גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תזוזות בשוק הפנסיה: בתי ההשקעות צומחים על חשבון קבוצות הביטוח, אך הרווחיות בסימן שאלה

הרפורמה מצליחה לקדם את התחרות בתחום הפנסיה, כשהיא מחזקת את בתי ההשקעות שצומחים בקצב אדיר ● אלא שניתוח "גלובס" מגלה בנוסף כי רוב הלקוחות החדשים משתכרים פחות, חוסכים פחות וכנראה גם לא רווחיים לחברות המנהלות

ארבע קרנות הפנסיה המקיפות החדשות של בתי ההשקעות, מנצלות היטב את רפורמת קרנות ברירת המחדל והן קולטות יותר ויותר חוסכים, כפי שקיוו במשרד האוצר וברשות שוק ההון כשהוציאו את הרפורמה לדרך. כך עולה מניתוח "גלובס" לדוחות הכספיים של חברות ניהול הפנסיה והגמל למחצית 2019.

אולם בעוד שקרנות הפנסיה של בתי ההשקעות גדלות בשיעורים גבוהים בהרבה מאלה של קבוצות הביטוח, הרי שהמצטרפים לקרנות ברירת מחדל של בתי ההשקעות הם כנראה בעלי שכר נמוך יותר מאלה שכבר חוסכים שנים בקרנות של קבוצות הביטוח. דבר זה ממחיש כי הפיכת קהל החוסכים בקרנות ברירות המחדל לרווחי הוא אתגר שבלעדיו יהיה לקרנות קשה להבטיח את היותן פקטור משמעותי בשוק גם בעתיד הרחוק.

בשלהי 2016 יצאה לדרך הרפורמה להוזלת דמי הניהול בעולם הפנסיה החדשה, ביוזמת הממונה על שוק ההון דאז דורית סלינגר. זאת עם תחילת פעילותן של שתי קרנות פנסיה ברירת מחדל שיועדו לספק לציבור הרחב בישראל אופציה זולה לחיסכון לפנסיה. שתי הקרנות הראשונות שנבחרו אז על ידי האוצר ורשות שוק ההון היו של בתי ההשקעות מיטב דש והלמן אלדובי, שהתחייבו למחיר החיסכון הנמוך ביותר.

בשנה שעברה יצא לדרך השלב השני של הרפורמה, כשרשות שוק ההון והאוצר בחרו בשתי קרנות ברירת המחדל נוספות בבעלות בתי ההשקעות אלטשולר שחם ופסגות. זאת בין היתר במטרה להביא בשורה של תחרות לשוק הפנסיה החדשה ולשחוק את שליטתן החד משמעית של קרנות הפנסיה של קבוצות הביטוח.

באפריל השנה החל השלב הסופי והמשמעותי של הרפורמה כשכל המעסיקים נכנסו תחת מטריית הרפורמה. במסגרת זו התבטלו כל הסכמי הפנסיה של המעסיקים במשק. המשמעות היא שהחל מהשנה המעסיק יחויב לצרף עובדים שלא ביצעו בחירה אקטיבית, לאחת מארבע קרנות הפנסיה המוזלות שבהן בחרו רשות שוק ההון והאוצר, או שעליו לצאת במכרז פנסיוני חדש לפי הקריטריונים שהגדירה רשות שוק ההון, ששמים דגש על דמי הניהול של המציעים. מדובר בקריטריונים המחייבים את המעסיק לפנות לכלל קרנות הפנסיה, ולהגדיר משקל של לפחות 50% מהציון הסופי לנושא דמי הניהול.

לפי שעה נראה ששתי המטרות העיקריות של הרפורמה, שאומצה ומקודמת גם על ידי יורשה של סלינגר בתפקיד, משה ברקת, מושגות לפי שעה: הוזלה של דמי הניהול הנהוגים בשוק הפנסיה החדשה, גם לעובדים לא מאורגנים או לא "חזקים"; ושינוי מורגש במבנה שוק הפנסיה, תוך החלשה מסוימת של הקרנות של חברות הביטוח וחיזוק החלופה של בתי ההשקעות.

צמיחה חדה בהיקף הנכסים המנוהלים

4.25 מיליון חשבונות בקרנות המקיפות

אף שהקרנות לא מגלות כמה מהלקוחות שלהן הצטרפו במסגרת הליך ברירת המחדל, הרי שמבדיקת "גלובס" עולה כי במחצית השנה הראשונה ב-2019 התווספו לשוק הפנסיה החדשה המקיפה 103.6 אלף חוסכים פעילים חדשים, מהם 89.8 אלף חוסכים פעילים חדשים בארבע קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות - 87% מסך הגידול בחוסכים הפעילים במחצית.

למעשה, לכל אחת מקרנות פנסיה ברירת מחדל הצטרפו יותר חוסכים פעילים במחצית הראשונה של השנה מאשר לכל אחת מהקרנות הגדולות של קבוצות הביטוח, כשבקרן של כלל ביטוח בכלל היה קיטון בשורת החוסכים הפעילים.

מדובר בקצב הצטרפות מרשים שמלמד על תחילתה של תזוזת יבשות בשוק הפנסיה החדשה המקיפה, כשבמחצית השנייה של 2018 הצטרפו 50.2 אלף חוסכים פעילים חדשים לענף, מתוכם 43.4 אלף חוסכים (86%) הצטרפו לארבע הקרנות של בתי ההשקעות.

בשקלול החוסכים הלא פעילים, כאלה שהפסיקו להגיע הפקדות זורמות בגינם, עולה כי במחצית הראשונה של השנה התווספו לשוק הפנסיה המקיפה החדשה 95 אלף חוסכים פעילים ולא פעילים. זאת בשל קיטון של כ-8.6 אלף חוסכים לא פעילים - בעיקר בגלל איחוד זנבות וחסכונות לא פעילים בחסכונות פעילים.

למעשה, ניתוח הדוחות של חברות ניהול הפנסיה והגמל מגלה כי כל הגידול במספר החוסכים, פעילים ולא פעילים, נרשם בקרנות ברירת המחדל, כשמספר החוסכים בקרנות של קבוצות הביטוח קטן במחצית הראשונה של השנה בכ-11.3 אלף.

ב-12 החודשים האחרונים, בשקלול המחצית הראשונה השנה והמחצית השנייה אשתקד, מדובר על גידול של כ-172.9 אלף חוסכים פעילים ולא פעילים. מתוכם 165.5 אלף חוסכים, שהם 96%, נרשמו כגידול במספר החוסכים בקרנות של ארבעת בתי ההשקעות.

נכון לסוף יוני השנה יש בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות כ-4.25 מיליון חשבונות של חוסכים פעילים ולא פעילים, שמתוכם יש בקרנות הגדולות שבשליטת חמש קבוצות הביטוח הגדולות כמעט 3.67 מיליון חשבונות חוסכים, פעילים ולא פעילים. סך החשבונות של החוסכים הפעילים והלא פעילים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות גבוה בכ-4.2% ממספר החשבונות שהיו בסוף יוני אשתקד וב-2.3% ממספר החשבונות שהיו בסוף 2018.

נכון להיום 13.1% מהחוסכים הפעילים והלא פעילים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות נמצאים בקרנות של בתי ההשקעות, וזאת לעומת 10.9% בסוף 2018 ו-9.6% בסוף יוני 2018. אגב, חלקן של קרנות פנסיה ברירת מחדל של בתי ההשקעות מסך החוסכים הפעילים בלבד בתחום עומד היום על 14.1% לעומת שיעורים של 10.8% בסוף 2018 ו-9.1% בסוף יוני אשתקד.

נסיקה במספר החוסכים הפעילים בקרנות הפנסיה של בתי ההשקעות

מכירות של 3.6 מיליארד שקל במחצית  2019

ניתוח הדוחות הכספיים של קרנות הפנסיה המקיפות החדשות מלמד כי חלקם של בתי ההשקעות בשוק הפנסיה עומד לגדול משמעותית וזאת גם משום שחלקם בעוגת "דמי גמולים משונתים עבור מצטרפים חדשים" גדול בהרבה מחלקם בעוגת הנכסים המנוהלים.

מדובר בנתון שמתייחס לעמיתים פעילים שהצטרפו לקרן במהלך השנה ושבגינם משולמות הפקדות חודשיות, ללא שקלול הפקדות חד פעמיות. "השינות", מלשון הפיכה לחישוב שנתי, של דמי הגמולים הללו (ההפקדות), מגיע מכך שמכפילים את ההפקדה החודשית האחרונה ב-12, כך שהתשלום החודשי העדכני מחושב כאילו לשנה שלמה. למעשה, נתון זה מספק הבנה לגבי מה יקרה במשך שנה עם ההכנסות מהחוסכים הפעילים החדשים, תוך נטרול שינויים שנובעים ממועד הצטרפות החוסך לקרן.

המכירות החדשות לחוסכים פעילים חדשים הסתכמו במחצית הראשונה השנה בכ-3.6 מיליארד שקל במונחי דמי גמולים משונתים. מדובר בנסיקה של 20% ביחס למכירות החדשות במונחים שנתיים שנרשמו במחצית הראשונה ב-2018 וזינוק משמעותי אף יותר, בשיעור של 30%, ביחס למכירות החדשות שנרשמו במחצית הראשונה ב-2017.

שליש מהמכירות בשוק כבר בקרנות ברירות המחדל של בתי ההשקעות

להוציא שתי חברות ניהול פנסיה - הראל וכלל ביטוח - שרשמו קיטון במכירות החדשות הן ביחס למחצית המקבילה אשתקד והן ביחס למחצית הראשונה ב-2017, כל יתר הענף רשם גידול בשורות אלה. אלא שהגידול במכירות החדשות של קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות זינקו בשיעורים חדים בהרבה, כשארבע קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות כבר אוחזות בנתח שוק מצרפי של 34% מהמכירות החדשות, וזאת לעומת נתחי שוק מצרפיים של 22% ו-17.7% ביוני 2018 וביוני 2017, בהתאמה.

אך לא רק זאת, את השעטה קדימה במונחי מכירות חדשות ניתן לראות גם בכך שמיטב דש, שמחזיקה בקרן ברירת מחדל כבר מאז סוף 2016 ושבלע לקרבו את הקרן של איילון ביטוח, מחזיקה בהיקף דמי הגמולים המשונתים הרביעי בגובהו בענף - יותר מזה של הפניקס ושל כלל ביטוח. הקרן של הלמן אלדובי, שגם היא קרן ברירת מחדל משלהי 2016, היא השישית בענף, כשאצלה הנתון גבוה מזה של כלל ביטוח. לגבי כלל ביטוח נזכיר כי היא רכשה את אחת משלוש קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הגדולות, כשאלה נמכרו לשוק הפרטי ב-2004.

מחליפים את העבודה לעיתים קרובות יותר

נתוני החברות שופכים גם אור לגבי ההבדלים במאפיינים של הציבור שנוהר לקרנות ברירת המחדל, למול הקהל החוסך כבר בקרנות הפנסיה הגדולות של חברות הביטוח. בדיקת "גלובס" מגלה כי הקרנות הצעירות בהרבה של בתי ההשקעות, מציגות כצפוי צבירה לחוסך נמוכה בהרבה מאלה שבקרנות החדשות של קבוצות הביטוח. מציאות זו הואצה השנה, בצל השלמת הרפורמה של קרנות ברירת המחדל.

כמו כן, דמי הגמולים לעמית פעיל נמוכים מ-1,000 שקל לחודש לעמית פעיל בשתי קרנות ברירת המחדל הוותיקות - הלמן אלדובי ומיטב דש - כששתי קרנות ברירת המחדל החדשות יותר - אלטשולר שחם ופסגות - נמצאות מעל רף ה-1,000 דמי גמולים לעמית פעיל מדי חודש, אך עם מגמת קיטון.

האתגר של בתי ההשקעות

אגב, דמי הגמולים הגבוהים לחודש לעמית פעיל, שמשקפים שכר גבוה פר חוסך פעיל, נרשמו בארבע חברות ניהול: כלל ביטוח פנסיה וגמל, אלטשולר שחם גמל ופנסיה, מנורה מבטחים פנסיה וגמל ומגדל מקפת. נציין כי הקרן של אלטשולר שחם שונה מאלה של יתר בתי ההשקעות, דבר שמרמז על כך שבעלי שכר גבוה יחסית בחרו בה לאורך השנים.

משיחות שערכנו עם גורמים מעורים בשוק הפנסיה החדשה עולה כי המח"מ של העמית בפנסיה ברירת מחדל קצר בהרבה, וגם שיקף שכר נמוך באופן יחסי. בשוק מציינים כי מדובר בחוסכים הפחות אטרקטיביים עבור חברות הניהול. ככלל, בהרבה מהמקרים בקרנות הנבחרות עמית מצטרף לעבודה ועוזב לעתים מזומנות באותה שנה כך שלחברה המנהלת זה עולה הרבה מדי.

מכך אנו למדים שהרווחיות של העמיתים החדשים שמצטרפים לקרנות במסגרת הרפורמה שונה מהרווחיות של אלה שחוסכים בקרנות הגדולות יותר, כשהם עם צבירה נמוכה בהרבה ועם שכר מבוטח נמוך בהרבה - וכפועל יוצא הם כנראה הרבה פחות רווחיים לחברות המנהלות.

לדעת רבים בשוק הפנסיה החדשה מדובר בכלל בלקוחות הפסדיים, שהצטרפותם תכביד בעתיד הנראה לעין על החברות המנהלות. למציאות זו עלולה להשפיע גם על רמת השירות בקרנות. בינתיים ברור שמדובר בהשקעה לעתיד שנסמכת על הרווחים מניהול הגמל וההשתלמות.

אגב הממשק בין ניהול גמל והשתלמות לניהול פנסיה חדשה בבתי ההשקעות: הלמן אלדובי הפסיד במחצית הראשונה של השנה 10.1 מיליון שקל מניהול פנסיה חדשה וזאת לעומת הפסד של 3.4 מיליון שקל במחצית הראשונה ב-2018. תחום הגמל הניב לבית ההשקעות רווח של כ-8.5 מיליון שקל ושל כ-2.9 מיליון שקל, בהתאמה.

במקביל, בתי ההשקעות פסגות, מיטב דש ואלטשולר שחם רשמו במחצית הראשונה של השנה רווח לפני מס של 1.1 מיליון שקל, 3.6 מיליון שקל ו-10 מיליון שקל, בהתאמה, מניהול פנסיה חדשה, כשאצל כל השלושה מדובר בשיפור ביחס למחצית המקבילה ב-2018.

יש רק שתי חברות ניהול גמל ופנסיה שהפסידו במחצית הראשונה של 2019 - זו של הלמן אלדובי וזו של כלל ביטוח. לצדן נציין את החברה של מיטב דש שהייתה היחידה שהציגה רווח כולל לאחר מס בשיעור חד ספרתי, ואת החברה של פסגות שרשמה ירידה ניכרת ביחס למחצית המקבילה אשתקד. עם זאת, חברות ניהול הגמל והפנסיה של פסגות, הפניקס, מגדל, הראל, אלטשולר שחם ומנורה מבטחים הציגו רווח כולל לאחר מס בשיעורים דו ספרתיים - ובסדר עולה.

ימים יגידו האם המהפכה שהובילו בתי ההשקעות הפרטיים בשוקי הגמל וההשתלמות במהלך העשור הקודם, תחזור על עצמה גם בשוק הפנסיה החדשה. על פניו המספרים מלמדים שמתחת למעטה הנכסים המנוהלים, שמושפע מאוד מצבירות עבר, יש שינוי של ממש בכל הנוגע לתזוזות של לקוחות בין הקרנות, וזאת על אחת כמה וכמה בכל הנוגע לחוסכים החדשים שמצטרפים לעולם הפנסיה. אלא שבניגוד למהפכה שנרשמה בשוקי הגמל וההשתלמות, הרי שהפעם מדובר במציאות אחרת ומאתגרת הרבה יותר מבחינת בתי ההשקעות, ולו רק בגלל שהצורך במתן שירות ללקוח גבוה בהרבה מאשר בגמל ובהשתלמות ונמשך על פני הרבה יותר שנים. 

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ במסר לישראל: חשוב מאוד שלא יתרחש דבר שיפריע להתפתחותה של סוריה

טראמפ ונתניהו שוחחו, מלשכת ראש הממשלה נמסר: "נשיא ארה"ב הזמין את נתניהו לפגישה בבית הלבן בזמן הקרוב" ● צה"ל חיסל מחבל נוח'בה של הג'יהאד האיסלאמי ● התושבים בעוטף עזה על ההחלטה של צה"ל לבטל את ההגנה היישובית:"מישהו חייב להתעורר" ● בוועדת החוץ והביטחון נערך היום דיון על חוק הפטור מגיוס ● משבר כוח-האדם בצה"ל: חוסר של מאות קצינים, עומס כבד על מערך המילואים ● עדכונים שוטפים

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: יחצ

עסקת ענק: קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 בכמיליארד דולר

קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 מידי קרן KKR בכ-950 מיליון דולר, לאחר שניצחה במכרז וגברה על קרנות ההשקעה הפרטיות בלקסטון ו-cvc

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

המסמך שהגיש רה"מ לנשיא המדינה לא כולל הודאה באשמה ומבהיר כי לא יפרוש ● היועמ"שית צפויה להתנגד, אבל הנשיא הרצוג עשוי לתמוך – ובאקלים הנוכחי המהלך עשוי אף לקבל את ברכת בג"ץ ● התנהלות שופטי נתניהו מבהירה כי גם זיכוי על הפרק

יוסי תורג'מן, והדמיית פרויקט YBOX art / צילום: משה צור אדריכלים, יובל חן

"האטה? אנחנו מוכרים דירות ב-90 אלף שקל למ"ר בדרום ת"א": מנכ"ל YBOX לא מתרגש ממצב ענף המגורים

יוסי תורג'מן, מנכ"ל YBOX, מספר אחרי אישור הפרויקט המדובר בדרום תל אביב־יפו: "ברובעים 3 ו־4 בעיר יש האטה מאוד רצינית - אבל באזור הפרויקט אנחנו מוכרים סביב 90 אלף שקל למ"ר" ● ואיזו ביקורת יש לו על הורדת הריבית? "הייתה צריכה להיות דרסטית יותר"

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שזינקה בת"א ב־3,000% וחברת הגמל שהרוויחה ממנה בגדול

חברת בידוק השבבים קווליטאו הציגה דוח חזק בו שילשה את הרווח הרבעוני והפחיתה את התלות בסין ● המרוויח הגדול: ילין לפידות

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

מנכ"ל מיטרוניקס פורש עם הפסד רבעוני של 40 מיליון שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל דיווחה אומנם על גידול של 5% בהכנסותיה, אך התחזקות השקל והפעולות להפחתת המלאי הביאו להעמקת ההפסד, שעמד בסוף הרבעון על כ-40 מיליון שקל ● הירידה במלאי של מיטרוניקס נמשכה גם אל תוך הרבעון השלישי

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בבורסה ננעל במגמה מעורבת; אל על ומניות הביטוח ירדו

ת"א 35 עלה ב-0.1%, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● ירידות בוול סטריט ● סדרה של נתוני מאקרו בארה"ב תקבע את הכיוון אליו ילכו השווקים בדצמבר ● וגם: בנק ההשקעות ג'פריס מסמן שתי מניות צמיחה "במחיר סביר" שצפויות להניב ביצועים חזקים ב-2026

החזר מס על תרומות יוצא לדרך / צילום: Shutterstock

כללי המס משתנים, רוב העמותות לא ערוכות: איך תקבלו החזרים על תרומות

היקף התרומות בישראל עומד על כ-4 מיליארד שקל בשנה, בגינם ניתן כמיליארד שקל זיכוי ממס ● בעקבות רפורמה חדשה של רשות המסים, החל מינואר תרומה שלא דווחה במערכת דיגיטלית לא תזכה בהטבת מס

חיים גליק ודדי שמחי / צילום: בר לביא, איל יצהר, צילום מסך

דדי שמחי וחיים גליק רוצים לחבר את אצולת אזרבייג’ן למכרזי הענק של המטרו

על רקע מכרזי המטרו הגדולים בתולדות המדינה, צמד המתווכים פועלים להביא לישראל שחקנים זרים חדשים ● בין המתעניינות: אקורד האזרית, שכבר החלה במהלך לרישום כקבלן ישראלי - בזמן שחברות אירופיות ותיקות דווקא נסוגות מהשוק ● מי עומד מאחורי החברה?

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

לפנות בוקר: עשרות עצורים בפשיטה על ארגוני פרוטקשן

המשטרה פשטה לפנות בוקר על עשרות יעדים של ארגוני הפשיעה חרירי ואבו לטיף, אשר חלק מהעומדים בראשם כבר מרצים עונשי מאסר ● עשרות חשודים נעצרו, כולל בשטחים

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

4 מחבלים מתבצרים חוסלו כשיצאו ממנהרה ברפיח

דיווחים בעזה: צה"ל תוקף בח'אן יונס ● מתקיימים חיפושים אחר חלל חטוף בבית לאהיא ● קטאר רומזת שיש להתקדם לשלב ב' בהסכם בין ישראל לחמאס: "זה שנותרו שני חטופים חללים - הישג אמיתי" ● גילויים חדשים על כישלון חיל האוויר ב-7 באוקטובר: "לא תקפו" ● הרמטכ"ל מקים צוות חקירה ייעודי למחדל "חומת יריחו" ● עדכונים שוטפים

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

המנכ"לית שתוביל את מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל לבעלי שליטה חדשים

יפית גריאני, לשעבר בכירה בישראכרט ובדיסקונט, נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של הליך מכירה לבעלי שליטה חדשים ● היא נכנסת לתפקיד תחת מגבלות של חוסר ודאות רגולטורית ועם ציפייה ברורה: לשמור על ביצועים חזקים שיבטיחו את השווי המרבי בעסקה

הקרקע באזור התעשייה קריית אריה / צילום: יח''צ

בית המשפט: לא יוטלו היטלי השבחה בגין תוכנית קריית אריה

בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את ערר עיריית פתח תקווה והיועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי תוכנית המתאר של אזור התעשייה קריית אריה אינה מקנה זכויות בנייה קונקרטיות ולכן אינה יוצרת אירוע מס

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

הרפורמה הצרכנית בחשמל: מי ייהנה מהחשמל הזול?

רשות החשמל פרסמה שימוע למכרז למכירת הספק של חשמל זול לשוק הפרטי, אך ללא מגבלות ברורות, חלק ניכר מההקצאה עלול לזרום לעסקים ולספקולנטים - ולצמצם את ההנחות המוצעות לצרכנים ● במקביל, גם חשבון החשמל עליו מוצעת ההנחה צפוי לעלות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

בדיקה טכנולוגית / צילום: Shutterstock

האם המודל החדש של ג'מיני מצדיק את ההתלהבות?

מודל הבינה המלאכותית החדש של גוגל, ג'מיני 3, מציע מספר מצבים - מהיר, חושב וקנבס - עולה 20 דולר בחודש ומהווה שדרוג משמעותי לעומת הדור הקודם ● עם זאת, גם כעת לא מומלץ לסמוך עליו בעיניים עצומות

משרדי הרצוג, פוקס, נאמן / צילום: תמר מצפי

23 קומות בפרויקט תאומי רובינשטיין: הרצוג פוקס נאמן מרחיב את שטחו

הרצוג פוקס נאמן, אחד משלושת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, ישכור ארבע קומות נוספות במגדל המערבי של פרויקט תאומי רובינשטיין בת"א ● ההסכם החדש כולל שכירות נוספת בשטח של כ־5,000 מ"ר