות להנפיק, ויש חברות שהשוק מתפוצץ להן בפנים. זה תלוי בצמיחה של החברה, דבר שיש לנו שליטה עליו, אבל גם בשווקים הציבוריים. באופן כללי, אנחנו רוצים להגיע למצב שנוכל להנפיק בתוך שנתיים".
"שוק של 3 טריליון דולר"
שנער מקווה שפאנדבוקס תהפוך לחברה גדולה ואומר שפוטנציאל הצמיחה שלה יכול להיות דומה לזה של ויזה, המספקת אשראי לצרכן הקצה, "רק בשוק שגדול פי שלושה". "נפח העסקאות בעולם הצרכנים הוא בערך 3.5 טריליון דולר בשנה בארה"ב, ובעולם העסקים הוא 23 טריליון דולר. גם בניכוי עסקאות גדולות מאוד, עדיין מגיעים למחזור שנתי של 9 טריליון דולר רק בקרב עסקים קטנים ובינוניים", אמר שנער.
באיזה אופן מה שאתם עושים דומה למה שעושות חברות האשראי כמו ויזה ומאסטרקארד?
"בשנות ה-50 בארה"ב לא הייתה קיימת רשת אשראי בתשלומים, אז הדרך שבה אנשים ביצעו תשלומים הייתה מזומן או צ'ק, ובמקום שהם רגילים ללכת אליו כמו מכולת ומסעדות שכונתיות, הם היו רושמים את זה על החשבון ומקבלים חשבונית בסוף החודש. באמצע שנות ה-50 הגיעו כמה חברות אשראי - דיינר'ס הייתה הראשונה - שבאו למסעדות בניו יורק ואמרו להם: 'במקום שתצטרכו לקבל את סיכון האשראי, אנחנו ניקח את הסיכון ואתם תחזירו לנו בעתיד'. המוכר גם יכול להציע ללקוחות שלו יותר כוח קנייה באמצעות האשראי, וכך הם יוכלו לקנות ממנו יותר בעתיד. בשנים האחרונות זה הפך להיות אקוסיסטם מאוד מפותח ויעיל.
"חברות כמו ויזה ומאסטרקארד ואפילו סטרייפ פותרות בעיות של עסק לצרכן, אבל רוב העסקים בעולם הם עסקים שמשרתים עסקים. לכל מסעדה יש בממוצע כשלושה עסקים שמשרתים אותה: יש את העסק שעושה להם את הניקיון, ואת זה שמוכר להם את הקפה וכו'. וזה עובד כפי שזה עבד בעולם הצרכנים בשנות ה-50 - מקבלים חשבוניות דחויות בשוטף פלוס 90, או פלוס 60, וחודשיים או שלושה אחר כך משלמים בצ'ק או בהעברה בנקאית. בפועל, כל עסק מחכה בעצמו לתשלומים, ולכן הוא מתעכב עוד קצת עם התשלומים בעצמו. תזרים המזומנים של עסקים הוא לא קבוע, ואנחנו פותרים את זה - אנחנו מאפשרים למוכר לקבל את התשלום היום מפאנדבוקס, והקונה מקבל מהמוכר את אותם תנאים של שוטף פלוס תקופת חסד. אחר כך נציע לו אפשרות להמשיך לממן את האשראי לתקופה יותר ארוכה תמורת תשלום ריבית".