ההכרזה על הזוכים בפרס נובל לכלכלה 2019: אסתר דופלו, אבהיג'יט באנרג'י ומייקל קרמר / צילום: Karin Wesslen/TT News Agency/via REUTERS
הזוכים בפרס הנובל היוקרתי לכלכלה לשנת הם החוקרים אסתר דופלו, אבהיג'יט באנרג'י ומייקל קרמר, הידועים בניסיונותיהם להקל על העוני העולמי, כך הכריזה היום (ב') האקדמיה למדעים בשבדיה.
הזוכים יחלקו פרס בסך 9 מיליון קרונות, שהם 915,300 אלף דולר.
אסתר דופלו היא כלכלנית החוקרת את הכלכלה היומיומית במדינות מתפתחות, והיא האישה השנייה שזכתה בתולדות הפרס. היא כלת פרס דן דוד לשנת 2013.
דופלו חוקרת סוגיות מיקרו-כלכליות במדינות מתפתחות, כולל ניהול משק בית, רכישת השכלה, גישה למימון, גישה לשירותי בריאות. כמו כן, היא חוקרת את ההשפעה של חקיקה מקומית על הסוגיות הללו. גם היא נוקטת בגישה של מחקרי שדה, לצד תצפיות בשדה, כדי להוכיח את טענותיה.
אבהיג'יט באנרג'י ואסתר דופלו נשואים, והיא הייתה הדוקטורנטית שלו. הם מכהנים כפרופסורים לכלכלה ב-MIT. במאמר שפרסמו לפני למעלה מעשור בשם "חיי הכלכלה של העניים" הם שמו לעצמם למטרה להסביר כיצד אנשים עניים מרוויחים כסף, וכיצד הם מוציאים אותו. הם הגדירו אנשים כ"עניים מאוד" כאלו שחיים על פחות מדולר ליום.
השניים גילו כי אפילו האנשים העניים ביותר מוצאים דרכים לחיות. באנרג'י ודופלו, שהתבוננו במחקרים כלכליים שעסקו בעניים ביותר ב-13 מדינות, הסיקו כי כשליש מהכנסת משק הבית יוצאת על דברים שאינם אוכל: טבק, אלכוהול, חתונות, הלוויות ופסטיבלים דתיים הם חלופות לצריכת קלוריות, כשרדיו וטלוויזיה פופולריים גם הם. אם מתבוננים בהוצאה על מזון מגלים כי העניים ביותר אמנם מתמקדים בדגן הזול ביותר - דוחן - אך מוציאים כסף גם על חיטה, אורז וסוכר.
פרופ' מייקל קרמר הוא כלכלן וראש קתדרת גייטס לחברות מתפתחות מאוניברסיטת הרווארד, המתמקד בנושאי צמצום העוני ואי השוויון במדינות מתפתחות. הוא חתן פרס מינץ לשנת 2018 על מחקרו ופועלו הציבורי לצמצום העוני ואי-השוויון.
הוא נבחר לאחד מ-50 המנהיגים הצעירים בעולם של הפורום הכלכלי העולמי, ולאחד מ-50 המדענים המובילים בארה"ב.
בנימוקי הוועדה נכתב כי "המחקר שנערך לאורך השנים על ידי זוכי השנה הביא לשיפור משמעותי ביכולת להילחם בעוני העולמי.
"למרות שיפורים דרמטיים מהתקופה האחרונה, אחד הנושאים הדחופים ביותר שעומדים בפני האנושות הוא צמצום העוני העולמי, על כל צורותיו. יותר מ-700 מיליון אנשים עדיין מתקיימים על הכנסות נמוכות במיוחד. בכל שנה, בערך חמישה מיליון ילדים מתחת לגיל חמש עדיין מתים ממחלות שניתן היה למנוע או לרפא בעזרת טיפולים לא יקרים. מחצית מילדי העולם עדיין עוזבים את בית הספר ללא כישורי אוריינות וספרות בסיסיים.
"הזוכים השנה הציגו גישה חדשה להשגת דרכים מהימנות להילחם בעוני העולמי. בקצרה, הדבר כרוך בחלוקת נושא זה לשאלות "קטנות" יותר, שניתנות ומאפשרות טיפול וניהול. למשל, ההתערבות יעילה יותר לשיפור תוצאות החינוך או בריאות הילד. הם הראו ששאלות קטנות יותר, מדויקות יותר, מאפשרות מתן פתרונות טובים יותר באמצעות ניסויים שתוכננו בקפידה בקרב האנשים שנפגעו יותר מכל".
ועדת הפרס מסבירה כי "באמצע שנות התשעים הוכיח מייקל קרמר וחבריו עד כמה הגישה הזו אפקטיבית, על ידי ניסויים בשטח שהעניקו מגוון רחב של שינויים והתערבויות ששיפרו משמעותית את התוצאות שהתקבלו בבית ספר במערב קניה. החוקרים אסתר דופלו ואבהיג'יט באנרג'י, לעתים קרובות בשיתוף עם מייקל קרמר, ביצעו במהרה מחקרים דומים בנושאים אחרים במדינות אחרות. שיטות המחקר הניסוי שלהן שולטות כיום לחלוטין בתחום 'כלכלת הפיתוח'.
"ממצאי המחקר שלהם - ואלה של החוקרים שהמשיכו בעקבותיהם - שיפרו באופן דרמטי את יכולתנו להילחם בעוני בפועל. כתוצאה ישירה מאחד המחקרים שלהם, יותר מחמישה מיליון ילדים בהודו נהנו מתכניות חדשות של שיעורי לימוד מתקנים בבתי הספר. דוגמה נוספת היא הסובסידיות הכבדות לבריאות מונעת שהוכנסו במדינות רבות. אלה רק שתי דוגמאות לאופן בו המחקר החדש הזה כבר סייע להקל על העוני העולמי".
בוועדה ציינו כי הם מעריכים כי לאופן הפעילות הזה "יש פוטנציאל גדול לשיפור משמעותי של חיי האנשים העניים ביותר ברחבי העולם".
יובל לפרס בתחום הכלכלה
הזוכים בפרס הנחשק לשנת 2018 היו פרופ' וויליאם נורדהאוס מאוניברסיטת ייל ופול רומר מאוניברסיטת ניו יורק. רומר פיתח תאוריה שעוסקת באופן שבו השקעה במו"פ מעודדת צמיחה ואילו נורדהאוס ניתח את הקשר שבין התנהגות אנושית לשינויי אקלים.
הפרס בתחום הכלכלה חגג יובל השנה, אחרי שב-1969 הוא הוענק לראשונה. למעשה שמו הרשמי הוא "פרס הבנק השוויצרי לזכרו של אלפרד נובל", משום שהוא אינו אחד מהפרסים שעליהם הכריז אלפרד נובל בעצמו - ושניתנו לראשונה החל מ-1901 - אלא פרס שנולד מאוחר יותר, כ-59 שנים מאוחר יותר, וצורף לתהליך הבחירה ולטקסי הנובל הקיימים.
הליך בחירת הזוכה ידוע רק בחלקו: על פי המידע הרשמי, ועדת הפרס, המונה חמישה אנשים, שולחת בקשות לאלפי חוקרים במדינות רבות ומבקשת מהם להציע מועמדים. זוכים לשעבר בנובל וחברי האקדמיה השוודית למדעים רשאים להציע גם הם שמות. כל הצעה צריכה לכלול מידע תומך, אך אין קריטריון רשמי לבחירה. ועדת המחקר ממנה מומחים מטעמה ויחד איתם היא עוברת על ההצעות ובוחרת זוכה אחד, בהצבעה. אם ישנו תיקו בין שני מועמדים, יו"ר הועדה מכריע. ההחלטה הופכת לסופית רק אם אושרה על ידי האקדמיה השוודית למדעים.
