גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרך ל-21 הימים הגורליים של הפוליטיקה הישראלית: מי ימצמץ ראשון ואיזה כלי תקשורת ימני סירב לראיין את נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו גורר רגליים ומחכה לחיבוק חם ממרכז הליכוד לפני שהוא מחזיר את המנדט לנשיא ● מה הסיבה האמיתית לפילוג בין בנט ושקד לפרץ וסמוטריץ' ולאן נעלם נתן אשל ● חמש הערות על הסבך הפוליטי

ריבלין, נתניהו וגנץ באזכרה של הנשיא לשעבר פרס / צילום: לע"מ
ריבלין, נתניהו וגנץ באזכרה של הנשיא לשעבר פרס / צילום: לע"מ

מערכת הבחירות המוזרה בתולדות המדינה הסתיימה לפני שלושה שבועות, אך הסיפורים הפוליטיים סביב "קמפיין הגעוואלד" של ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיכים לזרום. בהמשך הטור, יפורט איך כלי תקשורת ימני בולט אחד לא היה מוכן לשתף פעולה עם סחרור הראיונות של הימים האחרונים.

נתניהו שיזם את פיזור הכנסת ה-21 בניגוד להיסטוריה החוקתית של מדינת ישראל במשך 71 שנה, נמצא ביום כיפור 2019 על סיפה של הודאה שנייה בתוך מספר חודשים שאינו מצליח להרכיב ממשלה.

בינתיים הוא ממשיך לגרור רגליים. הוא מחכה לחיבוק החם של מרכז המפלגה ולהבטחת כל שותפיו הפוליטיים שאחרי הכישלון המיוחל (הוא מייחל לכך) של יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ בהרכבת ממשלה, המשימה להרכבת ממשלה תוחזר לחיקו ל-21 ימים נוספים.

השיח בימין מתמקד בשלב האחרון: 21 הימים שבמהלכם יצטרך אחד מחברי הכנסת להביא חתימותיהם של 61 ח"כים כדי שתורכב ממשלה. במפלגות הימין בטוחים בעובדה שגנץ ייכשל ושהשלב הזה יגיע. האופציה של הצלחתו בהרכבת ממשלה לא עולה על דעתם, ואכן על פניו אין לגנץ את המספרים הדרושים. כיצד הוא ירבע את המעגל? לא ברור. בינתיים גנץ שותק, לא מספק פרטים או מידע.

נכון לעכשיו עומדים מאחורי נתניהו 55 ח"כים, "בלוק הימין". חסרים לו שישה כדי להרכיב קואליציה. מי הם ששת הח"כים הנוספים אותם יצליח נתניהו לרתום ב-21 הימים ה"נוראים"? כשבימים הנוראים האמיתיים, אלה שחלפו זה עתה, הוא לא הצליח לגבש יותר מ-55? לו הפתרונים.

הסברה היא שחיזוק הבייס הליכודי במרכז המפלגה וגיבוש מפלגות הימין נועדו להכינם לקראת מערכת בחירות שלישית. בתוך הליכוד לא ניכרים סימני התפוררות ומפלגות הימין ניצבות לצידו, גם כשחלקם מבינים, שאם הליכוד וכחול לבן ישבו ביחד, פניהן של מפלגות אלה לאופוזיציה.

השאלה היא לאן מכוון נתניהו. מערכת בחירות שלישית היא סיכון גדול עבורו. גוש הימין ירד מ-60 ל-55 מנדטים בתוך חמישה חודשים. ייתכן שהגוש שלו ייפגע עוד יותר בפעם השלישית. אף אחד לא יכול לצפות את יום הבוחר, ורק נתניהו הולך ומספר למעגליו הקרובים שבמועד ב', קרתה לו תקלה, והיא תתוקן (בוודאות!) במועד ג'. 

בין בחירות מועד ג' לממשלת אחדות, חמש הערות על מצבה הסבוך של המערכת הפוליטית.

1. הסיבות מאחורי הפרדת הכוחות בימין

אם הולכים למועד ג', קשה להבין את הסיבות שעמדו ברקע פיצול מפלגת ימינה בוועדה המסדרת בכנסת. שבועות לקח להם להתמזג ולהיבנות, אך כעת, ב שתי דקות, הם התפצלו. שבעת הח"כים של ימינה בראשות ח"כ איילת שקד, הפכו לשתי סיעות. ארבעה ח"כים בראשות השר רפי פרץ (הבית היהודי-האיחוד הלאומי) ושלושה בראשות איילת שקד (הימין החדש).

מדוע התפצלו? במפלגות טוענים שמדובר בהבטחה לבוחר, אבל האמת רחוקה מכך. פוליטיקאים מבטיחים סל של הבטחות לבוחריהן ולא עומדים בהן. מדוע רצו פרץ ובנט למלא בתשוקה עזה דווקא אחר הבטחה זו?

האפשרות הראשונה היא שפרץ מחפש לבנות את הבית היהודי, המפד"ל לשעבר, כמפלגה המובילה בציונות הדתית. הוא לא רוצה פריימריז על ראשות הבית היהודי, שבהם נפתלי בנט שב ומתמודד. גם מאיילת שקד הספיק לו. הוא כבר ויתר לה פעם אחת, ואין לו כוונה לנהל קמפיין פוליטי פנימי מולה.

האפשרות השנייה היא הבנתם של כל השבעה שפניהם לאופוזיציה. עם דבקותם בבלוק ה-55, הם יודעים שנתניהו וגנץ לא זקוקים להם כדי להרכיב ממשלה. יתרה מכך, עבור כחול לבן מדובר בסרח עודף. מדוע להם לחלוק עם שביעיית ימינה את תפקידי הקואליציה?

אם שתי הסיעות הולכות לאופוזיציה, חברי הכנסת של הימין החדש - איילת שקד, נפתלי בנט ומתן כהנא - לא יהיו מחויבים למשמעת סיעתית-רבנית-הלכתית. הם יכולים (לפחות בתיאוריה) לתמוך בחוקי פונדקאות, גיור, גיוס נשים ולהט"ב. גם זו הבטחתם לבוחריהם בעבר, לא?

וקיימת האפשרות השלישית, הסבירה מכולן, והיא שהכסף מדבר כאן. בעת פיצול כל סיעה זוכה ליחידת מימון נוספת (בסך 1.37 מיליון שקל לחודש) מעבר למספר המנדטים. כך הבית היהודי-איחוד לאומי יקבלו חמש יחידות מימון, הימין החדש יקבלו ארבע יחידות מימון. תשע בסך הכול. זאת במקום המצב המאוחד עם שמונה יחידות מימון.

2. את מי "שכחה" איילת שקד

זה שנים ארוכות שח"כ שקד תומכת במאבקם של הכורדים ובמדינה עצמאית עבורם. "הם העם הגדול בעולם בלי מדינה. עם עתיק, עם קשר היסטורי מיוחד לעם היהודי. מגיעה להם מדינה", היא כתבה השבוע בטוויטר, כאילו הפכה לדוברת מובילה של עמים - ללא - מדינה.

"הכורדים בכלל, ובפרט אלו שנמצאים בטורקיה ובצפון סוריה, הם הגורם הכי מתקדם ומערבי באזור. הם הגורם המרכזי שלחם נגד דאע"ש, בהנהגה משותפת מיוחדת של גברים ונשים. המערב צריך לעמוד לצידם".

מי זה אותו "המערב" שצריך לעמוד לצידם? אולי ארה"ב הנוטשת? אולי הנשיא טראמפ? שקד לא פירטה. יש גבול לנקיטת העמדה. אין בישראל כיום (בימין או במרכז) מי שמוכן לצאת בגלוי נגד טראמפ. בעוד במפלגה הרפובליקנית בארה"ב פותחים פה גדול על הנשיא ביחס למהלך נטישת הכורדים (הסנטור הרפובליקני הבכיר לינדסי גרהאם, למשל), בישראל עדיין חוששים מנחת זרועו של הנשיא. שקד לא הלכה למקום הזה וגם נתניהו שומר על דממת אלחוט.

3. רוצה ראיון בחירות? תתראיין גם בשגרה

אנקדוטה מעניינת הנוגעת למערכת הבחירות שהסתיימה ב-17 בספטמבר קשורה בבליץ הראיונות של הימים האחרונים שלפני פתיחת הקלפיות. כבר הורגלנו, ראש הממשלה נתניהו לא מוכן להתראיין לכלי התקשורת במשך כמה שנים ברציפות. אך כשמגיע האינטרס האישי שלו, הקמפיין, צוותיו פונים לכלי תקשורת חשובים או חשובים פחות במדינה, חיוביים או עוינים בעיניו, ומבקשים להעלות את נתניהו ברצף השידורים. העיקר לאפשר לו עוד במה להפרחת הסיסמאות והמסרים.

גופי בקרת תקשורת בדקו ומצאו שכלי התקשורת בישראל לא מקפידים על מראית עין של איזון. הם מאפשרים לנתניהו לדבר ולדבר, ולא טורחים להעניק למתמודדים האחרים זמן שידור שאפילו מתקרב אליו. זה קרה ב-2015, וחזר על עצמו במועד א', אפריל 2019. למרות שחלפו רק כמה חודשים, חגיגת השידורים הזו התרחשה פעם נוספת, במועד ב'. אגב, ב"גלובס", נתניהו לא רואיין.

בתוך כך, נודע לנו השבוע שאחד מכלי התקשורת המובילים בימין הדתי-לאומי בישראל, עיתון "בשבע", לא היה מוכן להשתתף "בחגיגה". לשכת ראש הממשלה גיששה עם עיתונאים בכירים ועם כלי תקשורת רבים.

נתניהו התראיין ל"ישראל היום" ול"מקור ראשון". שני העיתונים (גופים הנמצאים בבעלות המו"לים מרים ושלדון אדלסון) נתנו את הכותרות הבאות "מי שלא רוצה אותי כרה"מ מוזמן להצביע לליברמן", ו"אם אבחר, ברור שאקים ממשלת ימין", בהתאמה.

אך "בשבע" שלדברי עורכו הראשי עמנואל שילה מופץ חינמית בסופי שבוע בכ-100 אלף עותקים במרכזי ערים, ישובים דתיים ודוכני עיתונים - לא התקיים ראיון, על אף שלשכת ראש הממשלה רצתה בכך. כיצד מסבירים זאת? מי שסיפר זאת ל"גלובס" בתחילה, ציין שבעיתון חששו למספר המנדטים של מפלגת ימינה. הם חששו שנתניהו יפעיל את כל המניפולציות הרגשיות השכיחות כדי לחסל את נציגי הציונות הדתית. הם לא רצו לשתף פעולה עם הדורסנות.

אולם עורך העיתון, עמנואל שילה, מספר ל"גלובס" שיש סיבה נוספת, משלימה, ואולי עיקרית. "ב-17 שנות קיום העיתון, הוא לא הסכים להתראיין ל'בשבע' פעם אחת", אמר לנו שילה בשיחת טלפון. לדבריו, בעיתון לא חשבו שזה נכון לתת לו במה "תעמולתית" כמה ימים לפני הבחירות, "כשיש לו את המגמה הפוליטית שלו, ובאותו השבוע הוא מתראיין מעל כל במה אפשרית, ואין בדברים שלו שום חידוש".

שילה הוסיף כי "נשמח לראיין את נתניהו בכל הזדמנות אחרת. אם הוא היה מתראיין בזמנים אחרים, אז ייתכן שבשבוע הבחירות היינו מראיינים. אבל אם 17 שנה הוא לא מסכים להתראיין אצלנו, לא מצאנו בזה עניין".

ואולי חששתם לגורלה של מפלגת 'ימינה'?

"את החשבונות האלה אנחנו פחות עושים, זה יותר עניין של מערכת היחסים ביננו לבין ראש הממשלה. אני מניח שהוא לא הפעיל לחצים מאוד כבדים להתראיין אצלנו, כי עובדה שלא הגיעו עד אלי בטלפון עם הבקשה להתראיין, וזה נשאר ברמת השיח של לשכת ראש הממשלה מול הכתב".

4. לאן נעלם נתן אשל מהנוף

שם לב, מי ששם לב, שבמו"מ הקואליציוני מועד ב', דמות מרכזית אחת נעדרת מן התמונה. מי שהיה צמוד לצוות הפוליטי של נתניהו אחרי ה- 9 באפריל 2019, לא הצטרף בספטמבר 2019 לשרים יריב לוין וזאב אלקין. היכן נתן אשל?

ל"גלובס" נאמר שראש הממשלה נתניהו העדיף שלא להיעזר בו הפעם, בעוד אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, דווקא רצתה שהוא ימשיך לעמוד בחזית. מפה לשם, במעט ישיבות המשא ומתן שהתקיימו, אשל לא נצפה. ואולי הסיבה לכך היא שבמועד ב', לא מתקיים מו"מ אמיתי. הכול באוויר. פייק. לא מתרחש דבר. אם היה מו"מ אמיתי, אשל כבר היה מסתובב בכפר המכביה או במלון אוריינט, וכולנו היינו רואים את מעורבתו והשפעתו.

5. מי קובע, האזרחים או חברי המרכז? 

"נתניהו התמודד מול אבא שלי ב-2002 והפסיד, ולא הייתה בכך כל בעיה", הזכיר גלעד שרון בראיון ברשת ב'. היו ימים בליכוד, שמנהיג המפלגה לא חשש מדמוקרטיה פנימית והתיר לטוענים לכתר, לפעול לגיבוש מחנה פוליטי ולחתור להנהגה.

גלעד שרון אמר בראיון שכינוס המרכז בסוף השבוע הנוכחי, כדי לבצר את מעמדו של נתניהו, הוא מיותר. "ראש הממשלה הרי נבחר, לא עלה בהפיכה צבאית. אירוע חיזוק שכזה, לא מעיד על כוח, אלא על חשש. כינוס המרכז לא מחזק אותו", אמר שרון. אתה מכיר את הביטוי 'פניקר', שאלו את שרון המראיינים. "איני דובר יידיש", השיב שרון.

הכינוס של חברי המרכז, 3,300 במספר, נחסם בפני כניסת כלי תקשורת. השידור הוא רק באמצעות הפייסבוק. זאת כדי שהעיתונאים יסתובבו לחברי הליכוד בין הרגלים וישאלו כל מיני שאלות כמו "אתה מרגיש בהיחלשות המנהיג?" "אתה חושב על היום שאחרי לכתו?", "ראית שניר ברקת מכוון לשלב הבא? ומה אתה אומר על גדעון סער?", חס וחלילה שכך ידווח.

ייתכן שנתניהו לא זקוק לביצור מעמדו בתוך הליכוד, אבל בדעת הקהל של מדינת ישראל נמצאים תשעה מיליון ישראלים, ולא 3,300 חברי מרכז. שם יש לנתניהו בעיה. 

עוד כתבות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי