גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנוער הלומד והיוזם: התוכנית שתלמד בני נוער איך מקימים עסק

תוכנית "שותפים 2020" שמפעיל משרד העבודה והרווחה בשיתוף ג'וינט אשלים ודרור בתי חינוך, מבקשת לתת לבני נוער בבתי ספר מקצועיים מיומנויות בהקמת עסק, שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה • "אנחנו מחויבים להכין את בני הנוער לאתגרים העתידיים, וזה דורש לצאת מהקופסה", אומר ראובן פאטר, מנהל התוכנית

עדינה בן אשר / צילום: איל יצהר
עדינה בן אשר / צילום: איל יצהר

אחת הטענות המרכזיות המופנות למערכת החינוך ולמוסדות להשכלה גבוהה היא שהם אינם מכינים את הלומדים בהם לשוק העבודה. ציונים גבוהים במבחני הבגרות או תואר אקדמי אינם מספקים כישורים רלוונטיים בעולם העבודה המשתנה ואינם מבטיחים פרנסה.

למעשה, האופציה היחידה לרכוש מקצוע במהלך הלימודים בתיכון היא בבתי הספר המקצועיים, שאליהם מגיעים לרוב התלמידים שלא הצליחו להשתלב בבתי הספר העיוניים. בבתי הספר של משרד העבודה הם ילמדו נגרות או חשמל, ספרות, קוסמטיקה או טבחות. אבל האם הרכישה הטכנית של המיומנויות האלה תספיק להם כדי להתפרנס בבגרותם, בשוק שבו מספר המשרות צפוי לרדת ובו יידרש כל אחד מאיתנו להמציא את עצמו מחדש? התשובה היא: לא בטוח. כיום, כדי להצליח במקצוע, חשוב לדעת לא רק לבשל או להתקין פאנל חשמלי. חשוב גם להבין, לדוגמה, איך מתנהל תזרים מזומנים, איך מגייסים לקוחות ואיך מפרסמים את העסק.

כדי לתת את הערך המוסף הזה לתלמידי החינוך המקצועי, נפתחה לפני שלוש שנים תוכנית "שותפים 2020", פרי שיתוף פעולה של משרד העבודה והרווחה, ג'וינט אשלים ודרור בתי חינוך. לצד לימודים עיוניים, התוכנית מציעה התנסות ומימוש של הקמת עסק מהמסד ועד הטפחות. כיום, משתתפים בתוכנית עשרה בתי ספר מהחינוך המקצועי. שורת הרווח בכל העסקים שהוקמו במסגרת הזאת נעה מ-6,000 שקל עד 15 אלף שקל בחודש. יחד מרוויחים העסקים 250 אלף שקל בשנה.

"מייצרים עסקים שיש להם שוק ואופי"

"ילדים שואלים היום למה לי ללמוד, כאילו מה יוצא לי מזה", אומר ראובן פאטר, מנהל תוכנית שותפים ומנהל התוכניות בדרור בתי חינוך. "התוכנית הזאת נותנת להם סיבה. למשל, חבר'ה שעכשיו בעסקי הצילום משתפים פעולה עם העמותה לקידום התיירות בנצרת, אז יש להם סיבה ללמוד אנגלית, כי הם צריכים לדבר עם התיירים והם צריכים מתמטיקה כדי לעשות את התמחיר. המוטיבציה שלהם להתנהל בעולם וללמוד היא סביב צורך אמיתי.

"הם גם מביאים את ניסיון החיים שלהם כילדים שחלקם מגיעים ממציאות חיים לא פשוטה, וגם מביאים את המוטיבציה מתוך רצון להצליח ולקדם משהו פרקטי, וגם כקבוצה מתמודדים עם אתגרים של עסק, וכך לומדים את המקצוע לא רק ברמה התיאורטית אלא גם בלייב, על כל האתגרים שיש בשוק העבודה. אלה הרבה מאוד מיומנויות שלא לומדים היום בתיאוריה, בסילבוס, כמו איך להתמודד עם התנגדות של לקוח או איך למצוא יתרון תחרותי שנותן ערך ללקוח. אלה דברים שלא נלמדים היום כשאתה לומד רק נגרות או חשמל לפי סילבוס או חשמל. עם ניסיון החיים שלהם והאופי הייחודי שלהם הם מצליחים לייצר עסקים שיש להם שוק ואופי.

"אנחנו לא מסתפקים בלתת לילדים מקצוע וזהו, מתוך רחמים או כברירת מחדל. אנחנו מחויבים להכין את בני הנוער לאתגרים העתידיים ולא רק לשוק העבודה כמו שאנחנו מכירים אותו, וזה דורש לצאת מהקופסה ולהבין למה יש להם התנגדות למערכת החינוך המקובעת ולחשוב איתם בצורה חדשנים ויזמית על פתרונות אחרים, שנותנים גם מענה אמיתי לצרכים שלהם אבל גם מכשירים אותם וגם נותנים להם מיומנויות להשתלב גם בכל מקום אחר כך".

פתרונות לפרילאנסרים של העתיד

ראיה מנאע, המנהלת העסקית של תוכנית שותפים בבית ספר עמל בנצרת, מספרת על האופן היצירתי שבו פתרה התוכנית את הבעיה למצוא לתלמידי צילום מקום להתמחות בו. אם במגמת הטבחות אין בעיה למצוא התמחות באחד מבתי המלון או באחת המסעדות בעיר, תחום הצילום הוא חדש למדי בחברה הערבית ולתלמידים במגמה אין היכן להתמחות. במסגרת התוכנית הוקם עסק המספק שירותי וידיאו, סטילס ועריכה ללקוחות פרטיים, למשל חתונות, מסיבות וימי הולדת.

"אני מנהלת את העסק, התלמידים עובדים באופן מסודר ומנפיקים להם תלוש משכורת", מספרת מנאע. "לכל שכבה יש שני שיעורים שבועיים, שבהם התלמידים לומדים איך מתמחרים את השירות, איך להנפיק הצעת מחיר, מה החשיבות של חוזה. כמעט כל דבר שקשור לעסק".

זה תחום שקשה להצליח בו.

"זה תחום שהוא צומח בחברה הערבית, אבל נוצר מצב שהרבה אנשים שלא עברו הכשרה נותנים הצעות מחיר נמוכות שקשה להתחרות בהן. אנחנו מאמינים שבצילום, כמו בכל מקצוע אמנותי, יש מקום לאנשים שלמדו. גם מבחינה טכנית אנחנו מאמינים שיהיו לקוחות שהאיכות חשובה להם ויהיו מוכנים לשלם עבור זה.

"התוכנית חשובה, כי הלימודים המקצועיים לא שלמים אם הם לא מספקים תעסוקה. הייחודיות של התוכנית שהיא נותנת פתרונות שמיועדים לפרילאנסרים ואנחנו יודעים שבעתיד הרבה אנשים יעבדו כפרילאנסרים". 

"תקליטנות, זה מה שאני רוצה לעשות בחיים"

עדינה בן אשר, תקוע

בית ספר: בוגרת י"ב בתיכון חושן, ירושלים

מיזמים: אולפני פיוז של בית הספר, אולפן נייד בהזמנה ועסק עצמאי כתקליטנית

לפני שהגיעה לתיכון, עברה עדינה בן אשר חמישה בתי ספר בגוש עציון. "לא אהבתי את הצוות החינוכי בבתי הספר שבהם למדתי והחלטתי לעבור לבית הספר בירושלים", היא מספרת. "כל כיוון לוקח לי 40 דקות עד שעה נסיעה. זה קשה, אבל את זה אני רוצה לעשות בחיים".

בעקבות הפעילות בעסק בבית הספר, היא קנתה בעצמה ציוד הקלטה ועריכת סאונד והתחילה לעבוד גם באופן עצמאי. את ההשקעה בציוד, כ-10,000 שקל, כיסתה לדבריה בפחות מחצי שנה, בלי שהדבר גרע ממעורבותה בעסק המשותף בבית הספר.

הכרת את התחום לפני כן?

"לא ממש, התלבטתי בין סאונד לצילום. האחיות שלי לומדות בבית הספר במגמת קוסמטיקה".

מה למדת שם?

"לומדים תקלוט, ליצור מוזיקה אלקטרונית וגם אולפן הגברות. שנה אחרי שהתחלתי ללמוד הקמתי עסק משלי. בכיתה י"א ראיתי שזה הולך טוב, התחלתי לתקלט בבר מצוות ובת מצוות, קניתי ציוד שאני צריכה והתחלתי לעבוד בזה, לפעמים כמה פעמים בשבוע. את כל הציוד קניתי מהכסף שהרווחתי. זה נותן לך מקצוע לחיים, את מקבלת תעודת מקצוע ואולי תהיה לי עבודה ב'צוללת הצהובה' (מרכז רב תחומי למוזיקה - דב"ג) שמשתף איתנו פעולה".

מה התפקיד של התלמידים באולפני פיוז?

"אנחנו הקמנו את אולפן ההקלטות. צריך לנקות את האולפן, להביא מצרכים, לתפעל פינת קפה. יש לנו חדר חזרות. אנחנו גובים סכום נוח לכל כיס, שגם נערות צעירות ואנשים שאין להם כסף יכולים להרשות לעצמם. יש אחד שאחראי על שיווק, מוציא פליירים ומדבקות, ויום אחד בשבוע אנחנו מחלקים פליירים מחוץ לבית הספר. יש לנו אינסטגרם ופייסבוק. אנחנו מקבלים שכר מינימום לפי שעות ומהשכר גוזרים את התעריף ללקוחות, כדי שגם אנחנו נרוויח וגם האולפן יתפתח". 

עדינה בן אשר / צילום: איל יצהר

"מוזיקה היא החיים שלי מגיל 3"

ניר אלבאום, אזור השומרון

בית ספר: דב הוז, תל אביב

מיזם: קאסטום אולפן סאונד בבית הספר

ניר אלבאום, תלמיד כיתה י"א, מגיע מדי יום מביתו שבשומרון לבית הספר דב הוז בתל אביב - שעה וחצי נסיעה לכל כיוון. הוא הגיע לבית הספר בעקבות המלצה של חבר. "מהרגע הראשון היה ברור לי שאני הולך לסאונד, כי מוזיקה היא החיים שלי מגיל 3", הוא אומר. בשנה שעברה, במסגרת תוכנית שותפים, הוקם בבית הספר אולפן ההקלטות "קאסטום אולפן סאונד". אלבאום משמש בו טכנאי ראשי, עבודה שעליה הוא מקבל כסף, ומגייס לקוחות ומחדיר מוטיבציה בתלמידים אחרים. הוא גם אחראי על עמוד האינסטגרם של קאסטום.

"הילד הוא הוריקן!" מתארים אותו בבית הספר. "הוא חי את העסק, יוזם, מקדם, מלא ברעיונות ומסתער על הביצוע, סוחף את החברים, חונך אותם ורואה בכך שליחות. הוא הפך לסופר-מקצועי וגייס כסף כדי לקנות ציוד הקלטה ועריכת סאונד שבו הוא מתנסה בבית".

"אין סיכוי שהייתי עושה את כל הנסיעות האלה לשום בית ספר אחר, אבל בשביל המגמה הזאת אני מוכן", אומר אלבאום. לדבריו, הוא מתכוון לעבוד בזה בעתיד גם באופן עצמאי. 

ניר אלבאום / צילום: כדיה לוי

עוד כתבות

עוברים ושבים ברחובות בייג'ינג / צילום: רויטרס

9 דרום קוריאנים שחזרו מישראל חלו בקורונה; אלה האתרים שבהם ביקרו

(עדכון): הקבוצה שהתה בישראל בין התאריכים 8.2-15.12 ותשעה מחבריה אובחנו כחולים בקורונה. כך עדכן משרד הבריאות ● אלו האתרים והמסלולים בהם ביקרה הקבוצה, ומהן הנחיות משרד הבריאות למי שבא עמם במגע?

סקר הסקרים

סקר הסקרים: אפקט תמלילי אשכנזי וחקירת המימד החמישי? זו מפת המנדטים

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

סרטון התעמולה של שקד, שבו היא מציעה לפגוע בזכויותיהם של עובדים זרים / צילום: פייסבוק

דעה: הרעיון של שקד למנוע תשלומי פנסיה מעובדים זרים - לא מוסרי ולא יהודי ומקומם

שרת המשפטים לשעבר שקד ממשיכה לצבוע מאבקים לטובת זכויות אדם כ"שמאלנות" ואת מי שמגן על זכויות עובדים כ"אויבי המעסיקים" • המציאות הקשה של העובדים הזרים עלולה להפוך ליותר קשה • וגם: התפיסה התביעתית פוגעת בפרקליטות. טוב יעשה הארגון אם יגייס סנגורים

חדד־עורקבי / צילום: יונתן בלום, גלובס

"הורדת מסים? הגירעון לא יאפשר. מישהו צריך לממן את כל ההוצאות"

רו"ח ורד חדד-עורקבי, סמנכ"לית בכירה-מס הכנסה ברשות המסים, בראיון אישי ● על הילדות ברחובות עם אב כדורגלן, על נטל המס בישראל, ועל התמודדות הרשות עם הכלכלה הדיגיטלית: "אנחנו משנים את כל התפיסה ובוחנים גם הכנסות של בלוגרים ויוטיוברים"

נרנדרה מודי/ צילום: רויטרס, Soe Zeya Tun

מלחמת הסחר הבאה? אחרי ההתקררות בגזרה הסינית הודו עולה על המוקד

הודו נמצאת על מסלול התנגשות עם טראמפ, שנחוש בדעתו להעניש כל מדינה שלדעתו פוגעת ביתרון האמריקאי ● טראמפ טוען שהוא מחבב אישית את מודי. זה לא יציל את הודו ממלחמת סחר עם ארה"ב יותר מאשר החיבה המוצהרת שלו לשי ג'ינפינג

מתוך הסרט "היום שאחרי לכתי" / צילום: באדיבות יונייטד קינג

דאבל קליק: שני סרטים ישראליים חדשים בביקורת אחת

"אנג'ליקה" ו"היום שאחרי לכתי" - שני סרטים ישראליים חדשים ומרגשים, שבכל אחד מהם אב דומיננטי לבת רגישה

חגיגה במדבר/ צילום :  יותם יעקבסון

צבעים על ים המוות: מהרו לראות פריחה נדירה סביב ים המלח

זה נדיר, וקורה רק בשנים שבהן מקבל המדבר שפע של גשם: גל פריחה צבעונית סביב ים המלח ● השנה זה קרה, וצריך למהר כי היא לא תאריך ימים

איילת שקד / צילום: כדיה לוי

מפלגת ימינה ניסתה לעשות צחוק ממשבר האקלים וחטפה מהגולשים

מפלגת ימינה העלתה סרטון הלועג למשבר האקלים, וחטפה ביקורת מהגולשים, וגם מפעילי המפלגה ופעילי סביבה בציונות הדתית ● עידו בוכמן, מנהל הפורום הסביבתי בבית היהודי: "אילו זה היה תלוי בי הייתי גונז אותו כבר היום. מישהו במחלקת ה"קופירייט" עשה טעות חמורה"

פרנץ ליבנספצר, מנהל תחום אריזות ואיכות הסביבה של קבוצת נסטלה העולמית / צילום: איל יצהר, גלובס

האחראי על איכות הסביבה בנסטלה העולמית בטוח: "אנחנו בדרך לשינוי היסטורי"

פרנץ ליבנספצר, מנהל אריזות ואיכות הסביבה של ענקית המזון נסטלה, הגיע לבקר בחברת אסם שבבעלות הקבוצה, ויש לו הרבה מה לומר על אריזות המזון המזהמות • לדבריו, בחברה עדיין מחפשים תחליף מזהם פחות לשקיות החטיפים ומעדיפים למכור מוצרים בתפזורת וללא עטיפה

 ג'יי קלייטון, יו"ר ה SEC  / צילום: רויטרס Brendan McDermid

סטארט-אפ הבלוקצ'יין הישראלי אניגמה נקנס בחצי מיליון דולר ויחזיר כסף למשקיעי ה-ICO

החברה הישראלית-אמריקאית, בהובלת המייסד גיא זיסקינד, גייסה ממשקיעים 45 מיליון דולר בהנפקת מטבע דיגיטלי ב-2017 ● בהתאם לדרישת ה-SEC, מטבעות הקריפטו של אניגמה יירשמו כניירות ערך והחברה תשיב כספים למשקיעים שהשתתפו ב-ICO

ניכור הורי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

דעה: ניכור הורי איננו טרנד - זאת מציאות קשה וכואבת

לא פעם עולה השאלה - האם בכל פעם שיש קטין אשר אינו רוצה לראות את הוריו - זהו ניכור הורי? ● יש צורך להגדיר את הכלים העומדים לרשות מערכת המשפט ולמערכת הרווחה והמטפלים, במטרה למגר את התופעה הנוראית של ניתוק הקשר

איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

התו הירוק: הדרך החדשה של חברות הייטק למשוך עובדים - תמיכה בטבעונות

הטרנד החדש במסגרת המלחמה הלא נגמרת על העובדים בהייטק: קבלת תו תקן שמאשר - מדובר במעסיק ידידותי לטבעונים

טניה כהן עוזיאלי והיצירה 'נעליים ליציאה לדרך, 2017–1991', מרינה אברמוביץ׳ / אינפוגרפיק: יונתן בלום, גלובס

"אנחנו מאבדים את הזהות שלנו כמוזיאון, דברים יצאו מפרופורציות"

בעידן שבו הדימוי הוויזואלי הפך לכל כך נפוץ וכולנו מתקשרים דרך תמונות ברשת, האתגר הגדול של המוזיאונים הוא להיות רלוונטיים ● אז איך עושה את זה עכשיו מוזיאון תל אביב, שאליו הגיעו השנה 1.3 מיליון מבקרים? בראיון ל'ליידי גלובס' מודה המנכ"לית טניה כהן עוזיאלי: "נחוצה לנו הגדרה מחדש"

בניין סולאראדג' / צילום: איל יצהר

צמיחה של 60%: סולאראדג' הישראלית נסקה לשיא לאחר הדוחות הרבעוניים

ההכנסות מתחום הסולאר צמחו בכ-60%, לעומת הרבעון המקביל ל-389 מיליון דולר ● שיעור הרווח הגולמי (Non-GAAP) עמד על 34.3% ובתחום הסולארי על 37.8%

האישה היחידה בחדר / צילום: יעל שינקר, גלובס

140 חברות ישראליות, רק 24% נשים בדירקטוריונים: הרשימה המלאה

מה משותף לצ'ק פוינט, בזן, הבנק הבינלאומי, שיכון ובינוי וסלקום? בדירקטוריון שלהן יושבת אישה אחת בלבד ● "גלובס" יצא למסע בעקבות ייצוג הנשים בדירקטוריונים וחזר עם ממצאים מדאיגים ● מהחברות הסבירות ועד המביכות - הנה הרשימה המלאה

היקב של בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי / צילום: יחצ

רוזה בחורף: מסתבר שזה המשקה האולטימטיבי לעונה

זה הזמן להחזיר למרכז הבמה את יינות הרוזה - הכיף הגדול של עולם היין והמשקה האולטימטיבי לעונה

חברות פרויקט הדירקטוריות התאגידיות (CWDI) הבינלאומי פותחות את המסחר  בבורסה במדרידתת ייצוג עולמי / צילום: רויטרס

בבנקים, בקופות החולים ובהייטק: באיזה ענף יש הכי מעט נשים בדירקטוריונים?

נשים בדירקטוריון מעמיקות יותר, מנוסות ומאזנות את תאוות הסיכון של עמיתיהן הגברים ● שורה של מחקרים מצביעים כבר שנים על התועלת, אז למה הייצוג עדיין חסר

הפודקאסט Gilmore Guys / צילום: באדיבות Gilmore Guys

סדרת הבנות הנוסטלגית שקמה לתחייה בדרך לא שגרתית

סדרת הבנות "בנות גילמור" ירדה מהמסך לפני כבר כמעט יותר מעשור ● תחביב של מעריץ אדוק וחברו הטוב הפך לפודקאסט "Gilmore Guys", והחזיר לחיים את רורי גילמור ● המלצת פודקאסט ● האזינו

שער בכניסה לשכונה בעיר שנחאי / צילום: רויטרס ALY SONG

המשטר הסיני בכל פינת רחוב: המלחמה בקורונה, גרסת השכונה

780 מיליון סינים, מחצית מאוכלוסיית המדינה, נמצאים עדיין תחת הגבלות תנועה שונות כדי למנוע את התפשטות הנגיף ● מי שאחראיות על יישום ההגבלות הן השכונות והקהילות, שלפעמים הולכות רחוק מדי

המנות של מסעדת שיינע / צילום: אפיק גבאי

בשיינע, האווירה לא באה על חשבון האוכל

במסעדת הגורמה שיינע האווירה רומנטית והאוכל מפואר ועדין - לפעמים יותר מדי