גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נחיה ונראה: אנחנו יודעים כבר היום על אילו חרטות אתם עתידים לשמוע בשנה הבאה

בחרטה לעתיד: אנחנו יודעים על מה עתידים להתחרט בשנה הבאה בנימין נתניהו, עיריית ירושלים, משקיעי הנדל"ן, פייסבוק ומשה חוגג

חשבון נפש / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
חשבון נפש / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הייטק

אחת השאלות הכי מסקרנות שמעסיקות את עולמות ההייטק היא מה יעלה בגורלו של פרויקט מטבע הקריפטו "ליברה" של פייסבוק, והחברות שחברו אליה (כמו ויזה, אובר ומאסטרקארד). התשובות נעות בין שני קטבים. בקוטב אחד ניצבת הקביעה שניתן לתמצת ב"המדינות והבנקים לא ירשו". בקוטב השני ניצבת ההבנה שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בפני כוחה האדיר של פייסבוק. כדי להשקיט את הפחדים, הן של הציבור והן של הרגולטורים, הרשת החברתית מבטיחה כל העת שהיא פועלת לפי הספר, ובצמידות לרגולטורים במדינות השונות.

אך האם ייתכן שדווקא על ההליכה הזו לפי הספר, פייסבוק עוד עלולה להתחרט? בעולם הולכת ומתגבשת ההכרה כי המערכת הפיננסית הנוכחית זקוקה לכל הפחות לניעור רציני, ניעור שליברה בהחלט מציעה. בכנס ג'רני שנערך לאחרונה אמר ג'ו לובין, מחלוצי פלטפורמת הבלוקצ'יין את'ריום, כי "קיים יותר חוב לבנקים המרכזיים מאשר כסף, ולכן נזדקק למשטר מוניטרי חדש לעולם. מערכת כמו ליברה של פייסבוק יכולה להיות בחירה טובה וצריכים עוד כמותה".

אלא שבעוד הסינים שועטים אל הנפקת יואן דיגיטלי שיאתגר את הדומיננטיות העולמית של הדולר, העולם המערבי ממשיך לברבר את עצמו לדעת. באותו כנס, אמר לו קרנר מפירמת הייעוץ CryptoORacle כי "אם אובר הייתה מבקשת רשות לעשות כל דבר, לא הייתה אובר". האם ייתכן שבמקום להתרוצץ בין חדרי ישיבות בבירות הפיננסים, עדיף היה לפייסבוק להתחכם? כך היא הייתה יכולה, למשל, לבנות את ליברה דווקא כמערכת אסימונים לשימוש פנימי - במערכת תגמולים וירטואליים, או במשחק. או במקום לפעול בעיקר מול הרגולטורים האמריקאים, לפעול דווקא במדינות חלשות, שבהן המערכת הבנקאית לא עומדת כחומה בצורה מול כל ניסיון לאתגר את בסיס הכוח שלה.

אם הפרויקט ייכשל בסופו של דבר, ייתכן שנגלה בחוכמה בדיעבד שדווקא הניסיון ללכת לפי הספר, כדי לרצות את דעת הקהל והרגולטורים - הוא שהכשיל את המהלך. בינתיים, נמתין למחצית השנייה של 2020, אז אמורה פייסבוק להשיק את מטבע הליברה.

אורי ברקוביץ'

פוליטיקה

החלטות קיצוניות, חריגות, על סף המטורפות, תמיד עשויות להיות מוקד לחרטה גדולה. נכון שאם הן מביאות לתוצאה הרצויה ומתגלות כהימור מוצלח שטרף את הקלפים, מקבל ההחלטה יוצף באושר עילאי. אך במקרה של כישלון, החרטה בשל הסיכון הגדול שנלקח היא תמיד ממושכת ונוקבת יותר. כזו הייתה החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפזר את הכנסת ה-21. במקום לאפשר לנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על יריבו, בני גנץ, החליט נתניהו להוביל מהלך הרסני ושילם על כך מחיר יקר. הציבור החל למאוס ברמיסת הכללים והפרת העקרונות הדמוקרטיים, ונתניהו והמחנה שלו נחלשו בקלפי.

הזירה הפוליטית בשבוע האחרון של מאי 2019 מלאה בניחושים ובהשערות. רוב השחקנים הפוליטיים הניחו שגם אם נתניהו יחזיר את המנדט, גנץ ממילא לא יצליח להרכיב ממשלה, ובשלב הבא הכדור ממילא עשוי לחזור שוב לנתניהו, שרגע לפני בחירות כן יוכל לגייס ח"כ נוסף, ולהגיע ל-61 מנדטים שיאפשרו לו להקים ממשלה.

אלא שנתניהו לא רצה לקחת סיכון, וקיבל החלטה חריגה, היסטרית, ששלחה את מדינת ישראל למערכת בחירות תקדימית, יקרה ופוגענית. במהלכה, הוא הקצין את התנהלותו, ניסה להעביר חוקים לטובת הליכוד בפגרת הבחירות, ותקף את אזרחי ישראל הערבים כמוכה אמוק. התוצאות ידועות: המנהיג שעקף אפילו את משך הזמן שבו כיהן בתפקיד ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, כילה את שלושת החודשים שחלפו מאז בחיסול התדמית שלו כטקטיקן צמרת ומנהיג אחראי.

בני גנץ/ צילום: איל יצהר

טל שניידר

אדריכלות

ביוני 2019 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את תוכנית הרכבל לכותל המערבי. באתר עיריית ירושלים מוגדר הפרויקט כ"מענה תחבורתי למיליוני המבקרים בכותל". הציפייה המוצהרת היא שהפרויקט הזה יפתח את צוואר הבקבוק באזור העיר העתיקה וינגיש את אזור הכותל לבעלי מוגבלויות, אך בו זמנית, יענה על כל הדרישות לפתרון "ירוק", כזה שלא מזהם ואף מעודד הליכה - ובנוסף, שעלויות הקמתו יהיו נמוכות.

לפי התוכנית, מסלול הרכבל יתחיל במתחם התחנה ליד תיאטרון החאן, ימשיך מזרחה מעל גיא בן-הינום לעבר הר ציון, ומשם ירד לכיוון סילוואן, סמוך לשער האשפות ולכותל. בשלב מאוחר יותר, הוא אף ימשיך לכיוון הר הזיתים. הפרויקט הוא יוזמה משותפת של עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד התיירות. עלותו מוערכת ב-200 מיליון שקל.

אבל עם כל הכבוד לציפיות הנאצלות של היזמים, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמיקום הרכבל חוצה את אחד הנופים המקודשים ביותר בעולם. שלמה המלך היה זה שקבע את נחל קידרון כקצה גבול העיר, ובזמנו של הנביא ירמיהו התקיימו בגיא בן הינום פולחני עבודה זרה. בעיר דוד, למטה בוואדי, שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה. בתקופה הביזנטית נתקבעה המסורת שהסעודה האחרונה של ישו נערכה בהר ציון, ושם גם נרדמה לנצח מריה.

כשהבריטים כבשו את ירושלים ב-1918, הם המציאו את רעיון "האגן הקדוש" וקבעו אזור תווך סביב חומות העיר העתיקה שיתפקד כשטח ציבורי פתוח. אפשר להתווכח על ההחלטה הזו מבחינה אורבנית, אך אי אפשר שלא להסכים שחלק גדול מהמוניטין של העיר העתיקה קשור לדימוי שלה כעיר הררית, עתיקה ומבודדת.

אסור להתייחס לפרויקט הרכבל כאל מיזם הסעת המונים בלבד. מדובר בשינוי בלתי הפיך בנוף הנצח. בפגיעה שאין עליה כפרה. באופן פרדוקסלי, העיר שאת כל תהילתה בנתה על קדושה ושימור מורשת העבר, מחסלת את עצמה באמצעות תוכנית עתידנית.

