הימים הנוראים של טראמפ: כסאו של נשיא ארה"ב רועד
הכיסא רועד. כסאו של נשיא ארה"ב רועד כפי שלא רעד מרגע כניסתו לתפקיד. דווקא עכשיו, כאשר החקירה של החוקר המיוחד רוברט מילר הסתיימה בכלום ונדמה היה כי הדרך לכהונה שניה בבית הלבן פתוחה לפניו, הסתבך הנשיא בפרשה חדשה, שמאיימת באמת ובתמים לשלוח אותו חזרה לאימפריה הכלכלית שלו ואולי גם לתכנית הטלוויזיה ה"מתמחה" שהנחה פעם ובה נהג לבחון מתמחים חדשים בעסקים ולשלוח אותם הביתה באמירה החדה "אתה מפוטר".
טראמפ אינו מאמין שזה קורה לו שוב. בסך הכל הוא רצה להדביק ליריב הפוליטי החריף שלו, סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, פרשה של שחיתות באוקראינה, שבה היה מעורב לכאורה בנו, האנטר. פרשה ישנה יחסית מלפני חמש שנים שטראמפ רוצה לעורר באמצעות חקירה מחודשת. הוא פנה לנשיא החדש של אוקראינה, כוכב טלוויזיה לשעבר בעצמו, ולדימיר ז'ילנסקי. כדי לתחזק את תביעתו בקשתו השעה טראמפ לזמן מה כ 400 מיליון דולר של סיוע צבאי לאוקראינה, משהו בסגנון המוכר כל כך של "מקל וגזר".
הוא לא העריך שהכל יתמוטט
ז'ילנסקי סרב והעיקר "משרוקית" סמויה, איש מודיעין שהיה בתפקיד בבית הלבן שמע על הפניה הלא מעודנת ודיווח עלי למפקדיו .מכאן, כל התבלבל. במטה המודיעין הלאומי ביקשו לקדם את הבדיקה אבל גם הביאו אותה לידיעת הנשיא. בעלי תפקידים שונים התרחקו ממנה, התפוח הלוהט עבר מיד ליד ולבסוף הגיע לידי ועדת המודיעין של הסנאט. יו"ר הוועדה, אדם שיף. בלחצו ובלחץ חברים אחרים במפלגה הדמוקרטית החליטה יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, להורות על פתיחת חקירה לקראת הדחה של הנשיא. הדמוקרטים חשו כי העלו בחרתם דג שמן. הם אינם מתכוונים לשמוט אותו. אגב, גם הוועדה לעניינים משפטיים בראשות חבר הקונגרס נגלר, אגב גם הוא, כמו שיף, יהודי, נרתמה למאמץ.
יחד עם טראמפ שקעו בצרות גם ראש המודיעין הלאומי וגם שר החוץ שהכחיש כי ידע על השיחה עם הנשיא האוקראיני ובדיעבד התברר כי נכח בה… החלטה חפוזה של הנשיא לשחרר את תרשומת השיחה הוכיחה כי אכן העמיד מעין אולטימטום ז'ילנסקי ובאותה עת העביר מסר למנהיגים בעולם, הזהרו בשיחותיכם עם הנשיא, היום חשאית, מחר גלויה.
לטרמפ כל הסיבות לדאגה. המטה שלו מחורר, מלא בממלאי מקום, היועץ לביטחון לאומי בולטון שזה עתה פוטר הצטרף למתקפה נגדו. במחנה הרפובליקאים מריחים דם, מתרבים שם הקולות הרואים בנשיא נטל ולא נכס. לא רק נשיא עומד לבחירה בעוד 14 חודש גם בית הנבחרים כולו וגם שליש מהסנאט. טראמפ מצייץ, כדרכו, את שיף הוא מכנה בוגד, את איש המודיעין הוא מגדף ובכלל הוא מדווח כי לפנינו לא חקירה אלא ניסיון הפיכה.
בעניין זה, איני חושש. הדמוקרטיה האמריקאית היא חזקה ואת אלה שחוששים אני מוכן להרגיע, אלה אמנם הליכים חריגים אבל בריאיםֿ הם נעשים במסגרת דמוקרטית, על פי סמכויות המוקנות בחוק ל"שחקנים" השונים. הם מעוגנים בחוקה. לא תהיה פה הפיכה צבאית ויתכן בכלל כי כל התהליך הזה ימשך ויבוא לסיומו בבחירות שמחכות בפתח. העם האמריקאי יחליט.
העניין אצל ידידותיה של ארה"ב, סעודיה ומדינות המפרץ נחשפות למתקפה איראנית, וארה"ב מגיבה במשלוח כח זעום למפרץ ידידותיה במזרח הרחוק צופות בצפון קוריאה ממשיכה לשגר טילים בליסטיים ולאיים על שכנותיה ארה"ב אדישה, באירופה כבר מזמן התייאשו ממנו ועוסקים ביזמות עצמאיות כמון התיווך של מקרון בין איראן לבין ארה"ב.
אך במיוחד לראש ממשלת ישראל, נתניהו, זה עוד כאב ראש אחד, אחד יותר מדי. הוא הימר על טראמפ ובגדול. טראמפ השיב לו אבל ההשקעה עומדת עכשיו בסיכון. בשיעור הראשון שלי בכלכלה, בהשקעה הראשונה שלי בניירות ערך, לימדו אותי שיש לחלק סיכונים, כך שהשקעה טובה אחת תפצה על השקעה כושלת ועדיין התיק רווחי. נתניהו הימר על טראמפ. כל הקופה.
בין ישראל והמפלגה הדמוקרטית שצוברת עכשיו כח נפער שקשה לגשרו. בצמרת המובילים למועמדות מטעם הדמוקרטיים נמצאים שניים, אליזבט וורן וברני סנדרס, שעמדותיהם כלפי ישראל שליליות. בקרב המחוקקים הדמוקרטים בולטת קבוצה קיצונית מגובשת שמתמידה בעמדות אנטי ישראליות. יתרה מכך, וכאן עיקר הבעיה, הקהילה היהודית, הגשר הבטוח שעליו הילכו יחסי ישראל ארה"ב במשך שנים הוא רעוע.. רוב הקהילה היהודית מסתייג מהברית בין ישראל והרפובליקאים וכמובן מהקהילה האוונגליסטים הגדולה, שתומכת בהם בקנאות. זאת ועוד, בשנים האחרונות ממשלת ישראל התרחקה מהזרמים הדתיים הגדולים ובנושאים שחשובים להם כמו הכותל והגיור, דחתה אותם.
עננים באופק
הלקהילה היהודית עדיין מחזיקה עמדות מפתח בפוליטיקה, בעסקים, בתקשורת, בתרבות, עם זאת אני מטיל ספק אם כי המנהיגות הקהילה היהודית תתגייס כדרכה כדי לפייס את הדמוקרטים ותשכנע אותם לשכח את הפרק הזה ביחסים. ישראל הקפידה תמיד' על מדיניות על - מפלגתית ביחסיה עם ארה"ב, מדיניות מאוזנת והוגנת. נפילה של הנשיא ואובדן ההשפעה שלו ושל רפובליקנים אחרים, ישפיעו קשות על יחסי ישראל ארה"ב.
ישראל זקוקה ליועץ כלכלי שילמד אותה איך מחלקים סיכונים.
הכותב הוא פרופ' אורח מטעם מכון ישראל והמרכז ללימודי ישראל באוניברסיטת אמורי באטלנטה, ג'ורג'יה
