גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לוח הכפל הקשה של היזמים בתחום ההתחדשות העירונית

כמה דירות חדשות הגיוני לבנות בפרויקט של פינוי-בינוי? ● איפה זה כלכלי ואיפה לא? ● בדיקה שערך השמאי ליאור יוסף בדש חושפת מסקנות לא מעודדות

"יש לא מעט מקומות שאף יזם לא נכנס אליהם, משום שהם לא כלכליים", אומר ארנון פרידמן, מנכ"ל חברת אשדר, שמכיר מקרוב את שאלת הכלכליות בפרויקטים של פינוי-בינוי.

עתידם של פרויקטים כאלה תלוי בחישוב מדויק של זכויות הבנייה שיקבלו היזמים - כמה דירות חדשות ולפעמים גם שטחי מסחר הם יקבלו תמורת כל דירה ישנה. פחות מדי זכויות בנייה יגרמו לחוסר כדאיות כלכלית לפרויקטים, ואילו זכויות בנייה רבות מדי יהיו רווחיות עבור היזמים, אך עלולות לפגוע באיכות החיים של התושבים ויעמיסו על התשתיות.

אז איך קובעים מה ההיקף הנכון של הזכויות הללו? השמאי ליאור יוסף בדש ערך לאחרונה בדיקה מקיפה של מיזמי התחדשות עירונית במרכז הארץ, וניסה להתחקות אחר נוסחאות המכפילים של אותם פרויקטים ולמפות אותם.

ליאור יוסף בדש / צילום: איתן בלאיש

מכפיל "פינוי-בינוי" הוא היחס שבין מספר יחידות הדיור המקוריות שהיו במתחם, לפני הריסתו, לבין מספר הדירות שיוקמו בפרויקט החדש. לדוגמה, אם המכפיל הוא חמש, זה אומר שעל כל דירה שהייתה בפרויקט בטרם נהרס, יוקמו חמש דירות חדשות. אחת מהן תיועד לבעל הדירה המקורי, וארבע הנוספות יימכרו בשוק החופשי.

נכון ששאלת המכפילים רלוונטית גם לפרויקטים של תמ"א 38, אך מדובר במספרים שונים לגמרי, מכיוון שבגלל אופיים של פרויקטי פינוי-בינוי, המכפילים הנדרשים לכלכליות גבוהים בהרבה.

ממצאי הבדיקה שערך בדש אינם מעודדים.

רק ממש במרכז הארץ ובלב גוש דן אפשר להסתפק בשלוש דירות חדשות על כל אחת ישנה. ברגע שמתרחקים אפילו לבת ים, מספר הדירות הדרושות "קופץ" לשיעורים שיהיה קשה לעמוד בהם.

יזם פרטי רוצה יותר, העיר רוצה פחות

לדברי בדש יש שלושה גורמים המשפיעים על המכפיל: מי יזם את הפרויקט, הרווחיות של היזם והאם יש או אין היטל השבחה.

1. הרווחיות הנדרשת ליזם

"המכפיל הוא פונקציה של רווחיות ליזם. מנסים להגיע למכפיל שהעירייה תוכל לעמוד במשמעויות התכנוניות שלו ובהשפעתו על הסביבה, על התשתיות וכו', ומצד שני לתת ליזם מספיק 'כדאיות כלכלית' ליישם את הפרויקט. בין היתר זה בא לידי ביטוי בכך, שבאזורים חלשים יותר, כמו לוד ואשדוד - שבהם ערך הדירות נמוך יותר, המכפיל הנדרש הרבה יותר גבוה מזה של תל אביב", אומר בדש.

2. מי יזם את הפרויקט

גובה המכפיל הנדרש גם מאוד תלוי במי שיזם את תכנון הפרויקט. כשהעירייה היא היזמית, המכפילים נמוכים יותר בדרך כלל, מכיוון שהיא רואה לנגד עיניה בעיקר את השיקולים שלה. כשמדובר בגורם לאומי שיוזם את הבנייה, המכפיל עולה משמעותית, שכן המדינה רוצה להשיג בנייה של כמה שיותר דירות, ומתחשבת פחות בצרכים של הרשות המקומית שאמורה לספק גנים, בתי ספר ומחלקות רווחה לכל התושבים שיתווספו. במקרה של יזם פרטי, באופן טבעי הוא ינסה להגיע למכפיל גבוה ככל הניתן, שכן כך הפרויקט יהיה יותר כלכלי עבורו.
"קח לדוגמה את התוכנית שאושרה באחרונה על ידי הוותמ"ל במתחם ש"י עגנון בנתניה", מדגים בדש. "המכפיל שם גבוה מארבע. לעומת זאת, פרויקטים אחרים בנתניה קיבלו מכפילים של שלוש. ממש רואים את הניגוד בין האינטרס הלאומי לאינטרס המקומי בתוכניות הללו".

