יבואני הרכב הישירים חייבים להעניק אחריות גם לרכבים שלא יובאו על-ידם, אלא על-ידי היבואנים המקבילים או הזעירים, אפילו אם יצרן הרכב הגדיר שהאחריות על הרכב היא אזורית ולא כוללת את ישראל - כך קבע לאחרונה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, יורם נועם, שדחה עתירה של יבואני הרכב הישירים נגד הפרשנות המשפטית שהעניק משרד התחבורה לחוק שירותי הרכב. החוק, שנחקק ב-2016, נועד להגביר את התחרות בענף הרכב, תוך הענקת הטבות ליבואני הרכב המקבילים.
את העתירה נגד משרד התחבורה הגישו ארבעה יבואנים ישירים - חברת יוניון מוטורס (יבואנית ישירה של רכבי טויוטה), סמל"ת (יבואנית ישירה של קרייזלר, דודג', ג'יפ וראם), קרסו מוטורס (המייבאת את רכבי ניסן) וחברת המזרח (המייבאת רכבים מסוג לנדרובר ויגואר).
בלב העתירה ניצבה טענתם של היבואנים הישירים נגד הפרשנות שהעניק משרד התחבורה לחוק, לפיה חובתם להעניק אחריות מלאה לרכבים שיוצרו בחו"ל ולא יובאו על-ידם, גם במקרה שבו אחריות היצרן שניתנה לרכב במקום רכישתו, הוגבלה טריטוריאלית רק למדינה זו או למדינות מסוימות שאינן ישראל. באופן מעשי דובר בעיקר על פניות מלקוחות שרכשו רכבים שיובאו ביבוא מקביל או יבוא אישי מארה"ב, ושלגביהם קבע היצרן כי האחריות מוגבלת לשטח ארה"ב בלבד.
יבואני הרכב הישירים טענו כי הפרשנות של משרד התחבורה פוגעת בקניינם. לטענתם, משמעות החלטת משרד התחבורה היא שהיבואן הישיר יממן מכיסו תיקונים לרכבים שלא הוא ייבא, מבלי לקבל כל תמורה בעדם, ומבלי שיוכל לחזור אל היצרן לכיסוי עלויותיהם של תיקונים אלה.
לא לאפשר ליצרן להרוויח פעמיים
בתגובה לעתירה, במשרד התחבורה טענו כי מטרתו של חוק שירותי הרכב היא לקדם את התחרות בענף, לאחר שהמחוקק זיהה שמתקיים קשר הדוק בין היבואנים הישירים ליבואני הרכב גם בנוגע לסוגיית האחריות על הרכבים. "היבואנים הישירים מהווים את נציגי יצרני הרכב במדינות השונות, ועמם יש ליצרני הרכב קשר ישיר ובלתי אמצעי. לפיכך, וכדי להתגבר על העדיפות שמקנה קשר זה ליבואנים הישירים על-פני יתר היבואנים המסחריים, ולפתוח את השוק לתחרות הוגנת, החליט המחוקק להטיל את חובת מימוש האחריות על היבואנים הישירים דווקא", טען משרד התחבורה.
בין היתר טען משרד התחבורה כי קבלת העתירה תביא למצב שבו יצרן הרכב, שמכר את הרכב בארץ המקור עם אחריות, כנגד תמורה כספית הולמת בגין אחריות זו, מתכחש לאחריות שסיפק לרכב רק מכיוון שיובא לישראל, ובכך למעשה "ירוויח" פעמיים - גם קיבל תמורה מהסוכן הראשי שלו נמכר הרכב במדינת המקור עבור האחריות שנתן לרכב; וגם מתכחש לאחריות, בהגיע הרכב לישראל.
פרשנות שמרוקנת את החוק מתוכן
בנוסף למשרד התחבורה, התייצבו להליך גם מספר יבואני רכב מקבילים. לטענת גלובל אוטו מקס (המייבאים ביבוא מקביל רכבי ג'יפ וטויוטה), אותה ייצגו עורכי הדין אבי מורל ואור רז ממשרד איתן מהולל שדות, המודל שנקבע בחוק שירותי הרכב כמעט זהה לזה שנהוג באיחוד האירופי, ולפיו חלה על יצרן החובה לממש את האחריות שנתן לרכב מתוצרתו, ללא קשר למקום שבו נרכש הרכב. עוד הם הדגישו כי קבלת העתירה עלולה להוביל לכך שצרכנים לא ירכשו רכבים באמצעות יבואנים מקבילים, שכן סביר שאדם לא ירכוש כלי רכב ללא אחריות, היות שמדובר בנכס יקר.
בית המשפט המחוזי בירושלים, כאמור, דחה את עתירת יבואני הרכב הישירים, ואימץ את הפרשנות של משרד התחבורה. לפי פסק הדין של סגן הנשיא נועם, "אין אפשרות לקרוא לתוך הסעיף אפשרות של החרגה טריטוריאלית, באופן שאחריות היצרן לא תחול במדינת ישראל".
נועם הסביר מדוע החלטת משרד התחבורה גם תואמת את תכליתו של החוק שיועד לפתוח את שוק הרכב לתחרות: "היבואנים הישירים, לאור הסכמי ההפצה שבינם לבין היצרנים, מהווים את הגורם היעיל ביותר להתמודד עם החובות שנקבעו בחוק".
נועם גם דחה את טענות היבואנים הישירים לפגיעה בקניינים ובעיקרון השוויון, כשקבע כי החוק, במודע, "הבחין בין היבואנים השונים, אגב יצירת 'אי-שוויון מובנה' בין היבואנים הישירים לבין שאר היבואנים, תוך הענקה, למי שמבקש לקבל רישיון של יבואן ישיר - הן של חובות (כמו מימוש אחריות היצרן, שעה שהיצרן מתחייב ליתן את האחריות), והן של זכויות מכוח מעמדו כיבואן ישיר והטבות כלכליות מכוח הקשר הישיר שלו עם היצרן".
יבואני הרכב הישירים, שהגישו את העתירה באמצעות בא-כוחם עו"ד אהוד שניידר, מסרו בתגובה: "העותרות לומדות את פסק הדין ותשקולנה את צעדיהן בהקדם".
נתוני משרד התחבורה: כך נפתח שוק יבוא הרכב לתחרות
במסגרת העתירה הגיש משרד התחבורה מסמך שכותרתו "יישום חוק שירותי רכב והשפעתו על ענף הרכב", ממנו עולה כי מאז מהלך החקיקה לפני שלוש שנים הוביל לפתיחת השוק לתחרות.
לפי המסמך שחיבר משרד התחבורה, "מאז כניסת החוק לתוקף חל גידול משמעותי ברישיונות יבואן בכמות ובמגוון", כשבשנים 2017-2016 אושרו כ-4,000 בקשות ליבוא אישי של רכבים, ונוספו עוד 7 יבואני רכב מקבילים. במחצית הראשונה של 2018 נרשם מספר שיא של יבואני רכב מקבילים, כשבמשרד התחבורה אישרו ל-11 מהם רישיונות יבוא.
עוד עולה מהנתונים של משרד התחבורה כי חל גידול כמותי ביבוא רכב חדש בערוצים החדשים. כך, למשל, במחצית הראשונה של 2018 חלה ירידה של 8,000 רכבים שיובאו ביבוא ישיר, ו-518 רכבים יובאו ביבוא מקביל בתקופה זו, לעומת כ-1,200 רכבים שיובאו בשנתיים שקדמו לכך.
בנוסף הראה משרד התחבורה כי חלה ירידה במחירי הדגמים שמיובאים גם ביבוא מקביל, בעוד שמחירם של דגמים שלא מתקיים בהם יבוא מקביל נשאר יציב, למרות הירידה בשער של מטבעות החוץ.
היבואנים, משרד התחבורה והחלטת בית המשפט
■ חוק רישוי רכב קובע: יבואן ישיר יממש את אחריות היצרן לכל דגמי הרכב שהוא מייבא.
■ טענת היבואנים הישירים: הפרשנות לפיה יש לחייב אותנו להעניק אחריות גם במקרים בהם אחריות היצרן הוגבלה טריטוריאלית רק למדינה בה יוצר הרכב, פוגעת בקניין שלנו ואינה מתחייבת מלשון החוק.
■ טענת משרד התחבורה והיבואנים המקבילים: החוק מחייב את היבואן הישיר לממש את האחריות גם אם היצרן הגביל את האחריות טריטוריאלית.
■ פסיקת בית המשפט: מימוש אחריות היצרן על-ידי היבואן הישיר חלה בכל מקרה שבו ניתנת אחריות יצרן, גם אם האחריות המקורית הוגבלה טריטוריאלית. היבואנים הישירים מהווים את הגורם היעיל ביותר להתמודד עם מטרת החוק שהיא הגברת התחרות.
