"הממשלה והמוסדות הפיננסיים בוחרים להתעלם מהסכנה המתקרבת שהיא משבר האקלים!" כך גורסים אנשי תנועת 'המרד בהכחדה' (XR ישראל) שמשבשים בשעה זו את פעילות הבורסה לניירות ערך בתל אביב ובית ההשקעות פסגות. פעילי התנועה יחד עם אנשי 'הבריגדה האדומה' חוסמים את הכניסה לבניין עם מיצגים הממחישים את המשבר האקלימי הפוגע בכדור הארץ. זאת במטרה להעביר מסר לממשלה ולמוסדות הפיננסיים בישראל לעבור להשקעות נקיות ולנהוג על פי הסכם פריז.
המוחים הדביקו את ידיהם לרצפת מתחם הבורסה עם דבק סופרגלו, מה שיקשה על השוטרים שהוזעקו למקום לפנות אותם מהשטח. ביום המחאה הבינלאומי, שהתקיים ב-21 בספטמבר, הדביקו את עצמם לכביש פעילי תנועה המרד בהכחדה באנגליה בהם גם קשיש בן 91 שמחה על אזלת הים של דורות רבים בטיפול במשבר האקלימי. הקשיש התנצל בפני בני הדור הצעיר על שבני שדורו האחראיים על מצב החירום האקלימי בעולם, לא השכילו לפעול בזמן. בסופו של דבר הקשיש נעצר על ידי המשטרה המקומית.
לפי הודעת התנועה, "בוועידת האקלים של האו"ם שנערכה בספטמבר 2019, 77 מדינות התחייבו להגיע ליעד של אפס פליטות עד 2050. בנוסף, קבוצה של אנשי עסקים החולשים על יותר משני טריליון דולר התחייבו לעבור להשקעות נקיות, 130 בנקים וגופים פיננסיים התחייבו לנהוג על פי הסכם פריז, והרשימה נמשכת. למרות כל זאת, הממשלה והמוסדות הפיננסיים בוחרים להתעלם לחלוטין מהסכנה הקיומית המתקרבת: משבר האקלים".
עומרי פרל מהמרד בהכחדה הסביר את התזמון למפגן כעת בתקופת ימי תשובה: "יום כיפור הוא יום של חשבון נפש, אישי, חברתי וגם כלכלי. זהו זמן לשאול מדוע הכסף שלנו מושקע באותן תעשיות מזהמות שגורמות למשבר האקלים ולמשבר האקולוגי ומעמידות בסכנה את החיים שלנו, את החברה שלנו ואת כל מה שיקר לנו. לכן, הגענו לכאן כדי לתקן את דרכינו ולעבור להשקעה בתעשיות שהן לא מזהמות אלא מיטיבות ומשקמות, במטרה להגן על החיים והביטחון שלנו ולהפוך לחברה טובה יותר".
המרד בהכחדה ישראל היא חלק מתנועה חברתית פוליטית עולמית שפועלת לבלימת משבר האקלים. דרישות התנועה, שביום שישי האחרון אף ארגנה מחאה שבה השתתפו אלפי בני נוער בתל אביב, הן: הכרזה על מצב חירום אקלימי ואקולוגי. "על ממשלת ישראל להכיר בעובדות המדעיות בדבר מצב החירום האקלימי והאקולוגי בעולם ומקומה הייחודי והמסוכן של ישראל ביחס לשאר העולם. על הממשלה להכריז על מצב חירום אקלימי ואקולוגי וליידע את הציבור על השלכותיו ועל דחיפות השינוי הנדרש". דרישה שנייה היא לנקיטה של פעולה באופן מידי, "שיקום מערכות הטבע ומעבר לכלכלה נקייה מגז, פחם ונפט עד 2025. על ממשלת ישראל להתאים את כל תכניות העבודה למצב החירום האקלימי והאקולוגי. עליה להתגייס לשיקום מערכות הטבע ולהגנה עליהן, כי ביטחוננו תלוי בהן. על הממשלה לסלול את הדרך לכלכלה נקייה לרווחת הכלל". ודרישה שלישית מוגדרת כ"פוליטיקה של תקווה" והיא דורשת להקים ועדת אזרחים בנושא משבר האקלים והמשבר האקולוגי. "מהלך זה יאפשר למערכת הדמוקרטית הישראלית ליישם שיקולים ארוכי טווח, נקיים מאינטרסים צרים ומשקפים את הטוב המשותף".