גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איפה הכסף? ממש מתחת לאף

אכיפה יעילה של העלמות ותכנוני מס יכולים להשתלם לחברה כולה ולשמש כמקור למימון מטרות חברתיות כמו חינוך חינם מגיל אפס

העלמת מס / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
העלמת מס / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

בכל פעם שעולה הצעה להרחיב את השירותים החברתיים שמספקת מדינת ישראל לתושביה ולהביאם לרמה המקובלת בשאר המדינות המפותחות בעולם, עולה השאלה "מאיפה הכסף?".

לשאלה הזו ניתן לענות במספר דרכים, ובהן העלאת מסים, לקיחת הלוואות לשם השקעה בעתיד דרך הגדלת החוב ועוד. תשובה אחרת, אהובה מאוד על הפוליטיקאים, היא "מלחמה בהון השחור". ההון השחור, זאת כל אחד יודע, הוא המורה הפרטי שמקבל מזומן ולא מנפק קבלה, השיפוצניק שעושה הנחה למי שמשלם בלי קבלה והמוסך שמבקש לקבל דווקא מזומן.

העלמת המסים מסוג זה היא כמובן לא חוקית, בעייתית מאוד מבחינה מוסרית, וראוי שהמדינה והחברה יילחמו בה. בסקירה שערך הבנק העולמי לפני כעשר שנים, הוא העריך כי היקף עצום של כ-20% מהתוצר בישראל מתנהל ב"שחור". מעצם טיבו, ההערכות התחום הזה הן כלליות מאוד ומעט מפוקפקות, אבל ברור שמדובר בשוק עצום בהיקפו. צעד מסוים למלחמה בתופעה נעשה עם כניסתו לאחרונה לתוקף של "החוק לצמצום השימוש במזומן", שאחת ממטרותיו המוצהרות היא להקשות על העלמות המסים שנעשות ברובן במזומן.

אבל העצמאים הקטנים והבינוניים שמעלימים ברובם בהיקפים קטנים יחסית, הם ממש לא היחידים שפועלים על-מנת לגזול את הכסף שהיו אמורים לשלם כמסים. חברות הענק הבינלאומית עושות זאת בהיקפים עצומים ובצורה חוקית או חצי חוקית. הם לא "מעלימים" מס כמו פשוטי העם, אלא בסך-הכול "מתכננים" אותו. כולנו מכירים את הסיפורים על תאגידי הענק שפועלים ברחבי העולם המערבי, אבל רושמים את החברה שלהן באיזושהי מדינה קטנטנה ונידחת יחסית, בה המיסוי אפסי, ובכך מתחמקים מתשלומי המס - אבל עד היום לא ידענו להגיד באיזה סכומים מדובר וכמה אחוזי מס נגרעים מחלקה של כל מדינה.

לאחרונה עלה לאוויר האתר Missing Profits, ובו ריכזו חוקרים מהאוניברסיטאות ברקלי, קליפורניה וקופנהגן מידע על העלמות המס האלה שעושים תאגידים בינלאומיים ב"מקלטי מס". החוקרים ניצלו את העובדה שיותר ויותר מדינות מספקות מידע פתוח על המס שהן גובות, ריכזו את המידע במקום אחד וניתחו אותו. באתר ניתן להוריד את המחקר המלא שהם עשו ואת מאגר המידע שאספו, וגם לראות "מפת חום" של העולם בה כל מדינה מסומנת על-פי אחוזי המס שהיא מפסידה (או מרוויחה) בשל התופעה.

ישראל נמצאת במקום טוב יחסית. אין כאן אובדן רווח של 29% כמו בגרמניה או 24% בצרפת, אבל גם לא הפסדים של אחוזים בודדים כמו בסין או בקולומביה ובטח לא רווחים כמו של שכנותינו, מקלטי מס, לבנון וקפריסין. הפיכת ישראל למקלט מס היא כנראה לא רעיון טוב, אבל מלחמה בתכנוני המס האגרסיביים ושיתוף-פעולה בינלאומי שילחם בתופעה הבעייתית, הם דווקא רעיון מצוין. מלחמה שכזו בתופעה הייתה יכולה להחזיר לישראל סכום השווה לכ-7% מתקבולי מס החברות השנתיים, למעלה מ-10 מיליארד שנה בשנה.

10 מיליארד שקל בשנה הם סכום שהיה מספיק למתן שירותי חינוך חינם מגיל אפס, לשיפור דרמטי בהשקעת החסר בתשתיות בכלל ובתשתיות התחבורה בפרט או להגדלה משמעותית של קצבאות הנכות והזקנה. לחלופין, אם תרצו, הוא היה יכול להקטין כמעט לאפס את הפער בין הגירעון השנתי המתוכנן לשנת 2019 לזה הצפוי בה. חשוב להזכיר כי בניגוד לרווחים חד-פעמיים כמו אלה שהיו לממשלת ישראל בעקבות מספר אקזיטים שהתרחשו בשנים האחרונות - כאן מדובר במסים קבועים, המתחדשים מדי שנה בשנה.

הציבור הרחב חייב להזדעק ולקרוא לממשלתו לפעול נגד חברות כמו גוגל, שחברת-האם שלה אלפבית דיווחה בשנת 2017 על הכנסות של 23 מיליארד דולר בברמודה, אי קטנטן באוקיינוס האטלנטי בו גרים כ-70,000 תושבים, ושמס החברות בו עומד על אפס; או אמזון, שמכניסה אף היא עשרות מיליארדי דולרים בשנה ומשלמת מס אפסי על-ידי רישום ההכנסות בלוקסמבורג, עוד מקלט מס מפורסם.

המלחמה בחברות האלה אינה יכולה להיעשות על-ידי מדינה אחת, בטח לא מדינה קטנה כמו ישראל, ודורשת שיתוף-פעולה בינלאומי. בדיוק כמו שמדינות רבות בעולם מצליחות להגיע להסכמים כלכליים ולחתום על הסכמי סחר, צריכות מדינות העולם לשלב ידיים גם בתחום הזה ולהתחיל למסות את תאגידי הענק בסכום ההוגן, השווה לסכום שמשלמים כל השאר. זה ישתלם לכולנו. 

הכותב הוא מנהל התוכן והדיגיטל של קרן ברל כצנלסון

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות