מפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: יונתן בלום, גלובס
עולם הבנקאות נמצא בעיצומה של טלטלה טכנולוגית. קצב החידושים בפעילות הגופים הפיננסיים, שלא לדבר על כניסתם של גורמים חדשים לשוק, מייצרים נקודת מפנה היסטורית, לא פחות. זה לא רק שאת הצ'ק, את המזומן ואת כרטיסי האשראי מחליף האלגוריתם: לתוך חיינו חודרים ארנקים דיגיטליים, אפליקציות תשלומים, פלטפורמות כמו בלוקצ'יין, ומטבעות דיגיטליים כדוגמת ליברה של פייסבוק. וזוהי רק ההתחלה. ברור כבר שעולם הבנקאות הקמעונאית, זו שהציבור הרחב פוגש יום יום, משתנה בקצב אדיר, וכך גם האפשרויות שלנו לשלם על הכול.
"בעולם רואים התפתחות מהירה ומשמעותית בתחום הארנקים הדיגיטליים, והחדשנות בתחום הזה כבר החלה גם בישראל", אומרת המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, 51, בראיון בלעדי ל"ליידי גלובס". "הציבור בסין ובהודו משתמש בארנקים דיגיטליים שמאפשרים תשלום בחנויות באמצעות הטלפון החכם ללא כרטיס אשראי או מזומן; רכישת כרטיסים לאוטובוס, לרכבת ולטיסה בלחיצת כפתור; אפשרות לשלם חשבונות, כגון ארנונה וחשמל, וגם קבלת אשראי ברגע. זה מאוד נוח, ולכן האימוץ של הארנקים מהיר, אולם צריך לקחת בחשבון שההצעות בארנקים הדיגיטליים מבוססות על ניתוח מידע רחב על הלקוח.
"בסין, למשל, דירוג הסיכון של הלקוח לצורך קבלת אשראי לארנק הדיגיטלי, מבוסס על ניתוח מאפייני הסיכון של החברים של הלקוח. כלומר, אם החבר שלך לא עמד בהחזרי אשראי, הדבר עלול להשפיע לרעה על דירוג הסיכון שלך. מדובר בעולם שבו אנשים מוותרים מרצונם על פרטיות, כדי לקבל הצעות ערך".
עולם הפינטק (חברות טכנולוגיה המתמקדות בפיננסים) יחליף את הבנקים בעשור הקרוב, או שהפועלים ולאומי יישארו הדומיננטיים?
"הפינטק יאתגר את הבנקים ויתחרה בהם, וגם הביגטק (כמו גוגל, אפל, פייסבוק ואמזון, ר"ש) יעשה זאת. הם אולי ינגסו בחלק מהכנסות הבנקים ובנתחי השוק שלהם, אך במקביל חלקים אחרים של הפינטק ישתפו פעולה עם הבנקים ויאפשרו חדשנות במערכת.
"מניפת התרחישים מאוד רחבה, ויש אפילו תרחישים שאומרים שבנקים יוחלפו על ידי גופים טכנולוגיים. ההערכה שלי היא שבנקים ימשיכו להתקיים. יש הרבה פעילות מאוד מורכבת שהם עושים, ויהיה קשה לפינטק או לביגטק להחליף אותה. גם ניהול הסיכונים מאוד מורכב. אני כן מאמינה שהתחרות תגבר, והבנקים יצטרכו להמשיך ולהשתנות כדי להישאר רלוונטיים במגרש המשחקים הפיננסי. בשנים האחרונות דחפנו את הבנקים להשתפר ולהפוך ליותר דיגיטליים ותחרותיים, ועוד יש הרבה מה לעשות".
מוקדם יותר השנה הוגשה בקשה להקים בנק דיגיטלי חדש, שיהיה בשליטת מריוס נכט (גילוי מלא: נכט הוא בן זוגה לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה ב'גלובס') ופרופ' אמנון שעשוע. רגע לפני ראש השנה נתנו להם הנגיד פרופ' אמיר ירון והמפקחת בר את האישור המיוחל, שהאחרון מסוגו ניתן בישראל ב-1978. בר לא הסתירה שמבחינתה מדובר באירוע מיוחד, ואולם, מתן האישור הוא רק עוד חוליה בשרשרת, ולא המועד שבו קם בנק חדש שמספק שירותים לציבור. לדברי בר זה יקרה, אם הכול ילך כמתוכנן, רק בשנת 2021.
נתתם הקלות רבות לבנק הדיגיטלי של נכט ושל שעשוע. למשל, הורדת תנאי הסף להקמת בנק מ־400 מיליון שקל ל־50 מיליון.
"עם כניסתי לתפקיד, אחד היעדים שהגדרנו היה להגביר באופן פרואקטיבי את התחרות במערכת הבנקאית, בין היתר על ידי מתן רישיון לבנק או לבנקים חדשים שיקומו. הענקנו עכשיו רישיון לבנק חדש, לאחר עשרות שנים שבהן לא נפתח בנק. כדי להגיע לנקודה הזו עשינו הרבה מאוד צעדים, שמטרתם להסיר חסמים להקמת בנק.
"את החסמים זיהינו בשיחות שערכנו עם גורמים שונים, שבעבר ניסו להקים בנק ולא הצליחו, וגם מתוך השוואה של הדרישות הרגולטוריות בישראל לדרישות במדינות מערביות אחרות. למדנו גם, בין היתר, שאי הוודאות הרגולטורית מרתיעה עד כדי כך שאנשים ויתרו מראש. לכן הקמנו יחידה ייעודית שמשימתה ללוות יד ביד כל יזם חדש שמתעניין בנושא".
הבנק החדש ישנה את השוק?
"בשלב זה יש אלינו עוד כמה פניות. ההערכה שלנו היא שעצם מתן רישיון לבנק כזה יוצר לחץ תחרותי בכל המערכת. הבנקים האחרים מבינים שאם הם לא יציעו הצעות תחרותיות ולא יהיו אקטיביים, הלקוחות יעברו לבנק החדש. הגישה של ‘האיום התחרותי' אומרת שגם אם הפעילות של השחקן החדש תהיה מצומצמת בשנים הראשונות, היא תשפיע על השוק. זה צעד חשוב, שמצטרף להפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, בניית מערכת מעבר מבנק לבנק בקליק, בניית תפיסה של בנקאות פתוחה שבה הלקוח יכול להעביר את המידע לגביו לכל השחקנים בשוק, ובניית המערכת לשיתוף נתוני אשראי".
לשלם עם ווטסאפ
הפיקוח על הבנקים כולל כ-160 מפקחים על המערכת הבנקאית (הכולל גם את חברות כרטיסי האשראי), שמעסיקה כ-42 אלף עובדים ומספקת אשראי לציבור בהיקף של כ-1.05 טריליון שקל באמצעות כאלף סניפים.
מה שמתקדם פה מהר הן אפליקציות התשלומים של הבנקים: ביט של הפועלים, פיי של לאומי ופייבוקס של דיסקונט.
"התחלנו עם זה לפני כשלוש שנים, והיום למעלה מ-2 מיליון לקוחות משתמשים באפליקציות האלה להעברת כסף בין אנשים. לאחרונה אישרנו להשתמש בהן גם לתשלום לעוסקים מורשים ובעת רכישות בחנויות, תחת מגבלה שנועדה ליצור ‘הגנת ינוקא' על חברות כרטיסי האשראי. אני מעריכה שלא רחוק היום שבו האפליקציות הללו ואחרות, שיחלו לפעול בישראל, יורחבו לארנקים דיגיטליים, בדומה למה שרואים כיום בעולם. לשוק הישראלי ייכנסו גם גורמים זרים כגון אפל פיי, גוגל פיי, וויצ'אט, ואפשר יהיה גם לשלם חשבונות מים וארנונה, או אגרה, באמצעות המובייל".
כשאנחנו שואלים על עתיד כרטיסי האשראי, היא אומרת: "כרטיס האשראי יהיה בתוך הטלפון, לא נראה אותו".
ישראל מאוד לא מפותחת בתחום התשלומים הדיגיטליים.
"לפני מספר שבועות חזרנו הנגיד, פרופ' אמיר ירון, ואני, מביקור עבודה בהודו. ראינו שם שבצד רמת הפיתוח הכלכלי המאוד נמוכה, בתחומים מסוימים הם מאוד חדשניים, ואפילו יש היבטים שבישראל אנו בפיגור לעומתם - מערכת התשלומים היא אחד מהם. למשל, שם בדוכני רחוב משלמים באמצעות הארנק הדיגיטלי בסמארטפון.
"בהודו פועלים כיום כ-100 ארנקים דיגיטליים, על בסיס מערכת תשלומים מהירים שפותחה אצלם. לשוק הזה נכנסו שחקנים טכנולוגיים לא בנקאיים, שמאפשרים העברת כספים, כמו ווטסאפ, גוגל פיי, או חברת סלולר מקומית שהפכה להיות נותנת שירותי תשלומים. במובן רחב, הביקור הזה היה סוג של ‘בחזרה לעתיד'".
אז אחרי שנים של פיגור בתשלומים נסגור את הפער?
"הפיגור שלנו הוא יותר ביחס למדינות שבהן לא הייתה תשתית, ושעשו זינוק אדיר ללא שלב קודם של כרטיסי אשראי, אבל גם ביחס למדינות מערביות שבהן התפתחה טכנולוגיה חכמה יותר (EMV, תקן מתקדם לאבטחת עסקאות בכרטיסי אשראי). זה היעד של בנק ישראל לשנים הקרובות".
מי שנחשבות למובילות באימוץ שירותי תשלומים מקוונים הן מדינות סקנדינביה. מתי ישראל תצטרף לעולם ללא ארנקים?
"בשנים הקרובות נראה צמצום בשימוש בארנקים פיזיים ובמזומן, אולם לא, הם לא ייעלמו כמו בשבדיה. בשנים האחרונות קידמנו את התשתית שתאפשר את החדשנות - תשתית ה-EMV - אבל האימוץ של השינוי תלוי במידה רבה באזרחים ובעסקים. אני מעריכה שבעוד מספר מצומצם של שנים הרבה אנשים בישראל יצאו מהבית רק עם הסמארטפון".
עולם התשלומים הוא רק היבט אחד של הקדמה הטכנולוגית והממשקים שלה לבנקאות המתפתחת. התפתחות נוספת, שמשנה סדרי עולם בתחומי העברת הכספים והסליקה, ונכון לעכשיו פונה יותר למהירים באימוץ טכנולוגיות, קשורה למטבעות הקריפטוגרפיים החדשים (כמו ביטקוין) מצד אחד, ולבלוקצ'יין מצד שני.
"בתחום הזה העתיד פחות ברור", אומרת בר. "אנחנו רואים שמתפתחים מטבעות קריפטוגרפיים פרטיים, ובמקביל יש חשיבה במדינות שונות על יצירת מטבע דיגיטלי לאומי. ההערכה שלי ככלכלנית היא שהמטבעות הקריפטוגרפיים הפרטיים לא יהפכו לדומיננטיים כאמצעי תשלום, שכן אימוץ משמעותי שלהם עלול לפגוע בריבונות של המדינות, ביכולת לגבות מס ולמנוע סיכוני הלבנת הון.
"כבר ידוע על מספר אירועי גניבת מידע של לקוחות במערכת הבנקאית באמצעות הונאה (פישינג), ואירועי דרישות כופרה שנקשרו לביטקוין. האנונימיות והיעדר הפיקוח פוגעים בסיכוי של המטבעות הפרטיים להפוך לאמצעי תשלום שכיח. לעומת זאת, ייתכן שבעתיד כן נראה מדינות שיחלו להנפיק מטבע דיגיטלי".
בחודשים האחרונים הצטרפה למאמץ הגלובלי של מאות גופי הייטק לשנות את המציאות הכספית גם ענקית האינטרנט פייסבוק, שהשיקה את המטבע הדיגיטלי ליברה, בשיתוף עם ויזה ומאסטרקארד, שמסמנות ומתפעלות את עולם התשלומים של היום - כלומר את מה שפייסבוק מנסה להפוך לעולם של אתמול. רבים רואים בכך איום על העולם המוניטרי וכמהלך שעלול לייתר בנקים מרכזיים - מה שאולי מסביר את סירובה של בר לדבר על הנושא, ולהסתפק במשפט "ליברה היא יוזמה שעדיין נלמדת גם על ידי יוזמיה וגם על ידי הרגולטורים בעולם, ועל ידינו".
בעבר תמכת בהתייעלות בבנקים ובמעבר מואץ למתן שירותים בדיגיטל. יכול להיות שהגזמתם בקצב המעבר המהיר לעולם המקוון, ושכחתם אוכלוסיות מאחור?
"זה נכון שהיינו מאוד פרואקטיביים בדחיפת הבנקים לכיוונים הללו, אבל אנחנו ערים לכך שיש אוכלוסיות שהשינוי הזה פחות מתאים להן או לא מתאים בכלל, ובמיוחד אוכלוסיית המבוגרים, ואנחנו עושים צעדים משלימים כדי לצמצם את הפגיעה בהן. למשל, הפעלת דיילים בסניפים שבהם נסגרה הקופה, או מהלך ענק של הגברת מודעות דיגיטלית לאזרחים ותיקים".
חלום של 22 שנה
תפקיד המפקח על הבנקים אולי אינו חלומם של רבים, אבל במקרה של בר מדובר היה בסגירת מעגל ובהישג שאליו שאפה במשך שנים, בעיקר מהימים שבהם החלה את דרכה בבנק ישראל, אגב, באותו חדר עם צעיר אחר בשם דודו זקן, שגם הוא כיהן בתפקיד ברבות השנים.
היא גדלה ביישוב עומר שבנגב, במשפחה שהאמינה מאוד בהשכלה. "אבי, יעקב בחבוט (לימים בר טוב), דחף אותי ללמוד ולהתקדם לאורך כל הקריירה, וגם סייע והיה מאוד מעורב. הוא גדל כבן למשפחה בת 11 ילדים, התייתם בגיל צעיר, ולמרות הקשיים הפך לימים לפרופסור לפיזיקה גרעינית ולאחד ממקימי אוניברסיטת בן גוריון. אמי טובה, ניצולת שואה מרומניה, הייתה מורה לספרות בתיכון, שתמיד עזרה לי בשיעורים והייתה שם עבורי ועבור אחי הגדול, יאיר, שלימים הפך להייטקיסט ומומחה בתחום הסייבר".
בגיל 25, אחרי שסיימה לימודי כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית, הצטרפה ליחידת המחקר של הפיקוח על הבנקים, כדוקטורנטית לכלכלה. "כבר בשלב ההוא התאהבתי בתחום הפיננסי ובפיקוח על הבנקים, והתגבש אצלי החלום להיות המפקחת על הבנקים".
הדרך של בר לנקודה הזו הייתה ארוכה, ולא מובנת מאליה. לאחר שסיימה את הדוקטורט באוניברסיטה העברית, החלה לעבוד במחלקת המחקר של הבנק, בעקבות הצעה שקיבלה מפרופ' ליאו ליידרמן, שהיה אז ראש המחלקה, וריכזה את תחום שוק ההון והכספים. "שיתפו אותי בתהליך קביעת הריבית, למדתי ונשמתי מקרו כלכלה", היא מספרת.
כעבור כמה שנים התמודדה במכרז על תפקיד נציגת מדינת ישראל בדירקטוריון הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח (EBRD) בלונדון. בעקבות זכייתה בתפקיד עברה יחד עם משפחתה לבירת אנגליה, למשך שלוש שנים. "התפקיד אפשר לי להיחשף מקרוב לעבודת דירקטוריון והנהלה של בנק גדול, לפוליטיקה בין מדינות, לבנקאות ומקרו כלכלה במדינות ברית המועצות לשעבר, ולכלכלה העולמית בכלל. יציאה לשליחות היא דבר מאוד מומלץ לדעתי. אגב, עשיתי זאת גם כילדה, יחד עם הוריי".
כשחזרה לארץ הצטרפה לבנק לאומי, כסגנית ראש חטיבת שוקי הון. "הצטרפתי לבנק חודש לפני שליהמן ברדרס פשט את הרגל, ועברתי שנתיים מטלטלות של התמודדות עם המשבר הפיננסי העולמי. אמנם בישראל הבנקים עברו את המשבר בהצלחה, אולם היו פחד גדול ואי ודאות, שכן בנקים בארה"ב ובאירופה פשטו את הרגל והכלכלה נפגעה. התקופה ההיא הייתה בית ספר לניהול סיכונים ופעילות.
