גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר פורץ הדרך שהפך היום את אסתר דופלו לאישה השנייה אי פעם עם נובל בכלכלה

איך גורמים לילדים להתחסן יותר ומעודדים חקלאים להשתמש בשיטות חדשניות? דופלו, באנרג'י וקרמר יצאו לענות על השאלות האלה בניסויים מבוקרים בשטח, וחוללו מהפכה ● דופלו היא האישה השנייה בהיסטוריה שזכתה בנובל לכלכלה: "מקווה שההדגמה שנשים יכולות להצליח, תיתן השראה לאחרות"

הכלכלנית זוכת פרס הנובל אסתר דופלו / צילום: Eloy Alonso, רויטרס
הכלכלנית זוכת פרס הנובל אסתר דופלו / צילום: Eloy Alonso, רויטרס

"העוני העולמי הוא עדיין אחת הבעיות הדוחקות ביותר שניצבות היום בפני האנושות", כך ביקשה השבוע להזכיר ועדת פרס הנובל בכלכלה. למעשה, הוא מתורגם לשורת של בעיות כל כך גדולות, שקשה לדעת מה לעשות איתן. "יותר מ-700 מיליון אנשים עדיין מתקיימים מהכנסות נמוכות ביותר. כל שנה, כ-5 מיליון ילדים עדיין מתים ממחלות שיכלו להימנע או להירפא באמצעות טיפול לא יקר. חצי מהילדים בעולם עדיין עוזבים את בית הספר בלי כישורים בסיסיים בחשבון או בקריאה ובכתיבה", כך פירטו חברי הוועדה. העוני הגלובלי, הם מוסיפים, "היא גם אחת השאלות הגדולות ביותר שניצבות בפני מקצוע הכלכלה, מאז היווסדו".

איך מתמודדים עם שאלות בקנה מידה כזה? מפרקים אותן לבעיות קטנות יותר. התובנה הזו, הסבירה הוועדה, הקנתה השנה את פרס נובל בכלכלה לאסתר דופלו, אבהיג'יט בנרג'י ומייקל קרמר, שחוללו בעשורים האחרונים מהפך בתחום "כלכלת הפיתוח". שלושת הכלכלנים (דופלו ובנרג'י מלמדים ב-MIT , קרמר בהרווארד), הבינו שאת השאלה הגדולה של העוני צריך לפרוט לשאלות קטנות יותר שניתן להתמודד איתן.

למשל, איך לשפר את איכות ההוראה בבתי ספר כפריים, או איך לגרום לחקלאים לאמץ שיטות גידול יעילות יותר. על השאלות האלה, השלושה ניסו לענות בצורה מדעית ככל האפשר: באמצעות ניסויים מבוקרים ומתוכננים היטב אותם ביצעו בשטח, בקרב האנשים שזקוקים לסיוע, בקניה, בהודו, באינדונזיה, ובעוד עשרות מדינות.

כדי להבין את אחד החידושים המרכזיים בשיטה של קרמר, בנרג'י ודופלו, אפשר לחשוב על ניסויים קליניים, כאלה שבוחנים טיפול חדש או תרופה שנמצאת בפיתוח. בקווים כלליים, בניסויים כאלה קבוצה אחת מקבלת את הטיפול הניסיוני ואילו קבוצה אחרת לא מקבלת את הטיפול, ומשמשת בתור קבוצת הבקרה. כך אפשר לנסות להבין, באופן מדעי ומבוקר, מה עובד.

איך מחליטים איזה חולה מגיע לאיזה קבוצה? בהגרלה, כלומר באופן רנדומלי. זה הרעיון שאותו יישמו קרמר, בנרג'י ודופלו בשטח: בית ספר אחד יקבל יותר ספרי לימוד, אחר יקבל ארוחות חינם, ובשלישי לא יתבצע כל שינוי. וגם כאן, ההחלטה מה יקרה איפה מתקבלת באופן רנדומלי. ומכאן הכינוי שדבר בקרמר, בנרג'י וחבירהם למהפכה: ה"רדנומיסטים".

החופשה בקניה הפכה למחקר מעשי

את הנבטים לגישה החדשה אפשר למצוא בשנה שאותה בילה מייקל קרמר (54) בקניה, אחרי סיום לימודי התואר הראשון שלו, שבמהלכה לימד אנגלית. בתחילת שנות ה-90, בחופשה, הוא שב לביקור בקניה, הפעם כבר כמרצה לכלכלה, ופגש שם חבר מארגון סיוע, שהתלבט איך לשפר את הנוכחות בבתי הספר וגם את הישגי התלמידים. המפגש הזה התגלגל לסדרת ניסויי שדה, שבדקו מה יכול לשפר את ההישגים של תלמידים בבתי הספר. למשל, האם הם צריכים עוד ספרי לימוד או עוד עזרים? אולי כיתות קטנות יותר? לא בהכרח, מסתבר. הניסויים של קרמר הראו שדווקא עזרה ממוקדת לתלמידים החלשים ביותר עשויה לעזור הרבה יותר.

פרופ' מייקל קרמר/ צילום:צילום: Jon ChaseHarvard University Gazette via Getty Images

מי שהרחיבו את השיטה של קרמר למדינות אחרות, תחומים אחרים וגם ניסו להכליל ממנה, מסבירה ועדת הפרס, הם דופלו ובנרג'י (שעבדו לא מעט בשיתוף עם קרמר עצמו). אבהיג'יט בנרג'י (58), במקור מהודו, היה אחד המנחים של דופלו (46) לדוקטורט ב-MIT בשלהי שנות ה-90. בשנת 2002, בגיל 29 בלבד, היא מונתה לפרופסורית קביעות ב-MIT , וב-2003 היא ובנרג'י ייסדו את מעבדת העוני באוניברסיטה, שכבר ריכזה מאות ניסויים בכל רחבי העולם. בהמשך, בשנת 2015, השניים התחתנו.

הנה, למשל, דוגמה למחקר על חיסונים שדופלו ובנרג'י ערכו ברג'סטאן שבהודו, שם רק 6% מהילדים חוסנו על ידי הוריהם. הסיבה, הם גילו, לא היתה בהכרח חוסר ידע או עוינות לחיסונים: המרפאות, מסתבר, פשוט לא היו מאוישות חלק ניכר מהזמן. מעבר לשימוש במרפאות נודדות בין הכפרים, שבהגדרה תמיד מאוישות, העלה את שיעור החיסונים פי 3, ל-18%. וכאשר ההורים קיבלו תמריץ נוסף כשחיסנו את ילדיהם, בצורת קילו עדשים, שיעור החיסונים זינק ל-39% - ואילו עלות החיסון לילד ירדה לחצי. הניסוי הזה ממחיש איך שינויים קטנים בשטח יכולים לחולל שינוי אדיר בחייהם של אנשים.

ניסוי כלכלי מבית היוצר של דופלו

כיצד התמריצים מעודדים פעילות 

אבל השיטה הזאת גם גררה לא מעט ביקורת על דופלו ובנרג'י. למשל, על שהם 'משחדים' אנשים כדי לחסן את ילדיהם או על כך שכאשר עורכים ניסויים מבוקרים, מי שנכלל בקבוצת הבקרה לא נהנה מתוצאות הניסוי: הילד שלו עשוי להיוותר לא מחוסן. בראיון שקיימתי עם דופלו בשנת 2011 ושהתפרסם ב"כלכליסט", היא השיבה לביקורות האלה והבהירה גם שאפשר לעגן את תוצאות המחקרים שלה בתובנות מתחום הכלכלה הההתנהגותית.

"המבקרים מתעלמים מהעובדה שיש לנו מגבלות פסיכולוגיות, שלאנשים קשה להבין איך חיסונים עובדים וקשה לגבש דעה מוצקה בעניין, ולכן הם נוטים להתמיד במצב הקיים", היא הסבירה אז. "בצרפת, בארצות הברית או בישראל, הסטטוס קוו הוא לחסן את הילדים שלך, כמו כולם. זו ברירת המחדל, למעט אצל כמה קבוצות אידיאולוגיות. אבל בהודו ברירת המחדל היא לא לחסן את הילדים, ואף אחד לא הולך להטריד אותך אם לא תחסן אותם. הרעיון שצריך לתת לאנשים תמריץ קטן נועד לפצות על הנטייה האנושית הזאת, על הקושי שלנו לשנות את ברירות המחדל שלנו".

ומה באשר לקבוצת הביקורת? דופלו מסבירה ש"צריך לזכור שבהרבה מקרים אנחנו גם טועים, ובהרבה מקרים האינטואיציות שלנו מה יעבוד פשוט שגויות. אבל מה שבאמת לא אתי לדעתי הוא להמשיך לעשות דברים באופן לא אפקטיבי. יכול להיות שאתה מבזבז כסף ואולי גם מבזבז חיים אם אתה לא מחפש דרך יעילה יותר לשפר את אחוזי החיסון".

המגבלות הפסיכולוגיות שלנו (או מה שנקרא 'רציונליות מוגבלת' בז'רגון הכלכלי), עומדות גם בלב ניסוי של דופלו וקרמר, שבדק למה חקלאים באיזור הסאב-סהרה באפריקה לא משתמשים בדשנים. זה מקרה פרטי של בעיה גדולה יותר בכלכלת הפיתוח: למה אנשים לא מאמצים טכנולוגיות מתקדמות יותר, שיכולות להעלות את רמת הפריון שלהם? התשובה במקרה של החקלאים באפריקה לקוחה מתחום הכלכלה ההתנהגותית: במקום להוציא כסף עכשיו, החקלאים מחליטים שירכשו את הדשן בהמשך, מה שלא קורה. דשן מסובסד במבצע לזמן מוגבל עם תחילת עונת הזריעה יכול להעלות את השימוש ב-50%, מצאו דופלו וקרמר.

ובעצם, גם על שק העדשים שהורים קיבלו עם מתן החיסון לילדיהם אפשר להסתכל באופן דומה: תמריץ שנועד לגרום לאדם לבצע היום פעולה מעיקה, שתועיל לבריאותו בעתיד. וכשחושבים על זה, זו כבר בעיה אנושית כללית, ומוכרת היטב.

אבהיג'יט בנרג'י/ צילום: רויטרס

מסקנות גם לגבי מקומות אחרים בעולם

"תחשבו על כל הדיאטות שהופרו ועל המנויים הלא מנוצלים לחדר כושר", כותבת במאמר מ-2017 רייצ'ל גלנרסטר, ששימשה במשך תקופה ארוכה כמנהלת מעבדת העוני ב-MIT (ונשואה לקרמר). העובדה הזאת, היא מסבירה במאמר, תורמת לכך שאת הממצאים מהניסויים הרנדומליים אפשר ליישם לא רק באזור המוגבל בו הם נערכים, ושאפשר להכליל מהם גם לתובנות כלליות יותר - חלק מהתשובה שלה לאחת הביקורות הנפוצות המוטחות ב"רנדומיסטים".

וגם אם ניתן ליישם את ממצאי הניסויים במדינה אחת, זה עדיין לא בהכרח מבוטל. ועדת הפרס מתארת שורת ניסויים שערכו בנרג'י, דופלו ועמיתיהם בהודו, בניסיון להבין איך אפשר ליישם בקנה מידה נרחב תכנית תגבור לתלמידים חלשים. אחד המודלים שהוכחו כאפקטיביים יושם בשנים האחרונות ביותר מ-100 אלף בתי ספר, ב-13 מדינות בהודו, והגיע לכמעט 5 מיליון תלמידים. ממצאי הניסויים שלהם, כך כותבת ועדת הפרס, כבר תורגמו לתוכניות סיוע שהגיעו ל-400 מיליון אנשים לפחות, וכנראה הרבה יותר.

דופלו, אגב, היא האשה השנייה הזוכה אי פעם בפרס נובל לכלכלה (קדמה לה אלינור אוסטרום, בשנה 2009). הזכייה שלה מגיעה על רקע דיון הולך וגובר, במיוחד בארצות הברית, על המיעוט היחסי של נשים בתחום הכלכלה ועל היחס הבעייתי באקדמיה לכלכלניות.

דופלו עצמה אף התייחסה לכך במסיבת העיתונאים לרגל הענקת הפרס. "אנחנו חיים בתקופה שבה אנחנו, האנשים במקצוע, מתחילים להבין שהדרך שבה אנחנו מתייחסים זה לזה באופן פרטי ופומבי או לא תמיד תורמת לסביבה מאוד טובה לנשים. אני מקווה שההמחשה שנשים יכולות להצליח, ולזכות להכרה על הצלחתן, תיתן השראה לעוד הרבה הרבה נשים אחרות להמשיך לעבוד, ולהרבה הרבה גברים אחרים לתת להן את הכבוד שהן ראויות לו, כמו כל בן אדם שהוא". 

עוד כתבות

רכב חשמלי בטעינה. עיוותי מס הופכים אותו לפחות משתלם / צילום: Shutterstock

מקבלים רכב מהעבודה? זו הסיבה שפחות משתלם לבחור בדגם חשמלי

מס שווי השימוש העתיק, שמכניס למדינה 5 מיליארד שקל בשנה, לא מותאם לעידן הרכב החשמלי: מציע "הטבה" שנשחקת במהירות ומספק מוטיבציה שלילית לעבור לרכב חסכוני וירוק ● בציי הרכב ממשיכים להעדיף רכבי בנזין מזהמים, אבל נראה שהאוצר מעדיף זאת כך

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה שמשגעת את העולם עומדת לקנות אותם בעסקת ענק: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● "לעובדים היה קשה לתפקד דווקא כשהבינה המלאכותית התפוצצה"

הציבור מעדיף נזילות על ריבית / צילום: Shutterstock

הציבור מעדיף נזילות על ריבית: המלחמה עצרה את העברת הכספים לפיקדונות

הרבעון האחרון של 2023, בו פרצה המלחמה, סימן שינוי מגמה ביתרת העו"ש של הישראלים: מצניחה חדה מתמשכת, היא זינקה ב־43 מיליארד שקל ● בין הסיבות: העדפה לכסף נזיל בסביבת אי־ודאות, קיטון בהוצאות וגיוס מילואים מסיבי ● וגם: מה עשתה המלחמה למינוס שלנו?

מרואן עיסא. האם חוסל? / צילום: מתוך הרשתות החברתיות

מספר 3 בחמאס ואחד מאדריכלי ה-7 באוקטובר: מי היה מרוואן עיסא?

תקיפה נרחבת בנוסיראת בשבוע שעבר נועדה לחסל את מרוואן עיסא, סגן מפקד גדודי עז א־דין אל־קסאם וכעת בחמאס בודקים האם הוא אכן חוסל ● זהו ניסיון החיסול השני שלו של עיסא, שהתחנך מגיל צעיר במוסדות שמזוהים עם האחים המוסלמים

תחנת הכוח של OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה

למרות התנגדות שרי הממשלה: הוות"ל אישרה שתי תחנות כוח במרכז

הוועדה אישרה את הקמתה של תחנת הכוח ריינדיר במועצה האזורית דרום השרון וכן את הרחבתה של תחנת הכוח OPC חדרה ● הממשלה לא אישרה את שתי התוכניות הללו במאי האחרון, ואם חבריה יתנגדו שוב, הצעד יסתום עליהן את הגולל

אירוע GTC 2024 של אנבידיה / צילום: באדיבות אנבידיה

בוול סטריט עוקבים מקרוב אחר הבשורות מהאירוע השנתי של אנבידיה

ענקית השבבים מקיימת בסן חוזה את הכנס הפיזי הראשון שלה מאז הקורונה ● ההכרזות של החברה באירוע עשויות לסמן את הכיוון הבא של הבינה המלאכותית

האוניברסיטה העברית בירושלים / צילום: Shutterstock

האוניברסיטה העברית: הפרופסורית מכחישת הטבח לא תשוב ללמד אם לא תחזור בה

דיקן ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה הודיע כי פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן, שהכחישה את אירועי ה־7 באוקטובר, תפסיק ללמד בו לצמיתות אם לא תחזור בה מדבריה ● בהודעה נכתב: "חופש הביטוי איננו מקנה זכות להיות מעורב בהוראה ובחינוך של מקצוע שלערכיו אדם מתכחש"

סניף של סופר פארם / צילום: בר - אל

מכה לסופר פארם: בוועדת הכלכלה מקדמים חקיקה שתחליש את כוחה

לפי הצעת החוק שמקדמת ועדת הכלכלה, בכל קניון חדש שייפתח בחמש השנים הבאות - חנות הפארם הראשונה בו לא תהיה של סופר פארם ● נכון ל-2021, נתח השוק הכספי של הרשת היווה כ-85% עם כ-7.5 מיליארד שקל הכנסות

חנות משקפיים. ענף האופטיקה מתאושש / צילום: תמר מצפי

לראשונה מתחילת המלחמה: מחזורי הקניות בכל הענפים הבולטים במגמת עלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי שורת קמפיינים בענף האופטיקה הובילו ל"חזרה לשגרת קניות כמעט מלאה"

תל אביב. החלטת ביהמ''ש הפחיתה משמעותית ואף ביטלה תשלום היטלי השבחה ברבעים 3 ו-4 / צילום: שלומי יוסף

עיריית תל אביב או בעלי הדירות: מי ינצח במאבק ששווה מיליארדים

לאחר שביהמ"ש ביטל היטלי השבחה לרובעים 3 ו-4 בת"א בהיקף של מיליארד שקל לפחות, עיריית ת"א מנסה להילחם על גביית הכספים והגישה בקשת ערעור לעליון ● לטענת העירייה, כיום ישנם 1,900 הליכי ערר על גביית היטלי ההשבחה ברובעים אלה

צילום: AP - Manu Fernandez

המבצע הצבאי של טורקיה ועיראק להקמת מסדרון יבשתי למפרץ הפרסי

שתי המדינות מנצלות את העיכובים במסדרון היבשתי שמתכננת ארה"ב דרך ישראל וערב הסעודית, כדי להתקדם בפרויקט ● את הכוחות הן מרכזות במבצע נגד המחתרת הכורדית שמאיימת על טורקיה

ולדימיר פוטין בנאום לאחר הבחירות ברוסיה. נבחר ל-6 שנים נוספות / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

פוטין נבחר לנשיא בפעם החמישית. מה צפוי עכשיו לרוסיה?

בעוד שהניצחון של ולדימיר פוטין בבחירות לנשיאות רוסיה לא מפתיע, היקף הניצחון שלו - עם כ-88% מהקולות - עלול לתת לגיטימציה למורשת ולמלחמה התוקפנית שלו ● הקדנציה החמישית בתפקיד תתמקד ככל הנראה במלחמה באוקראינה - ובלוודא שהרוסים ימשיכו לתמוך בה

שיאן השכר בתקשורת נמצא במגזין אוטו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

2.7 מיליון שקל בשנה: זה כנראה איש התקשורת הכי עשיר בישראל

טל חמו, מנכ"ל מגזין הרכב "אוטו", מחזיק ב-20% ממניות מהמגזין שבשליטת מימון ישיר ● עפ"י תנאי העסקתו הוא זכאי, בין היתר, למענק חתימה של מיליון שקל ולמענק התמדה בסכום כפול ● המגזין הרוויח אשתקד 2.4 מיליון שקל

אילוסטרציה: shutterstock

כבר שלושה עשורים מפנטזים על התרופה הזו, עכשיו היא אושרה

בסוף השבוע האחרון אושרה לשיווק בארה"ב תרופה של חברת מדריגל לכבד שומני, שוק שבמשך שלושה עשורים נחשב בעל פוטנציאל אדיר ומושא הפנטזיה של חברות תרופות ● האם התרופות נגד השמנה הרסו את החלום, ואיך ינסו התרופות הבאות בצנרת לפצח את השוק

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מרכב עד בנקאות: פיטורים של מאות עובדים בעסקים של אמנון שעשוע

בתוך חודשיים הבנק הדיגיטלי וואן זירו, חברת מכשירי העזר אורקם וכעת גם מובילאיי הודיעו על מהלכי התייעלות שבמסגרתם יפוטרו בסה"כ מעל 200 עובדים ● שעשוע בתגובה לפיטורים במובילאיי: "זו הייתה החלטה קשה" ● מקורבים לחברה טוענים כי אין קשר בין שלושת המקרים

המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסיבה לכך שאיחוד האמירויות מובילה השקעת ענק במצרים, דרום אפריקה משקיעה מיליוני דולרים ביצירת קשר עם חמאס ומסתבכת בארה"ב, והאלימות לא עוזרת לקרב את הפלסטינים למדינה ● כותרות העיתונים בעולם 

אמנון שעשוע, מייסד ומנכ''ל מובילאיי / צילום: מובילאיי

מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל

חברת הטכנולוגיה לרכב מובילאיי סוגרת את יחידת ה-After Market ומפטרת כ-3.5% ממצבת העובדים בחברה ● אמנון שעשוע, מנכ"ל החברה: "המשך פעילות היחידה כבר אינו כדאי"

צילומים: AP - Ng Han Guan, Jeff Dean, Alexander Zemlianichenko, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

קלקולים כלכליים: הסיכונים המרכזיים שמאיימים על הפריחה בשוקי המניות

דווקא כשמדדי מניות בעולם נמצאים בשיאי כל הזמנים, חשוב להתייחס לסיכונים שעלולים להעיב על השווקים ● המיידיים הם התחדשות האינפלציה במדינות רבות או לחלופין האטה כלכלית, ומתיחויות גיאופוליטיות שיסלימו למלחמות ● כתבה שנייה מתוך שתיים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות קלות בתל אביב; חילן מזנקת לאחר הדוחות

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1%, ות"א 90 נסחר במגמה דומה ● לאומי פרסם דוחות כספיים ● מטבעות הקריפטו איבדו גובה אחרי שרשמו שיאים ● הורדת דירוג לאג"ח של אלקטרה פאוור ● לאומי: תפוקת הנפט היומית תצמח ל-13.6 מיליון חביות ● בנק אוף אמריקה: ייתכן שהשוק מתחיל לפקפק בכך שהפד יבצע הפחתות ריבית של 75 נקודות בסיס בשנת 2024

צילום מסך מהקמפיין / צילום: HIT מכון טכנולוגי

קמפיין הרדיו הדיגיטלי הראשון בארץ שיצרה בינה מלאכותית עלה לאוויר

המכון הטכנולוגי חולון עלה בספוטיפיי עם עשרות תשדירים במגוון סגנונות שנוצרו רק ע"י כלי AI - מהכתיבה, דרך ההלחנה ועד ההפקה והביצוע ● האם מדובר בתחליף למוזיקאים ולמפיקים?