בית מרקחת / צילום: בריאן וולסטון, רויטרס
אופיום ונגזרותיו הם מהתרופות הוותיקות ביותר הידועות לאדם. בתחילת המאה ה-20, חלחלה ההבנה במערכת הרפואית כי התרופות הללו ממכרות, והשימוש בהן פחת דרמטית. חולים התבקשו פשוט להתמודד עם הכאב.
אולם בשנות ה-70 של המאה ה-20, חל היפוך של מגמה זו כשרפואת הכאב החלה להפוך לדיסציפלינה משל עצמה, ורופאים הפכו מודעים יותר לסוגיית הכאב והטיפול בו. באותה התקופה שונו הפרוטוקולים הרפואיים כך שרופאים יכלו להיתבע אם נתנו לחולה לסבול מכאב שלא לצורך.
החל משנות ה-80 התרופות האופיואידיות שלטו בשוק הכאב, בעיקר אחרי פרסום מספר מאמרים שטענו כי הן כמעט ואינן ממכרות. בינתיים אותרו פגמים במחקרים אלה, אולם משנות ה-90 ועד היום, חלה עלייה דרמטית ברישום התרופות הללו.
אופיואידים הם קבוצת חומרים הנקשרים לקולטני האופיואיד בגוף האדם. בקבוצה זו נכללים האופיאטים, חומרים המצויים בשרף פרג האופיום, וכן חומרים מעשה ידי אדם סינתטיים או חצי סינתטיים (המופקים מאופיאטים). האופיואידים מטפלים היטב בכאב, אולם הם גם מובילים להתמכרות וגם להתרגלות - כלומר ככל שמשתמשים בהם יותר, הם מפסיקים להשפיע ויש להעלות את המינון. התוצאה של מינון יתר היא מוות, ובדרך ישנה גם השבתה של המטופל ממעגל החיים כתוצאה מתופעות הלוואי של המוצר. כאשר הרופאים סירבו לרשום לחולים מינונים הולכים וגוברים, החולים פנו לרחוב. שם הם מצאו תחליפים סינתטיים ברמת קטלניות הולכת וגוברת.
ב-2016 כ-64 אלף איש מתו בגלל שימוש לרעה בתרופות הללו, פי ארבעה מאשר ב-2010, ויותר מפי 20 מאשר ב-1999.
אך מה אשמות חברות התרופות בצריכת יתר של המוצרים שלהן, ומדוע האשמה הזו נחשבת פלילית? החברות מואשמות בשיווק יתר של המוצרים הללו, תוך מתן הטבות על גבול השוחד לרופאים במערכת הבריאות האמריקאית. כמו כן הן מואשמות בשיווק של גרסאות חזקות יתר על המידה של התרופות, תוך הצנעה של מחקרים שהראו את הסיכון שבכך.
אחת החברות שנחשבות למובילות התופעה, הייתה חברת פרדו של משפחת סאקלר היהודית (המוכרים כתורמים גדולים שעל שמם קרואים מוסדות רפואה שונים, גם בישראל). החברה ערכה בשנות ה-90 ותחילת ה-2000, כנסים לרופאים, שבהם התבססה על מחקרים שנויים במחלוקת כדי להציג לרופאים תמונה לפיה הסיכון להתמכרות לתרופותיה הוא פחות מ-1%. נטען עוד כי החברה פיתחה מערכת של תמריצים לרופאים, שירשמו את המוצרים הללו ביד רחבה.
פרדו פיתחה את המוצר Oxycontin, גלולה לשחרור מושהה של האופיאט אוקסיקודון, וטענה כי מנגנון השחרור המושהה הופך את המוצר לחף משימוש לרעה, אולם בפועל ניתן היה להתגבר על המנגנון במעיכה של התרופה. הפשרה עליה חתמה פרדו במשפט שעסק במעשיה אלה, הייתה בהיקף של 270 מיליון דולר, אולם אלפי תביעות נוספות עומדות נגדה. החברה הציעה בספטמבר האחרון מהלך יזום של פשיטת הרגל היא צפויה לשלם עוד 10-12 מיליארד דולר כדי לסגור תביעות נוספות שעומדות נגדה. על פי ההערכות, היא רשמה לאורך השנים הכנסות של כ-35 מיליארד דולר משיווק אוקסיקונטין.
חברה בשם Insys שילמה כ-225 מיליון דולר קנס בעקות משפט בו הורשעה במתן שוחד לרופאים, כדי שירשמו את האופיואיד הסינתטי שלה פנטניל. גם היא פשטה את הרגל בעקבות המשפט.
טבע, וחברות גנריות נוספות, משווקות גרסאות גנריות של אוקסיקונטין. החשיפה העיקרית שלה לפרשה מגיעה מהרכישה של אקטביס, שהייתה אחת המשווקות העיקריות של תרופות אופיואידיות שונות בארה"ב. הטענות נגד החברות הללו הן שהן התעלמו מהידע הרפואי הנצבר לגבי סכנות המוצרים הללו, וכן העלימו עין מכמויות התרופות העצומות שזרמו לשוק - שהעידו גם על שימוש יתר וגם על זליגה של המוצרים לשוק הלא חוקי. כמו כן מואשמות החברות בשיווק יתר של המוצר ובשימוש בתמריצים בעיתיים לרופאים.
המשפט באוהיו שממנו טבע מנסה להימנע כעת באמצעות הצעת הפשרה הנוכחית, מאגד כ-2,000 תביעות שהוגשו במדינות שונות. הכוונה היא להביא את כל הצדדים בכל התביעות למקום אחד, כדי לאפשר פשרה אחת שתממן תוכניות לשיקום נפגעי המשבר. אם לא תהיה פשרה, ימשיכו התביעות יחד עד שלב מסויים שלאחריו יפוצלו מחדש, וכל משפט יערך במדינה בה הוגשה התביעה. כך או כך, אין ביטחון כי הסדר בתביעה הזו יחסל כל סיכון לתביעה עתידית באותם נושאים.