הצבעה סוציו-אקונומית / הדמיה: אפרת לוי, גלובס
המפלגות החרדיות והערביות שואבות את עיקר כוחן מהיישובים החלשים ביותר בישראל, שמדורגים 1 ו-2 במדד הסוציו-אקונומי, ואילו ביישובים החזקים, המדורגים 8-10, שולטות דווקא כחול לבן והמחנה הדמוקרטי. כך עולה מניתוח מעמיק של דפוסי ההצבעה בבחירות מועד ב' לפי חלוקה סוציו-אקונומית. המגמות אולי מוכרות, אבל המספרים שעולים מניתוח תוצאות האמת טומנים בחובם לא מעט דקויות ותובנות חדשות.
תוצאה מעניינת במיוחד מתקבלת כשמשווים את מצביעי שתי המפלגות הגדולות, כחול לבן והליכוד, לפי חלוקה סוציו-אקונומית. ניתן לראות כי שיעור ההצבעה לכחול לבן מטפס באופן ברור ככל שעולים בעשירונים, ואילו דפוס ההצבעה לליכוד מצייר מעין פעמון - נמוך בעשירונים התחתונים והעליונים, וגבוה במרכזיים.
הליכוד נחשב בעבר למפלגה של השכבות החלשות, אך היום התמיכה במפלגה בעשירונים האלה נמוכה יחסית (2%-13%). ייתכן שהמספרים מסבירים את התמיכה המסורתית בליכוד ואת ההצלחה של בנימין נתניהו. מי שנהנו מפירות הצמיחה של המשק, עלו מהשכבות החלשות למעמד הביניים - יודעים להעריך את מי שהיה בשלטון בשנים שזה קרה להם.
דורון ברויטמן הוא אנליסט המתמחה בעיתונות נתונים ומייסד אתר "נתון בראש", מיזם עצמאי המבקש לקדם עיתונות נתונים בישראל