3. יש או אין היטל השבחה

כשיזם פרטי מחליט לקדם תוכנית של פינוי-בינוי, הוא לוקח שמאי, שעושה דוח, הבודק את ההכנסות הצפויות מהפרויקט ואת העלויות של היזם שכוללות גם את הדירות שיוקצו לדיירים המקוריים בפרויקט החדש, את התמורות שיש לשלם למי מהם שאינו מעוניין להשתתף בפרויקט ואת הרווחיות שנובעת מהפרויקט, תחת מספר מכפילים, עד שמגיעים למכפיל שנראה ליזם מספיק, אך גם יעבור את הרשות המקומית.

בין לבין, קיימת שאלה גדולה, האם היזם יחויב בהיטל השבחה על ידי העירייה, או שיהיה פטור. אם יחויב - המשמעות היא הגדלת העלויות שלו, מה שיגרום לו לדרוש מכפיל גבוה יותר.

אפילו בת ים לא מספיק קרובה לתל אביב

לצורך הבדיקה שערך בדש הוא סקר 35 פרויקטים במרכז הארץ, שאושרו בוועדות התכנון והבנייה החל מאמצע העשור הקודם.

כתוצאה מהבדיקה מצא בדש "אזורים טובים" ו"אזורים נחותים". באזורים הטובים, הממוצע שהתקבל הוא 3.3, כלומר על כל דירה שתיהרס יוקמו 3.3 דירות חדשות. בין המתחמים שנכללו ברשימה הזו: מתחם לה גווארדיה בשכונת יד אליהו בתל אביב, מתחם דפנה שליד בית החולים איכילוב בתל אביב, מתחם רקנאטי בתל אביב, מתחם ההסתדרות בגבעתיים, מתחם ברנדיס ברעננה, מתחמי יוספטל והחלוץ ברמת השרון, מתחם שלמה המלך בקריית אונו ועוד.

מתחם החלוץ ברמת השרון / צילום: איל יצהר, גלובס

באזורים שאותם הגדיר בדש בינוניים/נחותים התקבל מכפיל ממוצע של 4.9. במתחמים הללו נכללים הפרויקטים במתחם הציונות בלוד, ציר יוספטל בבת ים, מתחם האצ"ל ברחובות, שכונת פוזננסקי ומתחם דגניה בראשון לציון.

שימו לב, אפילו בבת ים, הסמוכה לתל אביב ומיועדת להפוך לחלק ממנה, המכפיל גבוה בהרבה מאשר בתל אביב.

לצורך המיפוי התייחסנו כאן רק לתוכניות שאושרו בחמש השנים האחרונות, כ-20 במספר.

המכפילים, ואת זה חייבים להדגיש, משתנים לא רק מעיר לעיר, אלא גם משכונה לשכונה; המכפיל של מתחם רקנאטי ברמת אביב היה הנמוך ביותר שנמצא - 2.1 בלבד; לעומתו, במתחם לה גארדיה בדרום העיר תל אביב המכפיל הגיע ל-3.5.

ואכן, המכפילים הנמוכים ביותר מושגים בשכונות הטובות ביותר ובערים המבוקשות ביותר, ואילו המכפילים הגבוהים יותר נמצאים בשכונות ובערים מבוקשות פחות, כמו לוד ואשדוד.

בדש התמקד במרכז הארץ, אולם אם בודקים מה קורה מחוץ לגוש דן, רואים את המכפילים מטפסים עוד יותר למעלה: לפני שבועות אחדים יצא לדרך פרויקט גדול של פינוי-בינוי בשכונת נווה דוד בחיפה, של חברת אלמוג: במקום 74 דירות שיש בבניינים שנהרסו, ייבנו 437 דירות חדשות, כלומר מכפיל של 5.9 - כמעט שש דירות חדשות לכל אחת ישנה. בפרויקט סיטי פארק, של חברת בהרי, ברחוב האלון ביבנה ייבנו 920 דירות במקום 160 - מכפיל של 5.75.

כמה דירות חדשות על כל דירה ישנה

הבעיה שמכפילים אלה, שמגלמים זינוק של כמעט פי שישה במספר הדירות שיוקמו בפרויקטים הללו, ייאלצו את העיריות לתת מענה בתשתיות, והשאלה אם יש להן תמיד אפשרות לעשות זאת. כמעט תמיד לערים קטנות זה יהיה קשה במיוחד.

בעשור האחרון: המכפילים בעלייה

אחד הדברים שבדש שם לב אליהם הוא, שעם הזמן המכפילים עולים ואם בעשור הקודם ניתן היה למצוא מכפילים שקטנים משלוש - היום קשה מאוד כבר למצוא אותם.

יש כמה סיבות לתופעה הזו: האחת, הסטנדרטים של הבנייה זינקו בעשור וחצי האחרון, והצטרפו לעלויות הבנייה שעלו. סיבה נוספת היא שהראייה התכנונית של הרשויות הולכת לקראת ציפוף גדול יותר של הערים - כלומר הרשויות עצמן דורשות יותר דירות. ביטוי לזה ראינו רק בשבועות האחרונים, כשמינהל התכנון הודיע כי בכוונתו לשנות את נוסחאות הציפוף, ובמסמך המדיניות שמקדמת עיריית תל אביב, לפיו מספר הדירות בפרויקטים יגדל ושטחן יקטן.

הבעיה: בשכונות זולות אין סיכוי לפרויקטים

אחת הבעיות הגדולות ביותר בפרויקטים של פינוי-בינוי היא הכפפת עקרונות התכנון לעקרונות הכלכלה. זה נחשב מובן מאליו, אבל פרויקטים כאלה לא מקודמים רק על סמך שיקולים תכנוניים נקיים, אלא גם על סמך ניתוחי כדאיות. במצב של עליות מחירים, או בשכונות יקרות, קל יותר לבצע פרויקטים מסוג זה, כי ההיתכנות הכלכלית ליזמים - עולה. במצב של ירידות מחירים, ובשכונות זולות - צריך מכפילים גבוהים במיוחד, שמאיינים למעשה את הפרויקטים.

אם נחזור להשוואה לפרויקטים של תמ"א 38 - תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה בתמורה לזכויות בנייה - שם אפשר לראות היתכנות כלכלית שמוציאה פרויקטים לדרך באשדוד, בזיכרון יעקב, בקריות ואפילו בעכו. פרויקטים של התחדשות עירונית שבהם צריך להרוס את הבניין ולממן לדיירים דיור חלופי למשך שנים אחדות הם יקרים בהרבה ליזם - והסיכוי לראות אותם יוצאים לפועל באזורים אלו, קטן כתוצאה מכך בהרבה.

דידי ימין, בעל קבוצת ימין נסים וסגן יו"ר ארגון הקבלנים של אשקלון והסביבה, סיפר לפני כחצי שנה ל"גלובס", כי הוא מנסה להקים פרויקט במיקום טוב באשקלון ולא מצליח, כי הגיע למכפיל שבע. "אשקלון זו אפילו לא פריפריה עמוקה. יש אזורים מעבר לבאר שבע, או שלומי, שלא תהיה בהם התחדשות עירונית לעולם", אמר לנו אז ימין.

יש גם עניין של הזמן הרב שעובר עד שהפרויקט מאושר. כל עוד המחירים עולים, הפרויקט נשאר אטרקטיבי ליזם. אולם מה קורה במקרה של ירידה או קיפאון? "כשהמחירים ירדו, היזם ירגיש מיד בירידה בהכנסות שהוא אמור לקבל מהפרויקט, והוא יבטל אותו, או ידרוש להעלות את המכפיל. אבל העלאת המכפיל משמעה שינוי בתוכנית ושוב נכנסנו למעגל שייקח שנים", מסכם בדש.

בשורה התחתונה, הבדיקה שעשה בדש ממחישה את האתגר העצום העומד לפתח הפינוי-בינוי - מחוץ למעגל הכי מצומצם וקרוב לתל אביב, זה מגרד את הכלכליות, או לא כלכלי בכלל, והממשלה החדשה תצטרך למצוא פתרונות מעשיים.

"קל להיתפס לעניין של המכפיל, אבל הרבה דברים משפיעים על הכלכליות"

חברת אשדר היא היזמית בפרויקט במתחם רקנאטי ברמת אביב, שיצא לפני חודשים אחדים לדרך אחרי כמעט 20 שנה בצנרת התכנון והרישוי.

ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר, סבור שהמכפיל אינו חזות הכל: "קל להיתפס לעניין של מכפיל, כמי שנותן את התוצאה המדויקת לעניין כלכליות הפרויקט. העניין הוא שכלכליות הפרויקט אינו מורכב רק מהמכפיל, אלא מהרבה מאוד גורמים נוספים שמשפיעים על העלויות וההכנסות.

ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר / צילום: איל יצהר, גלובס

"הראשון שבהם הוא השטח הממוצע של יחידת הדיור בתוכנית החדשה. יש מקומות שבהם אישרו מכפיל 3, אבל עם שטח דירה ממוצע של 80 מ"ר; יש מקום שבו אישרו מכפיל מכפיל נמוך יותר אבל עם שטח ממוצע של 110 מ"ר ליחידת דיור. וזה משפיע מאוד על השטח שאתה נותן לדיירים המתפנים.

"לכאורה, התמורה שאתה נותן לדיירים זה עלויות הבנייה של הדירה החדשה. ואולם ברגע שלא נותנים לך זכויות בנייה, ושטח הדירות קטן מדי, אתה משקיע בדיירים לא רק את עלויות הבנייה, אלא גם את שווי הקרקע של השטחים הללו שאתה גורע מהדירות שיש לך כיזם למכור. פרמטרים אחרים הם פרמטרים תכנוניים של הפרויקט, לדוגמה כמה קומות אישרו לנו והאם זה מאפשר להקמת ארבע דירות בקומה או חמש או שש, ובמקרים אחרים גם פחות מארבע דירות בקומה, מה שמאפשר לייצר תמהיל של דירות מיוחדות, שמאפשר לך להעלות את שווי המטר הרבוע של הדירות בפרויקט. אם אתה מייצר דופלקסים, או מספר קומות של פנטהאוזים, אתה ממקסם את שווי השטחים שנקבעו בתוכנית.

"עוד נושאים תכנוניים שקובעים את הכלכליות, בנוסף למכפיל, הם למשל חניונים תת קרקעיים. הגבלות של שטח חלחול וצמצום החניונים יכולים לגרום לזה שאתה מתחפר ל-4 ו-5 מפלסים וזה מייקר מאוד את הפרויקט".

כיצד הסתדרתם עם מכפיל נמוך בפרויקט רקנאטי?

"ערכי הקרקע שם גבוהים יחסית גם בתל אביב. ערכי קרקע בפרויקטים במזרח העיר נמוכים בהרבה ולכן צורכים מכפיל גבוה יותר. נוסף לכך, בפרויקט הזה הצלחנו לייצר דירות מיוחדות בכמות גדולה יחסית במסגרת הקומות שניתנו לנו, מה שהעלה את ערך השטחים וגם שטחי הדירות היו גדולים, בהשוואה לאלו שאושרו באזורי לה גארדיה ומזרח העיר. שם מדברים על 80-85 מ"ר שטחים עיקריים, כשברקנאטי הגענו לסדרי גודל של 110-120 מ"ר עיקרי ליחידת דיור".

תוכניות בינוי פינוי מותנות למעשה במצב השוק. האם יכול לקרות שאחרי שנים שקידמו תוכנית לפי מכפיל מסוים, יתברר שהוא כבר לא אקטואלי?

"זה בהחלט יכול להיות. הרבה פעמים יש גם פערים בין התחשיב הכלכלי של היזם לבין התחשיב שנעשה על ידי הרשויות, שנותנות מכפילים ביד קפוצה. לפעמים הזמן עושה את שלו והופך את הפרויקט לכלכלי, אבל גם בסביבה שאין ירידת מחירים, מכפיל קמצני עשוי להביא אותך למסקנה שאין כלכליות לפרויקט.

"בשלבים שבהם התחשיבים נעשים, הם לא מדויקים. ויש שם סטיות לא בגלל שהשוק משתנה, אלא משום שזה מבוסס על תכנון ברמה של תב"ע (תכנית בניין עיר). אין תכנון מפורט, אתה לא יודע בדיוק את סוג הקרקע ואת מגבלות התכנון ולפעמים חשבת שתרד ל-3 מפלסי חנייה ולפתע אתה מגיע ל-4, ופתאום מבקשים ממך שפינוי האשפה יהיה מתת הקרקע ולא מחדרי אשפה, מה שמצריך להכניס מכוניות אשפה לתוך החניון וזה מייקר בצורה דרמטית את העלויות.

"כשהשוק עולה, הפרויקט יודע לבלוע את העלויות הנוספות הללו. כשזה לא המצב, יכול בהחלט לקרות שפרויקטים שאושרו - לא יתממשו".

עוד כתבות

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

מגמה מעורבת באסיה; בורסות טוקיו ודרום קוריאה שברו שיאים חדשים

הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף