גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היעד המרכזי של שר התקשורת הבא: להתאים את הרגולציה לעולם המדיה המשתנה

המדיה הישראלית מורכבת משרשרת של תעשיות הקשורות זו בזו, וחלקן מתמודדות עם סכנה קיומית ● ולא, הפלטפורמות הבינ"ל הן לא הגורם היחיד לתחלואים ● טעויות בניהול, קריאה לא נכונה של המפה או קרבות אגו אשמים לא פחות ● "גלובס" איתר את כשלי השוק בתחום המדיה - ומציע פתרונות ● חלק שני בפרויקט

הנערים /צילום: רן מנדלסון
הנערים /צילום: רן מנדלסון

בשבועות האחרונים הרבתה התקשורת לעסוק בסדרה "הנערים" - קופרודוקציה משותפת של קשת ו-HBO. הסדרה מספרת את סיפור רציחתו של הנער מוחמד אבו ח'דיר, שבאה בעקבות חטיפת שלושת הנערים ורציחתם. הסדרה צולמה בישראל בעברית ובערבית ושודרה בו-זמנית ב-HBO ובארץ.

בכך הצטרפה "הנערים" לסדרות כמו "פאודה" ו"חטופים", שעסקו בסיפורים "ישראליים" וזכו להצלחה רבה כששודרו בחו"ל. אבל בשנים האחרונות התברר כי כדי למכור תוכן מקומי לא חייבים לעסוק רק בנושאים "ישראליים". לדוגמה, "בטיפול", שעוסקת בתכנים אוניברסליים, הייתה בין הסדרות הראשונות שנמכרו לחו"ל; וגם "להיות איתה" של קשת ואסי עזר הייתה יכולה להתרחש כמעט בכל מדינה בעולם.

קשה שלא להתרשם שסוד ההצלחה במכירת תכנים ישראליים אינו בהכרח התוכן הישראלי, אלא תרבות יצירתית ויוצרים שיודעים לייצר אותו. אלה נפגשים כעת עם סיטואציה עולמית, שבה האינטרנט, שהביא עימו למשל את נטפליקס, יצר תחרות עזה על תוכן "טלוויזיוני", ובתחרות שנוצרה לוקחות חלק גם השחקניות המסורתיות וגם השחקניות החדשות.

כולם מחפשים אפיקים חדשים שבאמצעותם ניתן לספק תוכן מושך קהל, והשוק הישראלי - על היצירתיות הרבה שבו - הולך ומסתמן כאופציה לא רעה. בישראל מבינים את הכיוון, ועוד ועוד יוצרים וגופי תוכן מתבוננים כבר בשלבי העשייה הראשונים של התוכן, אל המכירה המיוחלת לחו"ל או מתחילים ישר אליה. עיין-ערך קשת אינטרנשיונל, שכל מהות העשייה שלה היא מכירת תוכן בחו"ל - ולא רק ישראלי.

במבט ראשון נדמה כי מדובר במצב של WIN-WIN לכולם: השחקנים הבינלאומיים מקבלים תוכן יצירתי, ובפני תעשיית התוכן בישראל נפתחים אפיקים חדשים ורחבים בהרבה מאותו שוק קטן דובר עברית שאליו כוונה רוב העשייה עד לפני מספר שנים. אבל להפיכתו של עולם המדיה ל"שוק אחד" יש השלכות הרבה מעבר לפתיחת השערים ליצרניות התוכן, ובצד הפוטנציאל שהוא טומן בחובו קיימים בשלב הזה איומים משמעותיים, הנובעים בין היתר מכך שהרגולציה איננה יודעת עדיין איך להתייחס לעולם חסר גבולות, שבו יש גם שחקנים שחרגו באופן משמעותי מהתפקידים שבהם שיחקו בעבר.

נטפליקס, בדומה לענקיות בינלאומיות אחרות בעיקר גוגל ופייסבוק, פותחת בפני הצרכנים אפשרויות שפעם לא עמדו בפניהן - גוגל בהנגשת מידע ותוכן, ופייסבוק ברשתות חברתיות ששינו ומשנות צורות התקשרות בין אנשים ברחבי העולם. אבל אלה מגיעים עם תג מחיר מפחיד - ולא רק במונחים של אתיקה. עוד נציין כי "הבינלאומיות" אינן כפופות בינתיים לרגולציה מקומית, אבל הן משפיעות על השחקניות שכן כפופות לה.

שואבים תקציבים בלי לשלם מסים

נטפליקס ובנות דמותה המקומיות (סלקום TV ופרטנר), שמשדרות תוכן על-גבי רשת האינטרנט (OTT), "שואבות" מספר הולך וגדל של עיניים צופות. מדובר באותן עיניים שהן הבסיס למדידת הרייטינג שהוא הבסיס למודל התגמול, שממנו מתקיימות בעלות הרישיון שמפיצות את התוכן הישראלי ושותפות ליצירתו.

כמות העיניים הצופות קובעת כמה ישלמו המפרסמים עבור זמן הפרסום (שמוגבל על-פי חוק). היקף הפרסום בישראל נמצא בסטגנציה כבר מספר שנים; ובתוך העוגה שאיננה גדלה, הולך וגדל הכסף המופנה לאפיקים דיגיטליים - בעיקר לגוגל ולפייסבוק. שליש מהעוגה - יותר ממיליארד שקל - מופנה לפרסום דיגיטלי, ומתוכו חלק הארי מופנה לדואופול.

לפי ההערכות, יש לפחות אותו היקף של פרסום שאיננו נכלל בעוגת הפרסום המדווחת. מדובר בכסף שמשקיעות חברות ישראליות שמפרסמות באמצעות גוגל ופייסבוק בחו"ל. עם זאת, בעוד קשת ורשת משלמות בארץ מסים, ובכך מחזירות אחוזים מהרווחים שלהן לכלכלה המקומית - גוגל ופייסבוק פטורות מכך, כי הן לא ישות מקומית - וזאת ללא קשר להכנסות ההולכות וגדלות שלהן בארץ.

חשוב לזכור: התחרות של גוגל ופייסבוק באמצעי המדיה המקומיים היא לגיטימית. מדובר בפלטפורמות שמייצרות ערך למשתמש, וההחלטה לצרוך את התכנים או להגיש באמצעותן את הפרסומות, היא נכונה וטובה לשוק. הבעיה נעוצה באי-שוויון בתנאי התחרות: לו הדואופול היה נדרש לשלם מסים בישראל, הפרסום בו היה יקר יותר, וההצעה למפרסם הייתה קצת פחות אטרקטיבית.

ונדגיש: בעיה בתחום הפרסום איננה רק של אמצעי המדיה שפועלים בתחום הטלוויזיה - זה נכון שבעתיים לגבי אתרי התוכן הישראליים, שלעתים קשורים גם לגוגל ולפייסבוק במודלים של חלוקת הכנסות. כך, אין היגיון שעל פרסום ב-ynet ישלם המפרסם מע"מ, ועל פרסום ביוטיוב הוא יהיה פטור. הטלת מס אולי לא היה "מעלימה" את הדואופול ממפת הפרסום - וטוב שכך - אבל הדבר היה גוזר על כל החולקים בעוגת הפרסום כללים אחידים.

גם בענף הפרסום מתמודדים עם ההשלכות של החלק הגדל והולך של הדואופול בעוגת הפרסום, החיזור האגרסיבי של שתי השחקניות אחרי המפרסמים ובריחת תקציבים לשם. קמפיינים דיגיטליים הם עתירי השקעה גם בכוח-אדם (שלעתים קרובות יקר מכוח-אדם "רגיל") וגם בזמן. כך שלקבוצות הפרסום זה יקר הרבה יותר לייצר מוצר פרסומי דיגיטלי מלייצר פרסום מסורתי.

מנגד, התקציבים קטנים יותר, וגוגל ופייסבוק כמעט לא משלמות עמלות. התוצאה: שחיקה משמעותית ברווחיות של משרדי הפרסום, צמצום משמעותי של מספר המשרדים הפעילים בשוק ולחץ של אלה שנותרו על אמצעי המדיה, כדי למקסם מבחינת הכנסה כל דולר שמעבירים להם.

במצב שנוצר, ההכנסה העיקרית של קבוצות הפרסום איננה מהתוצר הקריאטיבי אלא מהסחר במדיה. ההכנסות מגיעות מעמלות מדורגות על היקפי המחזורים שמזרימות חברות המדיה לכל ערוץ, מרווחים על פערים שבין קניית המדיה מהערוצים והמכירה שלה למפרסמים ואפילו מהלוואות בריבית רצחנית שנתנו חברות המדיה לערוצים.

משקיעים בתושבים המקומיים - לא בהפקות המקומיות

אם כך, ברור שהרגולציה יוצרת הבדלים גם בתנאי השוק בכל הקשור להשקעה בתוכן: בעוד שגופים כמו קשת ורשת מחויבים להקצות סכומי כסף משמעותיים ליצירה מקומית ולהפיק אותה באמצעות חברות מקומיות - לנטפליקס ולאחיותיה הדיגיטליות אין שום מגבלה. הן אומנם נהנות מהצופים, אך לא מחויבות להפיק דבר - זאת על אף שבעולם כבר מתחילים בשווקים מסוימים לחייב את חברות ה-OTT להשקיע גם ביצירה מקומית.

בריחת "העיניים" (הצופים) לשחקניות ה-OTT פוגעת ברווחיות של HOT ו-yes, שהרגולציה כן מחייבת אותן להשקעה בתוכן ישראלי. גובה ההשקעה הנדרשת מהן היא נגזרת של היקף ההכנסות שלהן. וכאשר ההכנסות נפגעות - היקף ההשקעה בתוכן יורד, ותעשיית התוכן המקומי נפגעת.

הקיצוצים בהשקעות בתוכן מצד HOT ו-yes מתווספים לניסיון לצמצם הוצאות מקשת ומרשת, שמנסות להחלים משנים של מחוקקים שהתערבו יותר מדי בשוק הטלוויזיה, והביאו לפיצול מיותר שעלה מיליונים והשקעות עתק בתוכן שבאו בעקבותיו. הצורך לצמצם את נזקי החלמאות של הפיצול, לצד האיומים החיצוניים מהפלטפורמות הבינלאומיות, יצר לחץ כלכלי רב עליהן, שהן מגלגלות אותו למטה - אל המפיקים ולחברות ההפקה.

וכך, ההקצאות להפקות הולכות ומצטמצמות, וכפועל יוצא מכך חלק מחברות ההפקה - בעיקר הבינוניות והקטנות יותר - נמצאות בסכנה כלכלית; ועובדי התעשייה ה"פועלים השחורים" נאלצים להתמודד עם הניסיונות לפגוע בתנאים שלהם.

זהירות: החלק קשה עוד לפנינו

קשת ורשת משלמות כבר היום את מחיר ההתמודדות על הדואופול, אבל האיומים מצד שתי הענקיות עדיין לא קרובים למצות את עצמם.

פייסבוק, למשל, לא מסתירה את כוונתה להשאיר את הגולשים שלה זמן רב ככל שניתן בעולמות פייסבוק. ואם הצרכנים רוצים תוכן וידאו טלוויזיוני, ברור שכניסה מאסיבית של פייסבוק לשם היא רק שאלה של זמן. כבר עתה ניתן לראות ניצנים ראשונים של הפעלת כלים בכיוון הזה.

גם גוגל לא יושבת עם הידיים בכיסים: בעולם, גוגל החלה כבר לפני שנים למצב את יוטיוב שבבעלותה כתחליף לטלוויזיה, ואכן בחו"ל ניתן לצרוך על הפלטפורמה של גוגל תכנים של רוב הרשתות המסורתיות. בישראל השכילו בינתיים רוב שחקני התוכן לשמור את התוכן שלהם בנכסים הדיגיטליים שלהם, ובגלל שאנחנו שוק קטן ומאובחן בשפה מסוימת, זה גם מתאפשר.

לכן, הפגיעה שמגיעה לבעלות הרישיון מגוגל, בכל הקשור לעיניים צופות, קיימת, אך היא נמוכה יחסית לעולם בקהלים היותר מבוגרים. התמונה שונה בכל מה שנוגע לבני נוער - שמראש צורכים סוג אחר לגמרי של תוכן, שחלק ממנו כלל לא קיים אצל מפיצות התוכן המסורתיות.

להתאים את הרגולציה לעולם החדש

כשמסתכלים על מפת המדיה בישראל, רואים שהיא מורכבת משרשרת של תעשיות הקשורות זו בזו, וחלקן מתמודדות עם סכנה קיומית אמיתית. אם רוצים לתת מענה לכשלים בשוק, אי-אפשר לטפל רק בחלק אחד בלי לטפל גם בחלקים אחרים, כי טיפול חלקי רק יגביר את אי-האיזון.

חשוב להבין: הפלטפורמות הבינלאומיות הן לא הגורם היחיד לתחלואי שוק המדיה בישראל, ואמצעי המדיה המקומיים אינם חפים מטעויות. והמצב שאליו נקלעו נובע גם מטעויות בניהול, מקריאה לא נכונה של המפה או מקרבות אגו מיותרים. ניהול נכון של המשאבים הקיימים, הבנה של מה הם היתרונות של התעשייה המקומית, איתור אפיקי הכנסה נוספים והנכונות של גופים בעלי יכולות משלימות לחבור זה לזה כדי לייצר מוצרי תוכן בעלי ערך בארץ ובחו"ל, יאפשרו לתעשיית המדיה המקומית לשרוד ואפילו לשגשג.

אבל כדי שזה יקרה, נדרשת יצירתיות של שחקני התוכן לצד התאמת הרגולציה שקיימת, באופן שיאפשר לעשות זאת. בשורה התחתונה, הקלת ושחרור עודף הרגולציה מעל השוק המקומי, והחלת רגולציה נדרשת על הפלטפורמות הבינלאומיות, יכולים לשנות את המאזן ולייצר תחרות הוגנת.

עוד כתבות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%