גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד הבריאות בסיבוב פרסה: האם ביטול ההפרטה יציל את המכונים להתפתחות הילד

הורים שלא מצליחים להשיג תור לילדיהם במכון ציבורי להתפתחות הילד, יכלו בעשור האחרון לפנות למטפל פרטי ולקבל החזר התוצאה: מטפלים רבים עברו לעבוד בפרטי, והתורים הציבוריים התארכו ● ל"גלובס" נודע כי משרד הבריאות מתכוון לבטל את ההפרטה ולהפסיק את שיטת ההחזרים

יעקב ליצמן / צילום: כדיה לוי
יעקב ליצמן / צילום: כדיה לוי

רועי, בנה בן השלוש של מיכל (שם בדוי) מנתיבות, מתקשה זה כשנה בדיבור ובהגייה נכונה. לפני כשבוע כשהתקשרה למכון להתפתחות הילד של קופת חולים כללית באזור מגוריה לקביעת תור, הייתה המומה מהתשובה שקיבלה. "לא רק שלא נקבע לי תור לעוד חודשים רבים, כפי שקורה בדרך כלל", היא מספרת. "אלא נאמר לי שבגלל העומס והלחץ, אין תורים ושאחפש מקום אחר". לדבריה, "כשילד גורר בעיה התפתחותית לאורך זמן, היא עלולה להחמיר, והילד גדל. וחבל".

התורים הנדירים במכונים להתפתחות הילד אינם דבר חדש, אך הדרך לפתרון הבעיה מורכבת ודורשת התייחסות רב-מערכתית. מדובר בטיפולים מגוונים בתחומים כמו נוירולוגיית ילדים, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, וטיפולים בדיבור ופסיכולוגיים. ב-2010 יזם משרד הבריאות פתרון "פלסטר", שבמבט לאחור כנראה החמיר את הבעיה: התחייבות להעניק להורים החזרים של כ-200 שקל לטיפול במכון פרטי, אם התור במכונים במערכת הציבורית, בקופות החולים ובבתי החולים, ארוך משלושה חודשים.

כך קרה, שמחיר ההחזר הפך למחיר המינימום שגובים המטפלים הפרטיים. לרוב, המטפלים הפרטיים גובים 300-350 שקל לטיפול, ולכן התשלום הממוצע שההורים משלמים מכיסם הוא 100-150 שקל. מדובר בתשלום שגבוה פי שלושה-חמישה מההשתתפות העצמית הנגבית דרך הקופה, כ-30 שקל.

מספר טיפולים בשנה

עדיפות לפרטי

אך לב הבעיה הוא זה: ככל שיותר הורים פנו להחזרים במכונים הפרטיים בשל מחסור בתורים בציבוריים, הפך אפיק ההחזרים לאפיק הכנסה משמעותי למטפלים, שמשתלם יותר לעומת התשלום שקיבלו לטיפולים בקופה - 100-180 שקל. כתוצאה מכך החלו הקופות להתלונן שהן לא מצליחות לגייס אנשי מקצוע למכונים; והתורים רק הלכו והתארכו. כלומר, הפנייה למוצא הקל, והמופרט, ל"החזרים", יצר כאוס בשוק, וכיום ההחזרים תופסים כשליש ממנו: כ-400 אלף טיפולים בהחזר מבוצעים בשנה, מתוך 1.4 מיליון טיפולים.

לכן לאורך שנים, אף שבמשרדי הבריאות והאוצר הבינו שההחזרים פוגעים במכונים הציבוריים, הם נמנעו מלגעת בהם, מחשש לפגיעה בילדים ומקול זעקה ציבורי.

ב-2017 קבע דוח מבקר המדינה, בהתייחסו למכונים להתפתחות הילד, ששיטת ההחזרים ייצרה "כמה בעיות עקרוניות". וביניהן: עידוד הרפואה הפרטית על-חשבון הציבורית; יצירת "רפואה לעשירים"; המתנת חודשים רבים להחזרים בגין הטיפולים הפרטיים, מאחר שמשרד הבריאות לא קבע כללים למועדי ההחזר; ותעריפון לטיפולים שלא התעדכן 20 שנה, וגרם לכך שהפער בין עלות הטיפול להחזר הוא די גדול. עוד קבע המבקר, במצב שבו ילדים מטופלים אצל מטפלים באופן פרטי, הקופה מתקשה לעקוב אחריהם ואחרי מצבם. המבקר העריך, שכמות גדולה של ילדים, 280 אלף, סובלים מעיכוב התפתחותי וזקוקים לטיפול.

כעת - אחרי כעשור של תשלומי החזרים, שהסתכמו לכ-80 מיליון שקל בשנה (מחציתם ניתנים לטיפולים לילדים עם אוטיזם ועם בעיות כרוניות, כשיתוק מוחין) - מעוניינים משרדי הבריאות והאוצר לשים להם סוף; ובמקביל לתקצב את הקופות באותו הסכום, מדי שנה, בתמורה לכך שיראו גידול בכמות הטיפולים. המשרדים גיבשו תוכנית להפסקת ההחזרים בהדרגה, וההחלטה הסופית תתקבל בשבועות הקרובים.

הפחתה בשלבים

אז כיצד ייראה המתווה לביטול ההחזרים? החל מנובמבר יופחת ההחזר להורים בעבור טיפולים פרטיים במחצית, מכ-200 שקל לטיפול כיום לכ-100 שקל; ובינואר 2021 יבוטלו ההחזרים כליל. ילדים שכבר מצויים בטיפול פרטי באפיק ההחזרים, יוכלו להמשיך בו.

הרציונל לצעד הזה הוא לייצר לחץ על המטפלים להפחתת העלות ל"טיפולים פרטיים על בסיס החזרים". במשרד הבריאות מקווים שלאור הפחתת ההחזרים, המטפלים לא יוכלו לגבות 200-300 שקל לטיפול מהורים, אלא פחות, כדי להתאים את עצמם לגובה ההחזר. כשזה יקרה כבר לא יהיה פער משמעותי בין התמורה המתקבלת בהחזרים לזו שמשלמת הקופה, פר-טיפול (חלק מהמטפלים שכירים וחלקם עצמאים), ולקופות יהיה קל יותר לגייס מטפלים ולהרחיב את השירותים.

לדברי גורם ממשלתי, "הציפייה היא שהשכר שיוצע למטפלים בקופות יעלה בהשוואה להיום, כי אם לא יוצע להם יותר, הם לא יבואו. הכוונה היא להפחית את אטרקטיביות השוק הפרטי ולהעלות את זו של המערכת הציבורית. זה מהלך הדרגתי, שייפרס על פני כשנתיים. ברור, שהעניין מורכב ושברנו את הראש אם ואיך לעשות את זה".

בנוגע לחשש שמעלים המטפלים, ש"מדובר במהלך המתנהל ללא רגולציה - מה בדיוק הקופות יצטרכו להראות כדי לקבל את הכסף?", ושהכסף שהוקצה למהלך "לא צבוע (לא מיועד בהכרח, ה' ו') להתפתחות הילד"; טוענים במשרד הבריאות, שלהיפך: זה כסף צבוע, והקופות יצטרכו להראות שהן מספקות יותר טיפולים, וערוכות לקלוט יותר מטפלים, לפני שיקבלו אותו. במשרד מבהירים, שהמהלך ילווה גם במחקר מלווה, שתכליתו לעקוב אחר התורים ולוודא שהם קוצרו.

גזירה קשה

הקופות, מצידן, מעוניינות במהלך הזה ועודדו את משרד הבריאות להניעו. מבחינתן, אחת הבעיות היא שילדים שמקבלים טיפול פרטי או לא מטופלים כלל - מגיעים לפתחן בהגיעם לגיל בגרות, כשהם סוחבים שלל בעיות. "הפרטת השירותים רק דרדרה את הרפואה הציבורית", אומר ד"ר מיכאל דוידוביץ, מנהל תחום התפתחות הילד במכבי, ויו"ר החברה להתפתחות הילד בהסתדרות הרפואית. "לאורך השנים התקשינו לגייס מטפלים, כי כולם רצו לעבוד בפרטי; והמטפלים הקיימים אמרו לנו: ‘או שנצמצם את המשרה או שנעזוב אתכם'".

אלא שכצפוי, ברגע שנודע למטפלים על כוונת המשרד לבטל את ההחזרים, קמה זעקה מצידם. לטענת פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית, בלי חלופה ברורה ומיידית להחזרים, התורים יוסיפו ויתארכו, ולכן מדובר ב"גזירה קשה עבור עשרות אלפי ילדים עם צרכים מיוחדים והרת אסון למערכת הציבורית של התפתחות הילד".

עוד כתב הפורום במכתב לסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, בסוף ספטמבר ש"על משרד הבריאות לדרוש מהקופות ליצור תשתיות ראויות, לפתוח מכונים נוספים להתפתחות הילד, להגדיל משמעותית את התקינה במכונים, להרחיב הסדרים עם היחידות ההתפתחותיות המוכרות על-ידי המשרד, ולעמוד בזמני ההמתנה שנקבעו. עד למיסוד מנגנון כזה, דורש הפורום "שלא לצמצם את הזכאות להחזרים".

לדברי הפסיכולוגית אסנת רייכמן אייזיקוביץ, נציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, בשיחה עם "גלובס" - "הקופה יכולה לרצות להוסיף לצוות שלנו ארבעה פסיכולוגים, אבל לא יהיה איפה לשים אותם. אין חדרים וכיסאות".

במשרד הבריאות מסבירים, שגם בהיעדר תשתיות ברמה המיידית, הקופה יכולה להתקשר בהסדרים עם מטפלים חיצוניים (שלא דרך מסלול ההחזרים).

מחסור בפריפריה

אף שנראה שביטול אפיק ההחזרים הוא המהלך הנכון, נדמה שאם יעמוד לבדו, הוא לא יספיק. בישראל יש מחסור חריף במטפלים בפריפריה, בעיקר קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק, ומחסור כללי ברופאים מומחים לנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד. מחסור שמחייב פתיחת עוד תוכניות הכשרה למטפלים, בייחוד בדרום.

לפי דוח המבקר, באזור המרכז יש כחצי קלינאי תקשורת ל-1,000 איש, ובדרום - רק שישית. לפי משרד הבריאות, בכל ישראל, יש כיום רק 66 נוירולוגים עד גיל 65, כלומר: פחות מרופא אחד ל-30 אלף ילדים.

באחרונה אמר ל"גלובס" פרופ' יורם נבו, מנהל מכון הנוירולוגיה בבית החולים שניידר ויו"ר איגוד נוירולוגיית הילדים, "המחויבות שלנו היא שכל ילד עם בעיה נוירולוגית או התפתחותית יקבל טיפול במסגרת הציבורית, ובזמן סביר. כיום יש ילדים שאיכות חייהם נפגעת, כי הם מטופלים באיחור". 

עוד כתבות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך