גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תזוזות בשוק הפנסיה: בתי ההשקעות צומחים על חשבון קבוצות הביטוח, אך הרווחיות בסימן שאלה

הרפורמה מצליחה לקדם את התחרות בתחום הפנסיה, כשהיא מחזקת את בתי ההשקעות שצומחים בקצב אדיר ● אלא שניתוח "גלובס" מגלה בנוסף כי רוב הלקוחות החדשים משתכרים פחות, חוסכים פחות וכנראה גם לא רווחיים לחברות המנהלות

ארבע קרנות הפנסיה המקיפות החדשות של בתי ההשקעות, מנצלות היטב את רפורמת קרנות ברירת המחדל והן קולטות יותר ויותר חוסכים, כפי שקיוו במשרד האוצר וברשות שוק ההון כשהוציאו את הרפורמה לדרך. כך עולה מניתוח "גלובס" לדוחות הכספיים של חברות ניהול הפנסיה והגמל למחצית 2019.

אולם בעוד שקרנות הפנסיה של בתי ההשקעות גדלות בשיעורים גבוהים בהרבה מאלה של קבוצות הביטוח, הרי שהמצטרפים לקרנות ברירת מחדל של בתי ההשקעות הם כנראה בעלי שכר נמוך יותר מאלה שכבר חוסכים שנים בקרנות של קבוצות הביטוח. דבר זה ממחיש כי הפיכת קהל החוסכים בקרנות ברירות המחדל לרווחי הוא אתגר שבלעדיו יהיה לקרנות קשה להבטיח את היותן פקטור משמעותי בשוק גם בעתיד הרחוק.

בשלהי 2016 יצאה לדרך הרפורמה להוזלת דמי הניהול בעולם הפנסיה החדשה, ביוזמת הממונה על שוק ההון דאז דורית סלינגר. זאת עם תחילת פעילותן של שתי קרנות פנסיה ברירת מחדל שיועדו לספק לציבור הרחב בישראל אופציה זולה לחיסכון לפנסיה. שתי הקרנות הראשונות שנבחרו אז על ידי האוצר ורשות שוק ההון היו של בתי ההשקעות מיטב דש והלמן אלדובי, שהתחייבו למחיר החיסכון הנמוך ביותר.

בשנה שעברה יצא לדרך השלב השני של הרפורמה, כשרשות שוק ההון והאוצר בחרו בשתי קרנות ברירת המחדל נוספות בבעלות בתי ההשקעות אלטשולר שחם ופסגות. זאת בין היתר במטרה להביא בשורה של תחרות לשוק הפנסיה החדשה ולשחוק את שליטתן החד משמעית של קרנות הפנסיה של קבוצות הביטוח.

באפריל השנה החל השלב הסופי והמשמעותי של הרפורמה כשכל המעסיקים נכנסו תחת מטריית הרפורמה. במסגרת זו התבטלו כל הסכמי הפנסיה של המעסיקים במשק. המשמעות היא שהחל מהשנה המעסיק יחויב לצרף עובדים שלא ביצעו בחירה אקטיבית, לאחת מארבע קרנות הפנסיה המוזלות שבהן בחרו רשות שוק ההון והאוצר, או שעליו לצאת במכרז פנסיוני חדש לפי הקריטריונים שהגדירה רשות שוק ההון, ששמים דגש על דמי הניהול של המציעים. מדובר בקריטריונים המחייבים את המעסיק לפנות לכלל קרנות הפנסיה, ולהגדיר משקל של לפחות 50% מהציון הסופי לנושא דמי הניהול.

לפי שעה נראה ששתי המטרות העיקריות של הרפורמה, שאומצה ומקודמת גם על ידי יורשה של סלינגר בתפקיד, משה ברקת, מושגות לפי שעה: הוזלה של דמי הניהול הנהוגים בשוק הפנסיה החדשה, גם לעובדים לא מאורגנים או לא "חזקים"; ושינוי מורגש במבנה שוק הפנסיה, תוך החלשה מסוימת של הקרנות של חברות הביטוח וחיזוק החלופה של בתי ההשקעות.

צמיחה חדה בהיקף הנכסים המנוהלים

4.25 מיליון חשבונות בקרנות המקיפות

אף שהקרנות לא מגלות כמה מהלקוחות שלהן הצטרפו במסגרת הליך ברירת המחדל, הרי שמבדיקת "גלובס" עולה כי במחצית השנה הראשונה ב-2019 התווספו לשוק הפנסיה החדשה המקיפה 103.6 אלף חוסכים פעילים חדשים, מהם 89.8 אלף חוסכים פעילים חדשים בארבע קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות - 87% מסך הגידול בחוסכים הפעילים במחצית.

למעשה, לכל אחת מקרנות פנסיה ברירת מחדל הצטרפו יותר חוסכים פעילים במחצית הראשונה של השנה מאשר לכל אחת מהקרנות הגדולות של קבוצות הביטוח, כשבקרן של כלל ביטוח בכלל היה קיטון בשורת החוסכים הפעילים.

מדובר בקצב הצטרפות מרשים שמלמד על תחילתה של תזוזת יבשות בשוק הפנסיה החדשה המקיפה, כשבמחצית השנייה של 2018 הצטרפו 50.2 אלף חוסכים פעילים חדשים לענף, מתוכם 43.4 אלף חוסכים (86%) הצטרפו לארבע הקרנות של בתי ההשקעות.

בשקלול החוסכים הלא פעילים, כאלה שהפסיקו להגיע הפקדות זורמות בגינם, עולה כי במחצית הראשונה של השנה התווספו לשוק הפנסיה המקיפה החדשה 95 אלף חוסכים פעילים ולא פעילים. זאת בשל קיטון של כ-8.6 אלף חוסכים לא פעילים - בעיקר בגלל איחוד זנבות וחסכונות לא פעילים בחסכונות פעילים.

למעשה, ניתוח הדוחות של חברות ניהול הפנסיה והגמל מגלה כי כל הגידול במספר החוסכים, פעילים ולא פעילים, נרשם בקרנות ברירת המחדל, כשמספר החוסכים בקרנות של קבוצות הביטוח קטן במחצית הראשונה של השנה בכ-11.3 אלף.

ב-12 החודשים האחרונים, בשקלול המחצית הראשונה השנה והמחצית השנייה אשתקד, מדובר על גידול של כ-172.9 אלף חוסכים פעילים ולא פעילים. מתוכם 165.5 אלף חוסכים, שהם 96%, נרשמו כגידול במספר החוסכים בקרנות של ארבעת בתי ההשקעות.

נכון לסוף יוני השנה יש בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות כ-4.25 מיליון חשבונות של חוסכים פעילים ולא פעילים, שמתוכם יש בקרנות הגדולות שבשליטת חמש קבוצות הביטוח הגדולות כמעט 3.67 מיליון חשבונות חוסכים, פעילים ולא פעילים. סך החשבונות של החוסכים הפעילים והלא פעילים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות גבוה בכ-4.2% ממספר החשבונות שהיו בסוף יוני אשתקד וב-2.3% ממספר החשבונות שהיו בסוף 2018.

נכון להיום 13.1% מהחוסכים הפעילים והלא פעילים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות נמצאים בקרנות של בתי ההשקעות, וזאת לעומת 10.9% בסוף 2018 ו-9.6% בסוף יוני 2018. אגב, חלקן של קרנות פנסיה ברירת מחדל של בתי ההשקעות מסך החוסכים הפעילים בלבד בתחום עומד היום על 14.1% לעומת שיעורים של 10.8% בסוף 2018 ו-9.1% בסוף יוני אשתקד.

נסיקה במספר החוסכים הפעילים בקרנות הפנסיה של בתי ההשקעות

מכירות של 3.6 מיליארד שקל במחצית  2019

ניתוח הדוחות הכספיים של קרנות הפנסיה המקיפות החדשות מלמד כי חלקם של בתי ההשקעות בשוק הפנסיה עומד לגדול משמעותית וזאת גם משום שחלקם בעוגת "דמי גמולים משונתים עבור מצטרפים חדשים" גדול בהרבה מחלקם בעוגת הנכסים המנוהלים.

מדובר בנתון שמתייחס לעמיתים פעילים שהצטרפו לקרן במהלך השנה ושבגינם משולמות הפקדות חודשיות, ללא שקלול הפקדות חד פעמיות. "השינות", מלשון הפיכה לחישוב שנתי, של דמי הגמולים הללו (ההפקדות), מגיע מכך שמכפילים את ההפקדה החודשית האחרונה ב-12, כך שהתשלום החודשי העדכני מחושב כאילו לשנה שלמה. למעשה, נתון זה מספק הבנה לגבי מה יקרה במשך שנה עם ההכנסות מהחוסכים הפעילים החדשים, תוך נטרול שינויים שנובעים ממועד הצטרפות החוסך לקרן.

המכירות החדשות לחוסכים פעילים חדשים הסתכמו במחצית הראשונה השנה בכ-3.6 מיליארד שקל במונחי דמי גמולים משונתים. מדובר בנסיקה של 20% ביחס למכירות החדשות במונחים שנתיים שנרשמו במחצית הראשונה ב-2018 וזינוק משמעותי אף יותר, בשיעור של 30%, ביחס למכירות החדשות שנרשמו במחצית הראשונה ב-2017.

שליש מהמכירות בשוק כבר בקרנות ברירות המחדל של בתי ההשקעות

להוציא שתי חברות ניהול פנסיה - הראל וכלל ביטוח - שרשמו קיטון במכירות החדשות הן ביחס למחצית המקבילה אשתקד והן ביחס למחצית הראשונה ב-2017, כל יתר הענף רשם גידול בשורות אלה. אלא שהגידול במכירות החדשות של קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות זינקו בשיעורים חדים בהרבה, כשארבע קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות כבר אוחזות בנתח שוק מצרפי של 34% מהמכירות החדשות, וזאת לעומת נתחי שוק מצרפיים של 22% ו-17.7% ביוני 2018 וביוני 2017, בהתאמה.

אך לא רק זאת, את השעטה קדימה במונחי מכירות חדשות ניתן לראות גם בכך שמיטב דש, שמחזיקה בקרן ברירת מחדל כבר מאז סוף 2016 ושבלע לקרבו את הקרן של איילון ביטוח, מחזיקה בהיקף דמי הגמולים המשונתים הרביעי בגובהו בענף - יותר מזה של הפניקס ושל כלל ביטוח. הקרן של הלמן אלדובי, שגם היא קרן ברירת מחדל משלהי 2016, היא השישית בענף, כשאצלה הנתון גבוה מזה של כלל ביטוח. לגבי כלל ביטוח נזכיר כי היא רכשה את אחת משלוש קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הגדולות, כשאלה נמכרו לשוק הפרטי ב-2004.

מחליפים את העבודה לעיתים קרובות יותר

נתוני החברות שופכים גם אור לגבי ההבדלים במאפיינים של הציבור שנוהר לקרנות ברירת המחדל, למול הקהל החוסך כבר בקרנות הפנסיה הגדולות של חברות הביטוח. בדיקת "גלובס" מגלה כי הקרנות הצעירות בהרבה של בתי ההשקעות, מציגות כצפוי צבירה לחוסך נמוכה בהרבה מאלה שבקרנות החדשות של קבוצות הביטוח. מציאות זו הואצה השנה, בצל השלמת הרפורמה של קרנות ברירת המחדל.

כמו כן, דמי הגמולים לעמית פעיל נמוכים מ-1,000 שקל לחודש לעמית פעיל בשתי קרנות ברירת המחדל הוותיקות - הלמן אלדובי ומיטב דש - כששתי קרנות ברירת המחדל החדשות יותר - אלטשולר שחם ופסגות - נמצאות מעל רף ה-1,000 דמי גמולים לעמית פעיל מדי חודש, אך עם מגמת קיטון.

האתגר של בתי ההשקעות

אגב, דמי הגמולים הגבוהים לחודש לעמית פעיל, שמשקפים שכר גבוה פר חוסך פעיל, נרשמו בארבע חברות ניהול: כלל ביטוח פנסיה וגמל, אלטשולר שחם גמל ופנסיה, מנורה מבטחים פנסיה וגמל ומגדל מקפת. נציין כי הקרן של אלטשולר שחם שונה מאלה של יתר בתי ההשקעות, דבר שמרמז על כך שבעלי שכר גבוה יחסית בחרו בה לאורך השנים.

משיחות שערכנו עם גורמים מעורים בשוק הפנסיה החדשה עולה כי המח"מ של העמית בפנסיה ברירת מחדל קצר בהרבה, וגם שיקף שכר נמוך באופן יחסי. בשוק מציינים כי מדובר בחוסכים הפחות אטרקטיביים עבור חברות הניהול. ככלל, בהרבה מהמקרים בקרנות הנבחרות עמית מצטרף לעבודה ועוזב לעתים מזומנות באותה שנה כך שלחברה המנהלת זה עולה הרבה מדי.

מכך אנו למדים שהרווחיות של העמיתים החדשים שמצטרפים לקרנות במסגרת הרפורמה שונה מהרווחיות של אלה שחוסכים בקרנות הגדולות יותר, כשהם עם צבירה נמוכה בהרבה ועם שכר מבוטח נמוך בהרבה - וכפועל יוצא הם כנראה הרבה פחות רווחיים לחברות המנהלות.

לדעת רבים בשוק הפנסיה החדשה מדובר בכלל בלקוחות הפסדיים, שהצטרפותם תכביד בעתיד הנראה לעין על החברות המנהלות. למציאות זו עלולה להשפיע גם על רמת השירות בקרנות. בינתיים ברור שמדובר בהשקעה לעתיד שנסמכת על הרווחים מניהול הגמל וההשתלמות.

אגב הממשק בין ניהול גמל והשתלמות לניהול פנסיה חדשה בבתי ההשקעות: הלמן אלדובי הפסיד במחצית הראשונה של השנה 10.1 מיליון שקל מניהול פנסיה חדשה וזאת לעומת הפסד של 3.4 מיליון שקל במחצית הראשונה ב-2018. תחום הגמל הניב לבית ההשקעות רווח של כ-8.5 מיליון שקל ושל כ-2.9 מיליון שקל, בהתאמה.

במקביל, בתי ההשקעות פסגות, מיטב דש ואלטשולר שחם רשמו במחצית הראשונה של השנה רווח לפני מס של 1.1 מיליון שקל, 3.6 מיליון שקל ו-10 מיליון שקל, בהתאמה, מניהול פנסיה חדשה, כשאצל כל השלושה מדובר בשיפור ביחס למחצית המקבילה ב-2018.

יש רק שתי חברות ניהול גמל ופנסיה שהפסידו במחצית הראשונה של 2019 - זו של הלמן אלדובי וזו של כלל ביטוח. לצדן נציין את החברה של מיטב דש שהייתה היחידה שהציגה רווח כולל לאחר מס בשיעור חד ספרתי, ואת החברה של פסגות שרשמה ירידה ניכרת ביחס למחצית המקבילה אשתקד. עם זאת, חברות ניהול הגמל והפנסיה של פסגות, הפניקס, מגדל, הראל, אלטשולר שחם ומנורה מבטחים הציגו רווח כולל לאחר מס בשיעורים דו ספרתיים - ובסדר עולה.

ימים יגידו האם המהפכה שהובילו בתי ההשקעות הפרטיים בשוקי הגמל וההשתלמות במהלך העשור הקודם, תחזור על עצמה גם בשוק הפנסיה החדשה. על פניו המספרים מלמדים שמתחת למעטה הנכסים המנוהלים, שמושפע מאוד מצבירות עבר, יש שינוי של ממש בכל הנוגע לתזוזות של לקוחות בין הקרנות, וזאת על אחת כמה וכמה בכל הנוגע לחוסכים החדשים שמצטרפים לעולם הפנסיה. אלא שבניגוד למהפכה שנרשמה בשוקי הגמל וההשתלמות, הרי שהפעם מדובר במציאות אחרת ומאתגרת הרבה יותר מבחינת בתי ההשקעות, ולו רק בגלל שהצורך במתן שירות ללקוח גבוה בהרבה מאשר בגמל ובהשתלמות ונמשך על פני הרבה יותר שנים. 

עוד כתבות

דרוזים בדרום סוריה מניפים את דגל ישראל / צילום: ap, Fahd Kiwan

לא רק נשק וסייבר: מודל עסקי חדש למעצמה האזורית ישראל

מההכרה בסומלילנד, דרך הצטלבות אינטרסים עם סעודיה ועד הגנה על מיעוטים בסוריה ● ישראל נתפסת יותר ויותר ככוח המייצב היחיד במזרח התיכון ● כך עלייתה כמעצמה אזורית מתורגמת להזדמנויות כלכליות של מיליארדים שגם המשקיעים מזהים ● טור אורח

אילוסטרציה: Shutterstock / צילום: Shutterstock

האם יש בועה? 440 מיליארד דולר שעלולים להיראות כמו הימור

ענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע השנה מאות מיליארדים בתשתיות AI ● אך האם השוק נמצא בבועה? אלו התשובות של קתי וודס, ג'יימי דיימון ועוד כמה מהבכירים בוול סטריט ● בבנק אוף אמריקה מזהירים שלא לברוח מהשוק, עדיף לגדר דרך רכישת מניות ערך זולות יחסית ● ומה אפשר ללמוד מהיסטוריית הבועות

עו''ד עמית בכר וח''כ יריב לוין / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

לשכת עוה"ד לבג"ץ: לוין מחרים אותנו במינוי נאמנים בהליכי חדלות פירעון

לאחרונה גילו בלשכה עורכי הדין, כי שר המשפטים יריב לוין, פרסם את שמות החברים בוועדות מבלי לכלול בהן את נציגי הלשכה וכי הוועדות אמנם מתכנסות בלעדיהם ● זאת, כך טוענים בלשכה, למרות שראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, העביר ללוין את שמותיהם של שני נציגי הלשכה לוועדות, ובניגוד לחוק

פיני אורבך / צילום: שליו אריאל

ארקין ביו מקימה קרן ארלי סטייג' נוספת בהיקף של 100 מיליון דולר

המשקיעים העיקריים בקרן, לצד קבוצת ארקין קפיטל עצמה, הם מוסדיים ישראלים, וביניהם הפניקס, כלל ביטוח וקרנות הפנסיה של עמיתים ● זוהי קרן נוספת ברצף של קרנות ביומד שגויסו מאז סיום המלחמה במקביל להתאוששות תחום הביומד בארה"ב

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

"ביזוי הכנסת , מחטף", דרמה בוועדת הבריאות: הדיון פוצץ אחרי שמשרד הבריאות הודה שעקף את הוועדה

נציג משרד הבריאות הודה בדיון כי המשרד ושר הבריאות "כבר חתמו" על שינוי התקנות בנושא הוצאת טיפולים בתחום התפתחות הילד וסיוע לנשים יולדות מפוליסת ביטוחי השב"ן, וזאת בניגוד להחלטה קודמת ● בתגובה, זעמו חברי הכנסת וקראו "מחטף" וגם "חוסר שקיפות, ביזוי הכנסת וניצול ציני"

תחנת טוטו / צילום: שלומי יוסף

הציבור שילם, הטוטו גזר קופון: שנת שיא למועצה להסדר ההימורים

בטוטו רשמו בשנת 2025 עלייה של כ-5% ברווח והכנסותיו הסתכמו ביותר מ-4 מיליארד שקל ● ההערכה היא שבשנה הבאה השיא יישבר פעם נוספת, הודות למונדיאל שייערך בקיץ

איי פוקלנד / צילום: Shutterstock

למרות איומי ארגנטינה: נאוויטס מחפשים עוד נפט באיי פוקלנד

חברת נאוויטס חתמה על מזכר הבנות לא מחייב עם חברת JHI, שהינה הבעלים של רישיון חיפוש הסמוך למאגר סי ליון ● אם אכן יתגלה עוד מאגר נפט - יהיה ניתן לחבר אותו לתשתית שנאוויטס בונה בסי ליון הסמוך, מה שיהפוך אותו לרווחי במיוחד

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

יו"ר הפד תחת חקירה: המאבק בין טראמפ לפאוול מסלים לקראת בחירות האמצע

משרד המשפטים הודיע כי בכוונתו לחקור את יו"ר הפד בנוגע לשיפוץ מטה הבנק ● בתגובה, הנגיד האשים את הנשיא בלחצים בשל סירובו להאיץ את קצב הורדת הריבית ● המהלך מגיע ברקע בחירות האמצע שאמורות להתקיים בהמשך השנה, כשנושא יוקר המחיה עומד במרכזן

בניין WIX. בעיגול: הנשיא ניר זהר / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

סערת וויקס: מודל העבודה מהבית עומד למבחן

ההחלטה הדרמטית של וויקס מסמנת מפנה אפשרי בשוק המעסיקים, כשיש מי שצופים שחברות נוספות יאמצו את המודל כדי לשקם את הפרודוקטיביות והתרבות הארגונית ● מנגד, מומחים מזהירים כי מדובר בפגיעה באיכות החיים של העובדים, שתקשה על גיוס טאלנטים ועלולה להוביל לגל עזיבות ● מה קורה בשאר חברות ההייטק בארץ?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

אפל בחרה בג'מיני, והשווי של גוגל זינק לראשונה מעל 4 טריליון דולר

אפל הודיעה כי היא צפויה לשתף פעולה עם גוגל ולהישען על מודל ה-AI שלה, ג'מיני, במסגרת פיתוח מוצרי הבינה המלאכותית שלה, ביניהם העוזרת הקולית סירי ● בתחילת נובמבר, דווח בבלומברג כי העסקה תהיה בהיקף של כמיליארד דולר בשנה

שי אהרונוביץ' ואסף רפפורט / צילום: יוסי זמיר, איל יצהר

האקזיט הישראלי הגדול בהיסטוריה: מחלוקת על מיליארדים בין רשות המסים לוויז

קרוב לשנה לאישור עסקת הענק, לגלובס נודע כי מחלוקת בין רשות המסים לוויז באשר לתשלום המס על הקניין הרוחני של האחרונה מערימה קשיים ● בעוד שוויז טוענת שהקניין הרוחני שלה ממוקם בארה"ב, ועל כן תשלום המס עליו בישראל הוא מופחת, הרשות סבורה ההפך ● על הפרק: כמה מיליארדי דולרים

נשיא חברת טבע העולמית, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'

טבע חתמה על הסכם להאצת פיתוח תרופה מקורית למחלת עור ומספקת תחזיות לשנים הבאות

החברה חתמה על הסכם של עד 500 מיליון דולר עם רויאלטי פארמה לפיתוח התרופה למחלת ויטיליגו שתיכנס לשלב 2 בניסויים הקליניים ● צופה השנה הכנסות דומות או ירידה קלה לעומת 2025 לצד גידול ברווחיות ובתזרים החופשי, וב-2027 צמיחה בהכנסות, ברווחיות ובתזרים

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ מאותת לישראל: ויתור על הסיוע האמריקאי בתמורה להקלה במכסים

נתניהו הפתיע השבוע כשהכריז על שאיפה לוויתור הדרגתי על הסיוע הביטחוני האמריקאי ● באפריל האחרון, טראמפ כבר רמז על קשר בין הסיוע להקלות בהיקף המכסים בין ישראל לארה"ב ● ההכרזה התקבלה ללא עבודת מטה באוצר, ושם מזהירים: "המהלך יוביל להעלאת מסים או הפחתת הוצאה ציבורית במקום אחר"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

חברה שכנעה חוסכים למשוך את הפנסיה מוקדם - ותשלם קנס של 2.3 מיליון שקל

רשות שוק ההון הטילה קנס של 2.3 מיליון שקל על חברת אלמוג פתרונות פיננסים, שגרמה לחוסכים למשוך כספים מוקדם מהפנסיה תמורת עמלה גבוהה וללא רישיון פנסיוני ● לטענת הרשות מדובר בקנס הגבוה ביותר שהוטל על חברה בשל סיבה זו ● לאחרונה נחשף בגלובס כי ישראלים מושכים בכל שנה מיליארדי שקלים מחסכונות הפנסיה

זהבית כהן, מנהלת AMI, עמיר בירם, ממנהלי JTLV / צילום: רמי זרנגר, שרון גבאי

הרווח העצום של זהבית כהן ועמיר בירם: מימושים של 1.8 מיליארד שקל בשבוע

בחמשת ימי המסחר הראשונים של 2026 בעלי עניין בבורסה בתל אביב מימשו מניות בהיקף של יותר מ־1.8 מיליארד שקל - קצב שמאפיין בשנה רגילה מכירות של מעל רבעון ● בין המממשים גם מנהלים בכירים בחברות הנסחרות שמכרו מניות ביותר מ־100 מיליון שקל

פרופילים מזויפים ואזהרות מנוכלים. ההונאות ברשת לא מפסיקות להשתכלל

המהלך של רשות ניירות ערך למאבק בתופעת ההונאות הפיננסיות ברשת

הונאות ההשקעה תפסו תאוצה בשנה האחרונה, כאשר מתחזים לשמות כמו אמיר ירון וגילעד אלטשולר שטפו את הרשתות ● לגלובס נודע כי רשות ני"ע בדרך לקידום חקיקה שתקנה לה סמכות להסיר תכנים כוזבים ● החשש: המהלך עלול להיתקע עם הכניסה לשנת בחירות

מצלמה של עין שלישית / צילום: עין שלישית

לראשונה: משרד הביטחון אישר מכירת מניות בחברה ביטחונית לקבוצה אמירתית

לגלובס נודע כי אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני אישר את העסקה לפיה קונגלומרט EDGE מאבו דאבי ישקיע כ־10 מיליון דולר תמורת 30% ממניות עין שלישית, ויהפוך לבעל המניות הגדול בה ● המטרה: שילוב המערכות הישראליות במוצרי הקבוצה ומכירתן בשווקים גלובליים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ שולף ״נשק״ חדש נגד איראן

הנשיא איים הלילה בהטלת מכס של 25% על כל מדינה שתעשה עסקים עם איראן, זאת בניסיון לבודד אותה כלכלית

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

275 מיליון דולר: חוזה חדש לאלביט במדינה באזור אסיה-פסיפיק

אלביט תספק חליפות לוחמה אלקטרונית מתקדמות להגנה עצמית אווירית, כולל מערכת דירקם נגד טילים מבוססת אינפרה-אדום ● בנוסף תספק החברה מערכת הגנה על מטוסים קטנים ובינוניים, כולל מסוקים

7.3 מיליארד שקל ''היטלים חלוטים'' נצברו בקרן העושר מתמלוגים והיטלים בגין רווחי יתר של שותפויות הגז / צילום: Shutterstock

הכנסות "קרן העושר" ממיסוי רווחי יתר: 8.8 מיליארד שקל

עד ה-31 לדצמבר 2025 נצברו בקרן לאזרחי ישראל, המוכרת כ"קרן העושר", סך של כ-8.8 מיליארד שקל מתמלוגים והיטלים בגין רווחי יתר של שותפויות הגז ● שותפויות הגז המקומיות משלמות מספר סוגי מסים למדינה על הכנסותיהן והפקת הגז: תמלוגים, מס חברות, ומס רווחי היתר ממשאבי טבע ("מס ששינסקי") ● רשות המיסים מעבירה את כספי ההיטלים הנגבים לחשכ"ל, שמעבירם לקרן לאזרחי ישראל אחת לרבעון