בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף
באיזה שלב בהסתבכות הפלילית של ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוונים באיחוד הלאומי לפרוש מהממשלה? שר התחבורה ויו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ', בראיון לגלי צה"ל, נתן לכך תשובה עקיפה: במועד שבו ראש הממשלה ייאלץ להתפטר. והוא פירט: "ההסדר ביחס לחברי כנסת מדבר על זה שהרשעה בערכאה אחרונה מחייבת התפטרות; ביחס לשרים ולראש ממשלה מדובר בהרשעה בערכאה אחרונה בעבירה בהאשמות קלון".
סמוטריץ' טוען אפוא כי החוק מקל עם ראש הממשלה, שריו ושרותיו, ומחמיר עם חברות וחברי הכנסת: אלה מוכרחים להתפטר רק אחרי שמיצו את אפשרויות הערעור, ואלה - מיד אחרי ההרשעה הראשונה, עוד לפני שקיבלו הזדמנות לערער על פסק הדין. אכן, הסבר יפה ואלגנטי, אבל אנחנו מבקשים לערער על הפרטים.
נתחיל בחברי הכנסת. גורלם במקרה של הליך פלילי נקבע בחוק יסוד: הכנסת, שבו נאמר כי אם הם מורשעים בעבירה שיש עימה קלון לפי החלטת בית המשפט, הם יפסיקו לכהן כחברי כנסת ביום שפסק הדין בעניינם נעשה סופי. המשמעות היא שרק אחרי שחבר הכנסת המורשע או המורשעת מיצו את אפשרות הערעור לעליון, הם יצטרכו לוותר על הכיסא במליאה.
דווקא לגבי שרים המצב הפוך. סעיף 23 לחוק יסוד: הממשלה, שנוסף לחוק ב-2001, קובע בפשטות כי שרים יישפטו בבית המשפט המחוזי ויצטרכו להתפטר אם הורשעו בעבירה שיש עימה קלון. אין כל רמז בחוק לכך שערעור לעליון יאפשר לשר המורשע להימנע מהתפטרות.
אבל למעשה הכללים לגבי שרים מחמירים אפילו יותר. ב-1993, שמונה שנים לפני ניסוח הסעיף הזה, קבע בג"ץ את הכלל הידוע כ"הלכת דרעי-פנחסי", שלפיו ראש הממשלה חייב לפטר שר או שרה מיד עם הגשת כתב האישום. אריה דרעי נאשם אז בשוחד, ובג"ץ כפה על יצחק רבין לפטרו למרות שדרעי לא הורשע עדיין בשום ערכאה.
ומה לגבי ראשי הממשלה? סמוטריץ' טען כי דינם כדין השרים, אבל במציאות מעמדם דומה יותר לזה של חברי הכנסת. חוק יסוד: הממשלה קובע כי כהונת ראש הממשלה תיפסק רק כשפסק הדין נעשה סופי, ומכאן שהוא לא חייב להתפטר כבר אחרי ההרשעה במחוזי. אבל יש טוויסט: אם 61 חברי כנסת תומכים בכך, הם יכולים להעביר את ראש הממשלה מתפקידו לפני כן - לא אחרי כתב אישום בלבד, אבל אחרי ההרשעה הראשונה.
■ בשורה התחתונה: דבריו של סמוטריץ' לא נכונים ברובם. לפי החוק, חברי כנסת מפסיקים לכהן רק אחרי שהורשעו עם קלון בעליון, ואילו שרים כבר אחרי הרשעה במחוזי, ולפי הלכת בג"ץ - מיד עם הגשת כתב האישום. הכלל לגבי ראש ממשלה דומה לזה שחל על חברי הכנסת.
● תחקיר: ארן רונדל