אחרי שנתיים התמנתה למנהלת הסיכונים הראשית בלאומי. כסמנכ"לית היא הפכה לחלק מהנהלת הבנק. המשימה שלה הייתה לבנות חטיבה חדשה בבנק, שאחראית על ניהול מגוון הסיכונים. "התפקיד נגזר מדרישה של בנק ישראל, והיו רבים שחשבו שהוא מיותר. חשבו שמנהל הפעילות הוא מנהל הסיכונים ולא נדרש גורם נוסף שיתערב. המשימה הייתה מאתגרת גם כי סביבת הסיכון השתנתה מאוד, ונדרשנו לטפל בסיכונים שכבר התממשו, כמו האשראי ללווים הגדולים והחקירות האמריקאיות בגין העלמות מס, וגם לחשוב ולבנות את היכולות בניהול סיכוני העתיד, ובראשם הסייבר. עשיתי את התפקיד הזה חמש שנים".
ואז, 22 שנה אחרי שיצאת לדרך, הגעת סופסוף למקום ששאפת להיות בו.
"היום אני יכולה לומר שהחלום היה מוצדק. מדובר בתפקיד עם משמעות, שכרוך בהובלה של גוף עם השפעה על כל פרט ופרט במשק הישראלי, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא".
הידלדלות בצמרת
לפני שנה, במגזין המשפיעות הקודם של ‘ליידי גלובס', שלוש מנהלות מהעשירייה הפותחת היו מתחום הבנקאות - מנכ"לית לאומי היוצאת רקפת רוסק עמינח, הנגידה לשעבר פרופ' קרנית פלוג, והמפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר. בעשירייה השנייה של המשפיעות היו עוד שתי בנקאיות בכירות - מנכ"לית דיסקונט היוצאת לילך אשר טופילסקי, ומנכ"לית הבינלאומי הוותיקה, סמדר ברבר צדיק.
פחות משנה אחר כך, התמונה השתנתה לגמרי. פלוג עזבה והוחלפה על ידי אמיר ירון, אשר טופילסקי ורוסק עמינח הודיעו על פרישה והוחלפו על ידי אורי לוין וחנן פרידמן, בהתאמה, וגם בדרג שצמוד להן נרשמו פרישות - ובהן אלה של תמר יסעור, שעמדה בראש לאומי דיגיטל, ושל אורית אלסטר, שכיהנה כראש החטיבה העסקית בדיסקונט. בצמרת הבנקאות בישראל נותרו רק שלוש בכירות: מנכ"לית הבינלאומי ברבר צדיק, יו"ר הבינלאומי אירית איזקסון, והמפקחת על הבנקים, שככל הנראה נמצאת בשנה האחרונה לכהונתה. לצדן ניתן לציין גם את שבי שמר, מנכ"לית בנק אגוד, הקטן יחסית.
"היה מיתוס לגבי נשים בבנקאות, והוא נשבר", אומרת בר, "המיתוס היה שנשים פרצו את תקרת הזכוכית ושהייצוג שלהן ברמות הבכירות ביותר, כולל ובעיקר המנכ"ליות, גבוה כמו משקלן באוכלוסייה. היה גם מיתוס שלפיו יש קאדר גדול של נשים שיחליפו אותן. בסבב המינויים האחרון ראינו שאחוז הנשים המועמדות היה מאוד מאוד מצומצם, לצערי הרב.
"למעשה, חזרנו למצב שבו הרוב המוחלט של מערכת הבנקאות מובל על ידי גברים, וחלקן של הנשים שוב נמוך משמעותית מחלקן באוכלוסייה. שוחחתי על זה עם יושבי הראש של הדירקטוריונים (האחראים על הליכי האיתור למציאת המנכ"לים החדשים, ר"ש) ועם חברות ההשמה שסייעו להם, והם שיקפו לי את המצב העגום שנוצר בתחום המנהיגות הנשית.
"זה מתחבר לתמונה עגומה יותר, שבכל החברות במדד ת"א 125 יש רק מנכ"לית אחת: ברבר צדיק. זה ייצוג חסר במובן הכי עמוק של המילה. מנגד, המנכ"לות שלה ושל רוסק עמינח ואשר טופילסקי מלמדת שנשים בעלות יכולות גבוהות לפחות כמו גברים. זה צריך לשמש מודל לנשים אחרות בעתיד".
לדעתך צריך לתת העדפה לנשים בתפקיד כמו ניהול בנק?
"אני חושבת שצריך למנות את האדם הראוי ביותר, ולא רק בגלל הג'נדר שלו. יחד עם זאת, אני כן חושבת שיש היום לבנקים, ובכלל לכל החברות במשק, אחריות לבנות קאדר של מנהלים ומנהלות עתידיים, שיוכלו להתמודד על תפקידים של מספרי 2 ו-1 במערכת הפיננסית העתידית. אני מצפה ומעודדת בנייה של תוכנית כזו, שיינתן בה משקל לזיהוי של קבוצות שונות באוכלוסייה - דבר שיש לו ערך בפני עצמו בזווית של הגיוון, ושל בניית היכולות וההעצמה שלהן".
לתפיסתך, הייתה אפליה נגד נשים בהליכי מינוי המנכ"לים בחודשים האחרונים?
"לא, חס וחלילה. מלכתחילה מספר המועמדות שאותרו בתהליך כרלוונטיות, היה מאוד מצומצם. כלומר, ההיצע היה מאוד נמוך, וחלק מיושבי הראש אפילו הציפו לי זאת בדאגה".
אחת הסיבות שהועלו לפרישת המנכ"לים הייתה תקרת השכר שנקבעה בחוק שכר הבכירים בסקטור הפיננסים. יכול להיות שהיא מוגזמת ופוגעת בשוק?
"אנחנו לא רואים קשר בין המגבלה על שכר הבכירים לבין הפרישה. אנחנו גם רואים שבסבב הנוכחי היו מועמדים מקצועיים וראויים שהתמודדו על התפקיד. חוק שכר בכירים נולד מתוך כעס ציבורי גדול על רמות השכר ששררו בסקטור הפיננסי, ופגעו באמון הציבורי במנהלים הבכירים ובבנקים עצמם. במובן זה, קביעת נורמה של שכר הייתה בעלת יתרונות.
"מנגד, למגבלה קשיחה, שרירותית ולא דיפרנציאלית, שמוטלת על סקטור אחד בלבד, עלולות להיות השלכות לא רצויות. מדובר בשכר שאינו תלוי בביצועים של הבנק; השכר בבנק גדול ובעל פעילות מורכבת זהה לזה שבבנק קטן; והשכר בפועל נמוך מזה של מנכ"לים בחברות מקבילות מבחינת הגודל והמורכבות. לכן, לדעתי, המחוקקים יצטרכו לבחון האם נדרש עידון מסוים בחוק.
"בנוסף, ואף יותר חשוב, צריך להוביל לכך שהשיח הציבורי סביב בנקאות ומנהלים בבנקים יהיה ענייני ומבוסס, שמכיר בהיותה של המערכת הבנקאית בישראל מערכת יציבה שתומכת בצמיחה של הפרטים, העסקים והמשק כולו, דבר שלא התקיים במדינות רבות בעולם בעשור האחרון".
אין הצדקה לעליהום
לבר חשוב להדגיש את הבעייתיות במודעות הפיננסית בקרב נשים. "בנושא הזה יש מקום לעשות עוד הרבה עבודה, ולצערי הרב אנחנו עדיין רואים הרבה מאוד מקרים שבהם מי שמנהל את תקציב המשפחה ואת כל הממשק עם הבנק הוא הגבר. אני מאמינה שעצמאות של נשים מתחילה מעצמאות פיננסית, ושכל אחת, גם אם יש לה זוגיות מאוד טובה, צריכה להיות עצמאית בניהול ההכנסות וההוצאות, וצריכה לעקוב ולהיות מודעת.
"העצמאות הזו צריכה להיות מבוססת מתחילת החינוך שלנו. עשינו בשנים האחרונות כמה תוכניות לחיזוק המודעות הפיננסית. התחלנו בתוכנית לתלמידי כיתות ט' - הגיל של פתיחת חשבון ראשון בבנקים - העברנו שיעורים בבתי ספר שבהם לימדנו את התלמידים מושגי יסוד בסיסיים בהתנהלות פיננסית נכונה.
"החשיבות של זה התחדדה לנו כשראינו את פניות הציבור אלינו, שמלמדות על חוסר הבנה יסודי בתחומים פיננסיים של כלכלת בית, שלעתים מתבטא בהסתבכות בחובות מוגזמים ובאי עמידה בהתחייבויות, שאחר כך גוררת את האדם להיות לקוח מוגבל, על כל הסנקציות שנגזרות מכך. מודעות פיננסית זה כישור חיים בסיסי".
החינוך הפיננסי נכלל כהחלטת ממשלה כבר ברפורמת בכר, באמצע העשור שעבר.
"זה דורש תקציבים והחלטה פרואקטיבית. אני קוראת לשר החינוך ולשר האוצר הבא לתקצב את נושא החינוך הפיננסי ולהקצות לו משאבים בסטנדרט שבו זה נעשה במדינות מערביות אחרות".
את מדברת על מהלך פרו חברתי שהבנקים נרתמו לו, אבל בציבור הרחב יש תחושה שהבנקים בעיקר עטים על החולשות שלנו.
"העליהום הציבורי המאוד גדול של השנים האחרונות נגד המערכת הבנקאית, הבנקאים והבנקים, הוא בחלקו לא מידתי. היו נושאים שבהם המערכת הבנקאית התנהלה בצורה שהעצימה את הכעס, כגון נושא האשראי ללווים הגדולים, או העמלות הגבוהות שהיו בעבר, ואפילו שכר הבכירים שהיה מאוד גבוה. יש לעתים אירועים ויש נושאים שדורשים טיפול, אך העליהום הוא דיס-פרופורציונלי לאירועים שקורים במערכת הזו בישראל, בוודאי ביחס לעולם.
"בשונה מהעולם, המערכת הבנקאית בישראל לא לקחה סיכונים מוגזמים ושמרה על פיקדונות הציבור בזמן שבעולם בנקים פשטו רגל על ימין ועל שמאל, והציבור שם נאלץ לשלם על זה בהגדלת מיסים, באבטלה גבוהה ובפגיעה בצמיחה הכלכלית. זה לא קרה בישראל בזכות הניהול האחראי".
העליהום הוא גם מצד הח"כים, שביקרו בחריפות את התנהלות הפיקוח על הבנקים.
"העליהום הזה חמור בעיניי, ואף מטריד. אני מאמינה שביקורת ציבורית חשובה, וכל ארגון צריך להקשיב לביקורת וגם לפעול להשתפר. עם זאת, אסור לעבור את הגבול, ולפעמים לצערי, זה כן קורה. אנחנו רואים ביקורת פופוליסטית שאינה מבוססת על עובדות, וזה יכול להזיק לציבור במובן הרחב של העניין".
לחזק את החוזקות / ורד רמון ריבלין
איזו חולשה אישית היית צריכה לעקוף כדי להצליח בתפקיד?
"הייתה לי חולשה רצינית: עד לפני כמה שנים שנאתי ממש להגיע לקונפליקטים. זה השפיע עליי מאוד, ברמה שלא ישנתי בלילה. כשעובד או מנהל היה מתעצבן, היה לי מאוד קשה. לאט לאט למדתי איך מנהלים קונפליקטים בצורה מכבדת שטובה לשני הצדדים, וגם לא עולה לי בבריאות. עכשיו אני מנהלת כל היום המון קונפליקטים בתוך הארגון ומחוץ לו, ואני חושבת שזו יכולת חשובה מאוד עבור מנהלים. יש עובדים שבכל פעם שלא מסכימים איתם הם מתעצבנים, נכנסים למגננה. אני למדתי שיש הרבה יתרון בקונפליקטים".
מה המפתח לפירוק הקונפליקטים?
"התחלתי להקשיב לצד השני, לחשוב מאיפה הוא בא, ודווקא לשים על השולחן את הקושי. יותר קל לבנאדם להסכים עם האחר, לפרגן, לקיים פגישות שבהן כולם חושבים אותו דבר, אבל המציאות היא לא כזו, וזה דווקא טוב שהיא לא כזו. יש משהו בנקודות המבט השונות שהוא טוב לארגון. לקונפליקט יש ערך".
ניפצת את השמרנות של בנק ישראל, אפשרת את החדרת המהפכה למעוז השמרנות.
"המהפכה הדיגיטלית היא מעבר לבנק הדיגיטלי. אפליקציות התשלומים ישנו את חיינו בשנתיים הקרובות. זה יאפשר כניסת חדשנות שתשבש את המערכת ותאתגר אותה. כדי להכניס חדשנות ותחרות, צריך נכונות לקחת סיכונים ולנהל אותם".
ואת לוקחת בחשבון שיהיו אירועי סייבר ודליפת מידע.
"אנחנו לוקחים בחשבון שזה תרחיש אפשרי, ישנם סיכוני סייבר. אבל בלי לקחת סיכונים לא נוכל ליהנות מפירות החדשנות. בנקאים נכוו בעבר מסיכונים שהתממשו, אבל היום זה סיכון לא לקחת סיכון. תעשיות שלמות נעלמו".