דוד בן־גוריון ושמעון פרס / צילום: משה מילנר , לע"מ
השמאל הציוני ניצב בפני משימה היסטורית קיומית, אך אלה שמתחזים למנהיגי השמאל נכשלים בענק. לא רק שהם אינם מספקים מנהיגות שיש בה עוצמה ושבכוחה להתוות דרך, הם אף אינם מסוגלים להגדיר את היעד שאליו דרך זו צריכה להוביל.
השמאל הציוני ההיסטורי עמד מאחורי הקמת המדינה. מנהיגיו ניסחו את עקרונות מגילת העצמאות שיפים גם היום. תמציתם מחייבת לשמור על ישראל כמדינת היהודים המושתתת על "יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". כדי שישראל תעמוד בעקרונות הללו, עליה להיפטר מהכיבוש ומהשליטה על חייהם של הפלסטינים. קו פרשת המים האידאולוגי שהפריד בין השמאל לימין עוד מימי טרום המדינה ועד לימינו נוסח על-ידי בן-גוריון בנאום בכנסת ב-1950 באופן הבא: "הברירה שבפנינו היא או מדינה דו לאומית בכל ארץ ישראל או מדינת יהודים בחלק מארץ ישראל".
השמאל הציוני על הקרשים משום שזנח את מורשתו של בן-גוריון, ומנהיגיו עיוורים מכדי לזהות אמת זו, חסרי הבנה פוליטית כדי להציבה בלב המאבק הרעיוני נגד הימין, ורופסים מכדי להקריב ולהילחם על צדקת דרך זו.
אתגר שמירתה של ישראל כמדינת היהודים, צריך היה להיות בלב המאבק הרעיוני והפוליטי שבין השמאל הציוני לבין הימין תאב הסיפוח. לא משום שזו אג'נדה רגעית שניסח יועץ תקשורת ערמומי, אלא משום שזו אכן הבעיה הקיומית המרכזית ביותר שמאיימת לחסל את החלום הציוני. מדיניות הימין מוליכה לסיפוח ולמציאות של מדינה דו-לאומית. לא יועילו הגדרות מתחמקות.
אם לא נעניק זכויות פוליטיות שוות לפלסטינים, נמצא עצמנו מנהיגים משטר אפרטהייד. כדי לבלום את תהליך הפיכתה של ישראל למדינה דו-לאומית נותר זמן קצר בלבד. מול השעון המתקתק, אלה שמתחזים כמנהיגי השמאל הציוני אחוזי שיתוק. הם חסרי יכולת להתמודד עם הדמגוגיה המשוכללת של נתניהו. הם מאמצים במידה רבה את טיעוניו השקריים, ומנסים לרשת את מקומו תוך הסתמכות על מערכת המשפט במקום להילחם בו בזירה הרעיונית.
הציבור רוצה מדינה שאופייה יהודי ושיש בה רוב יהודי משמעותי. איש מהמנהיגים המתחזים של השמאל הציוני אינו מנסה להסביר מדוע דרכו של הימין מחריבה חלום ציוני זה וכיצד דרכו של השמאל תציל אותו. מאז 2009 השמאל בורח משדה הקרב הזה. התנהגות זו גם לא השתלמה לו בקלפי והוא הובס בכל מערכות הבחירות שנערכו מאז. הבחירות האחרונות חזרו והוכיחו ש"גוש השמאל והמרכז" הוא בלוף, משום שרוב מרכיביו של גוש זה אינם מחויבים לאג'נדה האמיתית של השמאל הציוני: שמירת ישראל כמדינת היהודים באמצעות הצבת גבול שיבטיח את הרוב היהודי.
ישראלים רבים מזדהים עם עיקרון בסיסי זה, ועוד רבים נוספים עשויים להשתכנע בנכונותו, אלא שאין כרגע בזירה הפוליטית שום מנהיג ושום מפלגה שנושאת את דגל השמאל הציוני ההיסטורי. זו הסיבה העיקרית למשבר שפוקד אותו, הוא פשוט לא על המגרש. במציאות עגומה זו טמונה גם תקווה: הריק קורא להפיח חיים מחודשים במסגרת הרעיונית שנזנחה, שהיא עדיין התפיסה האידיאולוגית הרלוונטית ביותר כדי להציל את מדינת היהודים.
הכותב כיהן כח"כ מטעם מפלגת העבודה ומפלגת קדימה בשנים 2009-1983
גילוי מלא: ורד רמון ריבלין עורכת ליידי גלובס היא אשתו של חיים רמון