תאונה באתר בנייה בפ"ת./ צילום: מד"א
משנים את התפיסה: כיום, התקנות וחוקי הבטיחות הרלוונטיים באתרי הבנייה מטילים את עיקר האחריות בתחום על כתפי מנהל העבודה בשטח.
אלא שתקנות חדשות מבקשות לשנות את שרשרת האחריות, כך שגם לחברות יזמיות תהיה אחריות על הבטיחות באתרי הבנייה. מדובר בטיוטת תקנות (שמעמדן כחקיקה) שמתפרסמת היום (ב') להערות הציבור, ושכוללת מספר סעיפים בהם - לראשונה- הגדרת סמכותם של בעלי תפקיד מרכזיים באתר הבנייה. כך שלצד אחריותם של מבצע הבנייה ומנהל העבודה תוגדר הסמכות ליזם הבנייה, למתכנן הבנייה, לפיקוח העליון ולמהנדס השלד. שינויי חקיקה נוספים הם חובת יידוע בטרם הקמה/הגבהה/פירוק של עגורן צריח, עיגון עצמאותם המקצועית של ממוני הבטיחות ומנהלי העבודה באתרים, כך שאי אפשר יהיה לפגוע בהם אם מילאו את תפקידם והתריעו על ליקויי בטיחות. התקנות יובאו בהמשך לדיון ואישור וועדת העבודה והרווחה בכנסת שבסמכותה לאשר את התקנות. להערכת מינהל הבטיחות בעבודה, התקנות ייכנסו לתוקף בעוד כשנה וחצי.
רן כהן, ממינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, שהיה שותף לכתיבת התקנות, אמר היום ל"גלובס" כי "ברור שהשינוי המרכזי הוא ההגדרה המחודשת של כל שרשרת האחריות והסמכות באתרי הבנייה. אם עד היום היה בעיקר מבצע בנייה - אנחנו מציעים להכניס את היזם, המתכנן, ופיקוח עליון - אחר כך קבלן מבצע. הפעם לא רק מנהל העבודה יצטרך לתת דין וחשבון אלא גם מהנדס הביצוע.
"ההגדרה של 'יזם' מכניסה תחת כנפיה גם את היזם וגם את השלטון המקומי - כי השלטון המקומי מזמין עבודות בהיקף עצום של 10 מיליארד שקלים בשנה, וזה רק צפוי לעלות עם הסכמי-הגג. ברגע שיש אחריות אישית - אפשר להגיע אישית לבעל תפקיד ולא רק לחברה, פתאום לכולם יש אינטרס לשמור על הבטיחות וזה יוריד את ההסתברות שתאונות יקרו. אם היום נעצרים אצל הקבלן המבצע, יוכלו לבדוק את כל שרשרת המזון ותהיה אחריות פלילית.
"עבדנו על התקנות האלה זמן רב ונפגשנו עם כל הגורמים במשק, לרבות הבנקים - כי מבחינתם יש משמעות לכך שלחברה היזמית תהיה אחריות - התאחדות הקבלנים ועוד. כשאתה עושה כזה מהלך אתה צריך להצדיק שהנטל הרגולטורי הוא סביר".
מעבר לעניין העלאת דרג האחריות, מה עוד ישתנה בתקנות?
"אנחנו משדרגים את כל ההודעות שמופיעות היום בתקנות התכנון והבנייה - הכל יהיה מקוון. זה לא רק יקל על המשתמש אלא גם יקל על הפיקוח. ההדרכה של עבודה בגובה תהיה מקוונת ולא בחתיכת נייר, ומי שייתן אותה יהיה חייב להיות מנהל עבודה או ממונה בטיחות. כיום כדי להתקבל לקורס הדרכת עבודה בגובה מספיק שנתיים ניסיון בעבודות בנייה, שברור שאי אפשר לאכוף את זה. כך נדע איזה מדריכים הדריכו איפה, וכמה עובדים היו בהדרכה. בשאיפה התקנות האלה יהיו בתוקף בעוד שנה וחצי. ויהיה לנו דאטה בייס גדול".
מה לגבי עגורנים?
"מעתה נדרוש הודעה על כל הקמה ופירוק של עגורני צריח. בעולם זה לא קיים, זה אבל במצב הבטיחות הנוכחי, צריך לא תיקון של המצב הקיים אלא שיבוש.
"אחת ההערות שקיבלנו היא למה אין אחריות לעובדים - אבל בעניין הזה אין מה להוסיף בחקיקה. כבר היום העובד חייב לעשות שימוש בציוד בטיחות ואסור לו לסכן את עצמו או את זולתו. יש רק פער ביצועי בניהול של האתרים. אני מניח שהקבלנים יתנגדו לזה".
והקבלנים אמנם מתנגדים. איל בן ראובן, לשעבר חבר כנסת שהוביל את שדולת הבטיחות וכיום ראש מטה הבטיחות בהתאחדות בוני הארץ, אומר כי: "אנחנו ניקח את התקנות האלה, נקרא אותן שורה-שורה, ונגיב. באתר בנייה, סוגיית האחריות והסמכות צריכה לחול על כל אחד שנכנס לאתר - מהפועל ועד היזם, כולל הקבלן, המהנדס ועוזר הבטיחות. התקנות שלהם היום נעצרות במנהל העבודה ולא כוללות את הפועל".
בן ראובן הוסיף כי: "אני כתבתי חוק - לא תקנות - לסוגיית אחריות וסמכות באתרי בנייה. בעיני זה צריך להיות חוק, ברגע שתהיה כנסת וממשלה סוף סוף נראה איך לקדם את זה. אנחנו משוכנעים שהאחריות חייבת לחול על כולם - בחוק שלי יש 11 גורמים כאלה. מלבד זה אנחנו עושים מאמץ גדול למשל להטמיע תחקירים. היום אנחנו מבינים שהמבולקה (כאוס, בלאגן) היא ענקית והתקנות האלה לא פותרות את הבעיה. הבעיה המרכזית היום היא סוגיית קבלני המשנה. יש לי בעיה עם קבלני משנה לא רשומים. אין להם אישור והם עובדים מחוץ לחוק".
"מהלך חשוב ונכון"
מהצד של ארגוני העובדים דווקא מרוצים מהכיוון המסתמן. ד"ר הדס תגרי, מייסדת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, אמרה ל"גלובס": "זהו מהלך חשוב ונכון שעושה צעד משמעותי בכיוון של הרחבת האחריות לחברות היזמיות ולבעלי תפקידים בכירים נוספים גם בחברות הקבלניות - כי מה שחסר היום זו העברת האחריות על הבטיחות כלפי מעלה. עם זאת, מדובר עדיין רק בהצהרות כלליות, והדברים יצטרכו לקבל קונקרטיזציה ותוכן נוספים בהליך החקיקה.
הדרישה של הקבלנים להוריד את האחריות למטה לפועלים היא צינית. לפועלים אין כוח ושליטה על הנעשה באתרים, לא על התקציבים, ולא על נהלי העבודה. מי שלא מרוצה מהפועלים שלו יכול להכשיר אותם או לפטר אותם ולקחת אחרים.
"הנושא של הרחבת האחריות לחברות יזמיות הוא חשוב מאוד, כי כיום אין להן שום אחריות וזו הרעה החולה של ענף הבנייה - וגם הקבלנים המבצעים מתלוננים על כך. היזמים לוחצים את הקבלנים במחיר, ולבצע מהר, כשהם יודעים שכאשר עובדים נפגעים בגלל עקיפת כללי הבטיחות לשם כך הם לא נדרשים לשלם את המחיר.
"אני בטוחה שנכון עכשיו מאבק קשה על התקנות. אני מקווה שמשרד העבודה יעמוד מאחורי העקרונות שבמסמך ויתעקש ליישמם, ושההסתדרות תעמוד בצד הנכון - של העובדים, כולל העובדים הפשוטים - ושהתאחדות הקבלנים תפעל בהתאם להצהרות שפיזרה בחודשים האחרונים, על החשיבות שהיא מייחסת לבטיחות, ותתמוך בהרחבת האחריות הנדרשת, כדי שהדברים יקבלו ביטוי מעשי ממשי. זה רק יעשה טוב לענף הבניין ולתדמית הקבלנים, שמצויה עכשיו בשפל".
עו"ד גדיר ניקולא מארגון קו לעובד אמרה היום כי "אנחנו מברכים על כך, זו התקדמות משמעותית לכלול גם את היזמים. המצב המעוות הקיים כיום מוציא מהמשוואה את ציבור היזמים, למרות הכוח המשמעותי והמכריע שנמצא בידיהם. אותם בעלי מאה אמנם קובעים את תקציב הפרויקט ומשאביו המיועדים, אך הם אינם מכתיבים כיצד ינוצל הכסף כאשר יגיעו הדברים להכרעות בתחום הבטיחות. השטח העיוור הזה מכשיר בזמן אמת שימוש בציוד נחות וזול באתרי הבניין המסוכנים, ופותר את היזמים בדיעבד מאחריות למחיר החיסכון בפרויקט.
"המצב הזה ישתנה אם וכאשר ייכנס התיקון החדש לתוקף, מכיוון שהיזם יידרש לקבוע תקציב ייעודי עבור הבטיחות, לפקח על מצב הבטיחות באתריו ויקבל דו"ח רבעוני מהקבלן המבצע אודות מצב הבטיחות באתר ואופן ניצול התקציב בתחום הבטיחות. אנו מברכים את מינהל הבטיחות במשרד העבודה, היוזם סוף סוף מהלך לתיקון העיוות החקיקתי הקיים בנושא. המהלך יתרום, ללא ספק, לשיפור הבטיחות באתרי הבנייה ולשלומם של עובדי הבניין בישראל. אנחנו מקווים כי המהלך יושלם בהקדם, שינוסחו תקנות ברוח הדברים שהובאו במסמך ויאושרו בכנסת - כנדרש".
עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, אינו שותף לאופטימיות. לדבריו, "התקנות החדשות הן פשוט זריית חול בעיני פועלי הבניין. שוב מינהל הבטיחות בעבודה מראה לנו שכל שהוא יודע לעשות זה לשבת במשרדים ולנסח תקנות וזאת כאשר המחדל האמיתי הוא אי אכיפת התקנות ע"י מנהל הבטיחות.
"במובן התאורטי עיוני הרחבת מעגל האחראים לבטיחות בעבודה הוא דבר רצוי ונכון אך הבעיה האמיתית והשורשית היא במבחן המעשי בשטח, בביצוע האכיפה. בסופו של דבר, משרד העבודה, אותו הגורם שמנסח את התקנות, בכלל אינו דואג לאכוף את התקנות שהוציא תחת ידיו, והוא הופך אותן לאות מתה.
"ניתן לספור על אצבעות יד אחת את מספר כתבי האישום שהוגשו בשנים האחרונות מכוח פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה.
"אין לי ספק שאם תקנות הבטיחות הקיימות היום היו נאכפות בצורה רצינית תוך הפעלת הסנקציות הפליליות שעומדות לצידן, די ברור שלא היינו מגיעים ל-67 הרוגים בתאונות עבודה בענפי הבנייה, תעשייה מסחר ושירותים מתחילת שנת 2019".