גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר פורץ הדרך שהפך היום את אסתר דופלו לאישה השנייה אי פעם עם נובל בכלכלה

איך גורמים לילדים להתחסן יותר ומעודדים חקלאים להשתמש בשיטות חדשניות? דופלו, באנרג'י וקרמר יצאו לענות על השאלות האלה בניסויים מבוקרים בשטח, וחוללו מהפכה ● דופלו היא האישה השנייה בהיסטוריה שזכתה בנובל לכלכלה: "מקווה שההדגמה שנשים יכולות להצליח, תיתן השראה לאחרות"

הכלכלנית זוכת פרס הנובל אסתר דופלו / צילום: Eloy Alonso, רויטרס
הכלכלנית זוכת פרס הנובל אסתר דופלו / צילום: Eloy Alonso, רויטרס

"העוני העולמי הוא עדיין אחת הבעיות הדוחקות ביותר שניצבות היום בפני האנושות", כך ביקשה השבוע להזכיר ועדת פרס הנובל בכלכלה. למעשה, הוא מתורגם לשורת של בעיות כל כך גדולות, שקשה לדעת מה לעשות איתן. "יותר מ-700 מיליון אנשים עדיין מתקיימים מהכנסות נמוכות ביותר. כל שנה, כ-5 מיליון ילדים עדיין מתים ממחלות שיכלו להימנע או להירפא באמצעות טיפול לא יקר. חצי מהילדים בעולם עדיין עוזבים את בית הספר בלי כישורים בסיסיים בחשבון או בקריאה ובכתיבה", כך פירטו חברי הוועדה. העוני הגלובלי, הם מוסיפים, "היא גם אחת השאלות הגדולות ביותר שניצבות בפני מקצוע הכלכלה, מאז היווסדו".

איך מתמודדים עם שאלות בקנה מידה כזה? מפרקים אותן לבעיות קטנות יותר. התובנה הזו, הסבירה הוועדה, הקנתה השנה את פרס נובל בכלכלה לאסתר דופלו, אבהיג'יט בנרג'י ומייקל קרמר, שחוללו בעשורים האחרונים מהפך בתחום "כלכלת הפיתוח". שלושת הכלכלנים (דופלו ובנרג'י מלמדים ב-MIT , קרמר בהרווארד), הבינו שאת השאלה הגדולה של העוני צריך לפרוט לשאלות קטנות יותר שניתן להתמודד איתן.

למשל, איך לשפר את איכות ההוראה בבתי ספר כפריים, או איך לגרום לחקלאים לאמץ שיטות גידול יעילות יותר. על השאלות האלה, השלושה ניסו לענות בצורה מדעית ככל האפשר: באמצעות ניסויים מבוקרים ומתוכננים היטב אותם ביצעו בשטח, בקרב האנשים שזקוקים לסיוע, בקניה, בהודו, באינדונזיה, ובעוד עשרות מדינות.

כדי להבין את אחד החידושים המרכזיים בשיטה של קרמר, בנרג'י ודופלו, אפשר לחשוב על ניסויים קליניים, כאלה שבוחנים טיפול חדש או תרופה שנמצאת בפיתוח. בקווים כלליים, בניסויים כאלה קבוצה אחת מקבלת את הטיפול הניסיוני ואילו קבוצה אחרת לא מקבלת את הטיפול, ומשמשת בתור קבוצת הבקרה. כך אפשר לנסות להבין, באופן מדעי ומבוקר, מה עובד.

איך מחליטים איזה חולה מגיע לאיזה קבוצה? בהגרלה, כלומר באופן רנדומלי. זה הרעיון שאותו יישמו קרמר, בנרג'י ודופלו בשטח: בית ספר אחד יקבל יותר ספרי לימוד, אחר יקבל ארוחות חינם, ובשלישי לא יתבצע כל שינוי. וגם כאן, ההחלטה מה יקרה איפה מתקבלת באופן רנדומלי. ומכאן הכינוי שדבר בקרמר, בנרג'י וחבירהם למהפכה: ה"רדנומיסטים".

