גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תזוזות בשוק הפנסיה: בתי ההשקעות צומחים על חשבון קבוצות הביטוח, אך הרווחיות בסימן שאלה

הרפורמה מצליחה לקדם את התחרות בתחום הפנסיה, כשהיא מחזקת את בתי ההשקעות שצומחים בקצב אדיר ● אלא שניתוח "גלובס" מגלה בנוסף כי רוב הלקוחות החדשים משתכרים פחות, חוסכים פחות וכנראה גם לא רווחיים לחברות המנהלות

ארבע קרנות הפנסיה המקיפות החדשות של בתי ההשקעות, מנצלות היטב את רפורמת קרנות ברירת המחדל והן קולטות יותר ויותר חוסכים, כפי שקיוו במשרד האוצר וברשות שוק ההון כשהוציאו את הרפורמה לדרך. כך עולה מניתוח "גלובס" לדוחות הכספיים של חברות ניהול הפנסיה והגמל למחצית 2019.

אולם בעוד שקרנות הפנסיה של בתי ההשקעות גדלות בשיעורים גבוהים בהרבה מאלה של קבוצות הביטוח, הרי שהמצטרפים לקרנות ברירת מחדל של בתי ההשקעות הם כנראה בעלי שכר נמוך יותר מאלה שכבר חוסכים שנים בקרנות של קבוצות הביטוח. דבר זה ממחיש כי הפיכת קהל החוסכים בקרנות ברירות המחדל לרווחי הוא אתגר שבלעדיו יהיה לקרנות קשה להבטיח את היותן פקטור משמעותי בשוק גם בעתיד הרחוק.

בשלהי 2016 יצאה לדרך הרפורמה להוזלת דמי הניהול בעולם הפנסיה החדשה, ביוזמת הממונה על שוק ההון דאז דורית סלינגר. זאת עם תחילת פעילותן של שתי קרנות פנסיה ברירת מחדל שיועדו לספק לציבור הרחב בישראל אופציה זולה לחיסכון לפנסיה. שתי הקרנות הראשונות שנבחרו אז על ידי האוצר ורשות שוק ההון היו של בתי ההשקעות מיטב דש והלמן אלדובי, שהתחייבו למחיר החיסכון הנמוך ביותר.

בשנה שעברה יצא לדרך השלב השני של הרפורמה, כשרשות שוק ההון והאוצר בחרו בשתי קרנות ברירת המחדל נוספות בבעלות בתי ההשקעות אלטשולר שחם ופסגות. זאת בין היתר במטרה להביא בשורה של תחרות לשוק הפנסיה החדשה ולשחוק את שליטתן החד משמעית של קרנות הפנסיה של קבוצות הביטוח.

באפריל השנה החל השלב הסופי והמשמעותי של הרפורמה כשכל המעסיקים נכנסו תחת מטריית הרפורמה. במסגרת זו התבטלו כל הסכמי הפנסיה של המעסיקים במשק. המשמעות היא שהחל מהשנה המעסיק יחויב לצרף עובדים שלא ביצעו בחירה אקטיבית, לאחת מארבע קרנות הפנסיה המוזלות שבהן בחרו רשות שוק ההון והאוצר, או שעליו לצאת במכרז פנסיוני חדש לפי הקריטריונים שהגדירה רשות שוק ההון, ששמים דגש על דמי הניהול של המציעים. מדובר בקריטריונים המחייבים את המעסיק לפנות לכלל קרנות הפנסיה, ולהגדיר משקל של לפחות 50% מהציון הסופי לנושא דמי הניהול.

לפי שעה נראה ששתי המטרות העיקריות של הרפורמה, שאומצה ומקודמת גם על ידי יורשה של סלינגר בתפקיד, משה ברקת, מושגות לפי שעה: הוזלה של דמי הניהול הנהוגים בשוק הפנסיה החדשה, גם לעובדים לא מאורגנים או לא "חזקים"; ושינוי מורגש במבנה שוק הפנסיה, תוך החלשה מסוימת של הקרנות של חברות הביטוח וחיזוק החלופה של בתי ההשקעות.

צמיחה חדה בהיקף הנכסים המנוהלים

4.25 מיליון חשבונות בקרנות המקיפות

אף שהקרנות לא מגלות כמה מהלקוחות שלהן הצטרפו במסגרת הליך ברירת המחדל, הרי שמבדיקת "גלובס" עולה כי במחצית השנה הראשונה ב-2019 התווספו לשוק הפנסיה החדשה המקיפה 103.6 אלף חוסכים פעילים חדשים, מהם 89.8 אלף חוסכים פעילים חדשים בארבע קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות - 87% מסך הגידול בחוסכים הפעילים במחצית.

למעשה, לכל אחת מקרנות פנסיה ברירת מחדל הצטרפו יותר חוסכים פעילים במחצית הראשונה של השנה מאשר לכל אחת מהקרנות הגדולות של קבוצות הביטוח, כשבקרן של כלל ביטוח בכלל היה קיטון בשורת החוסכים הפעילים.

מדובר בקצב הצטרפות מרשים שמלמד על תחילתה של תזוזת יבשות בשוק הפנסיה החדשה המקיפה, כשבמחצית השנייה של 2018 הצטרפו 50.2 אלף חוסכים פעילים חדשים לענף, מתוכם 43.4 אלף חוסכים (86%) הצטרפו לארבע הקרנות של בתי ההשקעות.

בשקלול החוסכים הלא פעילים, כאלה שהפסיקו להגיע הפקדות זורמות בגינם, עולה כי במחצית הראשונה של השנה התווספו לשוק הפנסיה המקיפה החדשה 95 אלף חוסכים פעילים ולא פעילים. זאת בשל קיטון של כ-8.6 אלף חוסכים לא פעילים - בעיקר בגלל איחוד זנבות וחסכונות לא פעילים בחסכונות פעילים.

למעשה, ניתוח הדוחות של חברות ניהול הפנסיה והגמל מגלה כי כל הגידול במספר החוסכים, פעילים ולא פעילים, נרשם בקרנות ברירת המחדל, כשמספר החוסכים בקרנות של קבוצות הביטוח קטן במחצית הראשונה של השנה בכ-11.3 אלף.

ב-12 החודשים האחרונים, בשקלול המחצית הראשונה השנה והמחצית השנייה אשתקד, מדובר על גידול של כ-172.9 אלף חוסכים פעילים ולא פעילים. מתוכם 165.5 אלף חוסכים, שהם 96%, נרשמו כגידול במספר החוסכים בקרנות של ארבעת בתי ההשקעות.

נכון לסוף יוני השנה יש בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות כ-4.25 מיליון חשבונות של חוסכים פעילים ולא פעילים, שמתוכם יש בקרנות הגדולות שבשליטת חמש קבוצות הביטוח הגדולות כמעט 3.67 מיליון חשבונות חוסכים, פעילים ולא פעילים. סך החשבונות של החוסכים הפעילים והלא פעילים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות גבוה בכ-4.2% ממספר החשבונות שהיו בסוף יוני אשתקד וב-2.3% ממספר החשבונות שהיו בסוף 2018.

נכון להיום 13.1% מהחוסכים הפעילים והלא פעילים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות נמצאים בקרנות של בתי ההשקעות, וזאת לעומת 10.9% בסוף 2018 ו-9.6% בסוף יוני 2018. אגב, חלקן של קרנות פנסיה ברירת מחדל של בתי ההשקעות מסך החוסכים הפעילים בלבד בתחום עומד היום על 14.1% לעומת שיעורים של 10.8% בסוף 2018 ו-9.1% בסוף יוני אשתקד.

נסיקה במספר החוסכים הפעילים בקרנות הפנסיה של בתי ההשקעות

מכירות של 3.6 מיליארד שקל במחצית  2019

ניתוח הדוחות הכספיים של קרנות הפנסיה המקיפות החדשות מלמד כי חלקם של בתי ההשקעות בשוק הפנסיה עומד לגדול משמעותית וזאת גם משום שחלקם בעוגת "דמי גמולים משונתים עבור מצטרפים חדשים" גדול בהרבה מחלקם בעוגת הנכסים המנוהלים.

מדובר בנתון שמתייחס לעמיתים פעילים שהצטרפו לקרן במהלך השנה ושבגינם משולמות הפקדות חודשיות, ללא שקלול הפקדות חד פעמיות. "השינות", מלשון הפיכה לחישוב שנתי, של דמי הגמולים הללו (ההפקדות), מגיע מכך שמכפילים את ההפקדה החודשית האחרונה ב-12, כך שהתשלום החודשי העדכני מחושב כאילו לשנה שלמה. למעשה, נתון זה מספק הבנה לגבי מה יקרה במשך שנה עם ההכנסות מהחוסכים הפעילים החדשים, תוך נטרול שינויים שנובעים ממועד הצטרפות החוסך לקרן.

המכירות החדשות לחוסכים פעילים חדשים הסתכמו במחצית הראשונה השנה בכ-3.6 מיליארד שקל במונחי דמי גמולים משונתים. מדובר בנסיקה של 20% ביחס למכירות החדשות במונחים שנתיים שנרשמו במחצית הראשונה ב-2018 וזינוק משמעותי אף יותר, בשיעור של 30%, ביחס למכירות החדשות שנרשמו במחצית הראשונה ב-2017.

שליש מהמכירות בשוק כבר בקרנות ברירות המחדל של בתי ההשקעות

להוציא שתי חברות ניהול פנסיה - הראל וכלל ביטוח - שרשמו קיטון במכירות החדשות הן ביחס למחצית המקבילה אשתקד והן ביחס למחצית הראשונה ב-2017, כל יתר הענף רשם גידול בשורות אלה. אלא שהגידול במכירות החדשות של קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות זינקו בשיעורים חדים בהרבה, כשארבע קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות כבר אוחזות בנתח שוק מצרפי של 34% מהמכירות החדשות, וזאת לעומת נתחי שוק מצרפיים של 22% ו-17.7% ביוני 2018 וביוני 2017, בהתאמה.

אך לא רק זאת, את השעטה קדימה במונחי מכירות חדשות ניתן לראות גם בכך שמיטב דש, שמחזיקה בקרן ברירת מחדל כבר מאז סוף 2016 ושבלע לקרבו את הקרן של איילון ביטוח, מחזיקה בהיקף דמי הגמולים המשונתים הרביעי בגובהו בענף - יותר מזה של הפניקס ושל כלל ביטוח. הקרן של הלמן אלדובי, שגם היא קרן ברירת מחדל משלהי 2016, היא השישית בענף, כשאצלה הנתון גבוה מזה של כלל ביטוח. לגבי כלל ביטוח נזכיר כי היא רכשה את אחת משלוש קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הגדולות, כשאלה נמכרו לשוק הפרטי ב-2004.

מחליפים את העבודה לעיתים קרובות יותר

נתוני החברות שופכים גם אור לגבי ההבדלים במאפיינים של הציבור שנוהר לקרנות ברירת המחדל, למול הקהל החוסך כבר בקרנות הפנסיה הגדולות של חברות הביטוח. בדיקת "גלובס" מגלה כי הקרנות הצעירות בהרבה של בתי ההשקעות, מציגות כצפוי צבירה לחוסך נמוכה בהרבה מאלה שבקרנות החדשות של קבוצות הביטוח. מציאות זו הואצה השנה, בצל השלמת הרפורמה של קרנות ברירת המחדל.

כמו כן, דמי הגמולים לעמית פעיל נמוכים מ-1,000 שקל לחודש לעמית פעיל בשתי קרנות ברירת המחדל הוותיקות - הלמן אלדובי ומיטב דש - כששתי קרנות ברירת המחדל החדשות יותר - אלטשולר שחם ופסגות - נמצאות מעל רף ה-1,000 דמי גמולים לעמית פעיל מדי חודש, אך עם מגמת קיטון.

האתגר של בתי ההשקעות

אגב, דמי הגמולים הגבוהים לחודש לעמית פעיל, שמשקפים שכר גבוה פר חוסך פעיל, נרשמו בארבע חברות ניהול: כלל ביטוח פנסיה וגמל, אלטשולר שחם גמל ופנסיה, מנורה מבטחים פנסיה וגמל ומגדל מקפת. נציין כי הקרן של אלטשולר שחם שונה מאלה של יתר בתי ההשקעות, דבר שמרמז על כך שבעלי שכר גבוה יחסית בחרו בה לאורך השנים.

משיחות שערכנו עם גורמים מעורים בשוק הפנסיה החדשה עולה כי המח"מ של העמית בפנסיה ברירת מחדל קצר בהרבה, וגם שיקף שכר נמוך באופן יחסי. בשוק מציינים כי מדובר בחוסכים הפחות אטרקטיביים עבור חברות הניהול. ככלל, בהרבה מהמקרים בקרנות הנבחרות עמית מצטרף לעבודה ועוזב לעתים מזומנות באותה שנה כך שלחברה המנהלת זה עולה הרבה מדי.

מכך אנו למדים שהרווחיות של העמיתים החדשים שמצטרפים לקרנות במסגרת הרפורמה שונה מהרווחיות של אלה שחוסכים בקרנות הגדולות יותר, כשהם עם צבירה נמוכה בהרבה ועם שכר מבוטח נמוך בהרבה - וכפועל יוצא הם כנראה הרבה פחות רווחיים לחברות המנהלות.

לדעת רבים בשוק הפנסיה החדשה מדובר בכלל בלקוחות הפסדיים, שהצטרפותם תכביד בעתיד הנראה לעין על החברות המנהלות. למציאות זו עלולה להשפיע גם על רמת השירות בקרנות. בינתיים ברור שמדובר בהשקעה לעתיד שנסמכת על הרווחים מניהול הגמל וההשתלמות.

אגב הממשק בין ניהול גמל והשתלמות לניהול פנסיה חדשה בבתי ההשקעות: הלמן אלדובי הפסיד במחצית הראשונה של השנה 10.1 מיליון שקל מניהול פנסיה חדשה וזאת לעומת הפסד של 3.4 מיליון שקל במחצית הראשונה ב-2018. תחום הגמל הניב לבית ההשקעות רווח של כ-8.5 מיליון שקל ושל כ-2.9 מיליון שקל, בהתאמה.

במקביל, בתי ההשקעות פסגות, מיטב דש ואלטשולר שחם רשמו במחצית הראשונה של השנה רווח לפני מס של 1.1 מיליון שקל, 3.6 מיליון שקל ו-10 מיליון שקל, בהתאמה, מניהול פנסיה חדשה, כשאצל כל השלושה מדובר בשיפור ביחס למחצית המקבילה ב-2018.

יש רק שתי חברות ניהול גמל ופנסיה שהפסידו במחצית הראשונה של 2019 - זו של הלמן אלדובי וזו של כלל ביטוח. לצדן נציין את החברה של מיטב דש שהייתה היחידה שהציגה רווח כולל לאחר מס בשיעור חד ספרתי, ואת החברה של פסגות שרשמה ירידה ניכרת ביחס למחצית המקבילה אשתקד. עם זאת, חברות ניהול הגמל והפנסיה של פסגות, הפניקס, מגדל, הראל, אלטשולר שחם ומנורה מבטחים הציגו רווח כולל לאחר מס בשיעורים דו ספרתיים - ובסדר עולה.

ימים יגידו האם המהפכה שהובילו בתי ההשקעות הפרטיים בשוקי הגמל וההשתלמות במהלך העשור הקודם, תחזור על עצמה גם בשוק הפנסיה החדשה. על פניו המספרים מלמדים שמתחת למעטה הנכסים המנוהלים, שמושפע מאוד מצבירות עבר, יש שינוי של ממש בכל הנוגע לתזוזות של לקוחות בין הקרנות, וזאת על אחת כמה וכמה בכל הנוגע לחוסכים החדשים שמצטרפים לעולם הפנסיה. אלא שבניגוד למהפכה שנרשמה בשוקי הגמל וההשתלמות, הרי שהפעם מדובר במציאות אחרת ומאתגרת הרבה יותר מבחינת בתי ההשקעות, ולו רק בגלל שהצורך במתן שירות ללקוח גבוה בהרבה מאשר בגמל ובהשתלמות ונמשך על פני הרבה יותר שנים. 

עוד כתבות

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

לאחר קמפיין החוצות נגדו: צביקה נווה תובע 10 מיליון שקל מאלכס סקלר

נווה הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה נגד סקלר וחברות הפרסום, בטענה כי קמפיין שלטי החוצות שערכו נגדו כלל פרסומים שקריים שפגעו במוניטין שלו, בעסקיו ובחיי הפרט שלו, ונועד להרתיעו מתמיכה בגרושתו של סקלר בהליכים המשפטיים שהיא מנהלת נגדו

יפעת תומר-ירושלמי, הפצ''רית לשעבר / צילום: דובר צה''ל

המשטרה עם סיום חקירת הפצ"רית: בהרב-מיארה לא מעורבת

היועץ המשפטי של משטרת ישראל מסר את הדברים ליועצת המשפטית של משרד המשפטים, ובו ביקש ממנה לבחון מחדש את קביעתה כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מצויה בניגוד עניינים בחקירת פרשת הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי ● בכך הוא רומז כי יש מקום לאפשר את ליווי החקירה ע"י בהרב-מיארה

התחדשות עירונית בתל אביב / צילום: דיויד לוין

חוות דעת חדשה תאפשר אישור זכויות משלימות להתחדשות עירונית

המשנה ליועמ"שית, תאפשר אישור זכויות משלימות להתחדשות עירונית, כך פורסם בחוות דעת חדשה ● ההחלטה נובעת בעקבות פניית עיריית ראשון לציון, המקדמת תוכנית כלל־עירונית להתחדשות בניינית בשיתוף עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כחלופה לתמ״א 38

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: Reuters, Presidency of Somalia

טורקיה שולחת F-16, וסומליה סוגרת מרחב אווירי: המאבק בקרן אפריקה מתעצם

סומליה מעכבת את אישור מעבר מטוסי ארקיע בשמיה ● הרקע: ההכרה הישראלית בסומלילנד וביקור שר החוץ במדינה ● החשש: סגירת המרחב עלולה להאריך את הנתיבים למזרח הרחוק ולהגדיל את העלויות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו / צילום: שלומי יוסף, רמי זרנגר

באוצר מכינים תוכנית גיבוי: "קופסאות" של מיליארדים אם התקציב לא יעבור

על רקע המבוי הסתום בקואליציה, באוצר נערכים לניהול המדינה תחת פער של 43 מיליארד שקל מול התקציב ההמשכי ● בעוד שעקיפת המגבלות כנראה תספק למערכת הביטחון את מה שהיא צריכה, במשרדים החברתיים חוששים משיתוק פרויקטים ומפגיעה בשירות לציבור

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יועמ"שית הכנסת נגד התנהלות האוצר: “הליך החקיקה פוגע בכנסת”

בדיון בפיצולי החוקים מחוק ההסדרים, עו"ד שגית אפיק טענה כי הליך החקיקה פוגע ביכולת הכנסת לפקח על הרפורמות, וקראה לצמצום דרמטי של היקף החוק ● באוצר טוענים: זהו ה"ניו נורמל" של התקציב שאחרי המלחמה

מייקל סיילור,  מנכ''ל סטרטג'י / צילום: ap, Rebecca Blackwell

האסטרטגיה שתגמלה חברות על צבירת מטבעות קריפטו - מענישה אותן כעת

האסטרטגיה שעמדה מאחורי הייפ חברות האוצר, קורסת ● מחיר הביטקוין ירד לאחרונה אל מתחת ל–76 אלף דולר, ומובילת הטרנד סטרטג'י סופגת הפסדים על רכישת המטבע ● משקיעים מפקפקים ביכולת הפירעון ארוכת הטווח של חברות אוצר, מה שמאיים על מחירי המטבעות

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון / צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם נחקר בחשד לשחיתות

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הוא ראש העירייה אשר עוכב לחקירה ביום שני בחשד לשחיתות ● ביחד עם גלאם עוכבו לחקירה גם ראשי אגפים ועוזרים של ראש העירייה

חברת טומורו (Tomorrow.io)

החברה הישראלית שגייסה 175 מיליון דולר להקמת מערך לוויינים מתקדם

חברת Tomorrow.io, המפתחת תחזיות מזג אוויר מבוססות בינה מלאכותית, תשקיע את הגיוס בפיתוח והפעלת מערך לוויינים חדש לאיסוף נתוני מזג אוויר ומותאם לשימוש ב-AI

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: רמי זרנגר

מליסרון מבקשת לתת למנכ"ל אופציות בהיקף של 17.6 מיליון שקל

חברת הקניונים מליסרון של ליאורה עופר (50.8%) מבקשת להקפיץ את שכרו של המנכ"ל אופיר שריד, לצד מענק בדמות שני סוגי אופציות ● קבוצת המסעדות נונו מימי ממנה מנכ"ל חדש, וגם לבנק ישראל יש מנכ"ל חדש - שמגיע מעיריית נתניה ● אירועים ומינויים

חוות השרתים באלבניה / הדמיה: APPA Architects

החברה הישראלית שתבנה את חוות השרתים הראשונה באלבניה

חברת ADC הישראלית תקים את החווה הראשונה עבור ממשלת אלבניה, שתתבסס על מעבדי אנבידיה ועל חשמל ירוק ● המיזם נהנה ממימון אירופי ומהיתרים מהירים בצל הידוק היחסים ● ראש ממשלת אלבניה אדי רמה הפך לאחד מתומכיה הבולטים של ישראל באירופה מאז פרוץ המלחמה

כך הקפיץ המעבר למסחר ביום שישי את המחזורים בת''א / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"בהתחלה היה חשש": חודש למעבר למסחר ביום שישי - מה קרה למחזורי הבורסה?

חודש אחרי שהושק, המהלך לשינוי ימי המסחר בבורסה המקומית נותן את אותותיו ● עם מעורבות גוברת של משקיעים זרים ואימוץ הדרגתי של השינוי מצד משקיעי הריטייל המקומיים, נדמה שבבורסה כבר יכולים לחייך: "לא מדובר בקוריוז, המהלך עשה טוב לשוק המקומי"

דיון בבג''ץ

בג"ץ קבע בדיון נוסף כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב הליך תחרותי

ההחלטה היא בניגוד לפסק הדין המקורי בו נקבע כי הליך המינוי מחייב הליך תחרותי בין מועמדים ● דעת המיעוט יוצגה ע"י  נשיא ביהמ"ש העליון, יצחק עמית, והשופטת דפנה ברק-ארז ● התנועה לאיכות השלטון: "נסיגה משמעותית מעקרונות המנהל התקין"

דונלד טראמפ וולדימיר פוטין / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

לא רק איראן: מרוץ החימוש הגרעיני המתחדש שיעלה לארה"ב כטריליון דולר

אמנת סטארט, שגובשה לאחר המלחמה הקרה במטרה להגביל את ארסנל הגרעין של ארה"ב ורוסיה, תפקע השבוע ● מוסקבה מחזיקה אומנם ביתרון כמותי, אבל טראמפ מהמר על "סדר עולמי חדש" שכולל את סין - שגם היא, מצידה, דוהרת קדימה עם מאות ראשי קרב גרעיניים

מדפים ריקים מחלב / אילוסטרציה: תמונה פרטית

שביתת הרפתנים והאיום של סמוטריץ': מאחורי המחסור הצפוי בחלב

חלק מרשתות השיווק מגבילות היום את רכישת החלב בעקבות שביתת הרפתנים ● על מה הם בעצם מוחים, ממה נובע המחסור, ומה צפוי הלאה? ● גלובס עושה סדר

היועמשית לכנסת, עו''ד שגית אפיק יו''ר הוועדה, אופיר כץ בוועדת הכנסת על פיצולי חוקים מחוק ההסדרים, היום (ג') / צילום: ערוץ הכנסת

הדיונים על חוק ההסדרים: אלו החוקים שפוצלו ממנו

יועמ"שית הכנסת, שגית אפיק, קראה לשנות את נהלי הכנסת שיחייבו בפועל צמצום דרמטי של היקף הרפורמות המובאות בחוק כתוצאה מהחוק הגדול שהונח הפעם ● בין הרפורמות שפוצלו: חוק דיוור דיגיטלי וחוק להגבלת שכר טרחה בתביעות סיעוד ● ומה נשאר בפנים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; הביטקוין נפל לשפל של מעל שנה; למה מניות התוכנה נפלו?

בבלומברג פורסמה היום כתבה המתארת רעידת אדמה בסקטור התוכנה, הכותרת: "Get Me Out", בין הישראליות וויקס נפלה ב-8%, מאנדיי בכ-10% ● היסטוריה: וולמארט הפכה לרשת הקמעונאות המסורתית הראשונה בעולם שמגיעה לשווי שוק של טריליון דולר ● מניית פלנטיר זינקה בעקבות הדוחות ● פייפאל מחליפה מנכ"ל על רקע דוחות חלשים ● מחירי המתכות היקרות התאוששו, הזהב בזינוק היומי הגבוה אי פעם

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

אילון מאסק יוצא להרפתקה נוספת בוול סטריט. האם זה יצליח לו?

באמצעות מיזוג של שתי החברות שבבעלותו,מבקש איל ההון האמריקאי להפוך את SpaceX מחברת טילים לענקית תוכנה וענן ● הניסיון של מאסק בוול סטריט לא תמיד צלח: לפני שנים ספורות הוא מחק מהמסחר את הרשת X, לאחר עסקת רכישה רוויית תהפוכות משפטיות

ועדת הכנסת בראשות ח''כ אופיר כץ. הנושא: חלוקה ופיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל מרפאה אחת בנתיבות: החוק הכלכלי החשוב ביותר בתחום הבריאות פוצל מחוק ההסדרים

חוק ה־CAP, ההסדר הכלכלי המרכזי במערכת הבריאות, פוצל לראשונה מזה 29 שנה לאחר לחץ פוליטי סביב מרכז רפואי שהקים בית חולים הדסה בנתיבות ●  מאז שעות הבוקר פיצלה ועדת הכנסת חוקים רבים, ונראה שחוק ההסדרים כולו מתפורר

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: שלומי יוסף

מודי'ס נותנת להפניקס דירוג מעל מדינת ישראל, ומשדרגת גם את תחזית הדירוג לבנקים

אחרי שהעלתה בסוף השבוע את תחזית הדירוג של ישראל מגיע השלב המשלים ● הפניקס זוכה לעלייה בדירוג לרמה בינלאומית שהיא מעל הדרגה של המדינה עצמה, מהלך שנחשב מפתיע ● במקביל היא העלתה גם את תחזית הדירוג לבנקים ●  בבורסה מניות הפיננסים מזנקות היום