תוכנחת הרכבל לכותל המערבי / צילום: הרשות לפיתוח ירושלים

גיא נרדי

ביומד

לפעמים זה עובד. חברת סופרדיימנשן, שנמכרה ב-2012 לקוביאידן תמורת כ-350 מיליון דולר; חברת אורתו'ספייס, שנמכרה השנה לסטרייקר תמורת 220 מיליון דולר; ולאחרונה, חברת צ'יטה מדיקל, שנמכרה לבאקסטר תמורת 230 מיליון דולר, וגם קרינדוס, שנמכרה ב-1.1 מיליארד דולר לסימנס.

כל אלה חברות שבהן הוחלף המנכ"ל המייסד או המנכ"ל שליווה את החברה מימיה הראשונים, במנכ"ל אמריקאי מוטה מכירות, שהוביל את החברה להישגים יוצאי דופן, והיה בדיוק האדם הנכון ברגע הנכון מבחינת החברה. אבל אולי אנחנו זוכרים את הדוגמאות המוצלחות הללו משום שהן פחות נפוצות?

מנהל ישראלי שהוחלף בחברה שהצליחה קצת פחות, קרא פעם במרירות למהלך הזה "Founderectomy", כלומר, ניתוח כריתת המייסד. נראה כי אותו מנהל מכיר את התרבות האמריקאית בתחום הביומד מספיק כדי להשתמש בסלנג שלה. אז מה בעצם היה חסר לו כדי להוביל את החברה הלאה?

בשנים האחרונות נתקלנו בכמה מקרים שבהם מנכ"ל ישראלי הוחלף באמריקאי, לכאורה ללא כאבים, כאשר כל הצדדים מדווחים על הרצון לעבור לשלב הבא. אבנר הלפרין בארליסנס, יעקב מיכלין בבריינסווי, כל צוות הניהול של חברת פואמיקס, בראשות מנחם עיני ודב תומרקין. האם באמת היה כדאי להיפרד מהם? או שמנטורינג על-ידי יו"ר פעיל (כמו בדוגמה של נובוקיור השווה כבר מיליארדי דולרים, כשאצלה המנכ"ל הוא כן ישראלי), היה משיג תוצאות דומות בלי לערער את התרבות הארגונית של אותן חברות?

נראה כי התשובה היא מורכבת. אם המנכ"ל האמריקאי החדש מתחיל את דרכו בחברה כמשקיע או כיו"ר, מתאהב בחברה תוך כדי שנבדקות ההתאמות בין הצדדים, ואז לוקח עליה חסות (כמו במקרה אינסייטק או גמידה סל) - העניין יכול לעבוד. אם קודם כול מכריזים על הצורך ב"מנכ"ל אמריקאי", נפרדים מהמנהל הקיים, ואז יוצאים לחפש באמצעות חברות "ציידי ראשים" את המנכ"ל האמריקאי הפנוי, שגם מוכן לעבוד עבור חברה ישראלית - זה כבר סיפור שונה במקצת. סיפור שעלולים להתחרט עליו.

גלי וינרב

תשתיות

ב-1 ביולי 2019 נסגרו שעריו של שדה התעופה התל אביבי ששימש בעיקר כנתיב התחבורה הפנים-ארצי בטיסות לאילת. המהלך הזה התרחש חודשים ספורים אחרי סגירת שדה התעופה של אילת. מאז, השתנה דרמטית מסלול הטיסה לאילת וממנה שנע בציר נתב"ג-רמון: לא רק שהוא התארך עד כדי 4.5 שעות לכיוון (תל אביב-אילת) אלא שהוא הפך למסלול הימורים.

תושב אילת שנדרש להגיע למרכז אחת לשבוע תיאר באוזניי את המצב כך: "אני מזמין ארבע טיסות באותו היום בשעות שונות. חלקן יבוטלו, ואחרות לא ימריאו בזמן. אם זו פגישה חשובה, אני מקדים ומגיע יום קודם לתל אביב. האלטרנטיבה היא לנהוג הלוך ושוב". מאז סגירת שדה דב, ירד מספר הטסים בתנועה הפנים-ארצית לאילת ב-20%. המספר הזה ימשיך לרדת.

מעל סגירת שדה דב - מהלך שנבע משיקולים נדל"ניים - ריחפה עננה של הרבה מאוד כסף. המדינה סונדלה ברגע שהיא קיבלה 50% מהזכויות על הקרקע. משיכת הזמן במאבק - שבו עלתה הזעקה שאילת תנותק מהמרכז - לא הובילה למהפך הרצוי. בעולם שבו נתוני התעופה רק גדלים, לא פלא שרבים הרימו גבה כלפי מהלך אנטי-תעופתי - ויתור על שדה תעופה עירוני בעל פוטנציאל.

אם המדינה הגיעה למסקנה שאין מנוס מסגירת השדה, היא הייתה צריכה לדאוג לחיבור תחבורתי הגיוני בין אילת ותל אביב, חיבור שאינו נשען על הרכב הפרטי של הנופשים ושל תושבי העיר. ובכל מקרה, ניתן היה לפחות לחכות עם סגירת השדה עד למועד שבו באמת תתחיל הבנייה בשטחו.

מיכל רז חיימוביץ'

נדל"ן

השקעת לאחרונה במשרדים? אתה עוד תתחרט על זה. קניתם דירה במחיר למשתכן? תתחרטו על זה. קניתם דירה להשקעה בחו"ל? תבדקו את עצמכם טוב-טוב. נדל"ן הוא ענף כלכלי מתעתע. הוא נתפס כהרבה יותר פשוט מאפיקים אחרים של השקעות, ולמעשה, כולנו אנשי נדל"ן. כבעלי דירות וכשוכרים, אנחנו מכירים את מהות המוצר, חושבים שיש לנו מושג מהי "דירה טובה", ו"יודעים" שמחירי הדירות עולים. זה בדיוק התעתוע.

נדל"ן הוא ענף לא צפוי, שיודע להנחית מכות כואבות על מי שחושב שהמחירים רק עולים. הוא דורש בקיאות, או לפחות לדעת לשאול שאלות כמו: "אם הנכס בארה"ב כל-כך זול והתשואה עליו כל-כך גבוהה, מדוע אף אמריקאי לא מעוניין בו?". "אם המשרד בבני ברק הוא השקעה כל-כך בטוחה של 7%, מדוע מחירי השכירות שם יורדים?". ו"אולי הדירה בדימונה במחיר למשתכן היא ממש זולה, אבל כמה אנשים בכלל רוצים לגור בשכירות בדימונה?".

התקופה הנוכחית, עם הריביות הנמוכות והתשואות הנמוכות, היא תקופה שבה הכסף מחפש נואשות את אפיק ההשקעה המוצלח. בניגוד למשקיעים בחו"ל, הישראלים נוטים תמיד לחפש את התשואות הגבוהות. ותשואות גבוהות, במיוחד בימים הללו, משמען סיכוי לצרות גדולות.

אריק מירובסקי

ספורט

הכדורגל הישראלי כבר הקיא מקרבו כל-כך הרבה בעלי הון שהיו משוכנעים שאת סוד הקסם שלהם בעולם העסקים הם יפעילו גם על המגרש. כמעט אצל כולם זה נגמר במפח נפש, ברגעי אושר קצרצרים לצד סבל אישי מתמשך, שגלש גם לרמה הפיזית, לעיתים עד לבית ולמשפחה. חלקם איבדו הון עצום לפני שברחו כל עוד נפשם בם.

אבל יזם הבלוקצ'יין משה חוגג נכנס למקום האחרון שבו היה כדאי לו לדרוך. בית"ר ירושלים היא נקודת הקיצון של התחום. מאז שנת 2000 ברחו מהמועדון לא פחות משישה בעלים. חוגג, לפחות לפי תחילת הדרך, נראה בדרך הנכונה להיות השביעי. כבר בעונה הראשונה שלו במועדון הוא נסחף כדי לרצות את ההמון הצהוב - הוציא מכיסו עשרות מיליוני שקלים שלא תכנן להוציא - רק כדי לראות שכסף שנשפך ללא כיוון ומטרה לא מביא הצלחה בספורט, ואפילו לא אהבה מהיציעים. גם את השנה הנוכחית הוא פתח עם התחייבויות במיליונים רבים, זרק פה וזרק שם, שוב, ללא תוחלת.

במקרה של בית"ר, הוא עוד יצטער על זה פעמיים: פעם ראשונה, כי הסיכוי שלו לייצר הצלחה מיידית נראה אפסי. הוא עושה את זה במקום הכי פחות סבלני, מקום גזעני, עם בעירה קבועה מעל ומתחת לפני השטח, שבסוף תתהפך גם עליו. ופעם שנייה, ואולי יותר חמורה מבחינתו: האניגמטיות סביב מקור ההון שלו ושל עסקיו, שבמידה מסוימת עומדת בניגוד לכסף הרב שהוא שופך על בית"ר ולחשיפה הרבה שהוא מקבל עקב כך. ככל שיתמיד בכך, יישאלו עוד שאלות וייפתחו עוד עיניים.

משה חוגג / צילום: יונתן בלום

טל וולק

עוד כתבות

קונים בדיזנגוף סנטר/ צילום: שלומי יוסף

נתוני צמיחה מפתיעים לטובה: התוצר של המשק הישראלי זינק ב-4.1% ברבעון השלישי

כך לפי האומדן הראשון של הלמ"ס ● נתון הצמיחה מקטין את ההסתברות להורדת ריבית בסוף החודש ● העלייה מיוחסת בעיקר לצריכה הפרטית

קאר שולץ מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

החלטת בית המשפט באוקלהומה מקפיצה את מניית טבע

בית המשפט באוקלהומה החליט להפחית קנס על חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון בהליך האופיואידים ● ברקשייר האת'וויי צמצמה במידה מסוימת את ההפסד שלה "על הנייר" מרכישת מניות טבע

מטוס איירבוס / צילום: רויטרס

מטוס איירבוס שאינו מוחכר יסב לגלובל כנפיים הפסד של 6 מיליון דולר ברבעון השלישי

גלובל כנפיים עדכנה בחודש ספטמבר, בעקבות קריסתה של תומאס קוק, כי היא מחכירה לה מטוס איירבוס 330-300, וכי יתרת דמי החכירה העתידיים להם היא זכאית ממנו עומדת על יותר מ-9 מיליון דולר

מלחמת סחר / צילום: שאטרסטוק

לקראת השבוע בשווקים: חדשות משיחת הסחר יטו את הכף; "הסיכון מפני אירועים משבשים גדול מהסיכוי להמשך עליות"

המדדים בוול סטריט בשיא כל הזמנים, המשקיעים דרוכים לקראת עדכונים על יחסי סין-ארה"ב; יניב חברון: "שלב ראשון להסכם מגולם בשוק" ● עונת הדוחות מגיעה לישורת האחרונה ● השבוע יפורסמו פרוטוקולי הפד מישיבתו האחרונה ● התחזית השבועית של "גלובס"

גדעון סער / צילום: טל שניידר, גלובס

גדעון סער: בבלפור מפיצים עליי עלילות קונספירציה מופרכות והזויות

סער התייחס לחשבון הטוויטר של יאיר נתניהו ובו ציוץ מחדש לתזה שהופצה הבוקר על ידי בעל הטור גדי טאוב, לפיה סער ימשוך שליש סיעת ליכוד איתו כדי לכונן ממשלה עם כחול לבן

צביקה שווימר, מנכ"ל אמ"צ / צילום: יחצ

רווח חד-פעמי "בגין ביטול התחייבות חוזה מכביד" הקפיץ את רווחי גולן טלקום ואלקטרה צריכה

החברה רשמה רווח הנקי הרבעוני של אמ"צ לכ-127 מיליון שקל, אחרי רווח נקי כ-14 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

ערן יעקב/ צילום: ליאב פלד

התוכנית החדשה לכיסוי הגירעון: הטלת מס על ירידה מהארץ ורילוקיישן

ועדה של רשות המסים בוחנת לאחרונה שורת פתרונות לסגירת פרצות המס בעת ירידה מהארץ או רילוקיישן ● בין הפתרונות - החמרה של "מס הגירה" שכבר קיים היום אך לא נאכף, וחיוב להעביר לנאמנות נכסים שנותרו בישראל

יעקב ברדוגו וירון דקל / צילומים: תמר מצפי, יונתן בלום

בין ברדוגו לדקל: האם האג'נדה התאימה את עצמה לקומבינה?

הדי פרשת 4000 מתדפקים על דלתות גלי צה"ל - האם תיפתח בדיקה על הקשרים בין מפקדי התחנה דקל ואלקבץ לבין סביבת נתניהו? ● ומדוע מרבית עיתונאי גל"צ שותקים? ● פרשנות

מבלים ומלכלכים / צילום: אלירן דהוד, יערן קק"ל - ארכיון הצילומים של קק"ל

מדריך משבר האקלים: 5 דברים שאתם יכולים לעשות, והפעם צמצום אשפה

97% מהמדענים העוסקים בנושא האקלים מסכימים כי המקור לשינויי האקלים הוא פעילות אנושית ● וכאן גם טמונה הבשורה האופטימית: את מה שהאנושות קלקלה, היא יכולה גם לתקן

פרנק הלוסקה מנכל אנקיאנו/ צילום: יחצ

מניית אנקיאנו ממשיכה להתרסק: חברת התרופות של בלווטניק דיווחה על כישלון בניסוי

המוצר המוביל של החברה, לטיפול בסרטן שלפוחית השתן, היה בשלב II של הניסויים הקליניים, ואמור היה להיות האחרון לפני שיווק ● מניית החברה נפלה בנאסד"ק 14% מאז ההודעה ביום חמישי ועד סגירת המסחר ביום שישי

ברק כהן / שלומי יוסף

העונש של ברק כהן, מוביל מחאת "באים לבנקאים": מאסר על-תנאי וצו הרחקה מרוסק-עמינח

על כהן, שהורשע בפגיעה בפרטיותה של מנכ"לית בנק לאומי לשעבר לאחר שהפרקליטות נסוגה מהאישומים היותר קשים נגדו במסגרת הסדר טיעון, נגזר גם קנס של 20 אלף שקל ● ביהמ"ש: "גרם לזילות חופש הביטוי" ● כהן: "היה שווה - הבנקאים הורתעו"

בני גנץ / קרדיט צילום: שריה דיאמנט

התוכנית שהקפיצה את נתניהו: 4 ימים לתום המנדט זה מה שמתכנן בני גנץ

ערב פגישתו עם נשיא המדינה, יו"ר כחול לבן מתכנן לקיים מו"מ להרכבת ממשלה צרה שתתבסס על מיעוט בכנסת, תוך תמיכת הרשימה המשותפת מבחוץ ● פנה לנתניהו ברשתות החברתיות: "אעשה הכול כדי למנוע ממך לגרור את אזרחי ישראל למערכת בחירות בפעם השלישית"

זאב אלקין / צילום: תמר מצפי

צמצום פליטת גזי חממה: האם ישראל יכולה לעמוד בהבטחותיה הצנועות?

בניגוד לטראמפ, השר להגנת הסביבה זאב אלקין דבק בהתלהבות בהסכם האקלים של פריז • אבל כמה שאפתניות היו ההתחייבויות של ישראל מלכתחילה, והאם סביר שנעמוד בהן בתאריך היעד - 2030? ● המשרוקית של גלובס

ד"ר מטאנס שחאדה, יו"ר מפלגת בל"ד / צילום: איל יצהר, גלובס

המשותפת בתגובה לכנס החירום של הליכוד: חוששים שהסתה תביא לפגיעה באוכלוסייה הערבית

קודם לכן ח"כ איימן עודה לקצין הכנסת, למשטרת ישראל ולשר לביטחון הפנים בבקשה להצמיד לו אבטחה בעקבות איומים על חייו ופרסום תמונתו במדי הג'יהאד האיסלמי ● בפנייתו כתב: "ההיסטוריה לימדה אותנו שבכוחן של תמונות כאלה להוביל לרצח פוליטי"

מודיעין עילית / צילום: Amir Cohen, רויטרס

ציפוף משפחות מתחת לרדאר: כך עלתה עיריית מודיעין עילית על השיטה לחלק דירה אחת לשתי משפחות

מצוקת הדיור בציבור החרדי הולידה המצאה נדל"נית חדשה: "הטאבו המשותף" - כמה משפחות שקונות יחד דירה ומחלקות אותה בקיר • "אשתי ואני עובדים במשרה מלאה ולא יכולים לקנות דירה. העדפתי לגור ב'טאבו משותף' מאשר במחסנים או בדירות מרתף"

מנחם מושקוביץ'/ / צילום:  יונתן בלום

"התחדשות עירונית? עוד נבכה על הפרויקטים האלה": יו"ר ועדת האתיקה בלשכת עוה"ד מדבר על אפי נוה ולהקת שלוה

עו"ד מנחם מושקוביץ, יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עוה"ד ובעל משרד המתמחה בחדלות פירעון ובהתחדשות עירונית, בראיון אישי ● על הילדות במשפחה חרדית, על פרויקטים של תמ"א ועל האתיקה של עוה"ד: "יש ירידה ביחס של עו"ד לשופטים ולקולגות"

לורנס דאגלס פינק, יו"ר ומנכ"ל בלאקרוק   / צילום: Thomas Peter, רויטרס

חברות ניהול ההשקעות הגדולות בארה"ב: אנחנו לא פוגעות בתחרות

הפירמות בלאקרוק, ונגארד וסטייט סטריט מחזיקות בכחמישית ממדד 500 S&P באמצעות הקרנות שהן מנהלות עבור לקוחותיהן ● בימים אלה הן מנסות לשכך את החששות הגוברים בממשל ובאקדמיה, מכך שהחזקותיהן חונקות את התחרות במגזרים מסוימים

הנשיא טראמפ בפלורידה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

המדינה שתכריע את גורל הבחירות המקוטבות ביותר בארה"ב

50 מדינות משתתפות בהצבעה, אבל רק מעטות מהוות לשון מאזניים שקובעת בפועל את התוצאות. אחת מהן היא פלורידה ● מה קרה בה במערכות בחירות קודמות, איזה תפקיד היא משחקת עכשיו בפריימריז הדמוקרטיים, ולמה היא עשויה לקבוע לאן הולכת אמריקה מכאן ● כתבה ראשונה בסדרה

עו''ד אביטל רוזנברג / צילום: רפאל

יועצת משפטית חדשה לרפאל; האישה הרביעית בהנהלה הבכירה

עו"ד אביטל רוזנברג תחליף את עו"ד שמואל שנראי שכיהן בתפקיד במשך 13 שנה

קמפיין ההשקה של SKYMAX, כרטיס האשראי הראשון בישראל שמאפשר לצבור נקודות ולטוס עם כל חברות התעופה / צילום: יח"צ

כרטיס אשראי חדש של מקס יאפשר מימוש נקודות להזמנת כרטיסי טיסה

מימוש הנקודות שנצברו בקניות בכרטיס החוץ-בנקאי "סקיי מקס" ייעשה בהזמנת כרטיסי טיסה ומוצרים משלימים דרך אתר ייעודי, כשהנקודות יהוו אמצעי תשלום ● באתר הייעודי אפשר להזמין כרטיסי טיסה של כל החברות, כולל חברות לואו קוסט