"שערוריית טלדור" משנת 2014, במסגרתה התגלו אי התאמות בהיקף 49 מיליון שקל בדוחותיה הכספיים של החברה, הגיעה לסיומה בסוף השבוע בהסדר אכיפה אחרון שנחתם עם רואה החשבון החיצוני של החברה: וועדת האכיפה המנהלית אישרה הסדר אכיפה במסגרתו הוסכם, כי רו"ח עופר ארז, שותף ממשרד רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר, ששימש כרואה החשבון המבקר החיצוני של החברה, ישלם עיצום כספי בסך 150 אלף שקל, וההליך שפתחה נגדו רשות ניירות ערך ייסגר. ההסדר אושר חרף העובדה שרו"ח ארז לא הודה ברשלנות במסגרת עבודתו כמבקר החיצוני של טלדור, ולא נקבע בהחלטה המאשרת את ההסדר כי הוא אכן התרשל.
בהחלטת חברי הוועדה צוין, כי "על פני הדברים ובמישור העקרוני, נראה לנו שצדקה ב"כ הרשות בהדגישה כי רואה החשבון המבקר, הפועל בחברה ציבורית, משמש בה בפועל כשומר סף שלה, שמטרתו לפקח עליה ולבקר את פעילותה למען לא תיקלע לסיטואציות מפרות. רוה"ח המבקר, אמור לשמש עיניים לחברה, לצורך איתור כשלים בנהליה ובדיווחיה שנעלמו מעיני נושאי המשרה בה.
"תפקידו של רואה החשבון המבקר להבטיח אפקטיביות של הבקרה הפנימית בחברה, ולמנוע ממנה כשלי דיווח. לא זו אף זו, על רואה החשבון המבקר לא להסתפק בהליכה בתלם הנהלים המתבקשים אלא עליו לנקוט גישה ספקנית, עירנית וזהירה על מנת להבטיח שלא יהיו פרטים מטעים בדוחות עליהם מתנוססת חוות דעתו החלקה".
עם זאת, חברי וועדת האכיפה בחרו, באופן חריג, שלא לקבוע כי רו"ח ארז התרשל, ואישרו את ההסדר שנחתם ללא קביעת רשלנות כלל. "במסגרת אישור ההסדר, אין אנו רואים מקום לקבוע פוזיטיבית קיומה של רשלנות והאם בנסיבות המתוארות בתיק הנדון פעל המשיב (רו"ח עופר ארז, א' ל"ו) כרואה חשבון מבקר סביר אם לאו.
על בסיס העובדות המוסכמות בהסדר, לאור התשתית הלכאורית שהונחה בפנינו במסגרת ההסדר באשר לקיומה של רשלנות ולאור בחירתו מרצון של המשיב להתקשר בהסדר ולוותר אגב כך על זכותו להתייצב בפנינו ולנסות לשכנענו כי לא הייתה רשלנות במעשיו, ובהינתן הנוסח והרציונל של סעיף 54ב לחוק, המאפשר התקשרות בהסדר גם ללא קביעה פוזיטיבית של ההפרה הנטענת נשוא ההסדר, וזאת בנסיבות מתאימות, ובהן כאשר שני הצדדים לא זונחים את ליבת טענותיהם ועדין מבקשים לקשור ביניהם הסדר העולה בקנה אחד עם אינטרס ציבורי לקיומו של הסדר על פני אי קיומו, הרי הוועדה תאשר את ההסדר וכך אנו עושים במקרה הנדון".
שערוריית טלדור
שערוריית טלדור התפוצצה בתחילת שנת 2014, אז התגלו אי התאמות ודיווח עודף בדוחות המלאי ובסעיפי ההון החוזר של חטיבת שירותים מנוהלים בחברת טלדור אשר הובילו לתיקון הדוחות. על פי ממצאי החקירה הפלילית שנפתחה בעניין, נקבע כי מירב גת, מנהלת הכספים של חטיבת שירותים מנוהלים בחברה, נקטה פעולות לשינוי נתונים הקשורים לערכי המלאי ולסעיפי ההון החוזר, ששימשו להכנת הדוחות הכספיים של החברה, באופן שלא משקף את ערכם בפועל. מירב גת הודתה והורשעה בבית המשפט המחוזי בביצוע עבירות פליליות.
בחודש מאי 2018 פתחה יו"ר הרשות לניירות ערך בהליך מנהלי נגד חברת טלדור, מנכ"ל החברה, סמנכ"ל הכספים, ונגד רואה החשבון המבקר שלה בעבר, עופר ארז. הרשות לניירות ערך טענה כי החברה וסמנכ"ל הכספים הכלילו ברשלנות פרטים מטעים בדוחות הכספיים של החברה, וכי מנכ"ל החברה הפר את חובת הפיקוח המוטלת עליו. בקשר לרואה החשבון טענה הרשות, כי היה עליו לגלות את התרמית ולמנוע הכללת פרטים מטעים בדוחות.
בהמשך לכתב הטענות המנהלי מטעם הרשות, הגיש רואה החשבון, באמצעות עורכי הדין ירון קוסטליץ ויואב סגל, כתב תשובה מטעמו, בו עמד על טענות משפטיות וחשבונאיות לפיהן לא היה עליו לגלות את התרמית.
בין לבין, חברת טלדור, מנכ"ל החברה וסמנכ"ל הכספים שלה הגיעו להסדרים עם הרשות (טלדור הסכימה להודות בחלק מהעובדות אך לא הודתה בכך שהעובדות הללו מגבשות הפרות ברשלנות של הוראות החוק או של התקנות - ושילמה עיצום כספי בסכום של 1.15 מיליון שקל).
בהמשך לכך, הגיע רואה החשבון והרשות להסדר - ללא הודאה בהפרה. על פי מתווה ההסדר רואה החשבון לא הודה בעובדות ובמסקנות המשפטיות שהרשות טענה להן. עמדתו של רואה החשבון ביחס לטענות הרשות כלפיו הייתה, כי הוא פעל לפי כל תקני החשבונאות כנדרש, ולא נפל בעבודתו רבב; בחברה בוצעה תרמית פלילית מתוחכמת על ידי מנהלת הכספים של החטיבה, תוך גיבוי ממנהל החטיבה; אין לרואה החשבון במסגרת ביקורת דוחות כספיים כלים לחשיפת מעשי מרמה פליליים ומתוחכמים, ואין לו יכולת לאתר זיופים ומצגי שווא באמצעות נהלי ביקורת רגילים.
שדה לא חרוש
בבקשה לאישור ההסדר ציינה הרשות לני"ע, כי הטענות כלפי רואה החשבון הן בגדר "'שדה לא חרוש' ומורכב בתחום אחריות רואי החשבון לפרטים מטעים בחוות דעתם", ועל כן החליטה על הפסקת ההליך המנהלי נגדו.
המותב, בראשות השופטת בדימ' ברכה אופיר תום, קיבל את עמדת הצדדים, לפיה אין מקום בנסיבות העניין לקבוע כי רואה החשבון התרשל.
בהחלטה צוין, כי "בליבת ההפרות נשוא הדיון, עומדת הפגיעה בעקרון הגילוי הנאות... מטרת טיפוחו של עקרון זה בשוק ההון, הוא ללא ספק, החתירה לשמירה על שוק מוגן ויציב, שהמידע הזורם בו בדרכו אל המשקיע הסביר, הוא מידע מבוסס ואמין. בענייננו, חמורה העובדה שעניין לנו כאן במחדלים שהתמשכו על פני שנים, כאשר במוקד כל המחדלים, עמדו אותן עבירות פליליות שבצעה רו"ח מירב גת, שלא אותרו במערכת, ושגרמו לדיווחיה המטעים של החברה לאורך התקופה".
עוד צוין כי גם ההיקף הרחב של מחדלי הדיווח הללו, שחייבו את תיקון הדוחות והצגתם מחדש, יש בו כדי להוסיף טעם לחומרה, לצד העובדה שמדובר בסעיפים מהותיים של הדוחות הכספיים שנפגעו.
ו"עדיין", נכתב בהחלטה, "יש לקבל את עמדת הרשות שהביאה בחשבון שיקוליה לעונש, גם שיקולים לקולא, שפעלו למיתון הסנקציות נגד המשיב הזה. בין אלה, העובדה שההטעיה בפועל נעשתה כמוסכם, על ידי מירב גת לבדה, שהיטיבה להסתיר את מעשיה בתחכום ובמקצועיות, עד שהאחראים על תקינות הדיווח בחברה, כולל המשיב דנא, לא השכילו להבחין בהם".