גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כבר לא עסקת חייו: השיעור שקיבל עמוס לוזון מההשקעה בדורי בנייה

מי שהייתה אחת מחברות הבנייה הבולטות בארץ עשתה בשבוע שעבר עוד צעד לקראת סופה עם הגשת בקשה להקפאת הליכים ● מה שנראה כעסקת חייו של עמוס לוזון, לנוכח זינוק 1,000% במניה לאחר שהשתלט על קבוצת א.דורי, נראה כעת פחות זוהר: המניה צנחה ב-70% מהשיא, ותשואות האג"ח קפצו

חיים כצמן, מבעלי גזית גלוב, ועמוס לוזון, בעלי קבוצת א.דורי  / צילומים: תמר מצפי
חיים כצמן, מבעלי גזית גלוב, ועמוס לוזון, בעלי קבוצת א.דורי / צילומים: תמר מצפי

אחרי סימני אזהרה למכביר שסיפקה קבוצת עמוס לוזון בדוחותיה הכספיים בנוגע לעתיד פעילותה של החברה הבת דורי בנייה, קשה יהיה להגיד שהבקשה שהגישה האחרונה בשבוע שעבר להקפאת הליכים נגדה נפלה על  הפעילים בשוק ההון כרעם ביום בהיר.

בהמשך לאותה בקשה, עדכנה קבוצת לוזון כי בית המשפט העניק לדורי בנייה צווים זמניים המונעים פתיחה בהליכי גבייה של חובות עבר נגדה ולהמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו, אוסרים על שינוי בנכסיה ללא קבלת אישור בית המשפט ומעכבים הליכי מימוש ערבויות שניתנו להבטחת התחייבויותיה.

הבקשה הנוכחית להקפאת הליכים, פחות מארבע שנים לאחר שלוזון קנה את השליטה בחברה, מלמדת כי ה"בורות" שסחבה עימה דורי בנייה - שהקימה בעבר חלק ניכר ממגדלי היוקרה בתל-אביב, ובהם מגדלי אקירוב, מגדל YOO, מגדל מאייר ומגדל נווה צדק - התבררו כגדולים מדי גם עבור לוזון. היקף החובות של החברה ותביעות החוב שמתנהלות נגדה כיום הוערכו בשבוע שעבר ביותר מ-800 מיליון שקל. 

סופה של הכבשה השחורה

דורי בנייה, בעבר מחברות הבנייה הבולטות בישראל, הייתה בשנים האחרונות "הכבשה השחורה" בעסקיה של קבוצת לוזון, מקור להפסדי ענק ולכאבי ראש ניהוליים. למעשה, הסתבכותה של דורי בנייה בכאוס פיננסי והפסדי ענק עוד קודם לכן, היא שאפשרה ללוזון לרכוש את מניות השליטה בקבוצה הקרויה כיום על שמו (אז קבוצת א. דורי) תמורת כ-10 מיליון שקל בלבד מידי בעלת השליטה הקודמת גזית גלוב, בתחילת 2016. 

תוך זמן קצר נראה היה שלוזון ביצע את עסקת חייו. הוא פעל במהירות לייצב את מצב הקבוצה ולצמצם את הוצאותיה, באמצעות מספר מהלכי ייעול וארגון מחדש. בין המהלכים שקידם נכללו גם צמצום פעילותה של דורי בנייה, עד ל"הדממתה" במהלך השנה החולפת, אחרי סיום הפרויקטים האחרונים שביצעה עבור יזמים חיצוניים, מתוך כוונה לבצע מיזוג תפעולי שלה לתוך עסקי קבוצת לוזון.

והמשקיעים בבורסה אהבו את זה. מניית קבוצת לוזון השלימה תוך קצת יותר משנה זינוק של קרוב ל-1,000% בערכה לשווי שיא של כ-230 מיליון שקל - ששיקף ללוזון עצמו, בעלי 64% מהמניות, רווח של יותר מ-100 מיליון שקל ("על הנייר").

אלא שמאז נרשם שינוי כיוון חד במניה וגם הרווח של לוזון התכווץ באופן משמעותי. כיום מניית לוזון רחוקה כבר כ-70% מרמת השיא שרשמה בחודש מרץ 2017, ונסחרת בשווי של כ-80 מיליון שקל. חלק גדול מה"אשמה" לכך ניתן לייחס לדורי בנייה, להפסדים הנמשכים והמשמעותיים שייצרה לקבוצה ולחוסר הוודאות שנגע לעתידה.

בזירת האג"ח, תשלומי החוב הקרובים של קבוצת לוזון, בהיקף של כ-40 מיליון שקל, צפויים בעוד חודש וחצי, בתחילת דצמבר הקרוב, בגין שתיים מחמש הסדרות הנסחרות שלה (חלקן להמרה), וטווח התשואות על הסדרות (למעט הסדרה הקצרה הנפרעת בדצמבר) מתחיל בכ-7% ומגיע עד לכ-16%. בסך הכול, כיום ללוזון חמש סדרות, שתיים מהן בדירוג Baa2 והיתר לא מדורגות, בהיקף מצרפי של כ-425 מיליון שקל.

הביצועים החלשים של מניית קבוצת לוזון (החברה האם הציבורית של דורי בנייה) ותשואות האג"ח הגבוהות שלה מעידות כי המשקיעים ספקניים לגבי יכולתו של לוזון להעלות את החברה שבשליטתו ל"ליגת העל", כפי שהוא מצליח לעשות ביתר קלות בכדורגל, אחרי רכישת קבוצת הפועל ראשון לציון מהליגה הלאומית בקיץ האחרון. 

הערת עסק חי לדורי בנייה בדוחות

הפרידה מה"גיבנת" של פעילות דורי בנייה אמנם צפויה לסייע לקבוצת לוזון עם הפחתה בהוצאות ובאנרגיות הניהוליות שהושקעו בחברה המפסידה עד כה, אשר יאפשרו לקבוצה להתרכז בעסקיה הרווחיים בתחומי הנדל"ן והתשתיות. אלא שמאידך, יש לה חשיפה כספית לא קטנה לקריסת החברה הבת.

בדוחותיה הכספיים האחרונים של קבוצת לוזון, שפורסמו בסוף חודש אוגוסט, היא מציגה יתרת חובות וערבויות הקשורות לקבוצה ולחברות בבעלותה בהיקף כולל של כ-100 מיליון שקל. אלה כוללים יתרות חוב של כ-23 מיליון שקל שיש לדורי בנייה לקבוצה, 42 מיליון שקל לחברת רום גבס (בה מחזיקה לוזון במלואה), וכן כ-27 מיליון שקל שהועמדו על ידי גופים פיננסיים לדורי בנייה מתוך מסגרות אשראי בערבות רום גבס, וערבות של קבוצת לוזון בהיקף של כ-7 מיליון שקל לאשראי של דורי בנייה מבנק לאומי.

בדוחות לרבעון השני של 2019, ליוותה את פעילותה של דורי בנייה הערת "עסק חי". זאת תוך שרואי החשבון שלה ציינו כי נוכח מצבה התזרימי היא "מתקשה לעמוד במלוא ההתחייבויות הכספיות החלות עליה, לרבות תשלומים לספקים, קבלנים ופסקי דין, ומתמודדת בין היתר עם הליכי עיקולים או הוצאה לפועל".

עוד ציינו רואי החשבון בין היתר בדוחות כי "דורי בנייה אינה עומדת במרבית אמות המידה הפיננסיות החלות עליה במסגרת התחייבויותיה אל מול תאגידים מממנים שלה", ויחד עם זאת, החברה המשיכה "לפעול לשם גביית כספים אשר מגיעים לה מגורמים שונים, לשם שירות צרכי התזרים שלה".

לוזון: הפיל שהרים את התוצאות

מלבד דורי בנייה, קבוצת לוזון פועלת בכמה מגזרים נוספים, ובהם ייזום נדל"ן בישראל, נדל"ן בפולין באמצעות חברת רונסון, פעילות אנרגיה באמצעות החזקה של כ-9% בחברת דוראד המפעילה תחנת כוח פרטית לייצור חשמל באשקלון ועבודות בנייה באמצעות חברת רום גבס. עוד החלה הקבוצה לפעול בתחום מימון פרויקטים של נדל"ן, באמצעות החברה הבת לוזון נדל"ן, שטרם מייצרת הכנסות, ואשר נכנסה באחרונה להשקעה גם בתחום הקנאביס, עם רכישת מניות בחברת הרודיום.

בסיכום מחצית השנה הראשונה נהנתה קבוצת לוזון ממגמה חיובית בתוצאותיה, שנתמכו בין היתר ממכירת זכויותיה ב"מתחם הפיל" בצפון תל-אביב לידיו של עמוס לוזון עצמו (באמצעות חברה פרטית) ושותפו ניר ברוש, תמורת כ-170 מיליון שקל - עסקת בעלי עניין שאושרה על ידי בעלי המניות.

כך, בשורה העליונה הכנסותיה של קבוצת לוזון למחצית השנה טיפסו ב-39% והגיעו ל-554 מיליון שקל, הרווח הגולמי והתפעולי שלה רשמו שיפור ניכר, ובשורה התחתונה לוזון נהנתה מרווח נקי של 50 מיליון שקל בסיכום מחצית השנה הראשונה, אחרי שאת המחצית המקבילה של 2018 סיכמה בהפסד של 27 מיליון שקל. בפילוח פעילויותיה בלטה פעילות היזמות, עם קפיצה משמעותית בהכנסות וברווח התפעולי, גם זאת בתמיכת עסקת "הפיל".

בפעילותה של חברת רונסון, למרות שחיקה של 21% בהכנסותיה, ל-137 מיליון שקל, אחרי שמסרה 434 דירות לעומת 517 במחצית המקבילה, החברה הצליחה ליהנות משיפור שיעור הרווח הגולמי, והרווח התפעולי שלה שמר על יציבות, ברמה של 15 מיליון שקל. לגבי רום גבס מציינת לוזון כי החברה נהנתה מ"שיפור תוצאותיה העסקיות בניכוי חלוקת דיבידנד", כך שלצד עלייה מתונה של כ-3% בהכנסותיה, ל-208 מיליון שקל, הרווח התפעולי שלה קפץ ב-23% והתקרב ל-17 מיליון שקל.

מדוחותיה של דוראד, המצורפים לתוצאות לוזון, עולה כי בסיכום מחצית השנה הראשונה הכנסות תחנת הכוח עלו ב-4% ל-1.3 מיליארד שקל, אולם החברה לא הצליחה לשפר את הרווח התפעולי, ועלייה בהוצאות המימון בהשפעת הפרשי שער והפרשי הצמדה, הובילה לצניחה של 50% ברווח הנקי של דוראד, שהסתכם ב-17 מיליון שקל. 

כצמן מכר ב-10 מיליון שקל לאחר שהשקיע בדורי כמיליארד

צרותיה של דורי בנייה מעיבות על תוצאותיה הכספיות של קבוצת לוזון, מאז נרכשה השליטה בחברה על-ידי עמוס לוזון ב-2016, וגם טרם לכך. למעשה, מכירת השליטה ללוזון תמורת כ-10 מיליון שקל בלבד, התרחשה בעקבות כאוס פיננסי שהתגלה בדורי בנייה, שגרם לבעלת השליטה דאז, גזית גלוב, להעמיד את הקבוצה  למכירה. זאת לאחר שהזרימה לה סכום עתק של כ-750 מיליון שקל בעת שהייתה בעלת השליטה בה ובסך הכל השקיעה בה כ-1 מיליארד שקל.

במסגרת הסכם שגובש מאוחר יותר בין גזית גלוב, שבשליטת חיים כצמן, לבין קבוצת לוזון, נאלצה גזית גלוב לוותר על חוב של מאות מיליוני שקלים כלפיה, שכנגדו הנפיקה לה לוזון נתח ממניותיה (18% מההון) בשווי שוק נוכחי של כ-15 מיליון שקל בלבד. 

תחת שליטת גזית גלוב "כיכבה" דורי בנייה שלא בטובתה בכותרות לאחר שב-2014 פרסמה אזהרת רווח לקראת פרסום דוחותיה הכספיים. מה שהתחיל כהפסד של כמה עשרות מיליוני שקלים התברר תוך חודשים ספורים כקצה הקרחון בסערה חסרת תקדים שהתחוללה בדורי בנייה. זו יוחסה לטעויות באומדני עלויות והכנסות צפויות בפרויקטים בביצוע החברה, ובאה לידי ביטוי בהפסדי ענק של מאות מיליוני שקלים.

את השליטה בקבוצת א. דורי רכשה גזית גלוב בתחילת העשור הנוכחי מידי המייסד, הקבלן אורי דורי (שנפטר בתחילת השנה). דורי נאלץ לפרוש מחברת הבנייה שהקים אחרי כ-30 שנה, וזאת לאחר שגזית גלוב, בראשותו של חיים כצמן, רכשה את מניותיו בהמשך להצעת היפרדות (BMBY) שהגיש לה דורי, על רקע חילוקי דעות בין השותפים.

תנאי מנגנון ההיפרדות בין הצדדים קבע תשלום של כ-80 מיליון שקל לדורי ולשותפו דוד כץ תמורת חלקם (50%) בגרעין השליטה בחברה, וסיכמו להם תמורה כוללת של כרבע מיליארד שקל עבור כלל מניותיהם בגרעין השליטה תוך פחות מארבע שנים. 

עוד כתבות

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

מגמה מעורבת באסיה; הניקיי מזנק לשיא של כל הזמנים

הניקיי קופץ בכ-1.3% ● הפדרל ריזרב הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, תוך שהוא צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● ירידות קלות במחירי הנפט ● הזהב יורד ומתרחק מהשיא ששבר מוקדם יותר השבוע ● הביטקוין קיבל רוח גבית מהורדת הריבית, ונסחר סביב 117 אלף דולר

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה