גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחוקקים, אל תצאו טונה! יש להקל ברגולציה על עסקי מזון

לאחרונה נעשו ניסיונות להקל ברגולציה על עסקי המזון. חשוב שמקרה הטונה המקולקלת בארומה ת"א לא יסיט את הספינה לאחור

ארומה תל-אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל-אביב
ארומה תל-אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל-אביב

רבות נכתב ונאמר על כך שמאז פרשת רמדיה, התחזק הפחד של הרגולטורים מניהול סיכונים. המטוטלת הרגולטורית, הנעה באופן טבעי בין הרצון לאפשר סביבה עסקית יזמית וגמישה לבין הצורך האמיתי להגן על שלומו וביטחונו של הציבור, נעה בחדות לצד שנאת הסיכונים, ונדמה כי פשוט נתקעה שם. הביורוקרטיה הישראלית, במיוחד בכל הנוגע לנושאים בריאותיים ותברואתיים, הפכה לנוקשה ומסורבלת במיוחד.

בשנים האחרונות נראו ניצני שינוי וניסיון אמיתי של הממשל לאזן את הפחד מסיכונים עם הקלה ופישוט של הרגולציה. בולטים במיוחד מאמצי הפחתת הרגולציה המנוהלים ממשרד ראש הממשלה והרפורמה החשובה ברישוי עסקים. אך משימת שחרור המשק מכבלי הביורוקרטיה המגבילים רחוקה מלהסתיים, וחשוב שמקרה הטונה המקולקלת בסניף ארומה תל-אביב - מקרה חמור באמת - לא יסיט את הספינה ויחזיר אותה על עקבותיה אל עבר המים המוכרים והבטוחים של ההתעקשות הביורוקרטית שתוקעת את המשק כולו. נהפוך הוא - כישלון הרגולציה הנוכחית הוא דגל אדום המתנוסס מעל השיטה הביורוקרטית כולה.

כפי שכתבתי בעבר ב"גלובס", עסקי המזון בישראל סובלים מעודף רגולציה תמוהה וחסרת היגיון. הרגולטור מתערב באספקטים מופרכים שונים ומשונים. הרגולטורים, למשל, מתערבים בסוג פחי האשפה בחדרי השירותים, דורשים דרישות מיושנות ולא רלוונטיות לגבי הציוד במטבחים ונזכרים, שנים לאחר הענקת רישיון העסק, בשינויים שהעסק צריך לערוך שמחירם לעתים מאמיר לעשרות ומאות אלפי שקלים.

תעלת הבלאומילך העמוקה והטובענית שהיא הליך רישוי ופיקוח על עסקי מזון בישראל מגיעה למחוזות אבסורד יוצאי דופן בתחום יצרני מזון הבוטיק הקטנים - יצרני שוקולד, מאפים ייחודיים ומזון אחר. שם דורשים מכל שוקולטייר קטן לעמוד בתנאי ייצור של מפעלי ענק, תנאים שהם כשלעצמם עומס ביורוקרטי לא הגיוני ולא יעיל.

יצרנים רבים מרחבי הארץ אשר פנו לרגולטורים בבקשה שיסייעו להם עם הנחיות ברורות לפני שהם מקימים את העסק, דיווחו במחקר בו אני מעורב בימים אלה על דרישה של משרדי ממשלה - "קודם תפעילו את העסק, תתחילו לייצר, ואחר-כך נאמר לכם מה צריך להרוס ולשנות ולבנות מחדש".

לרגולציה הקשה, המפורטת באלפי עמודים סבוכים של הוראות ותקנות, הכרוכה בעוד ועוד שינויים והתאמות בבתי העסק, יש מחיר כבד. בתי העסק שיכלו ליהנות מרווחים הוגנים, להעסיק עובדים נוספים, להטמיע חדשנות במוצרים ולתרום יותר לתוצר במשק כולו, עסוקים במרדף אינסופי אחר ריצוי המפקחים, העיריות ומשרדי הממשלה, ולבסוף רבים מהם אינם שורדים וקורסים בגלל אותו עומס ביורוקרטי.

לו הייתה שיטת הרגולציה הזו, החריגה מאוד ביחס לעולם המערבי, אפקטיבית ומייצרת אפס נפגעי תברואה, היה אפשר לטעון שמחירה הכבד אולי שווה את התוצאה. אך תקרית הטונה המצערת מוכיחה כי כל המפקחים, כל התקנות, כל החוקים וכל הסעיפים המוזרים אינם מונעים תקריות תברואתיות באופן הרמטי.

חשוב שהמחוקקים, הרגולטורים ומעצבי מדיניות הביורוקרטיה לא "יצאו טונה" בגלל תקרית אחת, חמורה ומצערת.

זה הזמן להבין שהשיטה הישראלית מצריכה שינוי פרדיגמה כולל. בניגוד ל"אפקט רמדיה" שהוביל לשנאת סיכונים משתקת, זהו הזמן לנצל את האירוע לטובת ניסוח רגולציה חדשה שתאפשר סביבה עסקית דינמית, פתוחה, יזמית וקלה ותתמקד במקומות בהם באמת חשוב להגן על בריאות הציבור בצורה יעילה ככל היותר.

שלושה עקרונות רלוונטיים למדיניות כזו:

ראשית, יש לבטל את רוב סעיפי הפיקוח המפורטים בתקנות ובחוקים השונים. רבים מהסעיפים הללו הם התעסקות קטנונית ומיותרת במספר משתנות בשירותי הגברים, בטבלאות מזון מותר לבישול, לפיהן, למשל, למזנון אסור לבשל מג'דרה, אך מותר לו להכין מרק עדשים עם אורז - ודרישות נוספות שאין להן הצדקה. את הסעיפים הללו יש להחליף בדרישות סף מדידות המתמקדות בתוצאה: ריכוז חיידקים מותר, למשל, או תקינות המקררים.

שנית, יש לעדכן את ה"מפרטים" שפרסם לאחרונה משרד הפנים ולהפוך אותם לקלים להבנה, פשוטים, קצרים ובהירים. בעל עסק שניגש למפרטים הללו מגלה מאות עמודים, עם הפניות ולינקים למסמכים נוספים ובהם דרישות סותרות, בשפה שאינה ברורה לאדם הסביר.

לבסוף, חשוב לייצר פיקוח עצמי של בעלי העסק המבוסס על ידע ועל הבנת החשיבות. הענקת סדנאות תברואתיות עם ידע ממשי המאפשר לבעלי העסקים להבין כיצד באמת להפוך את העסק שלהם לבריא ובטוח, לצד מערכת תמריצים שמקלה את הפיקוח על עסק הנוהג כהלכה ובניית אמון עם המפקחים שיפסיקו, מצדם, להנחית דרישות משונות עם עלות כספית גבוהה שלא לצורך - יהפכו את הליך הפיקוח החיצוני והעצמי ליעיל. הפיקוח יתמקד באמת בבריאות הציבור ולא בעמידה באינספור סעיפים לא חשובים המעכבים את המשק כולו.

לכשתהיה ממשלה סוף-סוף, והכנסת תחזור לתפקוד תקין, חשוב שהמחוקקים יפעילו את כובד משקלם לפתרון הסבך הביורוקרטי ובניית קודקס רגולטורי חדש, מתקדם ופשוט לעסקים קטנים בכלל ועסקי מזון בפרט. אירוע הטונה הוא ההוכחה שהשיטה הקיימת רעילה לסביבה העסקית ולא מייצרת סטנדרט בריאות ציבור יוצא דופן לטובה. 

הכותב הוא מומחה מדיניות עסקית, מנכ"ל ובעלים משותף של חברת הייעוץ "גרייבר - הרשקוביץ" העוסקת ברגולציה וסביבה עסקית, חבר הועדה העירונית לקידום עסקים בתל אביב וחוקר בתחום מדיניות ישראלית בתחום העסקים הקטנים

עוד כתבות

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, מתנגדים העובדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"