מטבע של 5 שקל /צילום: תמר מצפי
לשאלה מדוע השקל הוא מטבע חזק, כלכלנים תמיד עונים שבישראל יש עודף יצוא על יבוא, שזורמות לכאן השקעות מחו"ל, ובכלל שהכלכלה הישראלית צומחת וחזקה. כל זה נכון, אך השאלה היא לא מדוע השקל חזק, אלא מדוע הוא הכי חזק בעולם! הרי השקל התחזק ביחס לדולר האמריקאי בשיעור בכי גדול לעומת המטבעות האחרים בשלוש, חמש ואפילו בעשר השנים האחרונות.
אכן יש בישראל עודף גדול בחשבון השוטף (עודף יצוא על יבוא). אולם בלא מעט מדינות הוא גדול או דומה לישראל (כאחוז מהתמ"ג), ביניהן שוויץ, סינגפור, תאילנד, נורבגיה, קוריאה שוודיה ואחרות.
ההשקעות הזרות בישראל הן באמת גבוהות (שוב ביחס לתמ"ג), אבל בהונג קונג, אירלנד, הולנד, צ'ילה ועוד מדינות הוא גבוה או דומה לישראל. יש גם לא מעט מדינות שצומחות בקצב גבוה מישראל בשנים האחרונות.
לצד נקודות חוזק צריכים לזכור גם נקודות תורפה שאמורות דווקא להחליש את המטבע, כמו הריבית האפסית או המצב הגיאופוליטי הרגיש.
אגב, יצוא העולה על יבוא או השקעות זרות גדולות לא מחייבים ביקוש לשקלים. תמורות היצוא של חברה ישראלית במקרים רבים בכלל לא עוברות בשוק המט"ח הקומי. לדוגמה, תקבולי היצוא של חברת טבע יכולים לשרת את הפעילות הגלובלית שלה. כנ"ל תקבולי יצוא של חברות ההיי-טק הישראליות, שרבות מהן שייכות לחברות גלובליות, רק בחלקם מומרים לשלקים. ספק גם שהדולרים של "האקזיטים" של חברות הטכנולוגיה הישראליות מומרים לשקלים, אולי רק חלקם.
לראיה לאי התאמה בין פעילות היצוא והיבוא לבין המתרחש בשוק המט"ח, במחצית הראשונה של 2019 המגזר העסקי הלא פיננסי קנה נטו 7.8 מיליארד דולר, למרות שחשבון השוטף של מאזן התשלומים היה עודף גדול של היצוא על היבוא, מה שלכאורה היה אמור דווקא לגרום למכירות המט"ח ע"י המגזר העסקי.
השאלה של עצמתו של השקל מתחדדת במיוחד לאור העובדה שתושבי ישראל הוציאו כמעט 50 מיליארד דולר נטו מישראל בחמש השנים האחרונות להשקעות הפיננסיות בחו"ל, כאשר הזרים הכניסו לכאן כ-5 מיליארד דולר בלבד. דווקא ההשקעות הפיננסיות ברוב המקרים חייבות להגיע לשוק המט"ח, מה שאמור להחליש את השקל.
אז מדוע השקל בכל זאת הוא האלוף הבלתי מעורער של עולם המטבעות?
אולי בגלל שאין "איום" נגד המהמרים על התחזקות השקל. הריבית בישראל זמן רב קרובה לאפס כאשר האופציה של הריבית השלילית נפסלה ע"י בנק ישראל. אולי עדיף היה מלכתחילה לא להוריד ריבית לאפס אלא להשאירה ברמה קצת יותר גבוהה כדי לשמר "מרחב איום", כפי שנעשה במדינות שדומות לישראל מבחינת המצב הכלכלי כמו אוסטרליה, ניו זילנד, קוריאה ועוד.
ריבית שלילית שהונהגה במדינות הסקנדינביות, שוויץ או יפן, פתחה מרחב איום חדש נגד הספקולנטים. מדינות אלו הפעילו גם כלים נוספים כדי להחליש את המטבע כולל התערבות בשוק המט"ח ורכישות אגרות החוב.
ישראל עד לא מזמן שמרה על התערבות בשוק המט"ח ככלי נגד הספוקלנטים. לא איום גדול מאוד, אך בכל זאת מרתיע. ברגע שבנק ישראל הפסיק "להילחם", כלומר להתערב במסחר במט"ח, המגמה של התחזקות השקל התעצמה במהירות. עד לתחילת שנת 2019 השקל לפחות היה נחלש ביחס לדולר כאשר הדולר התחזק בעולם. אולם, מתחילת השנה הדולר התחזק בכ-2% ביחס לסל המטבעות העיקריים בעולם, אך דווקא מול השקל הוא נחלש בכ-6%.
ההתחזקות האחרונה של השקל עוררה שוב וויכוח האם שקל חזק הוא טוב או רע למשק. יש טיעונים שתומכים בצד זה או אחר, אך כמו בכל וויכוח האמת לא נמצאת בקיצון. לא שקל חלש מדי, אך גם לא החזק בעולם טובים למשק הישראלי. הניצחון המוחץ של השקל בשנים האחרונות הוא תופעה קיצונית שלא מתיישבת עם הפרמטרים הכלכליים של ישראל.
עוצמה מוגזמת של המטבע הישראלי מעלה חשש שהיא מלאכותית ולא רק פוגעת במגזר היצואני, אלא גם עלולה להתהפך במהירות כשהנסיבות ישתנו, כפי שקורה פעמים רבות בשווקים הפיננסיים.
הכותב הוא כלכלן ראשי של מיטב דש