החופשה בקניה הפכה למחקר מעשי

את הנבטים לגישה החדשה אפשר למצוא בשנה שאותה בילה מייקל קרמר (54) בקניה, אחרי סיום לימודי התואר הראשון שלו, שבמהלכה לימד אנגלית. בתחילת שנות ה-90, בחופשה, הוא שב לביקור בקניה, הפעם כבר כמרצה לכלכלה, ופגש שם חבר מארגון סיוע, שהתלבט איך לשפר את הנוכחות בבתי הספר וגם את הישגי התלמידים. המפגש הזה התגלגל לסדרת ניסויי שדה, שבדקו מה יכול לשפר את ההישגים של תלמידים בבתי הספר. למשל, האם הם צריכים עוד ספרי לימוד או עוד עזרים? אולי כיתות קטנות יותר? לא בהכרח, מסתבר. הניסויים של קרמר הראו שדווקא עזרה ממוקדת לתלמידים החלשים ביותר עשויה לעזור הרבה יותר.

פרופ' מייקל קרמר/ צילום:צילום: Jon ChaseHarvard University Gazette via Getty Images

מי שהרחיבו את השיטה של קרמר למדינות אחרות, תחומים אחרים וגם ניסו להכליל ממנה, מסבירה ועדת הפרס, הם דופלו ובנרג'י (שעבדו לא מעט בשיתוף עם קרמר עצמו). אבהיג'יט בנרג'י (58), במקור מהודו, היה אחד המנחים של דופלו (46) לדוקטורט ב-MIT בשלהי שנות ה-90. בשנת 2002, בגיל 29 בלבד, היא מונתה לפרופסורית קביעות ב-MIT , וב-2003 היא ובנרג'י ייסדו את מעבדת העוני באוניברסיטה, שכבר ריכזה מאות ניסויים בכל רחבי העולם. בהמשך, בשנת 2015, השניים התחתנו.

הנה, למשל, דוגמה למחקר על חיסונים שדופלו ובנרג'י ערכו ברג'סטאן שבהודו, שם רק 6% מהילדים חוסנו על ידי הוריהם. הסיבה, הם גילו, לא היתה בהכרח חוסר ידע או עוינות לחיסונים: המרפאות, מסתבר, פשוט לא היו מאוישות חלק ניכר מהזמן. מעבר לשימוש במרפאות נודדות בין הכפרים, שבהגדרה תמיד מאוישות, העלה את שיעור החיסונים פי 3, ל-18%. וכאשר ההורים קיבלו תמריץ נוסף כשחיסנו את ילדיהם, בצורת קילו עדשים, שיעור החיסונים זינק ל-39% - ואילו עלות החיסון לילד ירדה לחצי. הניסוי הזה ממחיש איך שינויים קטנים בשטח יכולים לחולל שינוי אדיר בחייהם של אנשים.

ניסוי כלכלי מבית היוצר של דופלו

כיצד התמריצים מעודדים פעילות 

אבל השיטה הזאת גם גררה לא מעט ביקורת על דופלו ובנרג'י. למשל, על שהם 'משחדים' אנשים כדי לחסן את ילדיהם או על כך שכאשר עורכים ניסויים מבוקרים, מי שנכלל בקבוצת הבקרה לא נהנה מתוצאות הניסוי: הילד שלו עשוי להיוותר לא מחוסן. בראיון שקיימתי עם דופלו בשנת 2011 ושהתפרסם ב"כלכליסט", היא השיבה לביקורות האלה והבהירה גם שאפשר לעגן את תוצאות המחקרים שלה בתובנות מתחום הכלכלה הההתנהגותית.

"המבקרים מתעלמים מהעובדה שיש לנו מגבלות פסיכולוגיות, שלאנשים קשה להבין איך חיסונים עובדים וקשה לגבש דעה מוצקה בעניין, ולכן הם נוטים להתמיד במצב הקיים", היא הסבירה אז. "בצרפת, בארצות הברית או בישראל, הסטטוס קוו הוא לחסן את הילדים שלך, כמו כולם. זו ברירת המחדל, למעט אצל כמה קבוצות אידיאולוגיות. אבל בהודו ברירת המחדל היא לא לחסן את הילדים, ואף אחד לא הולך להטריד אותך אם לא תחסן אותם. הרעיון שצריך לתת לאנשים תמריץ קטן נועד לפצות על הנטייה האנושית הזאת, על הקושי שלנו לשנות את ברירות המחדל שלנו".

ומה באשר לקבוצת הביקורת? דופלו מסבירה ש"צריך לזכור שבהרבה מקרים אנחנו גם טועים, ובהרבה מקרים האינטואיציות שלנו מה יעבוד פשוט שגויות. אבל מה שבאמת לא אתי לדעתי הוא להמשיך לעשות דברים באופן לא אפקטיבי. יכול להיות שאתה מבזבז כסף ואולי גם מבזבז חיים אם אתה לא מחפש דרך יעילה יותר לשפר את אחוזי החיסון".

המגבלות הפסיכולוגיות שלנו (או מה שנקרא 'רציונליות מוגבלת' בז'רגון הכלכלי), עומדות גם בלב ניסוי של דופלו וקרמר, שבדק למה חקלאים באיזור הסאב-סהרה באפריקה לא משתמשים בדשנים. זה מקרה פרטי של בעיה גדולה יותר בכלכלת הפיתוח: למה אנשים לא מאמצים טכנולוגיות מתקדמות יותר, שיכולות להעלות את רמת הפריון שלהם? התשובה במקרה של החקלאים באפריקה לקוחה מתחום הכלכלה ההתנהגותית: במקום להוציא כסף עכשיו, החקלאים מחליטים שירכשו את הדשן בהמשך, מה שלא קורה. דשן מסובסד במבצע לזמן מוגבל עם תחילת עונת הזריעה יכול להעלות את השימוש ב-50%, מצאו דופלו וקרמר.

ובעצם, גם על שק העדשים שהורים קיבלו עם מתן החיסון לילדיהם אפשר להסתכל באופן דומה: תמריץ שנועד לגרום לאדם לבצע היום פעולה מעיקה, שתועיל לבריאותו בעתיד. וכשחושבים על זה, זו כבר בעיה אנושית כללית, ומוכרת היטב.

אבהיג'יט בנרג'י/ צילום: רויטרס

מסקנות גם לגבי מקומות אחרים בעולם

"תחשבו על כל הדיאטות שהופרו ועל המנויים הלא מנוצלים לחדר כושר", כותבת במאמר מ-2017 רייצ'ל גלנרסטר, ששימשה במשך תקופה ארוכה כמנהלת מעבדת העוני ב-MIT (ונשואה לקרמר). העובדה הזאת, היא מסבירה במאמר, תורמת לכך שאת הממצאים מהניסויים הרנדומליים אפשר ליישם לא רק באזור המוגבל בו הם נערכים, ושאפשר להכליל מהם גם לתובנות כלליות יותר - חלק מהתשובה שלה לאחת הביקורות הנפוצות המוטחות ב"רנדומיסטים".

וגם אם ניתן ליישם את ממצאי הניסויים במדינה אחת, זה עדיין לא בהכרח מבוטל. ועדת הפרס מתארת שורת ניסויים שערכו בנרג'י, דופלו ועמיתיהם בהודו, בניסיון להבין איך אפשר ליישם בקנה מידה נרחב תכנית תגבור לתלמידים חלשים. אחד המודלים שהוכחו כאפקטיביים יושם בשנים האחרונות ביותר מ-100 אלף בתי ספר, ב-13 מדינות בהודו, והגיע לכמעט 5 מיליון תלמידים. ממצאי הניסויים שלהם, כך כותבת ועדת הפרס, כבר תורגמו לתוכניות סיוע שהגיעו ל-400 מיליון אנשים לפחות, וכנראה הרבה יותר.

דופלו, אגב, היא האשה השנייה הזוכה אי פעם בפרס נובל לכלכלה (קדמה לה אלינור אוסטרום, בשנה 2009). הזכייה שלה מגיעה על רקע דיון הולך וגובר, במיוחד בארצות הברית, על המיעוט היחסי של נשים בתחום הכלכלה ועל היחס הבעייתי באקדמיה לכלכלניות.

דופלו עצמה אף התייחסה לכך במסיבת העיתונאים לרגל הענקת הפרס. "אנחנו חיים בתקופה שבה אנחנו, האנשים במקצוע, מתחילים להבין שהדרך שבה אנחנו מתייחסים זה לזה באופן פרטי ופומבי או לא תמיד תורמת לסביבה מאוד טובה לנשים. אני מקווה שההמחשה שנשים יכולות להצליח, ולזכות להכרה על הצלחתן, תיתן השראה לעוד הרבה הרבה נשים אחרות להמשיך לעבוד, ולהרבה הרבה גברים אחרים לתת להן את הכבוד שהן ראויות לו, כמו כל בן אדם שהוא". 

עוד כתבות

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים