חיילים / צילום: דובר צה"ל
חוסר הוודאות התקציבי שאופף את צה"ל ואת מערכת הביטחון כבר עולה בעיכובים בהחלטות שאמורות היו להתקבל, ושלהן משמעויות כלכליות נרחבות. כך, למשל, מתעכב אישור של פרויקט טכנולוגי מסווג שהיקפו נאמד בכמה מאות מיליוני שקלים, ואמור לשמש את צה"ל בכל הגזרות הרלוונטיות - מאחר שאין מסגרת כספית ברורה שתאפשר לפי שעה את מימונו.
גם תוכניות רכש של אמצעי לחימה מחברות ביטחוניות בארץ מתעכבות, ואיתן גם מכרזים בנושאים שונים, תוכניות פיתוח, התקשרויות חדשות ועוד.
בתקופתו של אביגדור ליברמן כשר ביטחון וגדי איזנקוט כרמטכ"ל, קודמה החלטה לפיתוח מאסיבי של היכולות הרקטיות המדויקות של צה"ל. החזון של ליברמן דיבר אז על רכש טילים ורקטות מדויקות בהיקף של כ-8 מיליארד שקל בפריסה רב-שנתית. בשנה האחרונה הוציא משרד הביטחון הזמנה ראשונה של רקטות כאלה מתעש שבבעלות אלביט מערכות, אבל במציאות של קיצוצים תקציביים קשה לקבוע מה יעלה בגורלן של הזמנות נוספות למערך הנבנה.
ובתוך כך, מזה חודשים שמערכת הביטחון מעכבת פעם אחר פעם הכרעה על אחת מתוכניות ההצטיידות הגדולות בתולדות צה"ל, המבוססת על כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי. מדובר בחידוש מערכי מסוקי התובלה ומטוסי התידלוק המשמשים את חיל האוויר ועל רכש של טייסת חדשה של מטוסי קרב.
בנושא המסוקים, מדובר בכלים חדשים שיחליפו את מסוקי היסעור המיושנים. במרץ השנה התריע מבקר המדינה לשעבר, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, על מצבו של מערך מסוקי היסעור, וציין את החריגה ממגבלות שעות הטיסה שקבע למסוקים אלה היצרן, וקבע כי הפעילות שנעשות כבר מספר שנים להארכת משך פעילותם עלולה לסכן חיי אדם.
בנוסף, מזה תקופה ארוכה שחיל האוויר בוחן רכש של טייסת שלישית של מטוסי חמקן מסוג F-35, או רכישת טייסת מטוסי F-15 חדישים, שבכוחם להרחיב את יכולות התקיפה ועצמת האש של החיל. היקף עסקת המטוסים מוערך ב-10-11 מיליארד דולר. בלי שר ביטחון וללא קבינט קבוע - אי אפשר לקדם אותה.
החלטה בנושא הייתה אמורה להתקבל בחודשים אלה, ובשל הנסיבות הפוליטיות היא תמשיך לחכות לממשלה חדשה.
בכל מקרה, כל עיכוב בהחלטה עשוי לפגוע בקצב הקליטה של כלי הטייס החדשים. כלים אלה יתחילו להגיע לחיל האוויר בטפטוף, רק שלוש שנים לאחר שתיחתם ההזמנה עם אחת מיצרניות הנשק האמריקאיות, לוקהיד מרטין או בואינג.