גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי סכו"ם בבקשה: כך תהפכו את משלוח האוכל שלכם לקצת פחות מזהם

לפריחה בתחום משלוחי האוכל יש מחיר כבד - באיחוד האירופי נזרקים מיליארד קופסאות חד-פעמיות מזהמות לפח מדי שנה, ובישראל אלפי שליחים מדי יום מעבירים ארוחות ארוזות במוצרים לא מתכלים לבתי עסק ● רוב החברות אפילו לא מציעות ללקוחות להימנע מלקחת מוצרים מזהמים

שליחים של וולט ותן ביס / צילום: שלומי יוסף
שליחים של וולט ותן ביס / צילום: שלומי יוסף

סכו"ם (ארוז בניילון). שקיות תבלינים, שקיות קטשופ. שקית מלח, שקית פלפל. שקית ניילון. שקית נייר. ואיך אפשר בלי קופסאות פלסטיק - המון קופסאות פלסטיק. אנחנו מזמינים אוכל הביתה, מבלים מספר דקות בלאכול אותו - ונשארים עם ערימה גדולה של פסולת. זה נוח, זה קל, וזה גם יכול להיות טעים.

אבל למשלוח האוכל שהזמנו יכולות להיות השלכות סביבתיות, ואולי אף חברתיות. בניגוד לארוחה הביתית הממוצעת, או אפילו לערב נעים שנעביר במסעדה על קרן הרחוב - משלוחי האוכל שלנו מייצרים כמויות עצומות של אשפה: כלים חד-פעמיים; עד כדי שמנה אחת יכולה להיות מפוצלת לכמה קופסאות, ניילונים ונייר. מרבית הכלים אינם ניתנים למיחזור, הם לא מתכלים, וכשאנחנו מסיימים את השימוש הקצר בהם - הם גודשים את המזבלות או מגיעים למי האוקיינוס ומזהמים אותם.

בנמל בוסטון שבארה"ב, בכל שלוש שניות מושלך כלי פלסטיק חד-פעמי למערכת ניקוז המים ומשם מגיע לאוקיינוס ומזהם. כך, בין היתר, נוצרים איי פלסטיק עצומים באוקיינוס. מדובר בפלסטיק ירוד המתפורר לחלקיקי מיקרופלסטיק, שאותם אוכלים בטעות בעלי החיים הימיים, ובהמשך הם מגיעים גם לצלחת שלנו.

לצד משלוחי האוכל, ישנן את רשתות המזון המהיר המציעות מזון בכלים חד-פעמיים כבר בשטחן; Pew Research מצאו כי בארה"ב לבדה אוכלים מדי יום 50 מיליון בני אדם ברשתות המזון המהיר. מקדונלד'ס, למשל, מייצרת 1.5 מיליון טון אשפת אריזות בשנה, ורק בכ-10% מסניפיה בעולם מוצבים פחי מיחזור.

קחו קטשופ ומיונז, שיהיה

כשכלי חד-פעמי מגיע למזבלה, הוא כבר הרוס ולא ניתן למיחזור. בנוסף לאריזות ולשקיות השונות, בארה"ב לבדה 10% מהאשפה במזבלות הם כלים חד-פעמיים, ולצריכת היתר הזו יש גם אימפקט אקלימי: לפי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, יותר מ-29% מכלל גזי החממה נוצרים רק מתהליכי הייצור והשימוש במוצרי צריכה שונים, יותר מכמות גזי החממה הנפלטים בחימום והארת בתי-האב (25%) ואף נסיעה ברכבים (15%).

כשאנחנו מזמינים את האוכל שלנו, אנו מקבלים אריזות רבות לכל דבר שמגיע איתו; אותן שקיות קטשופ או מלח - מוצרים שממילא אנו מחזיקים במזווה הביתי. אריזת היתר של חלקי המשלוח, כשלעתים כל מרכיב ארוז בפלסטיק ובניילון נוסף, והמוצרים כולם ארוזים בניילון - מייצרת כמות אדירה של אשפה בלתי מתכלה ובלתי מתמחזרת. מרביתה ניתנת לנו על-ידי המסעדות והחברות המניחות כי כך אנחנו רוצים לקבל את הדברים. אנחנו לא תמיד מוודאים מראש האם אפשר לוותר לפחות על חלק מהאריזות, המפיות והסכו"ם החד-פעמי.

מחקר שנעשה באוניברסיטת מנצ'סטר בחן את השפעת כלי הפלסטיק החד-פעמיים של המשלוחים על הסביבה, ומצא כי באיחוד האירופי נזרקים בשנה לפח מעל 2 מיליארד קופסאות מזון חד-פעמיות של תעשיית משלוחי המזון. לפי המחקר, הורדה של מחצית הכמות תפחית את פליטת גזי החממה בכמות השווה ל-55 אלף מכוניות פרטיות בשנה. לפי המחקר, מעבר לשימוש בפלסטיק רב-פעמי מייצר טביעת רגל פחמנית מופחתת כבר לאחר שימוש של חמש פעמים בכלי, למרות האנרגיה המושקעת בניקיון הכלים.

אם השלב הראשון ההכרחי הוא הורדת כמות הפסולת שאנחנו מייצרים, השלב השני הוא שימוש מחדש בכלים: על מסעדות וחברות שילוח מזון לעודד את מעבר הלקוח לשימוש בכלים רב-פעמיים. אומנם הרכישה של אריזות רב-פעמיות היא השקעה ראשונית גדולה, בטווח הארוך החברות יכולות לחסוך המון כסף, ואנו - המון אשפה. השלב השלישי והאחרון בעדיפותו הוא פתרונות מיחזור; מיחזור קופסאות, שקיות וכלים חד-פעמיים הוא הליך יקר, לא יעיל ולעתים לא אפשרי.

ההגעה של וולט לישראל 

בחורף האחרון נכנסה לשוק בישראל חברת וולט מפינלד עם הבטחה גדולה: לשנע לפתח דלתנו משלוחי מזון ממסעדות שעד כה נמנעו ממשלוחים. תל-אביב היא השוק שאימץ את וולט בצורה המהירה ביותר מכל שאר המדינות שבהן פועל השירות, וכיום מתרוצצים בה כ-1,000 שליחים. החברה לא ציפתה להצלחה כה מסחררת, וכעת היא מתכוננת להרחבת השירות לערים נוספות בגוש דן, ובהמשך גם לצפון ודרום המדינה.

ההצלחה של וולט בתל-אביב מניעה שליחים רבים ברחבי העיר ומפעילה תחרות בין החברות. תן ביס, שנקנתה בשנה שעברה על-ידי טייק אוויי ההולנדית, אף היא מרחיבה את פעילותה, לצד סיבוס, גודי ומסעדות המפעילות שליחים בעצמן.

המשמעות הנלווית לכך היא ברורה ומוכרת: בתום אותם משלוחים מושלכת לפח ערימת פסולת.

"יש מראית-עין של ירוק, וכולם רוצים להרגיש ירוקים, ונורא קל לשכנע אותנו עם מראית-עין, בעיקר כשהשליחים רכובים על אופניים. הנזק הסביבתי והחברתי של החברות האלה הוא מתחת לפני השטח. הכול נראה נהדר מבחוץ - זה כל-כך מפתה. אבל בפועל זה לא ככה", אומרת נטי זית, המנחה את תוכנית העמיתים של מרכז השל לקיימות ומומחית להתנהגות צרכנים. "תמיד מי שמשלם את המחיר הוא מישהו אחר, מוחלש. במקרה הזה מדובר בסביבה, וגם בעובדים בלי זכויות בחברות הכלכלה השיתופית. תארו לעצמכם מצב שבו שכל אנשי ההייטק ומי שמזמין טייק אוויי היה צריך לחיות עם ערימות הפלסטיק אצלו בבית ולא לזרוק אותן לפח. זה נעלם מאיתנו, אנחנו לא צריכים לחיות עם זה.

"ברמה המיידית מישהו אחר משלם את המחיר על המעשים שלנו. הכלים האלה הולכים להטמנה רחוק מהעין שלנו, באזור שבו חיים אנשים אחרים".

האם יש לצפות מחברות השילוח לגלות אחריות סביבתית? וולט הכריזו בבלוג שלהם על "חודש יולי ללא פלסטיק". אותה חברה, שמשלוחיה כמעט כולם ארוזים בכלים המזהמים, ציינה כי תשמח אילו מסעדות ייקחו את חשיבות הנושא ברצינות כמוה, "אך לרוע המזל אין לנו אימפקט ישיר על החלטת המסעדות. למרבה המזל - אתם יכולים לבחור להזמין ממסעדות שלא משתמשות בפלסטיק חד-פעמי", הציעו בתמימות.

"זה בלתי ייאמן בכמה פלסטיק אנחנו משתמשים ביום יום שלנו, לכמה דקות בכלל", תהתה החברה וסיפרה לקוראים על המיקרופלסטיק שחודר לשרשרת המזון.

חברות השילוח מנסות לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. לתווך את מוצרי הפלסטיק המזהמים, להתנער מאחריות, מחלקן או מחובתן לסביבה. חברות הטוענות לחדשנות אינן יכולות להישאר מאחור בתחום המשבר הסביבתי ולגלגל את האשמה לאחרים. עליהן לפעול בעצמן כדי להילחם במשבר, ולקחת אחריות על כלל שרשרת הערך.

בשבוע שעבר פנה האקטיביסט הסביבתי פרופ' עדי וולפסון לחברות השילוח ותהה מדוע גם כשמציינים בעת ההזמנה כי אין צורך בסכו"ם פלסטיק, הוא מגיע בכל זאת - לטענתם של אנשים רבים. וולט לא ענו לפנייתו, תן ביס ציינו כי המסעדות הן אלה שמחליטות אם לספק סכו"ם, ובסיבוס לא קיימת כרגע אופציה של ויתור על סכום חד-פעמי.

"העסקים יכולים להפחית את כמות הפסולת ולחסוך כסף אם יסגלו פרקטיקות פשוטות של מודעות ושיח עם הלקוח", אומרת מאיה מילרד-גבעון, ממייסדי ארגון The Natural Step, הפועל להטמעת קיימות אסטרטגית בחברה הישראלית. "למשל, לשאול את הלקוח אם הוא צריך סכו"ם, רטבים, מפיות ועוד תוספות שלרוב מתווספות אוטומטית. מהצד השני, אנחנו כצרכנים צריכים להיות מודעים שיש לנו אחריות, ואם כבר מזמינים, לפחות להפחית את מה שלא חיוני, לבקש על סכום, קשים ואריזות מיותרות".

המשלוחים מחליפים הרבה פעמים בישול ביתי, ולא יציאה למסעדה, שגם היא מעת לעת כוללת שימוש ברכב הפולט גזי חממה ומזהמים.

"ברגע שאתה מזמין במקום לבשל בבית, אתה מגביר את הזיהום. הראשון הוא מהנסיעה - צריכת האנרגיה, הדלק ופליטות גזי החממה. חלוקת מזון על אופניים היא עדיין בשוליים, למרות שלתקופה מסוימת זה היה אופנתי. ההיבט השני הוא פסולת, בראשה אריזות. הפלסטיקים שדורשים הרבה משאבים לייצור, מגיעים ברובם מתוצרי תעשיית הנפט המזהמת, לא מתכלים, מצטברים במטמנות או במקווי מים ומגיעים למקורות מזון. הזמנת אותה המנה במסעדה הייתה יוצרת משמעותית פחות פסולת. וגם לרוב כלי הפלסטיק המגיעים במשלוח הם באיכות נמוכה, קשים לניקוי, אינם מתאימים לא למדיח ולא לחימום במיקרו ומושלכים לפח אחרי שימוש יחיד". 

צמיחה של 14% בשנה: שוק משלוחי המזון צפוי להכפיל את עצמו עד 2525

כיום רק ל-11% מאוכלוסיית העולם יש נגישות לשילוחי מזון, אך שוק משלוחי המזון משנה לחלוטין את תחום הצריכה; לפי פרוסט וסאליבן עמד בשנת 2018 על שווי של 82 מיליארד דולר, וצפוי כמעט להכפיל את עצמו עד 2525, כשהוא מגדיל את עצמו ב-14% בשנה. ב-2018 היו מעל 9.6 מיליארד דולר של השקעות בחברות מהתחום בעולם, בין המשקיעות: 60% בסין, אליבאבא, אובראיטס המוערכת ב-20 מיליארד דולר ונמצאת ביותר מ-670 ערים ברחבי הולם, ושולחת כמעט מיליארד ארוחות בשנה. רווחיה - 1.4 מיליארד דולר בשנה. מקומות שלא עשו משולחים בעבר, אפילו בתי מלון, החלו לעבוד עם החברות הללו כדי לייצא את מרכולתן לבתי הלקוחות. קשה לחברות להשאר רווחיות כשהן מורידות את המחירים כדי להתחרות זו בזו ובנוסף יש להן בעיות לוגיסטיות.

