גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעיות בשיטת המכרזים? איפה הייתם כל השנים?

תומר לוטן עונה לגיל ברינגר וטוען כי מי שמוטרד מבעיות יסוד בשירות הציבורי צריך להתגייס ולפתור אותן באופן ענייני ולא רק ככלי ניגוח פוליטי

איילת שקד / צילום: כדיה לוי
איילת שקד / צילום: כדיה לוי

כשקראתי את מאמרו של גיל ברינגר על שיטת המכרזים בשירות הציבורי, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. בכל זאת, לא בכל יום מוצאים שכתוב מבריק כל-כך לסיבות שעומדות מאחורי חקיקה מיותרת ובזויה. במקרה זה, לחוק היועצים המשפטיים אותו קידמה השרה איילת שקד בעוצמה רבה.

נתחיל בסיבות טובות לצחוק. ברינגר "חושף" במאמרו את הסיבות "האמיתיות" להתנגדות לחוק, ומביא תיעוד מסמר שיער על אורח שהפציע לפגישה במשרדו כדי לשכנע אותו בעצירת החקיקה. האורח החזיק בטיעון מופרך במיוחד, לפיו חוק היועמש"ים עלול לפתוח משרות למועמדים חיצוניים ולכן יפגע בקידום משפטני השירות הציבורי.

אותו אורח מוזר, שאין אנו יודעים עליו דבר וחצי דבר, הפך במאמרו של ברינגר לנושא הדגל הבלעדי של מתנגדי החקיקה, כאילו רק הוא וטיעונו המטופש הם העומדים למול יוזמות השינוי בייעוץ המשפטי. ברינגר שכח לציין במאמר שורה ארוכה של חברי כנסת, ארגונים אזרחיים, אנשי אקדמיה, משפטנים ועיתונאים שהובילו במשך תקופה ארוכה מאבק לעצירת החקיקה.

הטיעונים שבהם השתמשו מתנגדי החקיקה לא היו דומים כלל וכלל לטיעון שהשמיע אותו אורח אינטרסנט (למרות שברינגר מתארו כ"אחד מנציגיו הבולטים של מאבק המשפטנים לחוק"), אלא התמקדו באוסף כשלים מסוכנים בחוק. המרכזי בהם הוא יצירת תלות ברורה וחד-משמעית בין השר הממנה לבין היועמ"ש הנבחר, תלות אשר ממנה קצרה הדרך לפוליטיזציה מסוכנת של תפקיד היועמ"ש המשרדי.

ברינגר מעלים לגמרי את כל הטיעונים הללו, ועל הדרך גם מטעה וטוען כי החוק בסך-הכול ביקש להחליף את שיטת המכרזים הרגילה בשיטה המקובלת של ועדת איתור ממשלתית. הוא רק לא טרח לעדכן כי הצעת החוק הציעה מודל מעודכן להרכב הוועדה, המבטיח רוב קבוע בשליטת השר. הוא גם לא הוסיף וציין את התנגדותם הנחרצת של נציב שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה למודל זה של ועדת איתור, ואף כינו את החוק "פגיעה בשלטון החוק".

הניסיון לצבוע את כל המחלוקת על חוק היועמ"שים דרך טיעון הזוי של פלוני שכלל וכלל לא היה חלק מהשיח הציבורי, ולציירו כחשיפת "מאחורי הקלעים", הוא לכל הפחות פגיעה באינטליגנציה ולכל היותר ניסיון מכוון להסוות בדיעבד את המוטיבציה שעמדה בפני מנסחי החוק - לייצר שליטה ישירה של הדרג הפוליטי ביועצים המשפטיים.

אבל זהו לא החלק העצוב באמת במאמר של ברינגר. החלק העצוב מצוי בקטע בו מתאר הכותב כיצד הוא עמד איתן ונחוש מול אותו אורח פורח, כדי להבטיח את פתיחת שורות השירות הציבורי לכל. באמת, כל הכבוד על הנחישות - רק חבל שזו לא הופגנה מעולם כאשר היה מדובר בכשלי היסוד של מערכת ניהול ההון האנושי בשירות הציבורי.

הביקורת על סגירותה המערכת בפני מועמדים מבחוץ, ריבוי מכרזים פנימיים, היעדר מוביליות של עובדים, תהליכי מיון מיושנים ואיטיים ועוד ועוד - מושמעות כבר שנים רבות על-ידי שחקנים רבים בזירה הציבורית, האזרחית התקשורתית (והח"מ ביניהם). ביקורות אלה אף קיבלו מענה מסוים במסגרת רפורמה ממשלתית גדולה, אולי החשובה ביותר בשנים האחרונות, שעיקרה הטמעת תהליכי שינוי עמוקים בניהול ההון האנושי בשירות המדינה. הרפורמה הזו רחוקה מלהיות מושלמת, אבל יכלה לשמש בסיס מצוין לטיפול בבעיות אותם מציין ברינגר במאמרו.

אך הרפורמה הזו לא עניינה מעולם את שרי הממשלה. גם לא את השרה שקד. בישיבת ממשלה בספטמבר 2015, בה השתתף נציב שירות המדינה כדי להציג לשרים את התקדמותה - הוא נבעט ונזרק בבושת-פנים מהחדר, בעוד השרים מתגוללים על חוסר היכולת למנות אנשים במערכת. משם קצרה הדרך לדעיכתה.

בשורה התחתונה, זו חוכמה קטנה מאוד להלין על כשלי המכרזים בשירות הציבורי רק כאשר הדבר נוגע ליועצים המשפטיים, ורק כאשר זה משרת את המאבק הסמלי והפוליטי שמנהל הימין כנגד "שלטון המשפטנים". את הלהט והרצון לשפר את השירות הציבורי, ובתוכו גם את שיטת המכרזים וניהול ההון האנושי, יש לרתום לתהליך שינוי אמיתי ונטול פוליטיקה, ויפה שעה אחת קודם. 

הכותב הוא מומחה לממשל ולמדיניות ציבורית, שימש כראש מטה יו"ר מפלגת העבודה וכמנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, ועמית בכיר בקרן ברל כצנלסון

עוד כתבות

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים