גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תזוזות בשוק הפנסיה: בתי ההשקעות צומחים על חשבון קבוצות הביטוח, אך הרווחיות בסימן שאלה

הרפורמה מצליחה לקדם את התחרות בתחום הפנסיה, כשהיא מחזקת את בתי ההשקעות שצומחים בקצב אדיר ● אלא שניתוח "גלובס" מגלה בנוסף כי רוב הלקוחות החדשים משתכרים פחות, חוסכים פחות וכנראה גם לא רווחיים לחברות המנהלות

ארבע קרנות הפנסיה המקיפות החדשות של בתי ההשקעות, מנצלות היטב את רפורמת קרנות ברירת המחדל והן קולטות יותר ויותר חוסכים, כפי שקיוו במשרד האוצר וברשות שוק ההון כשהוציאו את הרפורמה לדרך. כך עולה מניתוח "גלובס" לדוחות הכספיים של חברות ניהול הפנסיה והגמל למחצית 2019.

אולם בעוד שקרנות הפנסיה של בתי ההשקעות גדלות בשיעורים גבוהים בהרבה מאלה של קבוצות הביטוח, הרי שהמצטרפים לקרנות ברירת מחדל של בתי ההשקעות הם כנראה בעלי שכר נמוך יותר מאלה שכבר חוסכים שנים בקרנות של קבוצות הביטוח. דבר זה ממחיש כי הפיכת קהל החוסכים בקרנות ברירות המחדל לרווחי הוא אתגר שבלעדיו יהיה לקרנות קשה להבטיח את היותן פקטור משמעותי בשוק גם בעתיד הרחוק.

בשלהי 2016 יצאה לדרך הרפורמה להוזלת דמי הניהול בעולם הפנסיה החדשה, ביוזמת הממונה על שוק ההון דאז דורית סלינגר. זאת עם תחילת פעילותן של שתי קרנות פנסיה ברירת מחדל שיועדו לספק לציבור הרחב בישראל אופציה זולה לחיסכון לפנסיה. שתי הקרנות הראשונות שנבחרו אז על ידי האוצר ורשות שוק ההון היו של בתי ההשקעות מיטב דש והלמן אלדובי, שהתחייבו למחיר החיסכון הנמוך ביותר.

בשנה שעברה יצא לדרך השלב השני של הרפורמה, כשרשות שוק ההון והאוצר בחרו בשתי קרנות ברירת המחדל נוספות בבעלות בתי ההשקעות אלטשולר שחם ופסגות. זאת בין היתר במטרה להביא בשורה של תחרות לשוק הפנסיה החדשה ולשחוק את שליטתן החד משמעית של קרנות הפנסיה של קבוצות הביטוח.

באפריל השנה החל השלב הסופי והמשמעותי של הרפורמה כשכל המעסיקים נכנסו תחת מטריית הרפורמה. במסגרת זו התבטלו כל הסכמי הפנסיה של המעסיקים במשק. המשמעות היא שהחל מהשנה המעסיק יחויב לצרף עובדים שלא ביצעו בחירה אקטיבית, לאחת מארבע קרנות הפנסיה המוזלות שבהן בחרו רשות שוק ההון והאוצר, או שעליו לצאת במכרז פנסיוני חדש לפי הקריטריונים שהגדירה רשות שוק ההון, ששמים דגש על דמי הניהול של המציעים. מדובר בקריטריונים המחייבים את המעסיק לפנות לכלל קרנות הפנסיה, ולהגדיר משקל של לפחות 50% מהציון הסופי לנושא דמי הניהול.

לפי שעה נראה ששתי המטרות העיקריות של הרפורמה, שאומצה ומקודמת גם על ידי יורשה של סלינגר בתפקיד, משה ברקת, מושגות לפי שעה: הוזלה של דמי הניהול הנהוגים בשוק הפנסיה החדשה, גם לעובדים לא מאורגנים או לא "חזקים"; ושינוי מורגש במבנה שוק הפנסיה, תוך החלשה מסוימת של הקרנות של חברות הביטוח וחיזוק החלופה של בתי ההשקעות.

צמיחה חדה בהיקף הנכסים המנוהלים

4.25 מיליון חשבונות בקרנות המקיפות

אף שהקרנות לא מגלות כמה מהלקוחות שלהן הצטרפו במסגרת הליך ברירת המחדל, הרי שמבדיקת "גלובס" עולה כי במחצית השנה הראשונה ב-2019 התווספו לשוק הפנסיה החדשה המקיפה 103.6 אלף חוסכים פעילים חדשים, מהם 89.8 אלף חוסכים פעילים חדשים בארבע קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות - 87% מסך הגידול בחוסכים הפעילים במחצית.

למעשה, לכל אחת מקרנות פנסיה ברירת מחדל הצטרפו יותר חוסכים פעילים במחצית הראשונה של השנה מאשר לכל אחת מהקרנות הגדולות של קבוצות הביטוח, כשבקרן של כלל ביטוח בכלל היה קיטון בשורת החוסכים הפעילים.

מדובר בקצב הצטרפות מרשים שמלמד על תחילתה של תזוזת יבשות בשוק הפנסיה החדשה המקיפה, כשבמחצית השנייה של 2018 הצטרפו 50.2 אלף חוסכים פעילים חדשים לענף, מתוכם 43.4 אלף חוסכים (86%) הצטרפו לארבע הקרנות של בתי ההשקעות.

בשקלול החוסכים הלא פעילים, כאלה שהפסיקו להגיע הפקדות זורמות בגינם, עולה כי במחצית הראשונה של השנה התווספו לשוק הפנסיה המקיפה החדשה 95 אלף חוסכים פעילים ולא פעילים. זאת בשל קיטון של כ-8.6 אלף חוסכים לא פעילים - בעיקר בגלל איחוד זנבות וחסכונות לא פעילים בחסכונות פעילים.

למעשה, ניתוח הדוחות של חברות ניהול הפנסיה והגמל מגלה כי כל הגידול במספר החוסכים, פעילים ולא פעילים, נרשם בקרנות ברירת המחדל, כשמספר החוסכים בקרנות של קבוצות הביטוח קטן במחצית הראשונה של השנה בכ-11.3 אלף.

ב-12 החודשים האחרונים, בשקלול המחצית הראשונה השנה והמחצית השנייה אשתקד, מדובר על גידול של כ-172.9 אלף חוסכים פעילים ולא פעילים. מתוכם 165.5 אלף חוסכים, שהם 96%, נרשמו כגידול במספר החוסכים בקרנות של ארבעת בתי ההשקעות.

נכון לסוף יוני השנה יש בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות כ-4.25 מיליון חשבונות של חוסכים פעילים ולא פעילים, שמתוכם יש בקרנות הגדולות שבשליטת חמש קבוצות הביטוח הגדולות כמעט 3.67 מיליון חשבונות חוסכים, פעילים ולא פעילים. סך החשבונות של החוסכים הפעילים והלא פעילים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות גבוה בכ-4.2% ממספר החשבונות שהיו בסוף יוני אשתקד וב-2.3% ממספר החשבונות שהיו בסוף 2018.

נכון להיום 13.1% מהחוסכים הפעילים והלא פעילים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות נמצאים בקרנות של בתי ההשקעות, וזאת לעומת 10.9% בסוף 2018 ו-9.6% בסוף יוני 2018. אגב, חלקן של קרנות פנסיה ברירת מחדל של בתי ההשקעות מסך החוסכים הפעילים בלבד בתחום עומד היום על 14.1% לעומת שיעורים של 10.8% בסוף 2018 ו-9.1% בסוף יוני אשתקד.

נסיקה במספר החוסכים הפעילים בקרנות הפנסיה של בתי ההשקעות

מכירות של 3.6 מיליארד שקל במחצית  2019

ניתוח הדוחות הכספיים של קרנות הפנסיה המקיפות החדשות מלמד כי חלקם של בתי ההשקעות בשוק הפנסיה עומד לגדול משמעותית וזאת גם משום שחלקם בעוגת "דמי גמולים משונתים עבור מצטרפים חדשים" גדול בהרבה מחלקם בעוגת הנכסים המנוהלים.

מדובר בנתון שמתייחס לעמיתים פעילים שהצטרפו לקרן במהלך השנה ושבגינם משולמות הפקדות חודשיות, ללא שקלול הפקדות חד פעמיות. "השינות", מלשון הפיכה לחישוב שנתי, של דמי הגמולים הללו (ההפקדות), מגיע מכך שמכפילים את ההפקדה החודשית האחרונה ב-12, כך שהתשלום החודשי העדכני מחושב כאילו לשנה שלמה. למעשה, נתון זה מספק הבנה לגבי מה יקרה במשך שנה עם ההכנסות מהחוסכים הפעילים החדשים, תוך נטרול שינויים שנובעים ממועד הצטרפות החוסך לקרן.

המכירות החדשות לחוסכים פעילים חדשים הסתכמו במחצית הראשונה השנה בכ-3.6 מיליארד שקל במונחי דמי גמולים משונתים. מדובר בנסיקה של 20% ביחס למכירות החדשות במונחים שנתיים שנרשמו במחצית הראשונה ב-2018 וזינוק משמעותי אף יותר, בשיעור של 30%, ביחס למכירות החדשות שנרשמו במחצית הראשונה ב-2017.

שליש מהמכירות בשוק כבר בקרנות ברירות המחדל של בתי ההשקעות

להוציא שתי חברות ניהול פנסיה - הראל וכלל ביטוח - שרשמו קיטון במכירות החדשות הן ביחס למחצית המקבילה אשתקד והן ביחס למחצית הראשונה ב-2017, כל יתר הענף רשם גידול בשורות אלה. אלא שהגידול במכירות החדשות של קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות זינקו בשיעורים חדים בהרבה, כשארבע קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות כבר אוחזות בנתח שוק מצרפי של 34% מהמכירות החדשות, וזאת לעומת נתחי שוק מצרפיים של 22% ו-17.7% ביוני 2018 וביוני 2017, בהתאמה.

אך לא רק זאת, את השעטה קדימה במונחי מכירות חדשות ניתן לראות גם בכך שמיטב דש, שמחזיקה בקרן ברירת מחדל כבר מאז סוף 2016 ושבלע לקרבו את הקרן של איילון ביטוח, מחזיקה בהיקף דמי הגמולים המשונתים הרביעי בגובהו בענף - יותר מזה של הפניקס ושל כלל ביטוח. הקרן של הלמן אלדובי, שגם היא קרן ברירת מחדל משלהי 2016, היא השישית בענף, כשאצלה הנתון גבוה מזה של כלל ביטוח. לגבי כלל ביטוח נזכיר כי היא רכשה את אחת משלוש קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הגדולות, כשאלה נמכרו לשוק הפרטי ב-2004.

מחליפים את העבודה לעיתים קרובות יותר

נתוני החברות שופכים גם אור לגבי ההבדלים במאפיינים של הציבור שנוהר לקרנות ברירת המחדל, למול הקהל החוסך כבר בקרנות הפנסיה הגדולות של חברות הביטוח. בדיקת "גלובס" מגלה כי הקרנות הצעירות בהרבה של בתי ההשקעות, מציגות כצפוי צבירה לחוסך נמוכה בהרבה מאלה שבקרנות החדשות של קבוצות הביטוח. מציאות זו הואצה השנה, בצל השלמת הרפורמה של קרנות ברירת המחדל.

כמו כן, דמי הגמולים לעמית פעיל נמוכים מ-1,000 שקל לחודש לעמית פעיל בשתי קרנות ברירת המחדל הוותיקות - הלמן אלדובי ומיטב דש - כששתי קרנות ברירת המחדל החדשות יותר - אלטשולר שחם ופסגות - נמצאות מעל רף ה-1,000 דמי גמולים לעמית פעיל מדי חודש, אך עם מגמת קיטון.

האתגר של בתי ההשקעות

אגב, דמי הגמולים הגבוהים לחודש לעמית פעיל, שמשקפים שכר גבוה פר חוסך פעיל, נרשמו בארבע חברות ניהול: כלל ביטוח פנסיה וגמל, אלטשולר שחם גמל ופנסיה, מנורה מבטחים פנסיה וגמל ומגדל מקפת. נציין כי הקרן של אלטשולר שחם שונה מאלה של יתר בתי ההשקעות, דבר שמרמז על כך שבעלי שכר גבוה יחסית בחרו בה לאורך השנים.

משיחות שערכנו עם גורמים מעורים בשוק הפנסיה החדשה עולה כי המח"מ של העמית בפנסיה ברירת מחדל קצר בהרבה, וגם שיקף שכר נמוך באופן יחסי. בשוק מציינים כי מדובר בחוסכים הפחות אטרקטיביים עבור חברות הניהול. ככלל, בהרבה מהמקרים בקרנות הנבחרות עמית מצטרף לעבודה ועוזב לעתים מזומנות באותה שנה כך שלחברה המנהלת זה עולה הרבה מדי.

מכך אנו למדים שהרווחיות של העמיתים החדשים שמצטרפים לקרנות במסגרת הרפורמה שונה מהרווחיות של אלה שחוסכים בקרנות הגדולות יותר, כשהם עם צבירה נמוכה בהרבה ועם שכר מבוטח נמוך בהרבה - וכפועל יוצא הם כנראה הרבה פחות רווחיים לחברות המנהלות.

לדעת רבים בשוק הפנסיה החדשה מדובר בכלל בלקוחות הפסדיים, שהצטרפותם תכביד בעתיד הנראה לעין על החברות המנהלות. למציאות זו עלולה להשפיע גם על רמת השירות בקרנות. בינתיים ברור שמדובר בהשקעה לעתיד שנסמכת על הרווחים מניהול הגמל וההשתלמות.

אגב הממשק בין ניהול גמל והשתלמות לניהול פנסיה חדשה בבתי ההשקעות: הלמן אלדובי הפסיד במחצית הראשונה של השנה 10.1 מיליון שקל מניהול פנסיה חדשה וזאת לעומת הפסד של 3.4 מיליון שקל במחצית הראשונה ב-2018. תחום הגמל הניב לבית ההשקעות רווח של כ-8.5 מיליון שקל ושל כ-2.9 מיליון שקל, בהתאמה.

במקביל, בתי ההשקעות פסגות, מיטב דש ואלטשולר שחם רשמו במחצית הראשונה של השנה רווח לפני מס של 1.1 מיליון שקל, 3.6 מיליון שקל ו-10 מיליון שקל, בהתאמה, מניהול פנסיה חדשה, כשאצל כל השלושה מדובר בשיפור ביחס למחצית המקבילה ב-2018.

יש רק שתי חברות ניהול גמל ופנסיה שהפסידו במחצית הראשונה של 2019 - זו של הלמן אלדובי וזו של כלל ביטוח. לצדן נציין את החברה של מיטב דש שהייתה היחידה שהציגה רווח כולל לאחר מס בשיעור חד ספרתי, ואת החברה של פסגות שרשמה ירידה ניכרת ביחס למחצית המקבילה אשתקד. עם זאת, חברות ניהול הגמל והפנסיה של פסגות, הפניקס, מגדל, הראל, אלטשולר שחם ומנורה מבטחים הציגו רווח כולל לאחר מס בשיעורים דו ספרתיים - ובסדר עולה.

ימים יגידו האם המהפכה שהובילו בתי ההשקעות הפרטיים בשוקי הגמל וההשתלמות במהלך העשור הקודם, תחזור על עצמה גם בשוק הפנסיה החדשה. על פניו המספרים מלמדים שמתחת למעטה הנכסים המנוהלים, שמושפע מאוד מצבירות עבר, יש שינוי של ממש בכל הנוגע לתזוזות של לקוחות בין הקרנות, וזאת על אחת כמה וכמה בכל הנוגע לחוסכים החדשים שמצטרפים לעולם הפנסיה. אלא שבניגוד למהפכה שנרשמה בשוקי הגמל וההשתלמות, הרי שהפעם מדובר במציאות אחרת ומאתגרת הרבה יותר מבחינת בתי ההשקעות, ולו רק בגלל שהצורך במתן שירות ללקוח גבוה בהרבה מאשר בגמל ובהשתלמות ונמשך על פני הרבה יותר שנים. 

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה עקפה את התחזיות; רובוטי Optimus בדרך להתחלת ייצור עד סוף השנה

טסלה רשמה הכנסות של 24.9 מיליארד דולר ורווח למניה של 0.5 דולר, מעל הצפי ● גם הרווח הגולמי היה גבוה בהרבה מהצפי ● הודיעה כי היא מתכננת לחשוף את הרובוט Optimus V3 כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת "לפני סוף 2026" ● המניה עולה במסחר המאוחר

השופט יצחק עמית בכנס ההסמכה לעריכת דין

השופט יצחק עמית בכנס עורכי הדין החדשים: "מערכת המשפט תחת מתקפה של ממש"

את הדברים הנוקבים אמר השופט עמית בטקס ההסמכה לעריכת דין שהתקיים הערב (ה') בירושלים ● "אם מי שנמצא בעמדת כוח או השפעה מרשה לעצמו להתעלם מהכרעה שיפוטית שאינה לרוחו, מדוע שאזרח מן היישוב יראה עצמו מחויב לה?"

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

אברהם נובוגרוצקי / צילום: תמר מצפי

ברוב גדול: זה נשיא התאחדות התעשיינים החדש

אברהם (נובו) נובוגרוצקי זכה ב-523 קולות מול המועמד צורי דבוש שקיבל רק 219 קולות ● הוא יחליף את רון תומר שכיהן בתפקיד בשש השנים האחרונות

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהורדת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ"ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השקל מזנק לשיא חדש מול הדולר

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות, המניות הדואליות יעניקו למדדים רוח גבית ● השקל לא עוצר, ונסחר מול הדולר מתחת לרף ה-3.09 שקלים - שיא מאז נובמבר 2021 ● מחירי הזהב והכסף ממשיכים לנפץ שיאים חדשים ● דוחות ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, מטא וטסלה יצאו אתמול - אפל תדווח היום לאחר נעילת המסחר ● וגם: בג'פריס שוריים על מניית Plus500 ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

המוסדיים מסתערים של מניות אנרגיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"שוחים בכסף": המוסדיים מסתערים על מניות האנרגיה, והענף החם זוכה למדד חדש

בצל הביקושים הגדלים בשוק האנרגיה, הגופים המוסדיים ביצעו בחודשים האחרונים השקעות של מיליארדים בחברות ובפרויקטים בתחום ● גורם בשוק: "זה תחום השקעה סולידי שהלקוח המרכזי שלו זו המדינה, והיא תמיד רוצה עוד חשמל" ● וגם: אילו חברות ייכנסו למדד חדש שיאגד את מניות האנרגיה בת"א, שחלקן כבר עלו במאות אחוזים?

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון, והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה, וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

מרעומי פגזים שמייצרת ארית תעשיות / צילום: חזי שטרנליכט

מבקר במפעל בשדרות יתקשה להאמין שזו חברה בשווי של מעל 7 מיליארד שקל

מניית ארית תעשיות ממשיכה לשבור שיאים, כשהמרעומים אותם היא מייצרת זוכים לביקושי שיא ● לצד החשש כי התנפחה לשווי "בועתי", יש בשוק מי שטוען כי "ניסיון לתמחר חברות בענף בדרך קונבנציונלית חוטא למטרה" ● וכיצד היא מתכוונת להשתלט על 15% מהשוק העולמי

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

חתולים בחצר בניין / צילום: תמר מצפי

חמלה או מטרד? השכנים שהגיעו לבית המשפט בגלל האכלת חתולים

לא חסרות סיבות למריבות בין שכנים, אך מעבר לבעיות השכיחות, לבית המשפט מגיעות עוד ועוד תביעות בגלל האכלת חתולים ● מתי האכלת חתולים "היא ביטוי ראוי לרגישות מוסרית ולערבות הדדית כלפי הסביבה והחי שבה", ומתי ראוי שהרגישות לחי תופנה גם לשכנים האנושיים?

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי

יו"ר הפד פאוול לא השיב על שאלות עיתונאים בנוגע לעתידו בבנק המרכזי ולמתקפות מצד טראמפ ● בהודעת הפד לא ניתנה הנחיה לגבי הצעדים הבאים; בשווקים מעריכים כי הפד ימתין לפחות עד יוני לפני שינוי נוסף בריבית ● הנגידים סטיבן מירן וכריסטופר וולר, שמונו ע"י טראמפ, הצביעו נגד ההחלטה ● "הייתה תמיכה רחבה בוועדה בהחלטה היום", אמר פאוול, "הבנק בעמדה טובה לבחון את הנתונים מפגישה לפגישה"

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

מתחרה שלישית על אינמוד: קרן סטיל פרטנרס מציעה לרכוש 51% מהחברה

הקרן מציעה לרכוש 51% מהחברה ב-18 דולר למניה ● "פנינו להנהלה אבל לא זכינו לתגובה", נמסר מן הקרן, שמשקיעה בחברות תעשיה ונסחרת לפי שווי דומה לזה של אינמוד ● ההצעה מגיעה לאחר שבתחילת השבוע נחשף כי שתי מתחרות מעוניינות לרכוש את החברה כולה ולהפוך אותה לפרטית 

חימושים משוטטים של חברת UVISION / צילום: Reuters, IMAGO

ההישג של חברת הכטב"מים הישראלית והנקמה הקטארית באיראן

UVISION הישראלית ממשיכה להגיע להישגים משמעותיים בשוק האמריקאי ● היעדרות איראנית חריגה מתערוכה ביטחונית יוקרתית בדוחא על רקע המתיחות האזורית ● חשיפת רחפנים וטכנולוגיות חדשות מצד רוסיה והשקעות עתק של סין ביכולות קוונטיות צבאיות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

עם מנהל בכיר מגוגל: התוכנית של היזם הוותיק להוביל את המהפכה הבאה

אסטרה לאבס, שהונפקה לפני שנתיים, כבר נסחרת במכפילים גבוהים במיוחד ● כעת היא בולעת את הסטארט-אפ הישראלי פליופס וממנה את בכירי התעשייה המקומית להוביל את המהפכה הבאה