גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שנת צ'יזבט: המשרוקית של גלובס ניסתה לסכם שנה בלי להאשים אף פוליטיקאי בשקר. זה לא כל-כך הלך

במשרוקית אנחנו לעולם לא מאשימים אדם בשקר, לכל היותר ב"לא נכון" מנומס, אבל בתשע"ט הפוליטיקאים גרמו לנו לפעמים להרהורי כפירה • עם אילו דילמות התמודדנו השנה, ואיזו תוכנית מגירה כבר הכנו לשנת תש"ף? בודקי העובדות מסכמים שנה

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילומים: כדיה לוי, טל שניידר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בנימין נתניהו ובני גנץ / צילומים: כדיה לוי, טל שניידר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שנה שמתקיימות בה שתי מערכות בחירות היא לא תקופה קלה לבודקי עובדות, שעוסקים באיתור הכשלים בטענות של נבחרי ציבור. במשרוקית אנחנו לעולם לא משתמשים במילה "שקר", והטענה הכי מופרכת תקבל מאיתנו את הציון המנומס "לא נכון". אבל מדי פעם, הפוליטיקאים שלנו משמיעים טענות שגורמות גם לנו להרהורי כפירה, ושנת תשע"ט ברוכת הקמפיינים גרמה לנו לתלוש הרבה שערות.

כך קרה למשל כששמענו את שר האוצר משה כחלון מתגאה שהעלה את שכר המינימום מ-4,000 שקל בחודש ל-5,300 שקל, לאחר ש"לאף אחד לפניו לא היה אכפת". אל"ף, המתווה להעלאת שכר המינימום הושק בראשית 2015, לפני שכחלון מונה לשר האוצר. בי"ת, כבר בדקנו את הטענה הזאת וגילינו שהיא שגויה.

כמה פעמים השנה קינאנו קצת בארגון האמריקאי פוליטיפקט, שמעניק את הציון Pants on Fire לאמירות "לא מדויקות שמשרתות טיעון מגוחך". וגם בבודקי העובדות של "הוושינגטון פוסט", שעובדים עם "סולם פינוקיו". בארגון האיטלקי פג'לה פוליטיקה זה כמובן נשמע יותר יפה: הם מחלקים את הציון "פינוקיו אנדנטה" - הדובר מטעה או משקר אבל במתינות - ו"פנצאנה פצסקה", קרי: גוזמה מטורללת. איפה זה ואיפה הסולם היבשושי שלנו - "נכון", "נכון ברובו" וכיו"ב, ובמקרים חריגים גם "מטעה".

עד היום נשארנו מאופקים, אבל כבר יש תוכניות מגירה להוסיף ציון מחמיר יותר. המועמד הפופולרי בצוות הוא "בובע מייסעס", סיפורי סבתא. הוא יתאים למשל לטענה של דוד ביטן, שאפשר להגיע מאופקים לתל אביב ברכבת תוך 40 דקות. גם לזו של סגן ראש עיריית תל אביב אסף הראל, שטען בקמפיין שלו ששיעור הזכאים לבגרות בכפר שלם הוא 9%; בשני התיכונים בשכונה השיעורים הם 94% ו-80%.

זה יהיה אולי הפרויקט שלנו לשנה החדשה. בינתיים, הנה עוד כמה דברים שהעסיקו אותנו השנה, וידריכו את מנוחתנו גם בזו הבאה עלינו לטובה.

איילת שקד

שנכבדהו ונחשדהו

הנחת יסוד בעבודתם של בודקי עובדות היא שאפשר לדעת מה אמיתי ומה לא. אבל כשאיילת שקד אומרת שיש רק 100 אלף פלסטינים בשטחי C, או כשעמיר פרץ טוען ש-80% מתושבי ישראל חיים במינוס כרוני - אין לנו כמובן דרך לספור לבד. אנחנו נשענים בדרך כלל על בסיסי נתונים קיימים. מי שרוצה לבחון את המאגרים האלה יכול למצוא תמיד את הקישורים בבדיקה שאנחנו מפרסמים באינטרנט.

האילוץ הזה לא חף מבעיות. ככלל, אנחנו מעדיפים להסתמך על נתונים רשמיים של רשויות המדינה: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוחות מבקר המדינה. אבל מי מבטיח לנו שהם מספרים את האמת? נכון, גופים כאלה מחויבים לפי חוק לתת מידע אמין; יש להם משאבים נדיבים וכוח אדם מקצועי שיכול לאסוף כמויות עצומות של נתונים ולפלח אותם בכל מיני דרכים. החוק גם מחייב אזרחים ורשויות אחרות למסור להם מידע. שום גוף פרטי לא נהנה מיתרונות כאלה.
אבל לא כל החוכמה והידע נמצאים בידיים רשמיות. דוגמה קטנה שנתקלנו בה השנה: רשות האוכלוסין וההגירה, שאחראית ליישם את המדיניות כלפי זרים ומבקשי מקלט, מפרסמת מדי רבעון כמה זרים יש בישראל, מה מעמדם ומנין הגיעו. ארגונים שפועלים לטובת מבקשי מקלט אמרו לנו שנתוני הרשות חסרים ולא מתיישבים עם מה שהם מכירים מעבודתם בשטח. בלית ברירה הם משתמשים בהם.

עוד דוגמה: לקראת הבחירות הקודמות בדקנו טענה של ח"כית סתיו שפיר, שקבעה שתקציבי הרווחה והבריאות קוצצו בעשור האחרון. הטענה הזאת לא התיישבה עם המספרים שבתקציב המדינה, אבל שפיר התעקשה, וכתבה לנו שאם היינו רואים את תמונת המצב המלאה במערכת מרכב"ה - המאגר הממוחשב שבו מנוהלים כל התשלומים מאוצר המדינה - היינו רואים שהיא צודקת. הצרה היא שלאיש מאיתנו, כולל שפיר, אין גישה למרכב"ה. עד שלא יוכח אחרת, אנחנו נאלצים לדבוק בנתונים שיש לנו.

בנימין נתניהו

שלא נהדהד טעויות

פתגם רוסי עתיק אומר: "סלובו ניה וורוביי, וילטית-ניה פוימייש". בעברית: "מילה היא כמו ציפור דרור; אם היא מתעופפת לא תתפוס אותה שוב". והאמת הפשוטה הזאת טומנת פח לבודקי עובדות, כי כדי להצביע על טעות במשהו שאמר פוליטיקאי אנחנו חייבים לפרסם את המילים שלו. ומה אם בכך אנחנו עוזרים להפיץ את הטעות?
דוגמה טרייה: כדי לשכנע את שומעיו שיש לבנות בתים רבים מעבר לקו הירוק טען לאחרונה בצלאל סמוטריץ' שהנסיעה מההתנחלות אלקנה לתל אביב קצרה יותר מהנסיעה לשם מרעננה. הראינו שזה לא נכון; אבל ייתכן שכמה מקוראינו שנתקלו בטיעון הזה לראשונה במדור שלנו לא ישתכנעו מתוצאות הבדיקה. הם יבחרו לחזור על הדברים, כי טענות עובדתיות עוזרות לחזק עמדות אידיאולוגיות. שכרנו יצא בהפסדנו.

נתקלנו גם בווריאציה על הנושא הזה: אנחנו מפרסמים בדיקה שמראה שהפוליטיקאית טעתה, והיא מבקשת מאיתנו להדפיס תגובה שבה השגיאה המקורית חוזרת, או מופיעה שגיאה חדשה. יואב קיש אמר לא מזמן שערוץ 20 עמד לפני סגירה "כי רצו לגבות ממנו קנסות שמערוצים אחרים לא גבו". התברר שמועצת הכבלים קנסה את כל הערוצים. כשפנינו אליו, הוא שלח תשובה שפרסמנו בעיתון שלפיה אמנם קנסו את הערוצים האחרים אבל "למרות החיוב לא אכפו עליהם תשלום". גם זה לא נכון. האם בפרסום התגובה הזאת עזרנו ליצור מצע עובדתי מוסכם, או רק הפרענו?

יאיר לפיד ובני גנץ

שנכניס דברים לקונטקסט

"כבר אין דבר כזה אמת", מכריזה ליליאן בסדרה הקומית "קימי שמידט" של טינה פיי. "אפשר למצוא עובדות כדי לגבות כל טענה. ידעת, למשל, שההתנקשות בלינקולן הייתה מפוברקת?" היא שואלת, ולוחשת בסוד: "ג'ון ווילקס בות' היה שחקן!"

לינקולן נרצח בתיאטרון, ובות', הרוצח, באמת היה שחקן פופולרי. איזה ציון הייתם נותנים לטענה של ליליאן בתור בודקי עובדות? האם זה תפקידם של בודקים להגדיל ראש, להרחיב ולהשוות, כדי לוודא שאף אחד לא משתמש בנתונים נכונים כדי למכור לנו תמונת מציאות מעוותת? ואולי צריך לגלות יותר ענווה ולהשאיר לקוראים לשפוט את ההקשר? זאת דילמה שהעסיקה אותנו לא-מעט השנה.

כששר המשפטים הטרי אמיר אוחנה ביקש למנות מנכ"ל חדש למשרדו ערב הבחירות, הוא הצדיק את הצעד בתקדים דורית ביניש, שלדבריו מונתה לבית המשפט העליון בימי ממשלת מעבר. טכנית, אוחנה צדק. ביניש מונתה קצת אחרי רצח רבין, לפני שהכנסת הצביעה אמון בממשלה החדשה של שמעון פרס. אמנם הכנסת לא הצביעה אי אמון בממשלה, לא התפזרה ולא הלכה לבחירות - אבל אוחנה הרי לא הכחיש את הדברים האלה. אחרי לבטים נתנו לו את הציון "נכון ברובו", אבל רבים מקוראינו חשבו שעשינו לו הנחה. גם אצלנו בצוות הדעות עדיין חלוקות.

עוד דוגמה: שר התחבורה היוצא ישראל כ"ץ טען שמספר ההרוגים בכבישים בתקופתו ירד ב-30%. מתמטית זה די מדויק. אבל מתברר שעיקר הירידה נרשמה בין 2008 ל-2009 - השנה הראשונה של כ"ץ בתפקיד - בהמשך למגמה שהחלה לפני שנות ה-90. בתוך הקדנציה היו גם תנודות כלפי מעלה. כלומר, כ"ץ ציטט נכון נתונים על שתי נקודות בזמן, אך התעלם מכל מה שקרה בין לבין, או לפני כן. האם לשפוט את ההתפארות שלו לראש או לזנב? נתנו לו חצי-נכון, אך גם במקרה הזה, המשכנו להתווכח.

אורלי לוי-אבקסיס ועמיר פרץ

שלא נעשה איפה ואיפה

בודקי עובדות לא חיים בריק. המציאות הפוליטית עוטפת אותנו, לפעמים עד כדי מחנק, ותמיד עולה חשד שאנחנו לא חורצים משפט באופן ענייני. השנה החולפת חייבה אותנו להתעסק בשאלות עדינות בשיח הציבורי בישראל - כמה אנשים נפגעו מהירי מעזה, למשל, ומה מספר משגיחי הכשרות בארץ. איך דואגים שההטיות האישיות שלנו לא ישפיעו על תוצאות הבדיקה ומנטרלים את היחס שיש לכל אחד מאיתנו לדובר, למפלגה, לנושא הבדיקה?

כשהתחלנו לעבוד קבענו לנו את העיקרון שהדיון באמירות, והציון שאנחנו נותנים, נעשה בעבודת צוות. אבל רק במקרים בודדים השנה הייתה בינינו הסכמה כללית על הציון. חלוקת ציונים לטענות היא סיפור מורכב. לפני שגוזרים את הדין צריך להתחשב בהקשר שבו נערך הראיון, להקשיב היטב למה שהמרואיין נשאל ולפרש את התשובה בהתאם. אולי הוא סתם מעד בלשונו? אולי התבלבל? אנחנו צריכים לשים את עצמנו בנעלי המאזינות והמאזינים שבחירת המילים אולי הייתה עלולה להטעות אותם. רק אז יודעים מה לבדוק.

כמה הצלחנו לעמוד בכך בתשע"ט? הנה כמה דברים שגילינו על עצמנו כשסיכמנו את המספרים (ראו גרף). המשרוקית גילתה השנה יותר "נדיבות": 23% מהבדיקות קיבלו ציונים חיוביים, לעומת 16% בתשע"ח. זה לא מעט, בהתחשב בכך שאנחנו חוקרים, מטבע הדברים, בעיקר טענות שנשמעות חשודות. האם התרככנו? אולי הפכו להיות רכים מדי? אם נהיה כנים, השינוי העיקרי הוא שהפכנו מארגון עצמאי לחלק ממערכת גלובס. פעם היינו מפרסמים שתיים־שלוש בדיקות בשבוע. כיום - חמש כתבות ובדיקות. לא תמיד קל למצוא הטעיה בוטה באמת בכל יום, ואולי זה סימן טוב.

עוד דבר שגילינו: רק 59% מהטענות של חברי ליכוד התבררו כשגויות, לעומת כ־65% בכחול לבן. זו גם ירידה ניכרת לליכוד מתשע"ח, אז 78% מהטענות של חברי המפלגה קיבלו ציונים שליליים.

מישהו עוד עלול לחשוד שקיבלנו החלטה להקל על דוברי מפלגת השלטון, ודווקא בשנת בחירות. ובכן, לא שידוע לנו. 

עוד כתבות

ד"ר יאיר שינדל / צילום: תמר מצפי

לא להגן עליכם - אלא מפניכם: "תלבשו מסיכות בשביל הערבות ההדדית"

ד"ר יאיר שינדל, שותף בקרן aMoon: "אם כל אחד מאיתנו שעדיין חייב לצאת מביתו יתייחס לעצמו בתור כור אטומי פוטנציאלי שיכול לעשות נזק לסביבתו, ולכן עליו לכסות את פניו ולחטא את סביבתו אחריו גם כשהוא בטוח שאינו חולה - ייתכן שיהיה בכך כדי להפחית משמעותית את קצב ההדבקה"

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

הירידות החדות בשווקים הגיעו גם לנכסים שנחשבו סולידיים

משקיעים רבים הופתעו מכך שגם נכסים שנחשבים לסולידיים ספגו פגיעה במשבר הנוכחי ● איך אפשר להסביר ירידות חדות בנכסים כמו מק"מ, אג"ח מדינה ואג"ח קצרצרות בדירוג גבוה?

יצחק תשובה / צילום: יוסי כהן

תשובה מנסה לקושש מזומנים: קבוצת חג'ג' תרכוש שני מגרשים בפארק בבלי ב-400 מיליון שקל

קבוצת חג'ג' חתמה על מזכר הבנות, בכפוף לאישור דירקטוריון ● על המגרשים קיימת תוכנית מאושרת להקמת 2 מגדלים של 44 קומות, ובהם 380 דירות ● בחודש שעבר חתם תשובה על הסכם למכירת חברת הנדל"ן אלעד מגורים החדשה לישראל קנדה

עובד בצוות הרפואי מבצע בדיקת קורונה ברשות הפלסטינית / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס

10,000 בדיקות ביום בסכנה: ההסכם בין משרד הבריאות למיי הריטג' בסימן שאלה

מיי הריטג' הייתה אמורה להקים מעבדה שתחל לפעול בתוך שבוע וחצי ● משרד הבריאות: "לא נחתם הסכם, אלא מזכר הבנות. אנחנו בוחנים את הדברים מחדש"

ערן יעקב / צילום: יונתן בלום, גלובס

אתר רשות המסים קורס לאחר שנפתחה האפשרות לקבלת סיוע לעצמאים

חלק מבעלי העסקים והמייצגים שמנסים להיכנס לאתר מצליחים לאחר כ-2-3 דקות המתנה, ובהמשך האתר עובד לאט אך הם מצליחים להשלים את הליך הרישום, ואחרים כלל לא מצליחים להיכנס או שנתקעים במהלך מילוי הטפסים באתר

אתר בנייה סגור בפתח תקווה / צילום: גיא ליברמן, גלובס

החשב הכללי באוצר: הקורונה אינה כוח עליון בענף הבנייה; נשיא התאחדות בוני הארץ: "קיבלנו ירי בגב"

לפי הודעת סגן החשב הכללי באוצר, בשלב זה לא תוכר התפרצות מגיפת הקורונה בישראל כ"כוח עליון" שבגינו יתאפשר לקבלנים לאחר בפעולות שאותן התחייבו לבצע ● נשיא התאחדות בוני הארץ הגיב בהבעת זעם על הדברים

בתי קפה סגורים בצרפת לאחר שראש הממשלה הורה להשבתה כוללת / צילום: Rafael Yaghobzadeh, Associated Press

צרפת: חולים קשים מפונים מפריז בגלל מצוקת מקום בבתי החולים

בריטניה: מי שחווה אובדן חוש ריח בנוסף לתסמינים אחרים – צריך לבודד את עצמו ● גרמניה: גיל הקורבנות הממוצע של חולי קורונה – 80

שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר

פשרה בתביעה הנגזרת: אינטרנט זהב תשיב לביקום 22 מיליון שקל

הושגה פשרה בתביעה הנגזרת נגד ביקום בשל הדיבידנד בסך 113 מיליון שחילקה באופן אסור ● במסגרת ההסדר, שעדיין כפוף לאישור ביהמ"ש, נקבע גם כי עורכי הדין יקבלו 3 מיליון שקל

מעוז ינון / צילום: תמונה פרטית

"מדובר בחבל תלייה, לא בגלגל הצלה. המחזור שלנו נחתך ב-100%"

מעוז ינון סגר את רשת ההוסטלים שלו, ולא מתלהב מהתוכנית של האוצר: "אי-אפשר לסמוך על הממשלה" ● "על המדינה להפעיל כלים ממשיים שימנעו את קריסת העסקים הקטנים והבינוניים, ובין השאר לייצר רשת ביטחון אמיתית לעצמאים שזהה לשכירים"

רופאים מקבלים תדרוך על מכונת הנשמה חדשה בבית חולים בהמבורג בגרמניה בשבוע שעבר / צילום: רויטרס

המרוץ לאוויר: כך נראית המלחמה על כל מכונת הנשמה

מכונות ההנשמה הן קריטיות להצלת חייהם של חולי הקורונה הכבדים ● הביקוש הגובר בימי המגפה נתקל בחומת ההיצע המוגבל של "הימים הרגילים", מה שהוביל לזינוק דרמטי במחירים ולניסיונות שונים לאלתר מכונות הנשמה על ידי חברות שעד היום ייצרו מנועים, מכוניות שואבי אבק ועוד

יאיר לפיד, כחול לבן / צילום: תמר מצפי

האם הממשלה המסתמנת כפולה מאלה של ספרד, גרמניה וצרפת?

בפוסט ויראלי של לפיד מגמדת ממשלתנו המסתמנת 6 ממשלות אחרות. בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ישי דוידי / צילום: איל יצהר

השווי של קומטק צנח מתחת לזה של גילת - אבל היא ממשיכה בעסקה לרכישתה

מנייתה של חברת הטכנולוגיה האמריקאית קומטק השלימה ירידה של 64% מאז שדיווחה על החלטתה לרכוש את גילת לוויינים בסוף ינואר ● החברה מתקדמת בקבלת קו האשראי למימון הרכישה, שהיקפה התכווץ ביותר מ-100 מיליון דולר

יאיר לוינשטיין / צילום: איל יצהר, גלובס

משבר הקורונה הופך סדרי עולם בבורסה: אלטשולר שחם גמל שווה יותר מכל שאר בתי ההשקעות הציבוריים יחד

אלטשולר שחם גמל ופנסיה שווה 2.42 מיליארד שקל - יותר מהשווי של מגדל וגם מהשווי של כלל ביטוח ופי ארבעה יותר מהשווי של כל בית ההשקעות מיטב דש ● חברת הגמל הגדולה בשוק סיכמה את 2019 עם רווח של 91 מיליון שקל

מס הכנסה קבלת קהל / צילום: איל יצהר, גלובס

האם בגלל משבר הקורונה תצטרכו לשלם מס הכנסה על חוב אבוד?

יישום דווקני של הוראות החוק עלול להביא לכך שישולם מס על הכנסה שהופקה ב-2019, אך בפועל גבייתה תיכשל בעקבות משבר הקורונה ● זה המקום להפעלת שיקול-דעת מצד הרשויות

אלשטיין. “ישראלים רוצים לדעת את התוכניות שלך מראש ולעשות שורטים" / צילום: כפיר זיו

הערת 'עסק חי' בדוחות של אי.די.בי של אדוארדו אלשטיין

אי.די.בי מתקרבת להסדר חוב נוסף ● הידרדרות של אי.די.בי כפי שמשתקפת בדוחות מגלמת לחברה שווי נכסי שלילי של 1.2 מיליארד שקל

רשף לוי בקמפיין לתנובה / צילום: יח"צ

האומץ לפרסם: החברות שהצליחו למנף את המשבר ועל הדרך קיבלו בונוס תדמיתי

חודש לפרוץ הקורונה לחיינו, אפשר להתחיל לבחון את המהלכים השיווקיים–פרסומיים לא רק בפריזמה של האם עושים אלא גם מה עושים ● דווקא בקטגוריות שהמצב לא פגע בהן כמו מזון ובנקאות, מפרסמים גדולים נכנסו לשיתוק והותירו את הזירה למיעוט שלא היסס ופעל בנחישות

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבה מיוחדת על רקע חשש הקורונה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

80 מיליארד שאלות ותנאים: “גלובס” בעקבות תוכנית הסיוע הגדולה אי פעם

התוכנית שפרסם האוצר לחילוץ המשק ממשבר הקורונה רצופה הסתייגויות, תנאים וניסוח רשלני • היא נבנתה מבלי לדעת מתי ייגמר המשבר ומה יהיה גובה הגירעון שיאושר, וניכר בה הלחץ של הפוליטיקאים על הדרג המקצועי לקבל בתוך שבוע תוכנית עם סכום מפוצץ שירגיע את הציבור

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

פרשנות - התחזית הקודרת של טראמפ: מ"אין סכנה" ל"אתם תראו מוות בכל מקום"

הערכת המינימום של נשיא ארה"ב מעמידה את המספר הצפוי של מתים על 100 עד 240 אלף ● מנחם את אזרחיו שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע ● טראמפ תמיד העדיף לרקוד לצלילי חלילו שלו, אך ריקוד הסולו משתכלל והולך ● המושל אנדרו קואומו מגלה שאחיו, שדר הטלוויזיה כריס, חלה בקורונה

מטוס ארקיע בבנגקוק במהלך מבצע החילוץ / צילום: רפי קוץ

בשעה טובה: מדוע "טיסת החילוץ" שיצאה מהודו הייתה מאתגרת במיוחד

וגם: ישי פרוינד מונה למנכ"ל eBay ישראל ● השיחה

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

דעה: תוכנית כלכלית עם מחלות רקע

בעצם זו לא תוכנית כלל ● אין בה חשיבה מורכבת או ראייה קדימה. אין בה תפיסה בה נפגשים צעדים פיסקליים, פיננסים, משפטיים ומבניים למקשה אחת. שלא לדבר על שיקולים חברתיים ואתיים ● דעה