צפיפות אוכלוסייה / צילום: שאטרסטוק
אין נושא שעתיד להשפיע על ההתרחשויות בעולם בעשר, בשלושים ובחמישים השנים הבאות כמו הדמוגרפיה. לגידול העצום באוכלוסיית העולם במאה העשרים, שנמשך אל תוך המחצית הראשונה של המאה ה-21, היו, יש ויהיו השפעות מרחיקות לכת על כל דבר על פני כדור הארץ - מזיהום הסביבה ועד עתיד הביטוח הלאומי, מסוגיות ההגירה ועד המלחמה בין תרבויות, ממאבק על משאבים ועד כיליונם של בעלי חיים.
כאשר מגמות הקשורות בדמוגרפיה ייפגשו עם תהליכים, שלובים וקשורים, הנוגעים להתמוטטות משטר כסף הפיאט, צפויה לנו בעשורים הקרובים סערה מושלמת.
יותר מ-200 אלף שנים לקחו למין האנושי כדי לצמוח לכדי מיליארד בני אדם. רק בשנת 1,804 נולד אי שם על פני כדור הארץ האדם המיליארד. לעומת זאת, העלייה מ-6 מיליארד בני אדם ל-7 מיליארד ארכה 12 שנה בלבד.
אם נחשב את שיעור הריבוי הטבעי של המין האנושי לאורך 200 אלף שנה עד 1,804, שבה הוא הגיע להיקף אוכלוסייה של מיליארד בני אדם, נמצא כי שיעור הריבוי הטבעי עמד בממוצע על בערך מאית האחוז (0.01%) לשנה. לשם השוואה, על פי דוח של הבנק העולמי שיעור גידול האוכלוסייה העולמי בשנת 2018 עמד על כ-1.1%, כלומר פי מאה מהשיעור הממוצע ההיסטורי.
אגב, בשנת 1962 ובשנת 1963 שיעור הגידול השנתי באוכלוסייה עמד על שיא כל הזמנים, של 2.2%, או פי מאתיים מהממוצע ההיסטורי.
גם המבנה, החלוקה הגיאוגרפית והרכב אוכלוסיית העולם השתנו במאה ה-20 באופן דרסטי. כך למשל, בשנת 1,900 חיו במצרים כעשרה מיליון בני אדם, ומספר דומה של אנשים חיו בפיליפינים. בבלגיה, לשם השוואה, חיו 7 מיליון, ובגרמניה - 56 מיליון.
לפני הערכות הבנק העולמי, בשנת 2019 חצתה האוכלוסייה במצרים וגם בפיליפינים את רף 100 מיליון התושבים, גידול של יותר מפי עשרה - 100 מיליון במצרים ו-108 מיליון בפיליפינים. לעומת זאת, בבלגיה התגוררו ב-2019 11 מיליון בני אדם, ובגרמניה - 83 מיליון, גידול של כ-50% בלבד.
המגמות האלו אינן צפויות להשתנות בשלושים או בחמישים השנים הבאות. שיעור הגידול השנתי בפיליפינים ב-2018 עמד על 1.4%, ובמצרים הוא עמד על 2%. אם, בניגוד לתחזיות, שיעור הגידול האמור לא ישתנה, אוכלוסיית מצרים צפויה להכפיל את עצמה בתוך 35 שנה, וזו של הפיליפינים תוכפל בתוך 50 שנה. לעומת זאת, אוכלוסיות בלגיה וגרמניה צפויות, במקרה הטוב, להישאר ללא שינוי.
אך מצרים והפיליפינים רחוקות מלהיות שיאניות העולם. ברוב המדינות הגדולות באפריקה שיעור הגידול השנתי באוכלוסייה עומד על יותר מ-3%. במילים אחרות, ללא שינוי דרסטי בשיעור הגידול, מדינות אלו צפויות להכפיל את אוכלוסיותיהן בתוך פחות משניים וחצי עשורים.
על פי סוכנות האו"ם העוסקת באוכלוסיית העולם, UN World Population Division , אוכלוסיית העולם מונה היום כ-7.7 מיליארד בני אדם, ועל פי התחזית החציונית היא תגיע ל-8.5 מיליארד נפש בתוך 20 שנה ולעשרה מיליארד נפש עד 2050.
רוב הגידול באוכלוסייה צפוי באפריקה
רוב הגידול הזה צפוי לקרות במדינות שנמצאות באזור "אפריקה שמדרום לסהרה", כמו אנגולה, צ'אד, קונגו, אוגנדה, אתיופיה, גאנה, ניגריה, סומליה ועוד.
הגידול הזה נובע גם ממבנה קבוצות הגיל באותן מדינות. הואיל והן חוו גידול עצום באוכלוסיותיהן בעשורים הקודמים, הרי גם אם היקף הלידות בהן יצנח ביותר מחצי, לשני ילדים לאישה שהוא שיעור נייטרלי, עדיין מספר גדול מאוד של נשים צעירות יגיעו לגיל הפריון בעשורים הקרובים. לפיכך, הגידול באוכלוסייה לא ייעצר אלא בעוד כ-30 או 40 שנה.
ניקח לדוגמה את ניגריה. נכון להיום אוכלוסיית המדינה מונה קצת יותר מ-200 מיליון נפש. שיעור הילודה הממוצע לאישה עמד בשנת 2018 על 5.4 לידות, והמספרים היו אף גדולים יותר בעשורים הקודמים. לפיכך, 42.5% מאוכלוסיית המדינה הם מתחת לגיל 14 ועוד 19.6% הם בין גיל 15 ל-24. ברור אפוא כי גם אם שיעור הלידות לאישה יירד מ-5.4 לשניים, עדיין תגדל אוכלוסיית המדינה ביותר מ-100 מיליון, לכ-300 מיליון, בעקבות הלידות הצפויות של הנשים הצעירות, עד שהירידה בשיעור הילודה תתבטא במספרים המוחלטים של האוכלוסייה.
אגב, לפי נתוני הבנק העולמי, שיעור הריבוי השנתי בישראל עומד על 1.9%, כלומר הכפלה של האוכלוסייה, ללא שינוי בשיעור הגידול, בכל 36.8 שנים.
בכל הנוגע למדינות אפריקה, מדובר על גידול שייצר עומס בלתי נסבל על כל התשתיות הרעועות ממילא של מדינות אלו, הזקוקות בדחיפות, על פי הבנק לפיתוח אפריקה, להשקעה שנתית של 170 מיליארד דולר כדי לאפשר להן לתמוך בכלכלותיהן המתפתחות.
עוד מעריך הבנק כי יידרשו יותר מעשרה מיליון משרות חדשות בכל שנה רק כדי להתמודד עם מספר הצעירים הנכנסים לגיל העבודה, וזאת בשעה שההתפתחויות הטכנולוגיות והאוטומציה הגוברת רק מקטינות את הסיכוי שמשרות כאלו ייווצרו בקלות או בתעשיות מסורתיות.
אם לא די בכך, רוב רובם של הצעירים האלו הם חסרי כלים של ממש כדי להשתלב בכלכלה המודרנית. כמעט שליש מילדי אפריקה אינם משתייכים למסגרות לימוד כלשהן, ובממוצע רק 4% מהאוכלוסייה מסיימים סוג כלשהו של השכלה אקדמית.
כבר כעת אפריקה מתקשה להאכיל את כל אוכלוסייתה. על פי דוחות של האו"ם, אחד מארבעה תושבי היבשת נמצא במצב של תת תזונה.
לא צריך להיות מומחים גדולים כדי להניח שמציאות כזו מייצרת גלי הגירה גדלים והולכים מאותן המדינות. ואכן ניתוח משנת 2017 שערך מכון המחקר Pew של דוחות האו"ם סיכם כי "ההגירה ממדינות אפריקה (סאב-סהרה) גדלה באופן דרמטי בעשור האחרון לאירופה ואף לארה''ב... שיעור ההגירה מכל מדינות אפריקה האלו גדל ביותר מ-31% בין 2010 ל-2017, השיעור הגבוה בעולם".
המספרים מדברים אפוא בעד עצמם. בעיות ההגירה שאירופה ואף אמריקה חוו בשנים האחרונות אינם אלא בתחילתם.
המהפכות שאיפשרו את הצמיחה המואצת
הגידול המואץ באוכלוסיית העולם התרחש במאתיים השנים האחרונות, והוא תוצאה של מהפכות במדעי הרפואה ובגידול מזון. כאמור ב-1804 הגיעה אוכלוסיית העולם לראשונה למיליארד נפש. לא חלפו כמאתיים שנה, וב-2011 נחצה רף 7 מיליארד הנפש. בתוך מאה אחת, מ-1920 ועד 2020, נוספו לעולם (נטו) עוד 5.7 מיליארד בני אדם.
הגידול הזה התרחש בזמנים שונים במקומות שונים. הוא החל באירופה ובארה"ב, שבהן החידושים המדעיים וההתנהגותיים איפשרו אותו. בין מחצית המאה ה-18 למחצית המאה העשרים גדלה אוכלוסיית אירופה (כולל רוסיה) וצפון אמריקה יחדיו בהתמדה מכ-200 מיליון נפש ל-750 מיליון.
במחצית המאה ה-20 נדדה התפוצצות האוכלוסין לאסיה. בשנת 1950 מנתה אוכלוסיית אסיה 1.4 מיליארד נפש, ועד 2010 היא גדלה לכ-4.2 מיליארד נפש.
הגל הגדול הבא נדד לאפריקה. בשנת 1950 חיו ביבשת כ-230 מיליון נפש, כ-9% מאוכלוסיית העולם. על פי הערכות האו"ם, בתוך 30 שנה יחיו באפריקה 2.2 מיליארד בני אדם שיהוו כרבע מאוכלוסיית העולם. לעומת זאת, אוכלוסיית אירופה, שהייתה כ-22% מאוכלוסיית העולם ב-1950, צפויה לצנוח ולהיות רק 8% מכלל האוכלוסייה עד 2050.
תמותת התינוקות ירדה בצורה דרסטית
הסיבה העיקרית לגידול העצום באוכלוסיית העולם הייתה הירידה הדרמטית בתמותת תינוקות וילדים, לאחר ששילוב של מחלות ומגיפות בלתי נשלטות, היגיינה ירודה ותקופות ארוכות של רעב, דילל את אוכלוסיית העולם באופן קבוע שנים רבות.
בשנת 1800, על סף העידן המודרני, כמעט 45% מהנולדים לא זכו לחגוג יום הולדת חמש. אפילו במדינות מפותחות יחסית, כמו גרמניה ושוודיה, עד מחצית המאה ה-19 כמעט כל ילד שלישי מת לפני שהגיע לגיל הפריון.
התמותה המסיבית הזו לא הבחינה בין עשירים לעניים, ובין בעלי דם כחול לאנשים הפשוטים ביותר. כך למשל איזבלה מלכת צרפת שנישאה לאדוארד מלך אנגליה בשנת 1308. 16 ילדים נולדו לזוג במזל טוב, חמישה מהם בנים. ארבעה מתוכם מתו בילדותם, ורק האחרון, הצעיר, זכה להגיע לגיל בגרות ולרשת את הכתר. מתוך 11 הבנות שנולדו, שש מתו לפני גיל שלוש.
כאשר בשלהי המאה ה-19 הרפואה החלה לפתח תרופות וחיסונים, החלו גם שיעורי המוות הגבוהים של ילדים לרדת. כך למשל החיסון נגד אבעבועות שחורות חיסל לחלוטין את המגיפה הזו באירופה ב-1871. ב-1920 יותר משני שלישים מהנולדים בעולם שרדו את גיל חמש, ובשנת 1986 המספר כבר חצה את רף ה-90%. במדינות העשירות והמפותחות המספרים ירדו באופן דרמטי אף יותר.
שיעור תמותת ילדים במדינות העשירות עומד היום על בין 0.3% ל-0.7%, והשיעור העולמי עומד על כ-4%. בישראל, אגב, הוא עומד על כ-0.34%. זוהי נפילה דרמטית אפילו לעומת שנות השישים של המאה העשרים, אז עמד שיעור תמותת הילדים על 19%.
אך בעוד שיעור תמותת הילדים ירד, שיעור הלידות בחלקים מסוימים בעולם פיגר מאחור בהתאמה למציאות החדשה.
אחד המדדים החשובים של בחינת השינויים בגידול האוכלוסייה הוא "שיעור הפריון", Total Fertility Rate (TFR) , אשר מודד את מספר הילדים הממוצע שיש לאישה בתקופת חייה. בימי הביניים עמד שיעור הפריון על בין 6 ל-7, ואפילו בשנת 1950 עמד שיעור הפריון העולמי על 5.05, כלומר פי שניים משיעורו היום, 2.5.
פער הזמנים שנוצר בין הצניחה הדרסטית בשיעור תמותת הילדים לעומת השלב שבו החלה האטה של ממש בפריון נמשך עשרות שנים. וכך גדלה אוכלוסיית סין מכ-550 מיליון נפש ב-1950 לכ-1.435 מיליארד היום, ואוכלוסיית הודו הוסיפה כמיליארד נפש בפחות מ-70 שנה.
פחות נשים יולדות, פחות אוכלוסייה צעירה
בעוד הגידול נמשך בקצב מואץ בחלק מן העולם, בחלקים אחרים החלה להיווצר התאמה טבעית בין שיעור תמותת הילדים לקצב הלידות. בטייוואן, פולין, ספרד, דרום קוריאה, גרמניה, יפן ובעוד מדינות ירד שיעור הפריון אל מתחת ל-1.5, וכך נוצרה מציאות שבה האוכלוסייה במדינות העניות והפחות מפותחות גדלה בקצב של פי 2.5 מאשר בשאר העולם.
מקובל לחשוב על 2.1 ילדים לאישה כשיעור פריון נייטרלי, או כ"שיעור התחלופה", כלומר שיעור שבו הנולדים החדשים מחליפים את הוריהם (שני ילדים, פלוס מעט עבור אלו שאינם יולדים כלל).
לפני 50 שנה, בשש מדינות, שבהן מתגוררים 5% מאוכלוסיית העולם, עמד שיעור הפריון מתחת לשיעור התחלופה. היום, ב-83 מדינות, שבהן מתגוררת כמחצית מאוכלוסיית העולם, שיעורי הפריון הם מתחת לשיעור התחלופה.
יחד עם הירידה הדרמטית בשיעורי הילודה התרחבה התופעה של נשים שאינן יולדות כלל. מחקר שערך מכון Pew ב-2010 מצא כי שיעור הנשים ללא ילדים (לאחר גיל הפריון) בארה"ב הוכפל מאז שנות השבעים, ועומד על כמעט על אחת מכל חמש נשים. שיעור דומה מתקיים גם באוסטריה, יפן, גרמניה וספרד.
כתוצאה מהירידה, החריפה לעתים, בשיעור הפריון אל מתחת לשיעור התחלופה מאז תחילת המאה ה-21, כ-20 מדינות חוות כבר היום ירידה מספרית בגודל האוכלוסייה, ובהתאם הן חוות גידול מהיר בחלק היחסי של האוכלוסייה אשר מעל גיל 60. אם המגמות האלה יימשכו, צפויה האוכלוסייה ב-40 מדינות, כולל סין, גרמניה, יפן, רוסיה ודרום קוריאה, להתכווץ עד מחצית המאה (30 שנה).
בשנת 2018, לראשונה בהיסטוריה, היה מספרם של תושבי העולם בני ה-65 ויותר גבוה ממספר הילדים בני חמש ופחות. בהתאם למגמה זו מעריך האו"ם כי בין 2019 ל-2050 יוכפל מספרם של בני ה-65 במספרים מוחלטים בעוד מספר בני החמש ומטה יישאר ללא שינוי. לפיכך מעריך האו"ם כי בשנת 2050 יחיו בעולם מיליארד וחצי בני 65 ומעלה, והקבוצה הזו תהיה גדולה מקבוצת הגיל של בני הנוער והצעירים יחדיו (גילאי 15-24).
אוכלוסיית יפן היא היום המבוגרת בעולם. בנוסף עד 2050 צפוי כי אחד מכל ארבעה אירופים ואמריקאים יהיה מעל גיל 65, תופעה שהיא ללא תקדים בהיסטוריה האנושית. עם התבגרות האוכלוסייה במדינות המפותחות צפויה התכווצות בכוח העבודה במספרים מוחלטים ובאחוזים מתוך האוכלוסייה. עובדות אלו עשויות לייצר אתגרים לא פשוטים בבואן של הרשויות לקיים את ההבטחות הפנסיוניות כמו גם לספק שירותי רווחה ובריאות לאוכלוסייה ההולכת ומתבגרת.
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. בטוויטר: chanansteinhart