גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היועץ הכלכלי של בנק הפועלים: תיתכן החרפה במלחמת הסחר

במסגרת מפגש חשבי חברות הדגיש היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו ליידרמן, כי הרקע למלחמת הסחר מגיע ממאבק בין ארה"ב לסין על עליונות כלכלית וטכנולוגית ● עוד הוסיף כי למרות שאינו סבור שיהיה מיתון - קיימת אפשרות להאטה כלכלית עולמית

ליאו ליידרמן / צילום: תמר מצפי
ליאו ליידרמן / צילום: תמר מצפי

המאבק בין ארה"ב לסין הוא לא על שיעורי מכס אלא על העליונות הכלכלית והטכנולוגית בעולם, כך אמר היום היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים פרופ' ליאו ליידרמן. בדברו במפגש של חשבי חברות שארח משרד עו"ד גולדפרב זליגמן ושות' הסביר ליידרמן כי מאבקי הסחר בין ארה"ב רחוקים מסיום ולמעשה מהווים רק את שלב הפתיחה במה שעשוי להפוך למלחמה קרה חדשה בין שתי מעצמות-על.

לדבריו "אין סימנים ברורים לבלימת ההסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ותיתכן החרפה בשנה הקרובה. המאבק העיקרי בין מעצמות אלה הוא לא על קביעת שיעורי המכס על מוצרים מסוימים, אלא על העליונות הכלכלית והטכנולוגית בעולם. מאבק זה רחוק מלהסתיים, ויש הטוענים שלמעשה התחילה מעין 'מלחמה קרה' בין הצדדים. במגמות הנוכחיות, קשה לראות התקדמות משמעותית בהיענות לדרישה הסבירה של ארה"ב לכיבוד של זכויות הקניין הרוחני ע"י הסינים". ליידרמן הוסיף כי "כידוע, 2020 היא שנת בחירות בארה"ב. על פי ההתפתחויות בפוליטיקה  מדגישים האמריקאים, מערכת הבחירות כשלעצמה עלולה להיות מקור לטלטלות נוספות, כולל בנושא של מלחמת הסחר מול סין". בראשר לקצב הצמיחה של הכלכלה הגלובלית העריך  ליידרמן כי התרחיש הסביר הוא האטה ולא גלישה למיתון. לדבריו "הסיכון העיקרי הוא של דשדוש בפעילות הכלכלית, תוך קיפאון או ירידה בהשקעות הריאליות.

האטה כן, מיתון - כנראה שלא

ארגון ה-OECD עדכן לאחרונה את התחזיות הכלכליות הגלובליות שלו, והתופעה הבולטת היא האטה בצמיחה הגלובלית, בעיקר באירופה, יפן, וסין. מלחמת הסחר הקיימת ואי-הוודאות לגבי צורתה בעתיד יצרו בלבול מסוים וחוסר בהירות בקרב היזמים ואנשי העסקים השונים לגבי כללי המשחק בעתיד. כידוע, מבחינת ההשקעות הריאליות, התגובה הראשונית לעלייה באי-הוודאות היא להקפיא פרויקטים קיימים ולדחות בזמן את היציאה לפרויקטים חדשים. ברמת המאקרו, כל אלה מובילים להאטה בצמיחה. אמנם יש אנליסטים שחוששים מגלישת העולם למיתון, אך אנו סבורים שלעת עתה מדובר בהאטה בצמיחה ולא במיתון".

ליידרמן מתח בדבריו ביקורת מרומזת על מדיניות הבנק המרכזי האירופי שחזר לאחרונה למתווה של הורדות ריבית והקלה כמותית. לדבריו "ככל שתתמשך תופעת הריביות השליליות באירופה, כך יגדלו הסיכונים להתנפחות של המינופים והחובות בכל הרמות: משקי בית, חברות וקונצרנים וממשלות. מהבחינה הכלכלית, קשה מאד להצדיק התמדה לאורך זמן במדיניות הבנק המרכזי של גוש האירו, שהובילה לתופעת הריביות השליליות. אין ספק שבתקופות של חולשה בפעילות הכלכלית והיעדר של לחצים אינפלציוניים, למדיניות הזאת עשויה להיות תרומה משמעותית בהתאוששות המשק. אולם, ככל שמתמידים בריביות האלה, גדלים העיוותים בתמחור הנכסים (כגון נדל"ן ואגרות חוב) וגדלה הפגיעה בחסכון, בפנסיות, בבנקים, ובגופים מרכזיים אחרים בשוק ההון".

לסיכום דבריו אמר ליידרמן כי "ניהול כספים בתקופה של טלטלות פיננסיות היא משימה מאתגרת במיוחד בזמננו. העולם נמצא במעין תהליך מעבר (transition) בכל התחומים של חיינו, כולל הפוליטיקה, הכלכלה, ההשקעות, ותחומים אחרים. עם זאת, ידוע לכולנו ש'החיים ממשיכים' ולא במיוחד מומלץ להיכנס לבונקר ולהמתין למשבר הגלובלי הבא. האתגר הוא להמשיך לאתר ולנצל הזדמנויות עסקיות חדשות תוך הפנמת הסיכונים הקשורים לתפיסה שמה שהיה או לא מה שיהיה". 

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

המסמך שהגיש רה"מ לנשיא המדינה לא כולל הודאה באשמה ומבהיר כי לא יפרוש ● היועמ"שית צפויה להתנגד, אבל הנשיא הרצוג עשוי לתמוך – ובאקלים הנוכחי המהלך עשוי אף לקבל את ברכת בג"ץ ● התנהלות שופטי נתניהו מבהירה כי גם זיכוי על הפרק

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר אודי לוי / צילום: פרטי

איש המוסד לשעבר שמסביר: "השקל מימן את 7 באוקטובר. עשרות מיליונים ממשיכים לזרום"

שיחה עם ד"ר אודי לוי, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ולשעבר ראש יחידת צלצל ללוחמה בטרור כלכלי של המוסד ● על המסלול של הכסף לחמאס בקריפטו, כיצד חיזבאללה משתמש בזהב שלו כדי להתעצם ומה ישראל עושה כדי לסגור את החמצן לארגוני הטרור ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה ראשונה בסדרה

העיתונאית הסורית שמלמדת על ישראל: "לחיזבאללה הייתה הילה סביבו, כמו בועה שישראל פוצצה עם חיסול נסראללה"

אשת התקשורת הייבי בוזו, שפועלת לקידום דו־קיום והשמעת קולות ליברליים בעולם הערבי, מתארת שינוי איטי אך חסר תקדים בתודעה האזורית: "אנשים כבר מבינים את האמת על חמאס" ● היא מאמינה שהנרטיב הקיצוני של אל־ג'זירה מאבד אחיזה, בעוד רבים במזרח התיכון מביעים לראשונה רצון אמיתי לשלום ויציבות

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

קומפקטיים יותר, בפחות מ־150 אלף שקל: הטרנדים שיסחפו את שוק הרכב ב־2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב־2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

דירת 4 חדרים בקריית אונו / צילום: דיויד לוין

"נמוך מהממוצע בעיר": בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בקריית אונו?

מדובר בדירה שנוספה בפרויקט חיזוק ובינוי, ומחירה נמוך מזה של דירות 4 חדרים בעיר ● העסקה ממחישה את הפערים הגדולים בין דירות חדשות לבין דירות שהורחבו בתמ"א 38/1

הקרקע באזור התעשייה קריית אריה / צילום: יח''צ

בית המשפט: לא יוטלו היטלי השבחה בגין תוכנית קריית אריה

בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את ערר עיריית פתח תקווה והיועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי תוכנית המתאר של אזור התעשייה קריית אריה אינה מקנה זכויות בנייה קונקרטיות ולכן אינה יוצרת אירוע מס

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ

"טיהור אתני בדלת האחורית": מי עוצר את הארגון שמפנה עזתים מהרצועה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הכוח הבינלאומי של טראמפ מתקשה למצוא מדינות שיסכימו לקחת חלק בשיקום עזה, רומניה תשלם 400 מיליון דולר לאלביט עבור "מל"טים שיזהו תנועות של הרוסים סמוך לגבולה", וזה הארגון המסתורי שמסייע לעזתים לברוח דרך ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הטעות הגדולה ביותר שישראלים עושים בפנסיה – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בכל שנה 120 אלף ישראלים עושים את הטעות הזאת בפנסיה שלהם ● בוול סטריט מאמינים כי "ימי 'שבע המופלאות' הם בעיקר מאחורינו" ● מנהל ההשקעות שמסמן את ההזדמנות הבאה ● וגם: פחות מחודש מאז שהושק בקול תרועה, המדד הביטחוני של ת"א לא מצליח להתרומם

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה למדה את השיטה האיראנית ולקחה אותה צעד אחד קדימה

כל המערך הפיננסי הטורקי - בין אם מדובר בבנקים, בבורסה באיסטנבול או במשרדי הממשלה - עומד למען חמאס פתוח לרווחה ● עם זאת, ארגון הטרור הוא רק "כלי" אחד מתוך רבים שמפעילה טורקיה במסגרת שאיפתה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהפוך לאימפריה ● ובטווח הארוך, נשיא טורקיה רוצה שישראל תחדל מלהתקיים. פשוטו כמשמעו

בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד והאם יש צורך בהודאה באשמה

רה"מ בנימין נתניהו יצר רעידת אדמה כשהחליט להגיש באופן רשמי בקשת חנינה לנשיא המדינה ● מה המשמעויות, וכיצד תתקבל ההכרעה? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מניות הבנייה והבנקים קפצו

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● מדדי הבנייה והבנקים התקדמו בכ-1.5% ● טבע חצתה במהלך יום המסחר שווי שוק של 100 מיליארד שקל ● וול סטריט מסכמת שבוע חיובי של עליות, והציפיות להורדת ריבית בדצמבר הולכות וגוברות ● וגם: ההחלטה שתקבע אם יתרחש ראלי של סוף־שנה בשווקים שמעבר לים

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

סלקום רוצה לרכוש את הפעילות העסקית של הוט במאות מיליוני שקלים

סלקום בוחנת רכישה של הפעילות הקווית והעסקית של הוט במאות מיליוני שקלים, אשר חברת פרטנר הביעה בה עניין לפני מעל לחודשיים ● הצעה פורמלית ככל הידוע טרם הוגשה לבנק ההשקעות רוטשילד המרכז את מכירת הפעילויות השונות

החיסכון של סלקום מעמלות המדיה נחשף: - כ25% מהתקציב בשנה

מדיניות עבודת השיווק והפרסום החדשה של סלקום מצביעה על צוותים עצמאיים שילוו את מותגי קבוצת התקשורת ● בכך, סלקום למעשה מוציאה מהמשוואה את עמלות המדיה המקובלות בענף הפרסום, מה שיחסוך לחברה כ-10 מיליון שקל בשנה

ח''כ דוד ביטן ושר התקשורת ד''ר שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

למרות התנגדות הייעוץ המשפטי: חוק השידורים בדרך לוועדה מיוחדת

ועדת הכנסת תדון ביצירת מסלול עוקף לקידום הצעת החוק של שר התקשורת שלמה קרעי, ובכך תדלג על ההתנגדות שהוביל יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן ● בענף מביעים חשש מפוליטיזציה

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג

סנגורו של נתניהו כתב להרצוג כי "על רקע הצורך להביא לאיחוד העם ואיחוי הקרעים, ראש הממשלה נכון לצעוד בדרך זאת של בקשת חנינה, למרות שבכך הוא יוותר על זכותו לנהל את ההליך המשפטי בעניינו עד תום - וזאת מתוך ראיית האינטרס הציבורי" ● בית הנשיא: "מדובר בבקשת חנינה יוצאת דופן, שתישקל באחריות ובכובד-ראש"

תחנת הכוח אשכול באשדוד / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

לפני 5 שנים היא הייתה חברה קיבוצית קטנה. היום קוראים לה בשוק "חברת חשמל 2"

יצרנית החשמל משק אנרגיה, שנמצאת בבעלות 280 קיבוצים, החלה את דרכה הציבורית בתור חברה קטנה ומדשדשת, שלפי גורמים "התקשתה לעשות עסקים אפילו עם התנועה הקיבוצית" ● אבל אחרי שינוי דרמטי באסטרטגיה ושורת עסקאות ענק עמוסות סיכון, היא זינקה לשווי של מעל 4.5 מיליארד שקל, כשהמניה קפצה רק בשנה האחרונה ב־200% ● מהעסקה השנויה במחלוקת עם ג'ורג' חורש ועד לדומיננטיות הגוברת בשוק החשמל

בת חן סבג וקרן מור ב''הורסת''. מי הרסה למי / צילום: באדיבות הוט ו–NEXT TV

בין הצטלבות זהויות לקללה משפחתית: בת חן סבג עברה דרך מאז "מטומטמת"

תשע שנים אחרי "מטומטמת", בת חן סבג חוזרת עם "הורסת", דרמה משפחתית שבמרכזה קללה עתיקה לפיה כל גבר המתאהב באחת מנשות המשפחה מוצא את מותו ● דרך חזרתה של הגיבורה לאשקלון, הסדרה פורשת סיפור מריר-מתוק על נשים חזקות הנתפסות כ"מכשפות", ועל קללה שמתבהרת כמעין העברה בין־דורית של פחד וכאב

תדלוק בתחנת דלק / צילום: ap, Marta Lavandier

ממחר: מחיר הדלק יעלה ב-4 אגורות לליטר

משרד האנרגיה: "מחיר הבנזין בתחנה יעמוד על 7.11 אגורות לליטר בשירות עצמי, עלייה של כ־0.56% לעומת החודש הקודם; מתוך זה, עלייה של 3 אגורות נובעת מהעלייה במחיר הבינלאומי של הדלק, ועוד עלייה של אגורה אחת נובעת מהתחזקות הדולר"