ברחבי העולם ישנן חברות שכבר מזהות את הסיגמנט המשתנה אצל הצרכנים שהיו מעדיפים לוותר על פגיעה בסביבה. seamless ו-grubhub האמריקאית, תספק ללקוחותיה כלי סכו"ם או מוצרים נלווים כמו מפיות ומלח -רק אם יבקשו מפורשות. באופן הזה, יכולות המסעדות לא רק לחסוך זיהום סביבתי, אלא גם כסף ובזבוז מזון. סטארטאפ אמריקאי בשם ozzi יוצר מהפכה בתחום, כשהוא עובד יחד עם מסעדות, חברות שילוח ואפילו חדרי אוכל של בתי חולים על שימוש בקופסאות אוכל רב פעמיות,אותן הלקוח מחזיר לנקודות איסוף (או לשליח הבא), תמורת תשלום פיקדון זעיר, במקום להשליך לאשפה. חברה נוספת היא GO Box המממשת את השירות הזה בכמה ערים בארה"ב. הודו, אגב, ידועה בקופסאות ה-Tiffin הרב פעמיות ממתכת, המשמשות להאכלת עשרות, ואף מאות מיליוני עובדים הודים מידי יום. באפריל השנה חברת שילוח מזון בריטית דיליברו החלה שתפ עם חברת קלינטקבשם אוקסווש, לשימוש באריזות רב פעמיות במשלוחי המזון שלהן, בקיימברידג' ואוקספורד.

ובאשר לחלופות מתכלות? צריך לדעת שמוצרים שמסומנים בישראל כ"מתכלים", הם פעמים רבות למעשה "מתפרקים" - מיוצרים מתרכובות פלסטיק רגיל שביניהן חלקיקים אורגניים שמתפרקים. "לאחר השימוש רק החלקים האורגנים מתכלים, ומותירים חלקיקי פלסטיק שלא הולכים לשום מקום. למעשה, במובנים מסוימים הם גרועים יותר מהפלסטיק הרגיל כי קל יותר לזהות ולטפל בפלסטיק במסות גדולות", אומרת מאיה מילרד-גבעון, ממייסדי ארגון The Natural Step ישראל. "המתפרקים - ששייכים לתרכובות OXO פלסטיק, אחראים במידה רבה לתופעת המיקרו-פלסטיק שמגיעה למי השתייה ולמזון שלנו, ולכן באירופה הם אינם מותרים לשימוש. בישראל הם נפוצים מאוד ואנשים בעלי מודעות סביבתית שרוצים לעשות את הדבר הטוב לסביבה לפעמים קונים מוצר יקר יותר מהרגיל, אבל קונים פלסטיק שאינו מתכלה אלא מתפרק, ואפילו יוצרים נזק מבלי לדעת. העמימות שקיימת מנוצלת על ידי התעשייה. מוצרים לפי התקן האירופאי זה סיפור אחר - זהו תקן מחמיר שקובע שההתכלות צריכה להיות של 90% מהחומר תוך זמן מסוים, בלי להשאיר רעלנים בקרקע. לזה צריך לשאוף".

עוד כתבות

לשכת התעסוקה במדריד / צילום: רויטרס

שוק העבודה באירופה פורח, אז למה כל כך הרבה עובדים כועסים?

שיעור האבטלה באירופה נמצא ברמת שפל של דור, אלא שרבות מהמשרות האלה הן חלקיות או זמניות, ואינן כוללות את ההטבות שעובדים אירופים התרגלו לקבל

יובל שטייניץ, ניידת הבחירות של גלובס / צילום: כדיה לוי

הפתרון לעתיד משק החשמל נמצא במצבר של המכונית שלכם

שר האנרגיה שטייניץ הכריז על יעד בצריכת חשמל סולארי: 30% מכלל החשמל ב–2030, לעומת 6.5% כיום • אלא שחשמל סולארי אינו מספק מענה לדרישה הגבוהה בשעות הערב ושימוש בו מצריך גיבוי של אספקה מתחנות כוח מזהמות • הפתרון המתגבש: "שאיבת" החשמל ממצברים של מכוניות חשמליות ● כתבה שנייה בסדרה

איתן יוחננוף, מנכ"ל החברה / צילום: תמר מצפי

בלי אונליין ומותג פרטי: רשת המזון של משפחת יוחננוף הצטרפה לבורסה בסטייל עם ביקושים של 1.5 מיליארד שקל

(עדכון) - יוחננוף גייסה 462 מיליון שקל ותחל להיסחר בשווי של 2.3 מיליארד שקל - הרשת השלישית בגודלה בבורסה ● לאחר שנים של צמיחה בפעילותן: שווי השוק המצרפי של שש הרשתות הציבוריות מגיע לכ-13 מיליארד שקל, כמעט מחצית ממנו מיוחסת לשופרסל

רצים למרחב המוגן / צילום: רויטרס

שוב ירי מסוריה, ומה עם תוכנית הממשלה להשקיע 5 מיליארד שקל במיגון הצפון?

מטח הרקטות לגליל ולגולן העלה שוב את הפערים בין המיגון הקיים ביישובי הצפון לבין זה הנדרש לאור האיומים העדכניים בזירה • תוכנית "מגן לצפון", שיצאה לדרך השנה והבטיחה בנייה של מרחבים ממוגנים ושיפוץ מקלטים על פני עשור, נותרה כמעט כולה על הנייר ותמתין לממשלה הבאה

הלואו קוסט/ צילום:Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

הלואו קוסט חינכו את כל העולם לעבוד אחרת: האם בקרוב נשלם אפילו על שימוש בשירותים בטיסה?

בענף התעופה המגמה ברורה - הרווחיות מכרטיסי הטיסה נשחקת, וחברות התעופה מחפשות עוגני רווח משלימים ● והן אכן מצליחות: בהשפעת חברות הלואו קוסט, כמעט שום דבר כבר לא חינם ● "על כוס מים חברות כבר גובות כסף וגם על אוזניות למערכות הבידור"

ההפגנה בשער מפעל אינפימר / צילום: מרתה פיין

הצרות של תמיר לא תמו: בקיבוץ ברקאי מבקשים להוציא את מפעל אינפימר

תושבי הקיבוץ דורשים להוציא את המפעל בטענה כי הוא גורם לזיהום אוויר כבד באזור ● יו"ר אינפימר יובל תמיר: "מקורו של הזיהום לא במפעל. הפליטות של המפעל מנוטרות על ידי המשרד להגנת הסביבה והן מתחת לתקן המחמיר"

צילום מסך מאתר המכירה / צילום: צילום מסך

מכירה פומבית של ממורביליה נאצית מעוררת סערה בגרמניה ובישראל

קרוב ל-200 פריטים מתקופת הרייך השלישי, רבים מהם ממורביליה נאצית של מנהיגי המשטר, צפויים לעמוד מחר למכירה פומבית במינכן ● המכירה עוררה סערה בגרמניה, למרות הכחשות בית המכירות כי הקונים הם פעילי ימין קיצוני או מעריצים של המשטר הנאצי

חברת לומניס / צילום: יונתן בלום

קרן ההשקעות הזרה XIO מוכרת את חברת האסתטיקה הרפואית לומניס לפי שווי של מיליארד דולר לפחות

השליטה בחברה הישראלית, שנרכשה על ידי XIO ב-2015 לפי שווי של 520 מיליון דולר, תימכר לקרן הפרייבט אקוויטי האסייתית BPEA

איציק שמולי, העבודה–גשר / צילום: תמר מצפי

האם כדי להפיל ממשלת מיעוט הימין יצטרך לארגן ממשלה חדשה?

האומנם אי-אפשר יהיה להפיל את גנץ בלי חבילת טריפל - ראש, קווים וסידור עבודה? עשינו סדר ● המשרוקית של גלובס

מימין ניר קלר ואייל ליפשיץ יזמי BlueVine  / צילום: בלו ויין

חברת הפינטק הישראלית BlueVine גייסה 102 מיליון דולר

את הסבב הובילה קרן הצמיחה הישראלית ION Crossover Partners, משקיעה חדשה בחברה ● צוות BlueVine מתוכנן לגדול ל-400 עובדים לפחות עד סוף 2020 בעקבות הגיוס

בנק לימאט בציריך / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

לראשונה בעקבות התקנות החדשות: רשות המסים עצרה 3 ישראלים שלא דיווחו כראוי על חשבונות בחו"ל

השלושה נעצרו במסגרת שתי חקירות שונות, לאחר ששמם נכלל ברשימה של בעלי חשבונות בנק בחו"ל שהתקבלה עפ"י חילופי מידע בין מדינות ורשויות מס באירופה ● מדובר במעצרים הראשונים של ישראלים בעקבות תקנות ה-CRS

סין / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

החזית הפנימית של סין באסיה: מלחמת הסחר היא לא רק מול ארה"ב

תשומת הלב במלחמת הסחר ממוקדת בארה"ב ובסין, אולם מלבדן יש שחקנים חשובים אחרים, שהתגובה שלהם תעצב את קווי האספקה של הכלכלה הגלובלית

בית קולנוע בארה”ב/ צילום: רויטרס

משרד המשפטים האמריקאי מטלטל את תעשיית הפצת הסרטים בארה"ב

משרד המשפטים האמריקאי פועל לביטול צווים שנגעו לתעשיית הקולנוע מאז סוף שנות ה-40, במהלך שעשוי להיות בעל השלכות רחבות על הפצת סרטים, והתנאים שבהם הם מוקרנים על המסך הגדול

גבול ישראל-סוריה ברמת הגולן / צילום: איל יצהר

האיראנים אחראים לירי מסוריה אבל נזהרים שלא להיגרר למהלך רחב

ארבע הרקטות שנורו הבוקר משטח סוריה אל צפון רמת הגולן הן לפי הערכות גורמי הביטחון, ירי של אחת מהמיליציות שמחזיקה איראן בסוריה ● על מה הגיבו האיראנים?

האומן17/ אמיר מאירי

עסקת ענק אחרי הליך דרמטי: דמרי ויהלומית פרץ רכשו את מתחם האומן 17 בת"א ב-355 מיליון שקל

המתחם כולל 16 דונם ועל פי הערכת השמאי שוויו הגיע ל-200 מיליון שקל ● המחיר המריא במהלך ההתמחרות על הנכס, שבה לקחו חלק גם החברות יובלים, אקרו וקרן ריאליטי

סינמה סיטי באר שבע / צילום: עידן אסלן, יח"צ

בהשקעה של כ-550 מיליון שקל: סינמה סיטי יורדת לדרום

המתחם החדש משתרע על פני 3 קומות בשטח של 50 אלף מ"ר וכולל בין היתר קומה שלמה של 20 אולמות קולנוע, 4 אולמות VIP , היכל מופעים, תיאטרון וכנסים מהגדולים בדרום הארץ, ומתחם הופעות

הנשיא מעניק את המנדט להרכבת הממשלה לבני גנץ / צילום: חיים צח, לע"מ

מתקרבים לפקיעת המנדט: גנץ ונתניהו ייפגשו הערב ב-22:00

מחר בחצות יפקע המנדט של גנץ להרכבת הממשלה ● "גלובס" עוקב אחרי המאמצים האחרונים להרכבת הממשלה, לפני שהמנדט חוזר לנשיא

חיים שלזינגר  / צילום: יח"צ

אחרי שני אקזיטים: פרופ' חיים שלזינגר מקים מיזם ייעוץ ללא כוונות רווח

היזם הסדרתי הקים מיזם שבו הוא מייעץ לחברות סטארט-אפ צעירות ללא תמורה ● "ראיתי חברות מצויינות שהתפרקו, רק בגלל ניהול"

טים קוק, מנכ"ל אפל /  צילום: רויטרס Thomas Peter

אפל תרמה כמעט מחצית מעליית דאו ג'ונס ב-1,000 נקודות מאז יולי

הרנסנס במניית אפל, שעלתה השנה כבר בקרוב ל-70%, משקף את האופטימיות ביחס לעסקת סחר בין ארה"ב וסין, ואת התוצאות הרבעוניות האחרונות שמצביעות על חוזק בעסקי החברה מעבר למוצר הדגל שלה

מרכז החדשנות מבפנים / צילום: כדיה לוי

שיבא משיק מרכז חדשנות דיגיטלית: "נקדם כל פתרון ראוי לבעיות כמו תורים וטעויות"

בית החולים שיבא פתח את מרכז ARC כחלק מרשת בינלאומית שהוא מקים מסביב לעולם ● לסטארט-אפים הוא מציע מימון, מקום לעבוד בו ואפשרות לנסות מוצרים חדשים ● סמנכ"ל רפואה וחדשנות איל צימליכמן: "שותפות היא מילת המפתח. לא כל אחד שומר רק על האינטרסים שלו"