גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כבר לא עסקת חייו: השיעור שקיבל עמוס לוזון מההשקעה בדורי בנייה

מי שהייתה אחת מחברות הבנייה הבולטות בארץ עשתה בשבוע שעבר עוד צעד לקראת סופה עם הגשת בקשה להקפאת הליכים ● מה שנראה כעסקת חייו של עמוס לוזון, לנוכח זינוק 1,000% במניה לאחר שהשתלט על קבוצת א.דורי, נראה כעת פחות זוהר: המניה צנחה ב-70% מהשיא, ותשואות האג"ח קפצו

חיים כצמן, מבעלי גזית גלוב, ועמוס לוזון, בעלי קבוצת א.דורי  / צילומים: תמר מצפי
חיים כצמן, מבעלי גזית גלוב, ועמוס לוזון, בעלי קבוצת א.דורי / צילומים: תמר מצפי

אחרי סימני אזהרה למכביר שסיפקה קבוצת עמוס לוזון בדוחותיה הכספיים בנוגע לעתיד פעילותה של החברה הבת דורי בנייה, קשה יהיה להגיד שהבקשה שהגישה האחרונה בשבוע שעבר להקפאת הליכים נגדה נפלה על  הפעילים בשוק ההון כרעם ביום בהיר.

בהמשך לאותה בקשה, עדכנה קבוצת לוזון כי בית המשפט העניק לדורי בנייה צווים זמניים המונעים פתיחה בהליכי גבייה של חובות עבר נגדה ולהמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו, אוסרים על שינוי בנכסיה ללא קבלת אישור בית המשפט ומעכבים הליכי מימוש ערבויות שניתנו להבטחת התחייבויותיה.

הבקשה הנוכחית להקפאת הליכים, פחות מארבע שנים לאחר שלוזון קנה את השליטה בחברה, מלמדת כי ה"בורות" שסחבה עימה דורי בנייה - שהקימה בעבר חלק ניכר ממגדלי היוקרה בתל-אביב, ובהם מגדלי אקירוב, מגדל YOO, מגדל מאייר ומגדל נווה צדק - התבררו כגדולים מדי גם עבור לוזון. היקף החובות של החברה ותביעות החוב שמתנהלות נגדה כיום הוערכו בשבוע שעבר ביותר מ-800 מיליון שקל. 

סופה של הכבשה השחורה

דורי בנייה, בעבר מחברות הבנייה הבולטות בישראל, הייתה בשנים האחרונות "הכבשה השחורה" בעסקיה של קבוצת לוזון, מקור להפסדי ענק ולכאבי ראש ניהוליים. למעשה, הסתבכותה של דורי בנייה בכאוס פיננסי והפסדי ענק עוד קודם לכן, היא שאפשרה ללוזון לרכוש את מניות השליטה בקבוצה הקרויה כיום על שמו (אז קבוצת א. דורי) תמורת כ-10 מיליון שקל בלבד מידי בעלת השליטה הקודמת גזית גלוב, בתחילת 2016. 

תוך זמן קצר נראה היה שלוזון ביצע את עסקת חייו. הוא פעל במהירות לייצב את מצב הקבוצה ולצמצם את הוצאותיה, באמצעות מספר מהלכי ייעול וארגון מחדש. בין המהלכים שקידם נכללו גם צמצום פעילותה של דורי בנייה, עד ל"הדממתה" במהלך השנה החולפת, אחרי סיום הפרויקטים האחרונים שביצעה עבור יזמים חיצוניים, מתוך כוונה לבצע מיזוג תפעולי שלה לתוך עסקי קבוצת לוזון.

והמשקיעים בבורסה אהבו את זה. מניית קבוצת לוזון השלימה תוך קצת יותר משנה זינוק של קרוב ל-1,000% בערכה לשווי שיא של כ-230 מיליון שקל - ששיקף ללוזון עצמו, בעלי 64% מהמניות, רווח של יותר מ-100 מיליון שקל ("על הנייר").

אלא שמאז נרשם שינוי כיוון חד במניה וגם הרווח של לוזון התכווץ באופן משמעותי. כיום מניית לוזון רחוקה כבר כ-70% מרמת השיא שרשמה בחודש מרץ 2017, ונסחרת בשווי של כ-80 מיליון שקל. חלק גדול מה"אשמה" לכך ניתן לייחס לדורי בנייה, להפסדים הנמשכים והמשמעותיים שייצרה לקבוצה ולחוסר הוודאות שנגע לעתידה.

בזירת האג"ח, תשלומי החוב הקרובים של קבוצת לוזון, בהיקף של כ-40 מיליון שקל, צפויים בעוד חודש וחצי, בתחילת דצמבר הקרוב, בגין שתיים מחמש הסדרות הנסחרות שלה (חלקן להמרה), וטווח התשואות על הסדרות (למעט הסדרה הקצרה הנפרעת בדצמבר) מתחיל בכ-7% ומגיע עד לכ-16%. בסך הכול, כיום ללוזון חמש סדרות, שתיים מהן בדירוג Baa2 והיתר לא מדורגות, בהיקף מצרפי של כ-425 מיליון שקל.

הביצועים החלשים של מניית קבוצת לוזון (החברה האם הציבורית של דורי בנייה) ותשואות האג"ח הגבוהות שלה מעידות כי המשקיעים ספקניים לגבי יכולתו של לוזון להעלות את החברה שבשליטתו ל"ליגת העל", כפי שהוא מצליח לעשות ביתר קלות בכדורגל, אחרי רכישת קבוצת הפועל ראשון לציון מהליגה הלאומית בקיץ האחרון. 

הערת עסק חי לדורי בנייה בדוחות

הפרידה מה"גיבנת" של פעילות דורי בנייה אמנם צפויה לסייע לקבוצת לוזון עם הפחתה בהוצאות ובאנרגיות הניהוליות שהושקעו בחברה המפסידה עד כה, אשר יאפשרו לקבוצה להתרכז בעסקיה הרווחיים בתחומי הנדל"ן והתשתיות. אלא שמאידך, יש לה חשיפה כספית לא קטנה לקריסת החברה הבת.

בדוחותיה הכספיים האחרונים של קבוצת לוזון, שפורסמו בסוף חודש אוגוסט, היא מציגה יתרת חובות וערבויות הקשורות לקבוצה ולחברות בבעלותה בהיקף כולל של כ-100 מיליון שקל. אלה כוללים יתרות חוב של כ-23 מיליון שקל שיש לדורי בנייה לקבוצה, 42 מיליון שקל לחברת רום גבס (בה מחזיקה לוזון במלואה), וכן כ-27 מיליון שקל שהועמדו על ידי גופים פיננסיים לדורי בנייה מתוך מסגרות אשראי בערבות רום גבס, וערבות של קבוצת לוזון בהיקף של כ-7 מיליון שקל לאשראי של דורי בנייה מבנק לאומי.

בדוחות לרבעון השני של 2019, ליוותה את פעילותה של דורי בנייה הערת "עסק חי". זאת תוך שרואי החשבון שלה ציינו כי נוכח מצבה התזרימי היא "מתקשה לעמוד במלוא ההתחייבויות הכספיות החלות עליה, לרבות תשלומים לספקים, קבלנים ופסקי דין, ומתמודדת בין היתר עם הליכי עיקולים או הוצאה לפועל".

עוד ציינו רואי החשבון בין היתר בדוחות כי "דורי בנייה אינה עומדת במרבית אמות המידה הפיננסיות החלות עליה במסגרת התחייבויותיה אל מול תאגידים מממנים שלה", ויחד עם זאת, החברה המשיכה "לפעול לשם גביית כספים אשר מגיעים לה מגורמים שונים, לשם שירות צרכי התזרים שלה".

לוזון: הפיל שהרים את התוצאות

מלבד דורי בנייה, קבוצת לוזון פועלת בכמה מגזרים נוספים, ובהם ייזום נדל"ן בישראל, נדל"ן בפולין באמצעות חברת רונסון, פעילות אנרגיה באמצעות החזקה של כ-9% בחברת דוראד המפעילה תחנת כוח פרטית לייצור חשמל באשקלון ועבודות בנייה באמצעות חברת רום גבס. עוד החלה הקבוצה לפעול בתחום מימון פרויקטים של נדל"ן, באמצעות החברה הבת לוזון נדל"ן, שטרם מייצרת הכנסות, ואשר נכנסה באחרונה להשקעה גם בתחום הקנאביס, עם רכישת מניות בחברת הרודיום.

בסיכום מחצית השנה הראשונה נהנתה קבוצת לוזון ממגמה חיובית בתוצאותיה, שנתמכו בין היתר ממכירת זכויותיה ב"מתחם הפיל" בצפון תל-אביב לידיו של עמוס לוזון עצמו (באמצעות חברה פרטית) ושותפו ניר ברוש, תמורת כ-170 מיליון שקל - עסקת בעלי עניין שאושרה על ידי בעלי המניות.

כך, בשורה העליונה הכנסותיה של קבוצת לוזון למחצית השנה טיפסו ב-39% והגיעו ל-554 מיליון שקל, הרווח הגולמי והתפעולי שלה רשמו שיפור ניכר, ובשורה התחתונה לוזון נהנתה מרווח נקי של 50 מיליון שקל בסיכום מחצית השנה הראשונה, אחרי שאת המחצית המקבילה של 2018 סיכמה בהפסד של 27 מיליון שקל. בפילוח פעילויותיה בלטה פעילות היזמות, עם קפיצה משמעותית בהכנסות וברווח התפעולי, גם זאת בתמיכת עסקת "הפיל".

בפעילותה של חברת רונסון, למרות שחיקה של 21% בהכנסותיה, ל-137 מיליון שקל, אחרי שמסרה 434 דירות לעומת 517 במחצית המקבילה, החברה הצליחה ליהנות משיפור שיעור הרווח הגולמי, והרווח התפעולי שלה שמר על יציבות, ברמה של 15 מיליון שקל. לגבי רום גבס מציינת לוזון כי החברה נהנתה מ"שיפור תוצאותיה העסקיות בניכוי חלוקת דיבידנד", כך שלצד עלייה מתונה של כ-3% בהכנסותיה, ל-208 מיליון שקל, הרווח התפעולי שלה קפץ ב-23% והתקרב ל-17 מיליון שקל.

מדוחותיה של דוראד, המצורפים לתוצאות לוזון, עולה כי בסיכום מחצית השנה הראשונה הכנסות תחנת הכוח עלו ב-4% ל-1.3 מיליארד שקל, אולם החברה לא הצליחה לשפר את הרווח התפעולי, ועלייה בהוצאות המימון בהשפעת הפרשי שער והפרשי הצמדה, הובילה לצניחה של 50% ברווח הנקי של דוראד, שהסתכם ב-17 מיליון שקל. 

כצמן מכר ב-10 מיליון שקל לאחר שהשקיע בדורי כמיליארד

צרותיה של דורי בנייה מעיבות על תוצאותיה הכספיות של קבוצת לוזון, מאז נרכשה השליטה בחברה על-ידי עמוס לוזון ב-2016, וגם טרם לכך. למעשה, מכירת השליטה ללוזון תמורת כ-10 מיליון שקל בלבד, התרחשה בעקבות כאוס פיננסי שהתגלה בדורי בנייה, שגרם לבעלת השליטה דאז, גזית גלוב, להעמיד את הקבוצה  למכירה. זאת לאחר שהזרימה לה סכום עתק של כ-750 מיליון שקל בעת שהייתה בעלת השליטה בה ובסך הכל השקיעה בה כ-1 מיליארד שקל.

במסגרת הסכם שגובש מאוחר יותר בין גזית גלוב, שבשליטת חיים כצמן, לבין קבוצת לוזון, נאלצה גזית גלוב לוותר על חוב של מאות מיליוני שקלים כלפיה, שכנגדו הנפיקה לה לוזון נתח ממניותיה (18% מההון) בשווי שוק נוכחי של כ-15 מיליון שקל בלבד. 

תחת שליטת גזית גלוב "כיכבה" דורי בנייה שלא בטובתה בכותרות לאחר שב-2014 פרסמה אזהרת רווח לקראת פרסום דוחותיה הכספיים. מה שהתחיל כהפסד של כמה עשרות מיליוני שקלים התברר תוך חודשים ספורים כקצה הקרחון בסערה חסרת תקדים שהתחוללה בדורי בנייה. זו יוחסה לטעויות באומדני עלויות והכנסות צפויות בפרויקטים בביצוע החברה, ובאה לידי ביטוי בהפסדי ענק של מאות מיליוני שקלים.

את השליטה בקבוצת א. דורי רכשה גזית גלוב בתחילת העשור הנוכחי מידי המייסד, הקבלן אורי דורי (שנפטר בתחילת השנה). דורי נאלץ לפרוש מחברת הבנייה שהקים אחרי כ-30 שנה, וזאת לאחר שגזית גלוב, בראשותו של חיים כצמן, רכשה את מניותיו בהמשך להצעת היפרדות (BMBY) שהגיש לה דורי, על רקע חילוקי דעות בין השותפים.

תנאי מנגנון ההיפרדות בין הצדדים קבע תשלום של כ-80 מיליון שקל לדורי ולשותפו דוד כץ תמורת חלקם (50%) בגרעין השליטה בחברה, וסיכמו להם תמורה כוללת של כרבע מיליארד שקל עבור כלל מניותיהם בגרעין השליטה תוך פחות מארבע שנים. 

עוד כתבות

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב