גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכישלון של סופטבנק ב-WeWork: האם מתוך הטראומה יצמח עידן חדש לתעשיית ההייטק?

כישלון ההנפקה של WeWork והחולשה של מניית אובר הוביל את סופטבנק היפנית לשקול מחדש את מדיניות ההשקעות שלה ולשים דגש על רווח ולא רק על צמיחה מהירה ● האם תעשיית ההייטק עומדת לפני שינוי תפיסתי דרמטי, ומה יהיו ההשלכות של כך? ● פרשנות

מנכ"ל סופטבנק מסיושי סאן / צילום: רויטרס
מנכ"ל סופטבנק מסיושי סאן / צילום: רויטרס

"אנחנו משקיעים הרבה מאוד כסף על שיווק ומכירות, אנחנו יכולים לעבור לרווחיות מתי שנבחר". זוהי אחת האמירות השגורות של מנהלי חברות הייטק מפסידות. המשפט הזה נכון עובדתית (ברוב המקרים), אבל בפועל זה לא קורה והסיבות לכך מרחיקות הרבה מעבר לחברה ספציפית בתחום כזה או אחר. הבחירה להקריב את הרווח לטובת צמיחה מהירה היא מאפיין מובהק של התעשייה.

הרציונל הוא לצמוח כמה שיותר מהר כל עוד הפעילות יכולה להתרחב, ורק אחרי שמשתלטים על עוד ועוד שווקים ואזורים גיאוגרפיים, ניתן (אולי) להוריד את הרגל מדוושת הגז או שהיתרון לגודל יאפשר לעבור לרווח.

התמקדות ברווח אמנם מאפשרת להקים עסק יציב יותר, אך בתרבות הנוכחית של תעשיית ההשקעות האטה בצמיחה מובילה גם לירידה בשווי החברה. זה לא מאפיין חדש, אך הוא הולך ומתעצם בשנים האחרונות, לצד התפתחותה של תרבות חדי הקרן. מיליארדי דולרים זורמים לסטארט-אפים מפסידים - שפחות מ-10% מהם שורדים, ולא ניתן לאמוד את הערך הכולל שנוצר מאותן השקעות.

להחלטה כמה להשקיע בשיווק ומכירות אין תשובה אחת. למעשה, למנכ"לים של חברות B2B (שמוכרות לעסקים) מאוד קשה לענות על השאלה מה עומד מאחורי ההחלטה כמה להשקיע בסעיף זה. לכן גם קשה לחזות מתי החברות ישנו את ההרגלים שלהן. חברת אבטחת המידע פאלו אלטו למשל, צומחת מהר יותר מחברת צ'ק פוינט, מתחרתה הגדולה, והצליחה לעקוף אותה בהכנסות. אולם בעוד שצ'ק פוינט מקפידה כבר 25 שנה להציג רווח נקי של 40%-45%, פאלו אלטו מציגה שיעור רווחיות נמוך משמעותית. מתי פאלו אלטו תחליט לשפר את הרווחיות? קשה להגיד. בינתיים היא מתמקדת בהשגת נתח שוק, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מאחת המטרות החשובות של חברה עסקית - הצגת רווחים. במקום זה נהייתה מטרה אחרת, שהיא השגת שווי גבוה יותר, וכשזה מקושר לצמיחה התוצאה היא שריפת מזומנים בהיקפים בלתי נתפסים.

סטארט-אפים ניסו לא לעצור

אותה תפיסה מקובלת גם בקרב החברות הפרטיות, והיא גם זאת שאחראית במידה רבה לצמיחה של הסטארט-אפים. חלק גדול מהכסף שהם מגייסים מופנה לאנשי שיווק ומכירות, או להוצאות אחרות שיאפשרו להם לצמוח במהירות. הדבר הזה גם מוביל לכך שהסטארט-אפים זקוקים לגייס עוד ועוד כסף למימון פעילותם. מכיוון שהרבה כסף זורם לתעשיית ההייטק ומחפש השקעות, הדבר גרם לכך שהגישה הזאת התעצמה. נוצרה תחושה שאסור לסטארט-אפים לעצור וצריך לנצל את התקופה הנוכחית להתרחבות.

אולם בחודשים האחרונים יש הפנמה שלא כל החברות מסוגלות באמת לעבור לרווחיות, או שלכל הפחות המעבר הזה לא מובן מאליו. זה התחיל בחברות אובר וליפט, שהגיעו להנפקה כשהן שורפות סכומי עתק. מודל הפעילות שלהן והתחרות העזה בשוק שלהן גורם לכך שהן צריכות להתחרות על כל עיר מההתחלה. השלב הבא היה ניסיון ההנפקה הכושל של WeWork, שמלבד סימני שאלה סביב עסקאות בעלי עניין ומטרות רוחניות, הועלו תהיות רבות גם ביחס לשאלה האם המודל העסקי של החברה הוא בר קיימא.

בסוף השבוע פורסם ב-CNBC כי בסופטבנק שוקלים לשנות את מדיניות ההשקעות בקרן השנייה שהם מגייסים עתה, שתהיה בהיקף של מעל 100 מיליארד דולר. לפי הידיעה, מנכ"ל סופטבנק מסיושי סאן מתכנן לשים דגש על חברות עם מסלול ברור לרווחיות בזמן קצר יותר וכאלו שניתן להנפיק בשוק הציבורי. יכול להיות שמדובר בניסיון לשווק את הקרן למשקיעים, בתקופה שבה סופטבנק מתמודדת עם ירידה צפויה בשווי של WeWork ושפל בו נמצאת מניית אובר .

מה יהיה גורלן של קרנות הענק

אם סופטבנק אכן תשנה את תפיסת ההשקעה שלה, יכולה להיות לכך השפעה משמעותית על תעשיית ההייטק כולה. יש לכך שתי סיבות: הראשונה היא שסופטבנק השקיעה סכומים אדירים בסטארט-אפים, שבמידה רבה פיתחו בה תלות מכיוון שהיו זקוקים לכיסים העמוקים שלה. זה השפיע גם על היתרון של אותם סטארט-אפים מול המתחרים שלהם, שלא נהנו מדחיפה בדמות השקעה מסופטבנק. למעשה, המשמעות היא שסופטבנק תשים יותר דגש על החזרי תשואה, ולא על השתלטות על עוד ועוד תחומי פעילות, כפי שהיה נראה לפעמים.

הסיבה השנייה היא ההשפעה שהייתה לסופטבנק על התעשייה. ההשקעות הגדולות שלה בסטארט-אפים חייבו גם קרנות נוספות לנהוג באופן דומה. לצורך כך, הן היו צריכות לגייס קרנות גדולות יותר. לא מן הנמנע שהשינויים הפיננסיים הללו גם יקשו על הקרנות להציג תשואות טובות, אבל עוד מוקדם להגיד.

כך או כך, לסופטבנק - אולי המשקיע הכי מסקרן ומתוקשר בשנים האחרונות - יש יכולת להשפיע על הדנ"א של התעשייה כולה. אם דווקא המשקיעה שמסמלת את הקרבת הרווחיות לטובת הצמיחה משנה את מדיניותה, אז ניתן להעריך כי עוד משקיעים יבצעו חישוב מסלול מחדש. בהתאם, הסטארט-אפים יקבלו החלטות השקעה מושכלות יותר, ויחשבו היטב האם ההכנסות שלהם איכותיות - כלומר האם הם יכולים להפיק גם שיעורי רווחיות גבוהים יחסית, או שמדובר בהכנסות לשם הצמיחה המהירה. אגב, בשם צמיחה מהירה חברות גם עלולות להפר עקרונות מוסריים.

יותר זברות ופחות חדי קרן

ב-2017 ייסדו ארבע יזמיות אמריקאיות - ג'ניפר ברנדל, מארה זפדה, אסטריד שולץ ואניה וויליאמס - את תנועת Zebra Unite, כתגובת נגד לתרבות חדי הקרן. לטענתן, המודל הקיים הוא בזבזני וזברות מסמלות ניהול שכולל גם דגש על אחריות פיננסית ויציבות עסקית. הן גם עוסקות בכך שיש יזמים שלא מצליחים לגייס הון בקלות. למעשה, הקריאה שלהן הייתה סוג של כתב אישום נגד האופן שבו פועלת תעשיית ההייטק. נראה שהיה צריך אירוע גדול יותר, כמו כישלון הנפקת WeWork, כדי לטלטל את התעשייה.

שינוי כזה לא יהיה מיידי, ויהיו לו גם השפעות רחבות יותר, למשל על התרחבות של חברות והמוצרים שלהן לאזורים גיאוגרפיים נוספים. אולם אם בעמק הסיליקון יסתובב יותר זברות ופחות חדי קרן, אז יכול להיות שהמגזר העסקי יהיה בריא יותר והשימוש בכספי ההשקעה יהיה יעיל יותר. וזה לא שינוי רע. 

עוד כתבות

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; מניית נייס עולה ב-5%, ארית ב-4%

המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ויורד מתחת ל-3.13 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה