גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אג"ח ממשלת ישראל - גן עדן למשקיעים זרים

כניסת ישראל למדד האג"ח הממשלתי העולמי WBGI רק מחזקת את הסיבות שיש למשקיעים הישראלים והזרים להחזיק כיום אג"ח ישראלי בתיק ההשקעות

אג"ח ירוקות / צילום: שאטרסטוק
אג"ח ירוקות / צילום: שאטרסטוק

האם העליות החדות מתחילת שנת תש"פ בשוק האג"ח הישראלי מרמזות על הבאות? ביום הראשון של השנה העברית החדשה רשמו המדדים הממשלתיים השקליים והצמודים עלייה יומית של כמעט 0.7%, וזאת על רקע ירידת התשואות בעולם במהלך ראש השנה, אך בעיקר בעקבות ההודעה הרשמית על צירופה של ישראל למדד האג"ח הממשלתי העולמי WGBI. מאז אמנם התמתנו העליות, אך התשואה בתקופה שחלפה מאז עבור המשקיע באג"ח הממשלתיות הישראליות נאה מאוד. 

WGBI, של חברת המדדים FTSE RUSSELL, הוא מדד העוקב אחר אג"ח ממשלתיות בריבית קבועה במטבע מקומי במעל 20 מדינות. המדד קיים מעל 30 שנה, עוקב אחר אג"ח בהיקף של מעל 20 טריליון דולר ונחשב לבנצ'מארק מקובל לקרנות מחקות ולקרנות סל, וכמדד ייחוס למנהלים אקטיביים בטריליוני דולרים.

הערכות לגבי כניסה של ישראל למדד פורסמו כבר באפריל השנה, אך ההודעה הרשמית הפתיעה בשני היבטים - המשקל של שוק האג"ח בישראל במדד יהיה גבוה מהצפוי (כ-0.3% לעומת צפי של 0.25%), ובישראל תצטרף גם למדד הממשלתי הצמוד, שבו משקלה יהיה גבוה יותר משמעותית, כ-1.8%. ההחלטה תצא לפועל באפריל 2020, וישראל תהיה המדינה ה-23 במדד והמדינה הראשונה שנכנסת אליו מאז 2010.

המשמעות של הצטרפות למדד היא שהמעורבות של משקיעים זרים בשוק האג"ח בישראל צפויה לגדול באופן ניכר בחודשים הקרובים, והיא תכלול ביקושים לאג"ח ממשלתיות ושקליות צמודות. לפי הערכה של סיטיגרופ, בעבר החברה שהייתה הבעלים של המדד, המשמעות הנגזרת מההחלטה היא תוספת ביקושים טכנית של 3.6 מיליארד דולר לאג"ח ממשלתיות ישראליות. בהנחה שרוב הכסף יגיע בשנה הקרובה, המשמעות היא תוספת ביקוש בהיקף של כמעט 2.5% מסך היקף המסחר השנתי באג"ח ממשלתיות.

השוק הישראלי בולט לטובה בהשוואה גלובלית

בזכות צירוף ישראל למדד, יזכה השוק המקומי לתשומת לב גבוהה יותר של מנהלי ההשקעות האקטיביים בעולם. כך הם ייחשפו מקרוב לאחד השווקים המפותחים היחידים בעולם הנהנים כיום מעקום תשואות תלול, וכן משוק הנהנה מתשואות אג"ח לפדיון חיוביות (מצרך נדיר כיום בשוק האג"ח העולמי). היקף האג"ח בתשואה שלילית בעולם כיום גדול מ-14 טריליון דולר, כאשר במדד WGBI כמעט 40% מהאג"ח הן בתשואה לפדיון נמוכה מאפס. אין ספק כי עבור משקיעים אקטיביים, במצב כזה הגדלת חשיפה לשוק הישראלי מעבר למשקלו במדד עשויה להיות אפשרות אטרקטיבית.

משקיעים זרים המביטים מהצד על שוק האג"ח הישראלי לא יכולים שלא להתרשם מהביצועים המצוינים שלו בשנה החולפת - במיוחד לנוכח התחזקות השקל מול רוב המטבעות בעולם. כך לדוגמה, אג"ח ממשלת ארה"ב בדולר ל-10 שנים הניבו כ-10% מתחילת 2019, בעיקר בזכות רווחי הון וירידת הריבית בארה"ב. בעיניים של משקיע גלובלי, התשואה הדולרית של אג"ח ישראלית ל-10 שנים מתחילת השנה כפולה ממקבילתה האמריקאית ועומדת על 20% (עלייה של כ-14% במחיר האג"ח בתוספת התחזקות השקל מול הדולר ב-6%) - וזאת ללא שינוי בריבית המקומית, ועוד על רקע שתי מערכות בחירות וחששות מגירעון ממשלתי גבוה.

בעיניים זרות אגח

הכסף של משקיעים זרים צפוי להיכנס רק לאג"ח הממשלתיות שבמדד, אך אין ספק כי עשויות להיות לכך השלכות ניכרות גם על שוק האג"ח הקונצרני. ככל שתשואות האג"ח הממשלתיות יירדו יותר, צפויים המרווחים של הקונצרני להיפתח - מה שיהפוך את האפיק לאטרקטיבי יותר בעיקר בעיניים ישראליות, אך אולי גם בעיניים של משקיעים מחו"ל.

כניסת השקעות זרות בהיקפים גדולים עשויה לפעול גם לחיזוק השקל מעבר למה שראינו בתקופה האחרונה, אך למרות כל הגורמים התומכים בהמשך התחזקות השקל, לא ניתן להסתמך על כך בניהול ההשקעות, בעיקר מאחר שההיסטוריה מלמדת כי חיזוי מטבעות הוא ניסיון שנועד לכישלון. בכל מקרה, גם לבנק ישראל יש כלים לנטרול ההתחזקות הזו באופן חלקי או מלא.

העקום הישראלי

הצמודים בולטים עוד לפני הצירוף למדד

צירוף השוק המקומי למדד האג"ח הצמוד הוא חדשות טובות לאפיק, שנהנה השנה מביצועים מצוינים לאחר תקופה ארוכה של ביצועי חסר. מתחילת השנה עלה מדד האג"ח הממשלתי הצמוד בכ-10%, בעוד שמדד ממשלתי שקלי עלה ב-7.5% בלבד.

למדד הממשלתי הצמוד תצטרף ישראל במשקל של 1.78% - משקל גבוה יחסית שנובע מהעובדה שבישראל היצע האג"ח הצמודות הוא מהגבוהים בעולם (באופן יחסי כמובן). יש כיום רק 14 מדינות מפותחות שיש להן אג"ח ממשלתיות צמודות ל-10 שנים ורק ל-11 מדינות יש אג"ח ממשלתיות צמודות ל-5 שנים.

בשנים האחרונות לא נהרו המשקיעים לאפיק הממשלתי הצמוד, וזאת לאור היעדר אינפלציה. לנוכח החזרה למדיניות מוניטרית מרחיבה ברוב העולם המפותח, ייתכן שגם בחזית של הביקוש לצמודים יגיע השינוי בעוד זמן לא רב. בארה"ב אינפלציית הליבה עלתה בחודשים האחרונים וכעת היא ניצבת ברמה של 2.4%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008.

בשוק המקומי נראה כי חשיפה לצמודים היא החלטת השקעה נכונה לא רק בגלל הצירוף של ישראל למדד העולמי, אלא גם לנוכח הסבירות לעלייה באינפלציה, בעיקר בשל הצעדים שיידרשו לטיפול בגירעון התופח עם כינון ממשלה חדשה. עליית מסים כדוגמת מע"מ או ביטול פטורים אחרים יובילו לעלייה במחירים, ולפי כל הסימנים נראה כי גם בשוק הדיור אנו צפויים לראות עליית מחירים מחודשת. צריך להביא בחשבון גם שהממשלה היוצאת הייתה אחת הפעילות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל בניסיונות להורדת יוקר המחיה - מה שלא צפוי כנראה באף הרכב של הממשלה הבאה, בלי קשר למי שירכיב אותה.

אין ספק כי חוסר הוודאות הפוליטית מעורר לא מעט שאלות בקרב משקיעי האג"ח. עם זאת, לנוכח דירוג האשראי הגבוה של ישראל, כל עוד הממשלה שתורכב תמשיך להציג מחויבות למדיניות כלכלית אחראית, לא צפויים זעזועים בחזית הזו. העובדה שמצב המאקרו בישראל טוב יותר מברוב השווקים המפותחים בעולם, ושהריבית לא צפויה להשתנות בטווח הקרוב, ממשיכה להבטיח קרקע יציבה לשוק האג"ח הממשלתי. 

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים בכתבה זו. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע

עוד כתבות

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום