גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האפליה האמיתית באקדמיה היא לא בין אוניברסיטאות ומכללות

בפני מי פתוחה האפשרות להשכלה גבוהה וקריירה מחקרית?

החוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב / צילום: מתן פורטנוי
החוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב / צילום: מתן פורטנוי

מדי שנה, אני ועמיתיי באקדמיה הישראלית מתמודדים על קבלת מענקים מהקרן הלאומית למדע (ISF), מהגופים החשובים ביותר במימון מחקר אקדמי בישראל. אחרי פרסום שמות הזוכים במענקים בחודש יולי, עלתה, ולא בפעם הראשונה, הטענה שקיימת אפליה בין אוניברסיטאות המחקר לבין המכללות במתן מענקים. מתוך 558 מענקים אישיים, רק 12 ניתנו לחברי סגל במכללות (ו-8 מהם ניתנו במסגרת שיתופי פעולה בין מכללות לאוניברסיטאות. המענק התחלק בין מרצה באוניברסיטה למרצה במכללה). זאת, אף ש-26% ממשרות הסגל הבכיר באקדמיה נמצאות במכללות (נכון לשנת הלימודים תשע"ז, האחרונה שיש לגביה נתונים).

בתחומי הרפואה והמדעים המדויקים, ניתן אולי להסביר את ההעדר הכמעט מוחלט במיעוט המכללות העוסקות בתחומים אלה, אך אפילו בתחומי מדעי החברה והרוח, שנפוצים יותר בקרב המכללות, מספר המענקים שהגיעו לחברי סגל במכללות נשאר קטן. למרות הבדלים אלה קשה להעריך את נכונות הטענה על הפליית מרצים במכללות. ראשית,  לא ידוע לנו כמה חוקרים התמודדו על מענקים מכל מוסד; האם היה מלכתחילה מיעוט מתמודדים מקרב אנשי סגל במכללות; והאם זה היה כי העריכו שממילא יופלו לרעה? שנית, ייתכן שבמכללות, כמוסדות שאמורים להתמקד בהוראה ולא במחקר, יש שיעור נמוך יותר של חוקרים שרמתם האקדמית גבוהה מספיק כדי לזכות במענק.

לדעתי, הדיון על אפליה בין מכללות לאוניברסיטאות מפספס אפליה עמוקה יותר הקיימת בכל המוסדות האקדמיים - הפליית נשים ומיעוטים. לפי נתוני מדד הגיוון של הלמ"ס, ב-2013 (השנה האחרונה עבורה קיימים נתונים) 2.5% בלבד מחברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות וכ-3% מחברי הסגל הבכיר במכללות האקדמיות היו ערבים (ו-10.5% מחברי הסגל במכללות להוראה). נכון לאותה שנה לא היו בישראל חברי סגל בכיר יוצאי אתיופיה כלל.

כמו כן, אף שנשים הן יותר ממחצית הסטודנטים לדוקטורט, הן פחות ממחצית מהסגל הבכיר בדרגת הכניסה, ושיעורן הולך ופוחת כאשר עולים בסולם הדרגות האקדמי. במקרה של הפליית המיעוטים, הפערים אינם מתחילים באקדמיה, אלא הרבה לפני כן, בתנאים שבהם הילדים גדלים ומתפתחים, במערכת החינוך, ובסיכוי להשיג תואר אקדמי או אפילו תעודת בגרות. עבור נשים, שבממוצע מקבלות תעודת בגרות ותארים אקדמיים בשיעור גבוה יותר מגברים, החסמים "שקופים" יותר, וקשורים בהסללה ובמבנה שוק העבודה, הן העסקי והן האקדמי.

האם יש אפליה במתן מענקים בין יהודים לערבים? בין גברים לנשים? גם אם אין אפליה כזאת במתן המענקים עצמו, קיימת אפליה חברתית ומוסדית לכל אורך הדרך שהחוקר או החוקרת לעתיד עוברים עד לרגע שבו הם הופכים לחברי סגל אקדמי ויכולים לבקש מענק כזה. קריירה אקדמית דורשת הקרבות רבות בחיים המקצועיים והאישיים, והתמודדות עם ביטחון כלכלי וגמול כלכלי נמוכים (לפחות בהשוואה למה שאקדמאי מוכשר ומשכיל יוכל להשיג בשוק הפרטי). מדובר במסלול קשה למי שאינו אישה או בן מיעוטים. רק שלבני קבוצת הרוב (יהודים ילידי הארץ) יש בדרך כלל שילוב של גב כלכלי איתן וסביבה קרובה משופעת בבעלי השכלה גבוהה, שני גורמים שמסייעים מאוד במסלול האקדמי.

ערבים ויוצאי אתיופיה, למשל, נוטים להגיע מרקע כלכלי חלש יותר, ולעתים קרובות הם דור ראשון להשכלה. גם נשים מתמודדות עם אתגרים שגברים מתמודדים איתם פחות - הציפיות והלחצים מהחברה שסביבן לשים את הטיפול במשפחה בעדיפות ראשונה. לכן הפער האמיתי אינו בין מרצה באוניברסיטה למרצה במכללה, אלא בין מי שפתוחה בפניו האפשרות להשכלה גבוהה וקריירה מחקרית לבין מי שהאפשרות, בפועל, חסומה בפניו.

הכותב הוא מרצה בחוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל-אביב, ובחוג לממשל ומדיניות, אוניברסיטת אוקספורד. מכהן כמנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי

עוד כתבות

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הדיפ פייק מגיע לבית החולים: "זיוף חמור כחלק מקמפיין הונאה"

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?