מיליארדר / אילוסטרציה: Shutterstock
בשנת 2018, לראשונה, העשירים ביותר בארה"ב שילמו שיעורי מס נמוכים יותר מאשר כל שאר קבוצות האוכלוסייה. בעוד שכל שכבות האוכלוסייה בארה"ב משלמות פחות או יותר 30% מכלל ההכנסה שלהן במסים, כשמגיעים לצמרת מקבלי ההכנסות, אל 400 משקי הבית העשירים ביותר בארה"ב, שיעור המס צונח ל-23% בלבד. למען הסר ספק, מדובר בשיעור המס בפועל, לא על הנייר.
הממצא הזה, שמתועד בגרף המעורר דיון סוער בארה"ב בשבוע האחרון, הוא פרי מחקר של שנים אותו ערכו שניים מחוקרי אי השוויון המובילים בעולם: פרופ' עמנואל סאיז ופרופ' גבריאל זוקמן, במקור מצרפת, שניהם מלמדים במחלקה לכלכלה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.
סאיז וזוקמן חישבו מה שיעור המסים הממוצע שמשלמת כל אחת מקבוצות האוכלוסייה בארה"ב, מהעשירון התחתון ועד לעשירון העליון. המסים המחושבים כוללים בין היתר מס הכנסה פדרלי, מדינתי ומקומי, מסי צריכה, תשלומי ביטוח לאומי וגם את מס החברות. בשלב הבא צללו שני החוקרים הלאה אל עומק הנתונים וחישבו כמה משלמים העשירים ביותר, עד לרמה של 400 משקי הבית העשירים ביותר, קבוצה שכוללת את המיליארדרים של ארה"ב. כאמור, המחקר שלהם העלה שהקבוצה הזאת משלמת פחות מרבע מההכנסות שלה במסים, שיעור נמוך מזה המוטל על כל השאר.
המציאות שאותה מתארים סאיז וזוקמן נכונה ל-2018, שהייתה השנה שבה שיעור המס של העשירים צלל מתחת לזה שמשלמים כל היתר. שנה קודם לכן בוצעה רפורמת המס של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שכללה קיצוץ דרמטי של מס החברות בארה"ב, הטבה המתגלגלת בסופו של דבר לידי בעלי המניות של התאגידים האלה. עם זאת, המגמה שהם מתארים נמשכת כבר עשורים, שבמהלכם הובילו שורת רפורמות מסים לכך ששיעור המס בפועל (או המס האפקטיבי) שאותו משלמים העשירים הולך ויורד. אם בשנות ה-60 שיעור המס ששילמו העשירים ביותר עמד על מעל 50%, הרי שבשנות ה-80 הוא ירד מתחת ל-40%, ואחרי שעלה מעט במהלך שנות ה-90, הוא המשיך לרדת עד לרמתו הנוכחית.
לשם השוואה, כפי שממחיש גרף נוסף המבוסס על המחקר של השניים, שיעור המס אותו שילמו חמשת העשירונים התחתונים, או המעמד העובד של ארה"ב, נע לאורך השנים סביב כ-25%, בלי שינויים דרמטיים, וכיום הוא גבוה יותר מזה המוטל על העשירים ביותר. המשמעות היא שמערכת המס בארה"ב הפכה לאורך השנים לפחות ופחות פרוגרסיבית: נטל המס על העשירים אינו גבוה יותר מזה המוטל על כל השאר. כשמגיעים אל קצה התפלגות ההכנסות, היא הופכת לרגרסיבית: העשירים ביותר משלמים פחות.
מייעצים לסנדרס ולוורן
את הממצאים האלה מפרטים סאיז וזוקמן בספרם 'נצחון אי הצדק', שעתיד לצאת בשבוע הבא. השבוע עלה המחקר של זוקמן וסאיז לכותרות לאחר פרסום כתבה ב'ניו יורק טיימס', שהציגה את הירידה הדרמטית בשיעור המס אותו שילמו 400 משקי הבית העשירים ביותר, וגם הזכירה שבזמן שהמסים על העשירים ירדו, המשק האמריקאי רשם שיעורי צמיחה מאכזבים יחסית. הגרף הממחיש את הממצאים שלהם שותף בימים האחרונים עשרות אלפי פעמים בטוויטר, אם לא יותר, וזכה לסיקור נרחב בתקשורת האמריקאית.
עמנואל סאיז (47) התפרסם בזכות מחקריו המשותפים עם חוקר אי השוויון הנודע תומס פיקטי, המתעדים את הזינוק באי השוויון בהכנסות בארה"ב, ובזכות מחקריו על שיעור המס האופטימלי (יחד עם זוכה הנובל פיטר דיאמונד). בשנת 2009 הוא זכה במדליית קלארק, הנחשבת שלב בדרך לפרס נובל. גבריאל זוקמן (32) כתב את עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פיקטי, וחשף בה את שיעור העושר האדיר המסתתר במקלטי המס בעולם. השנה הוא זכה בפרס ברנסר היוקרתי, שניתן בכל שנה לכלכלן אירופי מתחת לגיל 40.
בשנים האחרונות נוטלים השניים חלק פעיל בדיון הציבורי בארה"ב, ואף סייעו לסנאטורים ברני סנדרס ואליזבת וורן, שניים מהמועמדים המובילים בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית על המועמדות לנשיאות. הם סייעו להם לגבש הצעות להטלת מס על העושר, הצעות העומדות בלב הקמפיינים שלהם, וזוכות לתמיכה נלהבת מהאגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית - ולביקורת נוקבת מהצד השני של המפה הפוליטית.
ביקורת על שיטות החישוב
יש גם מי שמערער על הממצאים של סאיז וזוקמן. פרופ' ג'ייסון פורמן מהרווארד, שעמד בראש מועצת הכלכלנים בבית הלבן של אובמה, ביקר אותם על כך שהם לא מתחשבים כראוי בעובדה שהעשירונים התחתונים מקבלים מענק מס הכנסה שלילי, שבעצם מוריד את שיעור המס שלהם. בתגובה לכך אמר זוקמן שאפשר באותה מידה להוסיף קצבאות אחרות, ושזה החישוב המקובל. ביקורת אחרת מגיעה מכיוון ד"ר דיוויד ספלינטר, כלכלן העובד בקונגרס האמריקאי, שמנהל כבר שנים ויכוח עם פיקטי, סאיז וזוקמן על מתודולוגיית מדידת חלוקת ההכנסות שלהם, ולכן גם מערער על חישובי המס הנגזרים ממנה. המסקנה של פורמן וגם של ספלינטר היא שמערכת המס האמריקאית היא בכל זאת פרוגרסיבית, בניגוד לטענות של זוקמן וסאיז.
ואולם אחרים מבקשים להזכיר שמעבר למחלוקות הטכניות, יש את התמונה הגדולה שזוקמן וסאיז משרטטים: הורדות המסים על העשירים הפכו לאורך השנים את מערכת המס האמריקאית להרבה פחות פרוגרסיבית. כפי שפורמן עצמו הסביר אתמול ל'וושינגטון פוסט', "העשירים בהחלט משלמים פחות מסים מבעבר, ובהחלט פחות ממה שהם צריכים לשלם".