פקקים ומחסור בחניה: הפתרון הוא (גם) הסברתי
תל-אביב היא עיר תוססת, בינלאומית ויפהפייה שלא ישנה לעולם. זוהי גם עיר בה התנועה והחניה הופכות עם הזמן למאתגרות יותר ויותר. לאחרונה אף הרחיבה העירייה את המגבלות על חניות לתושבי תל-אביב, מחאת התושבים לא אחרה להגיע וההחלטה לבסוף בוטלה. יחד עם זאת, למגינת ליבם של התושבים, העירייה ממשיכה להקצות מקומות חניה ברחבי העיר, שגם ככה מוגבלים, לשירותי תחבורה משותפים ולקורקינטים חשמליים. כמו כן, בימים האחרונים, הוחלט על ידי משרד התחבורה להקצות נתיבים ייעודיים לנסיעות של יותר משני אנשים ומעלה מה שלמעשה מבטל נתיב תחבורה לנוסעים הבודדים וגורם לעומס נוסף. אך תל-אביב היא רק דוגמה אחת מיני רבות לערים ומדינות ברחבי העולם הסובלות מפקקים ומחסור בחניה. במדינה שמתהדרת בשפע של יזמות טכנולוגית לרבות בתחום התחבורה החכמה, עולה השאלה מהיכן תבוא הישועה והאם החדשנות לבדה תוכל לספק מענה?
מדו"ח שפורסם באחרונה על ידי TomTom International BV, העוסק במדד התעבורה 2018, עולה כי בערים הגדולות בארצות הברית הנוסעים מבלים יותר ויותר זמן מאחורי ההגה. הדו"ח סקר את דרגות עומסי הכבישים ב- 403 ערים ברחבי 56 מדינות. תל-אביב דורגה במקום ה-19 עם 42% רמת עומס בכבישים, ועקפה ערים גדולות וידועות לשמצה בקשיי התחבורה בהן - לוס אנג'לס שדורגה במקום ה-24 וניו יורק במקום ה-42. בנוסף, על פי הדו"ח, ישנן שתי ערים אמריקאיות, סולט לייק סיטי ופורטלנד שהצליחו להקל ברמת העומסים לאחר שהחלו לאמץ פתרונות שונים כדי לפתור בעיות אלו. כחלק מהמאמצים הן השקיעו משאבים רבים באופטימיזציה של מערכת הרמזורים, בתשתיות לרכיבה על אופניים, רכבת קלה ובצמצום מקומות חניה בנסיון להפוך את הפקקים לפחות מתסכלים.
מעבר לפתרונות הללו, בשנים האחרונות נעשה מאמץ לקדם פתרונות קארפול לנסיעות משותפות במחשבה שבכך ניתן יהיה לצמצם את מספר הרכבים בכבישים הנוסעים ממילא לאותו היעד. בין אם זה באמצעות שירותי נסיעה כמו UBER POOL או LINE LYFT , או באפליקציות כמו Waze Carpool וכדומהן. תקוות רבות גם נתלות ברכבים אוטונומיים והאופציה להשתמש בעתיד ברכבים אוטונומיים כרכבים לשירותי נסיעה משותפת או לשינוי מודל הבעלות ברכבים פרטיים מיסודו. אך הדרך לאימוץ תשתית רכבים אוטונומיים עדיין ארוכה, כפי שמעדים הנסיונות בקונגרס האמריקני שכשלו בשנה שעברה לקידום תשתית רגולטורית תומכת. ביולי השנה החל מאמץ נוסף בקונגרס האמריקני לקידום חקיקה שתעסוק בין היתר בתשתית רגולטורית לרכבים אוטונומיים ותקצוב במסגרת ה- America’s Transportation Infrastructure Act ויהיה בהחלט מעניין לראות כיצד תתקדם חקיקה זו כמו גם הרגולצייה בנושא תשתית ה-5.9 GHz .
מחקרים רבים כמו למשל מחקר של Masabi Mass Transit Rider מצא כי נוחות הנסיעה הנו הפרטמר העיקרי העומד בראש סדר העדיפויות של נהגים. נתון זה מסביר למשל למה שירותי נסיעה זוכים להצלחה רבה יותר מאשר שירותי קארפול- שכן נהגים מעדיפים לשלם יותר על שירות נסיעה פרטית, מאשר לעכב את ההגעה שלהם ליעד בשל עצירות לאורך הדרך. בישראל, כאמור, שירותי נסיעה משותפת אינם מוצעים בצורה גורפת על ידי חברות המוניות ואפליקציות שירות המוניות השונות. רק לאחרונה חברת תחבורה ארצית השיקה שירות שהוא הכלאה בין נסיעה משותפת לבין קארפול שעובד באזורים מוגבלים באזור המרכז. השירות נחל הצלחה רבה בקרב תושבים מאזור הפעילות אך עדיין לא ברמות בהן ניתן לראות שינוי משמעותי בפקקים.
אז איך, אם בכלל, בכל זאת ניתן יהיה ליישם את כל הפתרונות הטכנולוגיים עליהם שוקדים טובי היזמים והמפתחים בתחום התחבורה בארץ ולשכללם לכדי הצלחה? נדמה כי יש מקום לקדם דווקא את האלמנט ההסברתי והעידוד הרגולטורי. בעוד המגזר העסקי פועל ביתר שאת על מנת לבנות חברות המבוססות על פיתוח פתרונות תחבורה חכמים, יש לעודד במקביל פעילות ענפה של המגזר הציבורי והמוניציפאלי. הפעלת מערכי חינוך הנו צורך אקוטי. בראש ובראשונה, יש להשקיע במערך חינוכי והסברתי של המגזר הציבורי והמוניציפאלי האמון על תיכנון והוצאת פרויקטי תשתית התחבורה אל הפועל ולדאוג למערכת רגולטורית המעניקה תמריצים לשימוש והטעמה של פתרונות תחבורה חכמה בערים ולבסוף, ישנה חשיבות בחינוך הציבור הרחב הן לגבי קיומם של פתרונות נגישים ויעילים והן לחשיבות השימוש בהם. נדמה שללא מאמץ הסברתי הכולל שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי, הפרטי והציבור הרחב, בליווי תמיכה רגולטורית, נשאר כולנו בפקק.
הכותבת היא מפירמת עורכי הדין הבינלאומית Holland & Knight
