גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"האינטרנט הוא ניסוי כלל עולמי בבני אדם, עשינו עסקה עם השטן"

היא הייתה חלק מקבוצת פורצי הדרך שיילדו את האינטרנט ושינו את העולם לבלי הכר. היום מבקשת פרופ' וונדי הול, מהאנשים החזקים בעולם הבינה המלאכותית, לעצור הכול ולחשוב מחדש ● "צריך להמציא את הרשת שוב", היא אומרת בראיון ל"ליידי גלובס"

פרופ' וונדי הול / צילום: איל יצהר
פרופ' וונדי הול / צילום: איל יצהר

וונדי הול הוטסה לישראל במיוחד כדי לדבר במשך 12 דקות על בינה מלאכותית. המארחים, המרכז למחקר הסייבר באוניברסיטת תל-אביב ומערך הסייבר הלאומי, אמנם לא חסכו במאמצים לארח אותה, אך למרות זאת, נשלחנו, הול ואני, לחדר לא נקי בקצה אולם, שכלל גם שירותי גברים. ישבנו שם נבוכים כמה דקות ארוכות, צופים בלית ברירה ברכבת של פועלי במה ואורחי כנס שמיהרו לשירותים, והתפלאו לראות שני אנשים לא צעירים יושבים זה מול זה ומדברים, שולחן מאובק וטייפ מנהלים ביניהם.

"אתה יודע", אמרה הול פתאום, "אני ממש שונאת שמכניסים אותי למגירה הנשית. אני מתרגזת בכל פעם שמציגים אותי כאחת הנשים החשובות והמשפיעות ביותר בתחום מדעי המחשב, אז אל תעשה את זה גם. לא, באמת: אני אחד האנשים הכי משפיעים בתחום הזה. כמה נשים כבר יש במדעי המחשב?".

היא צודקת, כמובן. לא כל יום מוטס לישראל מישהו שהיה שם ממש ברגע הלידה של הווב, אותו מרחב אינסופי של מסמכי הייפרטקסט מקושרים, שכולנו גולשים בו כבר שנים כאילו היה הדבר הכי מובן בעולם. לא בכל יום רואים כאן גם מישהו שנחשב מוביל עולמי בכל מה שנוגע לבינה מלאכותית. ומתי רואים כאן מישהי שהיא גם וגם?

"חשוב מאוד שנלמד את הלקח ממה שהשתבש בווב, בהתמודדות שלנו עם התפתחות הבינה המלאכותית", אומרת הול בראיון ל'ליידי גלובס', "קריטי שנוודא שאנחנו בונים מערכות טובות לאנושות שיקשו מאוד על כל מי שירצה להשתמש בהן לרעה. אין ספק ש'הרעים' בעולמנו - הפושעים, הנוכלים, הבריונים, המדינות התוקפניות - כולם ינסו להשתמש בבינה מלאכותית כדי לעשות מעשים זדוניים לאנשים אחרים. אנחנו חייבים למנוע את זה, או לפחות לצמצם את זה, באמצעות רגולציה בינלאומית".

למה את מתכוונת?

"אם גנבת ממני כסף ונתפסת, ברוב המדינות יש חוקים שלפיהם אתה תישפט ותשב בכלא. אם תציק לי ותאיים עליי ברשת, ממש לא בטוח שיקרה לך משהו. קשה מאוד להוכיח את זה, ויותר מזה, הנורמות החברתיות שונות בכל מדינה ומדינה. לכן, אחד האתגרים הגדולים שעומדים היום בפני העוסקים בבינה מלאכותית הוא האם לאפשר ייצור כלי נשק שמסוגלים לקבל החלטות אוטונומיות, כמו את מי להרוג ואת מי לא, ומתי".

רובוט סיני מחקה תנועה של אדם הלבוש בחליפה חושית / צילום: Gettyimages ישראל

לא מחליפים רופאים

הול, פרופסור למחשבים, מדברת על השינויים שנראה בשוק העבודה בעקבות חדירת הבינה המלאכותית. "אם העבודה שלך חוזרת על עצמה, רוב הסיכויים שתוחלף על ידי מכונה. עם זאת, התהליך, לדעתי, יהיה יותר איטי ממה שחושבים. בגלל ההייפ כולם בטוחים שכל החברות יתחילו להשתמש בבינה מלאכותית מחר או מחרתיים, אבל זה לא בדיוק ככה".

נראה מורים רובוטיים?

"לא כל-כך מהר".

פסיכולוגים?

"גם לא".

רופאים?

"רובוטים מבוססי בינה מלאכותית בהחלט יכולים לסייע לצוות הרפואי, אבל לא נראה בקרוב דחיקה של בני האדם ממערכת הרפואה. אי-אפשר ללמד עדיין את המכונות איך להיות רופא מומחה.

"יהיה אובדן של מקומות עבודה, אבל זה קרה גם בכל המהפכות הטכנולוגיות שידענו עד היום. המהפכה התעשייתית הגדולה הביאה לעולם, בין השאר, שבוע עבודה של חמישה ימים. אולי נקבל שבוע עבודה של ארבעה ימים, אם נשחק נכון בקלפים של הבינה המלאכותית. המדינות חייבות להשקיע גם בלימודי בינה מלאכותית, כולל ההזדמנויות והאתגרים שהיא תביא לשוק העבודה. ההחלטות הללו צריכות להתחיל להתקבל מגיל צעיר. בבריטניה אנשים מחליטים בערך בגיל 14 אם יהיו מדענים".

מה דעתך על הרעיון של שכר מינימום שישולם לכל האנשים, בלי קשר לשאלה אם הם עובדים או מובטלים?

"יש יתרונות ברעיון כזה, אם נדע ליישם אותו נכון. חדירת הבינה המלאכותית לחיינו והשינויים שהיא עומדת לחולל יציבו בפנינו מגוון רחב של אפשרויות חדשות, של חיים שבהם המכונות עושות בשבילנו יותר ויותר פעולות ושירותים. נצטרך לחשוב מה עושים עם האנשים שיאבדו את עבודתם, ונצטרך גם לוודא שלא נהפוך מתישהו לעבדים של המכונות".

את צופה שהצ'טבוטים מבוססי הבינה המלאכותית יחליפו את נציגי השירות האנושיים?

"כיום עדיין קל מדי לשטות בהם".

סין יכולה, לדעתך, להפוך למעצמה בתחום הבינה המלאכותית?

"הם כבר במעמד הזה. יש כיום שתי מעצמות בינה מלאכותית בעולם: ארה"ב וסין. הסינים משקיעים בתחום המון כסף וכן, יש בזה סיכון, משום שלממשלה הסינית יש ראייה שונה לחלוטין משלנו על פרטיות ועל פרטיות הנתונים. עולה השאלה איך ממשיכים להתנהל מול גורם שלא מאמין בזכויות הפרט ושאין לו שום בעיה לנצל לשם כך את היכולות המדהימות שמביא תחום הבינה המלאכותית.

"בדבר אחד הסינים בטוח מצליחים: האזרחים שלהם אכן מתנהגים יפה יותר ברשת. כמובן, הבעיה היא שהממשלה היא זו שמחליטה מי בסדר ומי לא. בתחום האינטרנט הם מיישמים שם את רעיונות דירוג האשראי, שאנחנו מיישמים בתחום הכלכלי. זה בעצם אומר שאם תתנהג יפה בגלישה שלך באינטרנט, תצבור יותר נקודות ותקבל מהממשלה הסינית דירוג גבוה יותר".

נשמע רע מאוד.

"כן, אבל סין הולכת ומחזקת את מעמדה כמעצמה של בינה מלאכותית, וזה לא הולך להשתנות. לכן אני חושבת שאנחנו לא יכולים כל הזמן לבוא ולהגיד שמה שהם עושים רע רק בגלל שאנחנו לא מסכימים עם ראיית העולם שלהם. הם חייבים להיות סביב השולחן שבו ייקבעו הסטנדרטים לגבי עתיד הבינה המלאכותית".

איך נוכל להבטיח שהבינה המלאכותית והרובוטים לא יהיו נחלתם של העשירים והמשכילים בלבד?

"זה כמעט כמו לשאול איך נבטיח שלא יהיו עניים ושכולם יקבלו טיפול רפואי נאות. צריך ליצור מערכת שתאפשר את זה. בארה"ב, למשל, אין מערכת כזו, ולנו הבריטים יש. רובוטים יהיו יקרים בהתחלה, כפי שקורה עם כל טכנולוגיה חדשה. אבל לכולנו, אפילו לעניים ביותר, יש סמארטפונים. וזו התחלה".

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ורובוט 'אכפתיות' במינכן / צילום: Gettyimages ישראל

לעבוד עם האיש ששינה את העולם לחלוטין

בתחילת דרכה עבדה הול, 66, עם טים ברנרס לי, שחתום על המצאת הווב (World Wide Web) באוניברסיטת סאותהמפטון, על מחשבים של IBM. "אלו היו הימים הראשונים של ‘חלונות' של מיקרוסופט", היא מספרת, "טים המציא את פרוטוקול HTTP ואת ה-HTML, שאפשרו, למעשה, שימוש בלינקים באינטרנט ואת לידת הווב, אותו מרחב אינסופי של מסמכי היפרטקסט מקושרים.

"אני עבדתי אז על פיתוח מערכת הייפר מדיה, שהייתה מערכת ממוחשבת עם לינקים שאפשרו לעבור באופן ממוחשב ממסמך למסמך, ולא רק מטקסט לטקסט, אלא גם מטקסט לתמונה ומתמונה לווידאו.

"פגשתי אותו לראשונה בוועידה ב-1990, וכבר היו לו אז רעיונות רבים, אבל הוא עדיין לא העלה לווב את אתר האינטרנט הראשון שלו (והראשון בכלל, ד"א). הדבר הכי גדול שטים עשה היה לייסד סטנדרטים, ולפתוח לכולם אפשרות להשתמש בחינם בווב. הוא אפשר לאנשים להקים אתר אינטרנט משלהם, ולגלוש ברשת באמצעות דפדפן. בכך הוא שינה את העולם לחלוטין. התזה שלו הייתה ‘או שכולם ישתמשו בזה - או שאף אחד לא'. לכן, בעוד שחוקרים אחרים התמקדו בפיתוח מוצרים שיוכלו למכור לאנשים, טים התעקש על החינם ועל שימוש פתוח לכולם".

אותו ברנרס לי חשף לאחרונה את Solid - פרויקט שאפתני שהקים בשיתוף עם חוקרים מ-MIT במטרה לשים סוף לפריצות, זיופים וגניבת מידע אישי ברשת. זהו פרויקט קוד פתוח, ששואף להחזיר לגולשים את השליטה על המידע האישי שלהם, היישר מידיהן של ענקיות הרשת השולטות במידע כיום. "באיזשהו שלב כולנו מסרנו את השליטה על הנתונים שלנו במסגרת איזושהי עסקה עם השטן. צריך לשנות את זה", אומרת הול. "הרשת היא, למעשה, ניסוי כלל-עולמי בבני אדם. כבר היו ניסויים דומים, למשל, המצאת המכונית, אבל זה אף פעם לא קרה בכל-כך מעט זמן. הרי פייסבוק הומצאה רק לפני 15 שנה. זה מדהים".

בתחילת הדרך הרשת הייתה איטית באופן מחריד, שקשה לתאר לאנשים צעירים שלא חוו את הניינטיז.

"זה נכון, בהתחלה קראנו לה The World Wide Wait. צריך לזכור שלא היו תקשורת בפס רחב או ווי פיי בתחילת שנות ה-90, ולמעט מאוד אנשים היו מחשבים אישיים בבתים. הבום הגדול של חברות הדוט.קום הגיע מאוחר יותר, החל מאמצע שנות ה-90. צריך לזכור שגם גוגל לא הייתה בסביבה עד בערך שנת 2000, והאייפון הראשון של אפל פותח רק בסביבות 2006. אני זוכרת שעוד אפשר היה לספור את האתרים בווב במאות בודדות. היום יש מיליארדים".

במבט לאחור, הצלחת לצפות כמה גדולה תהיה הרשת?

"לא. נדמה לי שכולם נכשלו בזה, פשוט בהתחלה התקשורת הייתה כל-כך איטית ומסורבלת. היינו צריכים רשת עם תקשורת מהירה כדי להבין לגמרי מה קורה כאן - ולאף אחד עוד לא הייתה ממש רשת מהירה. אתה זוכר מה אמרו על הטלפונים הניידים הראשונים, שאף אחד לא ירצה אותם? עכשיו כמעט לכל אחד יש שניים או שלושה מכשירים. כשהם יצאו לשוק, הטלפונים הניידים שימשו אך ורק לשיחות טלפון, כיום הם הסיבה מס' אחת להתפתחות המהירה והמטורפת של הווב. לא הערכנו נכון מה אנשים ירצו לעשות באינטרנט, כמה זמן הם ירצו לשהות ברשת וגם - וזה לא פחות חשוב - מה הדברים הרעים שהם יעשו שם".

מה היו ההערכות הראשוניות שלכם?

"זה נשמע קצת משונה להגיד את זה כיום, ואני לא רוצה להישמע כמו איזו ילדת פרחים מהסיקסטיז, אבל בימים הראשונים עדיין האמנו שכולם יתנהגו בנימוס ובג'נטלמניות ברשת. לא הצלחנו לדמיין מצב שבו כל החברה האנושית, כולל הכיעור והחולי שבה, נמצאים באינטרנט. לא הצלחנו לדמיין מצב שבו הרשת מאפשרת לאנשים לקחת את הדברים האיומים והנוראיים שהם עושים בחיים האמיתיים, ולהעלות אותם מדרגה ברשת".

90% מהמתכנתים - נשים

אחת הסוגיות הבוערות ביותר בתחום הבינה המלאכותית כיום היא שאלת הגיוון (diversity). כל מבט שתעיפו בחבורה העולמית של החוקרים, המפתחים ואנשי הקוד, שיוצרים את הטכנולוגיות של הדור הבא, יבהיר לכם מיד מה כמעט אין בה: נשים (וגם מיעוטים אתניים, אבל במידה פחותה). מספרן של הנשים בעייתי בכל תחום מדעי המחשב, אך נמוך בצורה מבהילה במחקר הנוגע בבינה מלאכותית.

איך כל זה משפיע על הטכנולוגיה שמייצרת אותה חבורה, שמורכבת ברובה מגברים לבנים צעירים?

"הם למעשה כופים את ראיית העולם שלהם על התחום. כל-כך הרבה דברים עוברים ללא עין נשית, ומתגבשים כמשהו שנשים היו רואות אחרת לגמרי. גם בנתוני המחקרים, שמתבססים בעיקר על גברים, יש בעיה. למשל, השאלות שמעלות הסייעניות הווירטואליות מבוססות הבינה המלאכותית, ‘סירי' של אפל ו'אלקסה' של אמזון, שלא מעט אנשים טוענים כי הן מגיבות שונה לגברים ולנשים. אנחנו, כולנו, מוטים לחלוטין, ואם לא דואגים לגיוון, ההטיה עוברת גם לפיתוחי הבינה המלאכותית.

"כיום, בינה מלאכותית עוסקת יותר בלמידת מכונה, מה שמשייך את כל התחום למדעי המחשב, שבעולם המערבי נשלט במידה רבה מאוד על ידי גברים.

"היו ניסיונות רבים לשנות את המגמה הזו, אבל כולם נכשלו. ההנחה היא שזה תחום מאוד טכני, מאוד ‘גיקי', ושנשים פשוט לא נמשכות לכתיבת קוד. הבעיה היא שאם אין כמעט נשים בצוותים שחוקרים את הבינה המלאכותית, זה אומר שהפיתוחים בתחום זה עשויים להתאים פחות לנשים, או לא לייצג אותן כראוי. לכן חוסר הגיוון הוא בעיה גדולה".

אנחנו לא מדברים רק על גברים־נשים.

"נכון, אבל היעדרן של הנשים הוא בעיה עצומה משום שהן 50% מהאוכלוסייה. עם זאת, כמובן שהכוונה היא גם לגיוון מבחינת דת, גזע, גיל ועוד. אגב, בהודו, במלזיה ואפילו במזרח התיכון, אפשר למצוא הרבה יותר נשים מתכנתות. באחד מביקוריי בקטאר נכנסתי לכיתה של מדעי המחשב באחת האוניברסיטאות ונדהמתי לראות ש-90% ממנה היו נשים. כששאלתי איפה הגברים, אמרו לי: ‘הם נסעו ללמוד בארה"ב, לנו לא מרשים'. בהודו יש הרבה יותר מ-50% נשים במדעי המחשב, השאלה הגדולה יותר היא כמה מהן גם מוצאות אחר-כך עבודה במקצוע".

איך אפשר לפתור את בעיית הגיוון?

"גיוון יהיה חלק מהאחריות החברתית שנצטרך לכפות על התחום הזה".

עוד כתבות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%