קרחונים נמסים עוצרים תנועה של דב קוטב לנדוד בטריטוריה שלו / צילום: Iain D. Williams, רויטרס
השבוע התקיימה ועידת האקלים של ארגון האו"ם בניו יורק, במטרה לדון בצעדים לבלימת משבר האקלים ולהאיץ את המאמצים להשגת יעדי הסכם פריז.
ההרס שהותיר אחריו הוריקן דוריאן והשריפות הקשות באמזונס רק בעת האחרונה, ממחישים את הצורך העז לפעול כדי לבלום את משבר האקלים, לעבור לכלכלה דלת פחמן ולשקם את כיורי הפחמן העולמיים.
בוועידה נאמו 60 מנהיגים, בהם קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, נשיא צרפת עמנואל מקרון, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, נשיא דרום קוריאה מון ג’יאה-אין, נשיא הבנק העולמי ונשיאי בנקים שונים, ביל גייטס, הריסון פורד, מייקל בלומברג ועוד.
כל באי הוועידה דיברו על הדורות הבאים, כולם הבהירו שהם מבינים את הצורך לפעול, כולם התקשטו בנאומים מצוחצחים שבהם הם מסבירים כי הם מבינים את גודל השעה ואת המשימה ההיסטורית המונחת על כתפיהם. אך התחושה שנותרה בסיום הכנס היא של המון דיבורים על מעשים, ומעט מדי מעשים.
במסגרת שבוע עמוס אירועי אקלים - מהוועידה להפגנה המונית שסחפה יותר מ-4 מיליון בני אדם ברחבי העולם ורגע לפני הפגנה עולמית נוספת המתוכננת ליום שישי, פורסמו דוחות מדעיים הממחישים את הצורך ליישום מואץ של פתרונות למשבר האקלים ביניהם דוח הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPCC), שחושף את היקף המשבר העומד בפני האנושות בעקבות סימני הקריסה של האוקיינוס והשירות החשוב שהוא מעניק לבני האדם ולעולם; ודוח הארגון המטאורולוגי העולמי, המזהיר כי שינויי האקלים מכים בכדור הארץ מהר יותר ממה שהעלו התחזיות. שני הדוחות מתריעים מפני המציאות שהמין האנושי ייאלץ להתמודד איתה אם לא יטופל המשבר, וקוראים למנהיגי העולם לבצע צעדים אמיצים ודרסטיים לפני שיהיה מאוחר מדי.
אוקיינוסים: פגיעה עלולה להביא לחוסר ביטחון תזונתי
האוקיינוס מכסה 71% מכדור הארץ, ומכיל כ-97% מהמים בעולם. האוקיינוס והקריוספירה (משטחי הקרח) תומכים בבתי גידול ייחודיים, ומחוברים עם מערכות אקלימיות אחרות באמצעות תחלופת מים גלובלית, אנרגיה ופחמן. האוקיינוס סופג עד 30% מפליטות הפחמן השנתיות שלנו, ובכך עוזר למתן את ההשפעות של משבר האקלים על כדור הארץ. עם זאת, העלויות האקולוגיות לאוקיינוס הן גבוהות, מפני שהפחמן הנספג במימי הים משנה את חומציותם.
התחממות ושינוי בהרכב הכימי של האוקיינוסים משפיעים כבר היום על מינים רבים, על שרשרת המזון באוקיינוס, על מערכות אקולוגיות ימיות ועל האנשים התלויים בהן. לפי הדוח של ה-IPCC, האוקיינוס מתחמם ללא הפסקה מאז שנות ה-70. עד היום 90% מההתחממות הגלובלית נספגה על ידי האוקיינוסים, ועד 2100 האוקיינוסים עלולים להתחמם פי שניים עד ארבעה, אם נגביל את ההתחממות הגלובלית ל-2 מעלות. אם לא נגביל - עלולים האוקיינוסים להתחמם עד פי שבעה. התחממות האוקיינוסים מפריעה להתערבבות שכבות המים באוקיינוס, וכתוצאה מכך ישנה פגיעה בכמות החמצן והחומרים המזינים את חיות הים.
גלי חום ימיים הכפילו את תדירותם משנת 1982 וגם הפכו קשים יותר. הם צפויים להיות תדירים יותר, ארוכים יותר וקשים יותר. תדירותם תהיה פי 20 אם ההתחממות הגלובלית תיעצר ב-2 מעלות, ופי 50 אם נמשיך בפליטת גזי החממה שלנו כרגיל. האוקיינוסים ספגו 20%-30% מהפחמן שפלטו בני האדם לאטמוספירה משנות ה-80, מה שהפך אותם חומציים יותר. המשך פליטת הפחמן תאיץ את עליית החומציות של האוקיינוסים.
כתוצאה, עלולה להשתנות אוכלוסיית הדגים ותעשיית הדיג תפגע. קהילות ומדינות המבוססות על מזון ימי עשויות להגיע לכדי מצב של חוסר ביטחון תזונתי. אם נחתוך את פליטת גזי החממה, נגביל את הפגיעה באוקיינוסים. אם נפחית את הזיהום, נסייע בכך לחיות הים לשרוד.
לפי מחברי הדוח, ניהול דגה ושמורות טבע ימיות יאפשרו לקהילות ומדינות להתמודד עם השינויים ולצמצם סיכונים עבור חייהן.
הפשרת הקרח והשלגים: צפוי מחסור במים ובמזון
מאז אמצע המאה ה-20, הקריוספרה (החלקים הקפואים) המצטמקת באזורים הארקטיים וההרים הגבוהים הובילה להשפעות שליליות על אבטחת המזון, משאבי מים, איכות מים, פרנסה, בריאות ורווחה, תשתיות, תחבורה, תיירות ונופש, כמו גם על תרבותן של חברות אנושיות, במיוחד עבור עמים ילידים. באזור הארקטי, ההשפעות השליליות של שינוי קריוספירה על בריאות האדם כללו סיכון מוגבר למחלות הנגרמות ממחסור במזון ובמים, תת תזונה, פציעה ואתגרי בריאות הנפש.
אם קרחונים, שלג וקרח ימשיכו בנסיגתם, אנשים החיים במורד ההר יהיו חשופים לסכנות כמו מפולות שלג, התדרדרות אבנים ובוץ ושיטפונות רבים. קרחונים באירופה, מזרח אפריקה, הרי האנדים ואינדונזיה, צפויים לאבד 80% ממסת הקרח שלהם עד 2100. כשתרד כמות הקרחונים, יושפע מצב המים המגיעים לקהילות במורד הנהר, והחקלאות תיפגע. בנוסף, נחלים המוזנים ממי הקרחונים יושפעו גם הם. לפי אחד החוקרים, "קהילות ומיליוני בני אדם ברחבי העולם, יצטרכו לנהל את משק המים שלהם בצורה חסכונית מאוד".
בעשורים האחרונים ההתחממות הגלובלית הביאה להתכווצות נרחבת של הקריוספירה, אובדן מסיבי של יריעות קרח, ירידה בכיסוי השלג, ירידה בהיקף ובעובי הקרח בים הארקטי, ועלייה בטמפרטורה של שכבת הקרח הקפואה תמיד. אם ההתחממות הגלובלית תתייצב על 1.5 מעלות כמוגדר בהסכם פריז, האוקיינוס הארקטי יהיה ללא קרח רק בחודש ספטמבר פעם במאה שנה. אילו ההתחממות תגיע ל-2 מעלות, מצב זה יתרחש אחת לשנה.
עליית גובה פני הים מגבירה שכיחות של אירועי קיצון
קרחונים ושטחי קרח מאבדים מסת קרח משמעותית, מה שתורם לעליית גובה פני הים. בנוסף לכך מתרחבים האוקיינוסים החמים. במאה ה-20 עלה גובה פני הים ב-15 ס"מ בממוצע, וכיום, במאה ה-21, קצב עליית פני הים הוכפל פי שניים ואף מאיץ. גובה פני הים ימשיך לעלות במאה השנה הקרובות, ויכול לעלות בעד 60 ס"מ עד 2100, גם אם ההתחממות הגלובלית תוגבל ל-2 מעלות ויופחתו הפליטות. אם נמשיך לפלוט גזי חממה, גובה פני הים עלול לעלות ביותר ממטר. בעשורים האחרונים עליית גובה פני הים האיצה בשל המסת הקרחונים המואצת באנטרטיקה ובגרינלנד. עליית גובה פני הים תעלה את תדירותם ועוצמתם של אירועי אקלים קיצוניים, כמו ציקלונים, סערות חזקות, גאות גבוהה ועוד. אירועים בסדר גודל שהתרחשו אחת למאה, יתרחשו פעם בשנה החל מ-2050, מה שמציב בסיכון ערים בגובה פני הים וקהילות באיים קטנים. ללא השקעה וכלים להתמודדות, אותן קהילות יהיו נתונים בסכנת שיטפונות ואיים שלמים יהפכו בלתי ניתנים למחיה כלל.
טמפרטורה: 2015-2019 - החמות ביותר מתחילת המדידה
דוח הארגון המטאורולוגי של האו"ם מזהיר כי שינויי האקלים מכים בכדור הארץ חזק יותר ומהר יותר ממה שהעלו התחזיות, ושהשנים 2015-2019 היו השנים החמות ביותר שנרשמו מאז תחילת המדידות. לפי מחברי הדוח, במהלך השנים האחרונות עלה גובה מפלס פני הים, כיסוי הקרחונים פחת, זיהום הפחמן גבר והתחממות כוכב הלכת שלנו נמשכה בקצב מבהיל. מאז תחילת העידן התעשייתי, כדור הארץ התחמם ב-1.1 מעלות, וב-0.2 מעלות צלזיוס לעומת 2011-2015.
יותר מ-90% מאסונות הטבע קשורים למזג האוויר. האסונות הדומיננטיים הם סערות והצפות, שהביאו גם להפסדים כלכליים גבוהים ביותר. גלי חום ובצורת הביאו לאובדן אנושי, עלייה בשריפות יער ואובדן יבול. גלי חום, שהיו הסיכון המטאורולוגי הקטלני ביותר בתקופת 2015-2019, השפיעו על כל היבשות וגרמו לשבירת שיאי טמפרטורה. ההפסדים הכלכליים הגדולים ביותר בשנים האחרונות מיוחסים לתוצאות הציקלונים הטרופיים. עונת ההוריקנים האטלנטית של 2017 הייתה אחת ההרסניות ביותר, עם הפסדים של יותר מ-125 מיליארד דולר בארה"ב מהוריקן הארווי בלבד.
מושג ירוק: כיור פחמן
מאגר טבעי המאכסן כימיקלים שונים המכילים תרכובות פחמן הנאגרות לזמן בלתי מוגבל. תהליך אגירת הפחמן מוריד מכמותו באטמוספירה. דוגמאות לכיורי פחמן הם יערות כמו האמזונס, מקווי מים גדולים כמו אוקיינוסים ואגמים ושטחי קרח העד בקטבים. ניתן להשתמש בכיורי הפחמן ככלי להתמודדות עם פליטת גזי החממה.