גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש לי מספיק כסף לכל דבר שארצה": שלמה אייזנברג מסכם את סכסוך השליטה בערד

שלמה איזנברג, בעל השליטה בערד השקעות, כבר קיבל שי לחג: שותפתו-יריבתו בחברה, שושנה (רוזה) גזונדהייט, מכרה את עיקר החזקותיה לגורמים מוסדיים ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על תחושות הסיפוק שחש מכך, וגם מרמות השיא של מניית החברה, ומנגד גם על הצלקות מפרשת ישרס-ערד

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי, גלובס
שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי, גלובס

בתחילת החודש נפל דבר בחברת ערד השקעות , עם מכירת מרבית החזקותיה של שושנה (רוזה) גזונדהייט בחברה, ונדמה כי את אנחת הרווחה ששיחרר יו"ר ערד, שלמה איזנברג, בעל השליטה והרוח החיה בפעילותה, אפשר היה לשמוע מביתו שבירושלים ועד לבניין הבורסה בת"א.

גזונדהייט בת ה-92 מכרה לגופים מוסדיים כ-27% ממניות ערד תמורת 510 מיליון שקל,  בזמן שמניית ערד נסחרת ברמות השיא שלה לאחר קפיצה של כ-50% מתחילת השנה, המשקפת לחברה שווי של כ-2 מיליארד שקל.

בין איזנברג לבין גזונהייט, שותפים ותיקים לשליטה בערד, שורר סכסוך רב שנים, וכעת, עם מה שנראה כסיומו הצפוי, איזנברג מסכם בישירות המאפיינת אותו "ברוך שפטרנו מעונשו של זה". לדבריו, הוא לא הופתע מהעסקה: "ידעתי על התרחשותה והייתה לי גם הזדמנות להשתתף בקנייה, אבל החלטתי שלא להיכנס לזה", וממשיך להוציא קיטור לגבי הבעל המנוח, אברהם גזונדהייט: "מכירת המניות עושה לנו מצוין. לא רק שהאיש גזל ממני (מניות ערד, לטענתו של איזנברג, א"ל) ולא תרם לחברה, הוא גם הפריע במהלך הדרך, כמו לדוגמה עם פנייה לביהמ"ש בהתנגדויות למינוי דח"צים שהצענו".

"מלבד זאת", מדגיש איזנברג, "עד היום ערד היתה רשומה פורמלית למסחר אבל לא הייתה באמת ציבורית, כי 90% מהמניות הוחזקו בידי השותפים והמסחר בהן ברוב הימים היה אפס. עכשיו בבת אחת הציבור נהיה 35%, שזה במונחי השוק של ערד סחורה ב-700 מיליון שקל. זה כבר עסק. מלבד העובדה שהתחיל מסחר במניה, שמגיע בחלק מהימים למיליוני שקלים, אנחנו גם צפויים להיכנס למדד ת"א 125".

לסיכום השותפות ארוכת השנים עם גזונדהייט בערד, אומר איזנברג כי "30 שנה אני עובד להשביח את החברה, ובשיעור מסוים עשיתי זאת בשביל אדם שגזל אותי, אבל זה לא הפריע לי. הם השקיעו עבור הסחורה שלהם בחברה כ-3-4 מיליון דולר ועשו פי 47 על ההשקעה - כ-16% תשואה דולרית שנתית".

מכירת המניות של גזונדהייט מותירה את איזנברג, שהיה עד כה בעל השליטה בפועל בערד, גם כבעל המניות הגדול ביותר בחברה, עם החזקה של כ-37% מההון, כשלצידו שותפיו - יורשיו של רודולף שפיצר (שגם עימם היה מסוכסך בעבר, פירוט בהמשך) המחזיקים בכ-18%, בעוד שהגברת גזונדהייט נותרה עם  כ-8% מההון.

2019 מסתמנת כשנה מוצלחת למדי לערד

נהנית מהזינוק של ישרס ומלם תים

רמת השיא אליה הגיעה מניית ערד נרשמת בתמיכת מניותיהן של שתי החזקותיה המרכזיות - בחברת הנדל"ן ישרס  ובחברת המחשבים מלם תים , הנסחרות סביב רמות השיא שלהן, לצד תוצאות כספיות חיוביות שהן מציגות, כך שבשלב הנוכחי ולקראת סיומה של 2019, נראה כי זו צפויה להיות שנה מוצלחת למדי לקבוצה שבשליטת איזנברג. מניית ישרס מציגה זינוק של קרוב ל-80% מתחילת השנה, המשקף לה שווי של כ-3.8 מיליארד שקל. זו של מלם תים מפגרת אך במעט עם קפיצה של 60% מתחילת השנה, לשווי חברה של כ-1.1 מיליארד שקל.

ישרס, הפועלת בהקמה וניהול של נכסים מניבים ובמכירת דירות למגורים, מחזיקה בנכסים מניבים עם שטחי השכרה של כ-630 אלף מ"ר בתחומים מגוונים הכוללים משרדים, פארקים טכנולוגיים, תעשייה, מלאכה ואחסנה וכן דיור מוגן (כ-2% משווי הנכסים), זאת נוסף לזכויות בנייה לא מנוצלות של כ-500 אלף מ"ר ועתודות קרקע להקמת כ-700 דירות.

לפי הנתונים שישרס מציגה, שווי הנדל"ן להשקעה שלה עומד על כ-5.5 מיליארד שקל, ואת מחצית השנה הראשונה היא סיכמה עם שיפור של 18% בהכנסותיה, שהגיעו ל-226 מיליון שקל, לצד טיפוס של 25% ברווח הנקי שהסתכם ב-72 מיליון שקל.

מלם תים עוסקת במתן שלל שירותים ומכירת מוצרים בתחום המחשבים (IT), ובהם ייעוץ, תכנון, יישום, אינטגרציה, הדרכה והטמעת מערכות מיחשוב, מתן שירותי אחזקה, תמיכה ושירותים מקצועיים, עיבוד נתונים ותקשורת, פיתוח תוכנות, שיווק מוצרי חומרה ותוכנה, שירותי מיקור חוץ, הקמת ותחזוקת מערכות תקשורת ועוד, ומעסיקה יותר מ-3,700 עובדים. בסיכום מחצית השנה הראשונה, הכנסותיה עלו ב-13% ל-1.1 מיליארד שקל, והרווח הנקי שלה טיפס ב-23% ל-39 מיליון שקל.

"תמיד מסתכל מה לקנות. בערד יש כסף בקופה"

איזנברג, שועל שוק הון ותיק, מסרב להתחייב כשהוא נשאל על עתיד פעילותן של ערד ושל החברות הבנות. עם זאת, מהלהט שבו הוא מדבר על עסקיו, ניכר כי בכוונתו להמשיך ולהוביל את עסקיהן בשלב שבו מרבית בני גילו (70) כבר נמצאים אחרי פרישה.

לדבריו, "אין לי תוכניות למכירת העסקים שלי, למרות שבדיעבד אולי יתברר שכעת זה הזמן הנכון לעשות את זה. כסף זה המניע לפעילות, אבל יש לי מספיק כסף לכל דבר שארצה. כמו שכל הזמן הכל עומד למכירה, אנחנו כל הזמן מסתכלים על מה אפשר לקנות, ובערד יש כסף בקופה".

למה לא התפרסתם עד היום לתחומים נוספים מעבר לנדל"ן ומחשוב?

"המערכת שמובילה את העסקים בקבוצה היא מאוד מצומצמת, אנחנו לא אי.די.בי מבחינת מטה. אנחנו אוהבים לשלוט ולהיות מעורבים בכל פרט עד הסוף. יש לנו שתי פעילויות שלא תלויות אחת בשנייה. הן לוקחות את כל המאמצים שלנו, ועשינו איתן טוב. למה לא עשינו דברים אחרים? מפעם לפעם בדקנו, אבל חששנו. אנחנו לא צעירים. בגדול, לאורך 30 שנה - לא אגיד שכל מה שעשינו היה מצוין, אבל שגיאות של ממש לא עשינו".

כמה שעות ביום אתה מקדיש לעסקים?

"מצאת החמה עד צאת הנשמה, אני עובד היום 100% גם בישרס וגם במלם תים".

זה החיים שלך?

"יש לי גם דברים אחרים, אבל אני אוהב את זה. זה לא רק עניין של כסף".

פחות דירות, יותר נכסים מניבים

במבט לאחור על פעילות החברות מאז רכש את השליטה בערד, הוא מציין כי "מאז שהשתלטנו על ערד ב-1989, אפשר לראות שלאורך השנים יש מגמה של עלייה בשווי החברה, לא תמיד באותו קצב, אבל היא חד-כיוונית. ההתקדמות בשנים האחרונות יותר תלולה, בין היתר כי הענף בו ישרס נמצא בפריחה רוחבית וכך גם ענף הפעילות של מלם תים. יצא לנו שערד 'רוכבת' על שני ענפים שמשגשגים בשנים האחרונות.

  ישרס נהנית מהבום האדיר בנדל"ן. לאן אתה מכוון את פעילותה בעתיד?

"אנחנו מגדילים את הפעילות ובשנתיים-שלוש האחרונות עברנו מיקוד של הפעילות; חיסלנו את מכירת הדירות כמעט לגמרי, ואנחנו מתרכזים בנכסים מניבים. בעבר קנינו גם נכסים קיימים, אבל היום זה קשה מאוד, כי אין נכסים משמעותיים למכירה, יש הרבה מתחרים וכשיש עסקאות רלוונטיות, הן מבוצעות בתשואות של מתחת ל-6% ואנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים לקנות בתשואות כאלה, אלא לייצר בעצמנו תשואה גבוהה יותר. אנחנו רוצים להתמקד בנכסים גדולים, של 100-120 אלף מ"ר במקום אחד, ויש לנו כמה עם פוטנציאל להגיע לכך, דוגמת שני הגנים הטכנולוגיים שלנו בירושלים. זה מודל שאנחנו רוצים לשכפל".

  איך אתה רואה את מצב תחום הנדל"ן המניב בישראל?

"מצב הנדל"ן בארץ הוא מצוין. זה לא שאין סיכונים, אבל בשלב הנוכחי החגיגה נמשכת בשני מישורים - גם שוק ריאלי חזק וגם שוק מימון חזק. המצב הכלכלי של הענף בארץ טוב מאוד. רק השבוע השלמנו גיוס אג"ח לטווח ארוך ובריבית נמוכה שלא הייתה כמותה בהיסטוריה". איזנברג מתייחס לגיוס של כ-250 מיליון שקל שהבטיחה ישרס, בריבית שנתית צמודת מדד של כ-0.8% במח"מ של קרוב ל-9 שנים, בו נהנתה מביקושי יתר. לדבריו, "זה משב רוח מרענן ואין ספק שבחברה עם נכסים מניבים חשוב מאוד לראות שצד ההוצאות הופך לזול יותר".

עוד הוא אומר על מצב שוק הנדל"ן כי "היו כמה עסקאות גדולות בתקופה האחרונה, כמו מכירת בניין הדואר של חברת מגה אור במודיעין ומכירת החזקותיה של חברת אמות בקניון קריית אונו לשותפה נכסים ובניין, שמעידות על התהליך שעובר שוק הנכסים המניבים בישראל מבחינת התשואות. לדעתי, ללא ספק לקראת דוחות הרבעונים הבאים, בעיקר הרבעון הרביעי של 2019, המגמה הזו בשוק תבוא לידי ביטוי ותשפיע על הורדה נוספת בשיעורי ההיוון בנכסים המניבים, שמשמעותה שיערוכים משמעותיים לנכסי החברות".

מה לגבי מלם תים?

"למלם תים יש שלושה מוקדי צמיחה מרכזיים - מתן שירותים בתחום חיסכון ארוך טווח, רכישות והתייעלות פנימית. אנחנו נמצאים בענף שמשגשג כי הוא פועל בתחום התשתיות, עם מעט חברות גדולות, פחות מ-5, שיכולות לתת תשובה מקצה לקצה בתחום. את פעילות התשתית של מלם תים אפשר להשוות לכביש חוצה ישראל ולרכבת ישראל - לא יכולה להיות כלכלה בלי מיחשוב. מבחינת הלקוחות אנחנו מחולקים חצי מגזר פרטי וחצי ממשלתי. הפעילות כיום היא אחרי שעשינו שם התייעלות רצינית, כי בענף הזה לא קל להרוויח אם לא שומרים על הפוקוס, ותוצאותיה הכספיות של מלם תים ברבעונים האחרונים מצביעות על מגמה חיובית רוחבית, בכל תחומי הפעילות".

עוד מוסיף איזנברג בנושא, כי "הרכישות שנעשות בענף הזה הן ייחודיות, משום שיש פה ערוץ של ייצור עצמי - חיילים שמקימים עסקים אחרי הצבא, ויש עשרות עסקאות של עסקים שמצליחים, מתפתחים ונמכרים. מחזור החיים הטבעי בענף הוא שהגדולים קונים את הקטנים שלא הצליחו להיות גדולים בעצמם, ואותן רכישות הן מנוע צמיחה אצלנו. בהתאם, היו לנו גם שנים עם 15 עסקאות בשנה, ולעיתים יש קושי בכך, כי רכישה משנה את הדי.אנ.איי של הגוף הנרכש. אבל בין הגופים הגדולים הפועלים בענף קשה מאוד למזג".

בין פעילויותיה, מלם תים גם אחראית על המיחשוב של מערכות הבחירות בישראל כבר 15 שנה, ואיזנברג מביע שביעות רצון גם מסבב הבחירות האחרון, שלדבריו, "היה מבחינתנו מוצלח באופן יוצא דופן, ללא תקלה אחת אפילו. בנסיבות של חזרה לבחירות תוך חודשים ספורים, זה היה מאמץ גדול מאוד מצידנו".

  ומה לגבי הסיכונים בפעילות המחשבים?

"ענף המחשבים הוא ברמה אחרת של סיכון מהנדל"ן, אבל אנחנו לא בהייטק אלא בענף של תשתית בסיסית, ולא יכולה להיות כלכלה בלעדיו. לכן, אם ננהל אותו בצורה סולידית, לא תהיה בו התמוטטות, ובינתיים עד היום היו טענות שאנחנו סולידיים מדי".

  מלם תים וישרס מתאפיינות בריבוי רכישות לאורך השנים.

"נכון, אבל עשינו גם פיתוח אינטגרלי, לא רק קנינו. למשל, קנינו את החברות רסקו ואוסיף מהכונס, ואלה היו שתי קניות מעולות בדיעבד של חברות ציבוריות שמחקנו מהמסחר וריכזנו את פעילותן תחת ישרס. אבל אנחנו לא עוסקים רק בקנייה, אלא גם בבנייה, והיום אנחנו בונים נכסים חדשים ב-1.5 מיליארד שקל. גם בתחום המחשוב היו לנו 4 חברות ציבוריות שרכשנו והיום הכל מרוכז תחת מלם תים".

"להוריד את הכובע בפני ליפא ועמית"

לצד פיתוח פעילויותיהן של ישרס ומלם תים, טיפח איזנברג, המחלק את זמנו בין דירות בבני ברק ובירושלים, גם את דור העתיד. אחד משלושת ילדיו, אורי, המתגורר בניו יורק, עלה לכותרות בשנים האחרונות כמתווך עסקאות שהביא כמה הנפקות אג"ח של חברות נדל"ן אמריקאיות לבורסה בת"א, כחלק מגל הנפקות החוב של חברות אלה בשנים האחרונות.

איזנברג האב מביט בגאווה על פעילות בנו וגם רואה בחיוב את תופעת החברות האמריקאיות. לדבריו, "יצרו פה סקטור פיננסי מעניין, שיש בו גם דברים טובים וגם סיכונים, אבל בסך הכול עד היום הדיפולטים שם היו בהיקף סביר מאוד, ובינתיים רוב החברות כל הזמן פורעות את חובותיהן.

"כמו בכל שוק, גם פה יש חברות מסוגים שונים ועם סיכונים שונים, תלוי בפעילות - יש כאלה שעוסקות בפעילות שהיא מסוכנת בכל מקום, ויש כאלה הנמצאות בתחומים פחות מסוכנים. צריך להוריד את הכובע בפני רפי ליפא וגל עמית, שהמציאו יש מאין ענף מימון שלם, שגייס פה עד היום קרוב ל-10 מיליארד דולר. הבן שלי, העוסק בצד המימוני של הנדל"ן, עלה על הטרנד באיחור, אבל הצליח לנגוס בכ-15% מהשוק".

גזונדהייט: "טענות איזנברג נדחו בביהמ"ש"

בחזרה למבנה השותפות בערד, כאמור, השותפות של איזנברג עם משפחת גזונדהייט בחברה הולכת הרבה אחורה, ומתחילה לפני כ-30 שנה יחד עם שותף נוסף - רודולף שפיצר, במה שנודע כקבוצת אג"ש ששלטה בחברה, ואשר כבר אינה רלוונטית כבר זמן רב.

אחרי שאיזנברג הכיר את שותפיו העתידיים בערד בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, במסגרת עסקת נדל"ן למכירת בית השקם בחיפה, שהוא סייע בתיווכה, חברו השלושה ב-1989 להשתלטות על ערד. לדברי איזנברג, "לפני יותר מ-20 שנה התרחש אירוע מכונן בין משפחות שני השותפים שלא קשור אליי, כשעם פטירתו הפתאומית של שפיצר ניצת מאבק בין יורשיו לבין גזונדהייט, שלא נגע לערד. כך, למעלה מעשור הם נלחמו ביניהם ונתנו לי לנהל את החברה. ב-2002 היה אירוע מכונן נוסף, כשגיליתי שגזונדהייט גזל ממני נתח מהשותפות, מה שהצית את הסכסוך בינינו".

מאז, לפני כשש שנים נחתם הסכם חדש בין איזנברג ליורשי שפיצר, אולם הזירה מול גזונדהייט, שהגיש ב-2010 תביעה נגד איזנברג, ובהמשך בשנה האחרונה אלמנתו הגישה תביעה נוספת, לא נרגעה, עד מכירת המניות שביצעה, ואשר כאמור צפויה להוביל לסיום המאבק בין הצדדים.

עו"ד בעז בן צור, המייצג את משפחת גזונדהייט, מסר בתגובה לטענות שיוחסו למנוח גזונדהייט, כי "מצער שאיזנברג מנסה להתגולל על המנוח גזונדהייט. מכל מקום, טענת איזנברג לעניין נטילת המניות נדחתה על-ידי ביהמ"ש המחוזי בירושלים שקבע שאיזנברג מסר עדות שקר בהליכים מקבילים ביחס לסוגיית המניות והוסיף שגרסתו שנדחתה, מלמדת מתוכה על ביצוע לכאורה של עבירות פליליות. לעניין טענת התרומה לחברה, המנוח גזונדהייט העמיד בעבר סכומים ניכרים ששימשו בסיס לפעילותה של ערד, וכן מינה דירקטור מטעמו עד שזה הודח על-ידי איזנברג. עד המכירה ניסה איזנברג למנוע ממשפחת גזונדהייט כל הנאה מרכושה הרב בחברה, וכתוצאה מכך ננקטו הליכים משפטיים". 

שוק ההון סלח לשלמה איזנברג, אבל יש לו מה להגיד בנושא

ההיסטוריה של שלמה איזנברג בשוק ההון רצופה במהלכים פיננסיים יצירתיים, מאבקי שליטה ורכישת חברות בקשיים שאותן שיקם בהצלחה. אך גם בעסקה אחת שהותירה אותו מצולק, לאחר שהורשע בעקבותיה בעבירות של קבלת דבר במרמה, הכללת פרט מטעה בדוח או בהודעה, הכללת פרט מטעה בתשקיף ועבירה של הדחה בחקירה. בגין עבירות אלו, במה שזכה לכינוי "פרשת ישרס - ערד ", גזר בית המשפט על איזנברג עונש מאסר בפועל של שנה, אותו ריצה באמצע העשור הקודם, וכן קנס כספי נכבד. 

מדובר בעסקת בעלי עניין שיזם איזנברג לפני יותר מ-20 שנה, אשר נועדה להרחיב את בסיס ההון של ערד השקעות שבשליטתו, ולהפוך אותה לבעלת השליטה הבלעדית בחברה הבת ישרס. לצורך זה, ביקשו איזנברג ושותפיו לשליטה בערד (קבוצת אג"ש) למכור לערד את החזקותיהם הישירות בישרס (30% מהמניות), לפי הערכת שווי שנקבה במחיר גבוה בהרבה משווי השוק של המניות באותו זמן.

כדי לעקוף את התנגדות המשקיעים המוסדיים, שאיימה להכשיל את לעסקה, ולהשיג את הרוב שנדרש לה באסיפה הכללית (לפחות שליש מבעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה), גייס איזנברג את מקורבו, מנהל התיקים הרי ספיר, ואת איש העסקים בנימין יסלזון, שירכשו את מניות החברה. בתמיכתם, הושג הרוב הדרוש לאישור העסקה, שבה רכשה כאמור ערד את מניות ישרס שהחזיקו איזנברג ושותפיו, לפי שווי חברה של 200 מיליון דולר לישרס - שהיה כפול משווי השוק. 

בכתב אישום שהוגש נגד איזנברג נטען כי כדי להבטיח רוב לעסקה, נקטו הוא וספיר בסדרת פעולות שנועדו להשיג במרמה את אישור האסיפה הכללית לעסקה. בין היתר, נטען, העביר איזנברג ערב כינוס האסיפה  7.5% ממניות ערד שבידיו לידי יסלזון, כדי שזה יוכל להצביע באמצעותן בעד העסקה כמי שאין לו בה כביכול עניין אישי. ביהמ"ש קבע כי "מדובר בדוגמה מובהקת להטיית מנגנון ההצבעה, אותה ביקש המחוקק למנוע באמצעות הליך האישור המיוחד. שהרי הסכם הצבעה עם מי שנמנה עם קבוצת השליטה הופך את המצביעים מכוחו לזרועה הארוכה, הנגועה בעניין אישי".

"יסלזון איש קש? הוא מגדולי עולם"

בימים אלה, כשמניות ערד וישרס נסחרות במחירי שיא, וברור שהשוק סלח לאיזנברג, אפשר היה להניח כי הוא יבקש מאיתנו להניח לפרשה, כמו גם לשנים שבאו אחריה, ושבהן קיבלו הוא והחברות שבשליטתו כתף קרה מהגופים המוסדיים בשוק ההון. אבל לאיזנברג דווקא יש מה להגיד: "אם אני לוקח עכשיו את כל העיתונים הכלכליים, את כל המבוגרים שזוכרים את הפרשה, ושואל: תגידו לי, מה היה שם? מה הסיפור? עזוב מי צודק, מה התוכן של הפרשה? אחד לא היה יודע".

דובר על שימוש באנשי קש מטעמך באסיפה הכללית.
"בני יסלזון, שיכול היה לקנות אותי אז וגם היום בלי שירגיש בכלל - הוא 'איש הקש'? בני יסלזון הוא מגדולי עולם, בעלי חברת פרומדיקו. ניתנה לו אופציה אמיתית לקנות מניות ערד, שהוא מימש ובא עם זה להצביע, והחליטו שזה נגוע. אני לא מתווכח עם ההחלטה, אבל היום זה היה לכל היותר דיון מינהלי.

"ויש עוד נקודה חשובה: איש מעולם לא טען שמישהו לקח כסף לכיס. לקחנו את ההחזקה הישירה במניות ישרס והכנסנו אותה לערד כנגד מניות, נטו, בלי כסף".

"למרות האירוע הזה, שהיה כבד מבחינה אישית, העסק לא נפגע. המשכתי לנהל את העסקים גם מבית הסוהר, ואפילו את המהלך של רכישת חברת מלם הובלתי משם".

כשהשתחרר איזנברג מהכלא, הוא שב במלוא המרץ לנהל את עסקי החברות שבשליטתו, הגם שהיה מנוע במשך חמש שנים מלשמש כדירקטור.

בסוף חזרת כמו גדול.
"קשה מאוד לעשות רושם על אדם שנולד בברית המועצות עם דברים כאלה. קשה מאוד לעבוד עלינו, להשפיע, לאיים".

עוד כתבות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה