אסדות קידוח נפט / צילום: shutterstock
המתקפה האחרונה על ערב הסעודית - אולי על ידי החות'ים, אולי על ידי האיראנים - היא דוגמה לעולם החדש שאנחנו חיים בו. מבלי ששמנו לב, בשקט-בשקט, העולם השתנה בצורה מהותית. חלקנו עוד חושבים שאנחנו חיים בעולם בו ארה"ב תלויה בנפט מהמזרח התיכון ושמחירי הנפט מושפעים בעיקר מהיציבות במפרץ הפרסי. עולם בו אופ"ק הוא הארגון הקובע את מחיר הנפט ומדינות מערביות חייבות להתחשב באינטרסים של העולם הערבי בשביל להבטיח מחירי דלק נמוכים. העולם הזה חלף.
במקומו יש לנו עולם חדש, בו הדינמיקה בין יצרניות נפט מזכירה יותר חבורת קניבלים, כל אחד אוכל את השני בשביל לשרוד ולשגשג. משמרות המהפכה שהובילו את הפיגוע על סעודיה פוגעים בעם האיראני בשביל שגשוג והצלחת "המהפכה האסלאמית". בצד השני, ערב הסעודית ורוסיה נלחמות בוונצואלה ובאיראן, במטרה לשמור על תפוקה גבוהה שלהן על רקע מחירי נפט הנמוכים. ומעל כולם משקיפה ארה"ב שמגדילה בכל יום את תפוקת הנפט שלה ולוקחת נתח משמעותי מהרווחים של יצרניות נפט אחרות.
בשורות הבאות אנסה לשרטט בקווים כללים את העולם החדש והדינמיקה שלו. אם לא נבין אותו, לא נבין את התנהגות שווקי האנרגיה ואת הגיאופוליטיקה החדשה של המפרץ הפרסי.
במתקפה על ערב הסעודית איראן פוגעת בעצמה
המתקפה על ערב הסעודית, אם באמת הייתה באישור ואולי אף בביצוע איראני, מעלה בפנינו דילמה ראשונה: האם הפעולה נועדה להשפיע על שחקן חיצוני לאיראן (נאמר האיחוד האירופי) או שחקן פנימי באיראן?
איראן אינה מדינה בעלת ראש אחד, קול אחד. מבנה הכוח האיראני מחולק בצורה גסה בין שתי מערכות: מערכת דמוקרטית ומערכת דיקטטורית. המערכת הדמוקרטית מונהגת על ידי הנשיא חסן רוחאני. במערכת הזו לעם האיראני יש השפעה דרך בחירות והנציגים בה רוצים, אולי, בטובתו של העם. המערכת הזו מושפעת מהסנקציות האמריקאיות ומהסבל של העם האיראני תחתן. המערכת הדיקטטורית נשלטת על ידי המנהיג העליון עלי ח'אמנאי ומשמרות המהפכה. הכוח שלה אינו תלוי ברצון הבוחר ולכן גם רווחתו אינה בראש מעייניה. היא עסוקה במטרה האידיאולוגית של הפצת המהפכה האסלאמית, או לחילופין בגזירת קופון מהשליטה שלה בכלכלה האיראנית ובשוק השחור בה.
מבנה אינטרסים כזה יוצר עמדות שונות בין שתי המערכות בנוגע לסנקציות האמריקאיות ולרפורמה ומודרניזציה של הכלכלה האיראנית. רוחאני במערכת הדמוקרטית רוצה את הסרת הסנקציות ורפורמות בכלכלה בשביל להיטיב עם העם ולהביא שגשוג חומרי לאיראן. ח'אמנאי ומשמרות המהפכה במערכת הדיקטטורית רוצים בשימור כוחם הכלכלי ומסרבים להיכנע לסנקציות האמריקאיות.
חשבו על זה: למה דווקא כשנראה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מוכן להקלה בסנקציות ולמו"מ עם רוחאני מתרחשת מתקפה שמסכלת מו"מ אפשרי? מה האיראנים משיגים בזה? היחידים שהאיראנים לוחצים עליהם במהלך הזה הם האירופים, שנאלצים לספוג את העלייה במחירי הנפט ולנסות להרגיע את הרוחות במפרץ. מה האיראנים מקווים שהאירופים יעשו? הם לא יצליחו ללחוץ על ארה"ב להסיר את הסנקציות, ונראה שהאיחוד אינו מצליח להקים מנגנון עוקף סנקציות אפקטיבי. האירופים גם צריכים את טראמפ במצב רוח טוב במהלך השיחות על הסכם סחר בין האיחוד לארה"ב. תמיכה באיראנים מאחורי גבה של ארה"ב עלולה לפגוע בהם בשיחות הסחר. מרחב הפעולה שלהם בכל הקשור לאיראן הוא מוגבל.
המשך הסנקציות פוגע בעיקר במערכת הדמוקרטית האיראנית, בעוד הדיקטטורה תחתיה ממשיכה להרוויח. אבל בעולם החדש שלנו הדיקטטורה לא לבד - גם רוסיה וסעודיה מעדיפות המשך סנקציות על איראן.
קניבלים באופ"ק: סנקציות על ונצואלה ואיראן טובות לסעודים
סנקציות על איראן טובות לרוסיה ולערב הסעודית. כל מתקפה איראנית, כל צעד של איראן שמאריך את הסנקציות, הוא צעד טוב לערב הסעודית ולרוסיה. למה? מפני שהסנקציות על ונצואלה ואיראן מאפשרות לרוסיה ולערב הסעודית להגדיל את תפוקת הנפט שלהן מבלי להוביל לירידה במחיר הנפט.
ניתוח עומק של אנדרו סטנלי (Andrew stanley) מהמרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) ממאי השנה מראה שהיכולת של אופ"ק לשמור על יציבות במחיר הנפט על אף עלייה בתפוקה של ארה"ב מבוססת על הירידה בתפוקה של ונצואלה ואיראן עקב הסנקציות. יותר מזה - רוסיה וערב הסעודית יכולות להגדיל את התפוקה שלהן ועדיין לשמור על תפוקה נמוכה בסך הכל של אופ"ק, הודות לירידה בתפוקה בוונצואלה ואיראן.
כל זה יכול להשתנות בחטף אם ארה"ב תסיר את הסנקציות מאיראן. האיראנים הכריזו שאם הסנקציות יוסרו הם ישאפו להפיק נפט במקסימום יכולת. לחברות אופ"ק השונות לא תהיה ברירה אלא לקצץ בתפוקה שלהן, או להסתכן בקריסה של מחיר הנפט. ערב הסעודית ורוסיה, ש"שתו" עד עתה את הנתח של איראן, יהיו חייבות לקצץ בתפוקה שלהן אם הן ירצו לשמור על מחיר חבית הנפט מעל לנקודה הקריטית של 55 דולר לחבית.
מכאן שהמתקפה על סעודיה לא כל כך רעה לסעודים. היא מעלה את מחיר הנפט ופוגעת בסיכוי להקלה בסנקציות על איראן. הרוסים והסעודים יכולים לנשום לרווחה. הם לא לבד.
מהפיכת הפצלים משנה את כלכלת האנרגיה העולמית
מהפכת הפצלים בארה"ב משנה מאז 2008 את פניה של ארה"ב כשחקן אנרגטי. אם פעם היא הייתה תלויה ביציבות של אזורים מייצרי נפט כמו ונצואלה והמזרח התיכון, היום היא מספקת את רוב הנפט הדרוש לה על ידי הפקת נפט מפצלי שמן, במיוחד בדרום ארה"ב (Permian Basin). המהפכה שינתה את ארה"ב מגורם מייצב, לגורם מערער.
הפקת הנפט בארה"ב נשלטת על ידי שני מספרים: מחיר לחבית שנדרש בשביל המשך הפקה מבאר קיימת, והמחיר לחבית שדרוש בשביל לקדוח ולהפעיל בארות חדשות. נכון לספטמבר 2019, לפי הבנק הפדרלי של דאלאס (Federal Reserve Bank of Dallas) טווח המחיר להמשך הפקה מבארות קיימות הוא 27-37 דולר, וטווח המחיר לקדיחת בארות חדשות הוא 48-54 דולר.
המשמעות היא שכל עלייה במחיר הנפט מרוסנת על ידי תעשיית הפצלים האמריקאית. ברגע שבו המחיר עולה מעל הטווח של 48-54 דולר, בארות חדשים נקדחות ותפוקת הנפט בארה"ב עולה. זו הסיבה שלמרות המתקפה על ערב הסעודית, מחיר הנפט עלה יחסית במתינות ולא הגיע לשיא שלו באפריל השנה (66 דולר).
העלייה של ארה"ב כיצרנית נפט משנה את הדינמיקה של המזרח התיכון. אם פעם ארה"ב הייתה מחויבת לביטחון ערב הסעודית בשביל מחיר נפט נמוך, היום היא יכולה לחיות עם מתקפות על תשתית הנפט של סעודיה בנוחות יחסית. בניסיון לשמור על העניין הכלכלי של ארה"ב בהם, הסעודים מגדילים את רכישות הנשק מארה"ב. מאז 2013 האחוז של ערב הסעודית מסך יבוא הנפט לארה"ב ירד, ובמקביל עלו רכישות הנשק של ערב הסעודית מארה"ב.
כמובן, ערב הסעודית מכניסה את עצמה כאן לפינה - אם העניין המרכזי של ארה"ב בערב הסעודית יהיה מכירות נשק, לא תהיה לה סיבה להוריד את המתיחות במפרץ.
אנחנו חיים בעולם חדש - העלייה של ארה"ב כיצרנית נפט משנה את הדינמיקה של כלכלת האנרגיה העולמית, מיציבות לקניבליזם. ארה"ב נוגסת ברווחים של מדינות נפט אחרות ושומרת על מחיר חבית נמוך יחסית. יצרניות אופ"ק מצליחות להחזיק מעמד הודות לסנקציות שארה"ב (יצרנית נפט) מפעילה נגד ונצואלה ואיראן (יצרניות נפט). הצד היחיד בכל הסכסוך שאמור לרצות בהורדת הסנקציות בכל מחיר - איראן - יורה לעצמו ברגל, לא ברור אם בשביל ללחוץ את האירופים או כחלק ממאבק פנימי על כוח.
בעולם החדש הזה יציבות במזרח התיכון אינה המטרה העליונה של ארה"ב, והמחיר שהיא תהיה מוכנה לשלם בשבילה יירד עם הזמן, כאשר ערב הסעודית ורוסיה ישמחו להמשיך לראות סנקציות על איראן. בצד השני, היכולת של איראן להקפיץ את מחיר הנפט מוגבלת, ולכן גם מנוף הלחץ שהיא יכולה להפעיל נגד העולם מוגבל.
הכותב הוא אנליסט גיאופוליטי בכיר בקבוצת אינפיניטי ומייסד אתר "המשחק הגדול" המתמחה בניתוחי עומק של הזירה הבינלאומית. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן