יו"ר העבודה-גשר עמיר פרץ ביקש להצביע על הפער בין הנתונים המאקרו-כלכליים הנוצצים ובין שגרת הקיום של הציבור בישראל. בפוסט בפייסבוק הוא ציין שמיליון ו-800 אלף נשים ואנשים נמצאים מתחת לקו העוני, והוסיף נתון מבהיל: "למעלה מ-80% מתושבי המדינה חיים במינוס כרוני, והשאלה הנשאלת היא: איפה ה-AA פלוס המפורסם של ביבי?".
פרץ מזייף קצת לגבי ה"פלוס". דירוג האשראי המפורסם שקיבלה ישראל מחברת S&P הוא AA מינוס. אבל מה עם המינוס החשוב, זה שיש לישראלים בבנק? הייתכן שארבעה מכל חמישה ישראלים נמצאים תמיד במשיכת יתר?
האומדנים העדכניים ביותר באים מסקר הוצאות משק-הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). הם מאשרים שהמונים מאיתנו נמצאים במינוס, אבל לא בשיעור העצום שפרץ ציין. ב-2016, רק 15% ממשקי-הבית היו במשיכת יתר במשך כל השנה. 46% נקלעו למינוס לפחות פעם אחת.
בנק ישראל פרסם במאי 2018 נתון קצת אחר: 27% ממשקי-הבית היו במינוס מדי חודש. שני סקרים של חברות פרטיות, בנק אוצר החייל (2012) ומימון ישיר (2017), הניבו אומדן גבוה רק במעט: שליש מהישראלים במינוס כרוני.
איך הגענו ל-80%? טלפון שבור. פרץ הפנה את המשרוקית לכותרת ב"דה מרקר" מלפני שנה: "80% מהישראלים נמצאים במינוס קבוע". הכותרת היא ציטוט של יעל דרומי, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, בכנס של העיתון. התקשרנו לדרומי. היא אמרה שנשענה על מחקר של מרכז טאוב מ-2014.
הדוח של טאוב אכן זכה בשעתו לכותרות שהכריזו (למשל ב"כלכליסט") כי "80% מהישראלים נמצאים במינוס כרוני". אבל זה לא מה שכתוב בפנים. חוקרי טאוב לא ספרו כמה משקי-בית נמצאים במינוס, אלא החסירו את ההוצאה הכוללת של כל חמישון מההכנסה הכוללת שלו. מסקנתם: "מאזן משקי-בית המשתייכים לחמישון העליון אומנם חיובי, אך משקי-הבית בארבעת החמישונים האחרים נמצאים במאזן כספי שלילי".
שימו לב שמדובר בממוצעים: משפחה ממוצעת בעשירון השלישי נמצאת במינוס של 1,452 שקל, אבל יש גם משפחות בפלוס. שימו לב גם שמדובר בגירעון שוטף: הנכסים מצטמקים מדי חודש, אבל אין לדעת אם המשפחות כבר נכנסו למינוס.
תחקיר: ארן רונדל