מאיר שמגר / צילום: איל יצהר, גלובס
מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, נפטר הבוקר (ו'), והוא בן 94 שנה.
שמגר עלה לישראל בשנת 1939 והצטרף לאצ"ל. במסגרת זו הוגלה למחנה מעצר באפריקה וחזר לישראל רק לאחר קום המדינה. בשנת 1961 מינה אותו ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי. ממשרת הפצ"ר עבר שמגר לכהן כאמור כיועץ המשפטי לממשלה. בשנת 1975 מונה לכהונת שופט בבית המשפט העליון.
שמגר כיהן במשך 11 שנה כנשיא בית המשפט העליון ובסך-הכול כיהן 20 שנה בערכאה זו. לפני כן הוא כיהן בין השנים 1968 ל-1975 כיועץ המשפטי לממשלה תחת ממשלות המערך.
שמגר עמד בראש מספר ועדות חקירה ממלכתיות חשובות הנקראות על שמו, "ועדות שמגר". שמגר עמד בראש הוועדה לחקירת הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה ובראש הוועדה לחקירת רצח ראש הממשלה המנוח יצחק רבין וכן בראש הוועדה לחקירת פרשת בר-און-חברון.
בכהונתו כשופט בבית המשפט העליון הניח שמגר את התשתית המשפטית והרעיונית לאקטיביזם השיפוטי. את המלאכה השלים מחליפו בכס הנשיאות, אהרן ברק. כך למשל שמגר הרחיב מאוד את זכות העמידה ופתח את שערי בג"ץ לעותרים ציבוריים בניגוד למקובל עד ימיו.
"תמיד יש לבית המחוקקים את המילה האחרונה"
שמגר כתב בפסק דין "שלום עכשיו נגד ממשלת ישראל" כי "כשלעצמי אינני סבור שניתן ליצור הלכה למעשה סגירה הרמטית או סינון המונעים מעיקרם גלישתן של מחלוקות בעלות סממנים מדיניים לתוך תחומי ההתדיינות לפני בית המשפט הגבוה לצדק. אמת-המידה המיושמת על-ידי בית המשפט היא משפטית, אך נושאי המשפט הציבורי טומנים בחובם גם יסודות מדיניים במובניו השונים של מושג זה". מצד שני אמר שמגר כי "הכנסת יכולה לאחר מעשה פסיקה לחוקק בניגוד לעמדת בית המשפט. הם יכולים להחליט כי פסק הדין הוא בניגוד לעמדה המקובלת על רוב יושבי הבית... תמיד יש לבית המחוקקים את המילה האחרונה".
שמגר כתב כי "מנשמת אפו של התפקיד השיפוטי הוא כי הוא יתבצע על-ידי אדם שאינו מעורב בהתדיינות באופן אישי, אשר אין לו דעה קדומה כלפי בעל דין, ואשר גישתו לסוגיה הנפרשת בפניו היא לעולם בלתי תלויה ואובייקטיבית". בראיון לכתב-עת שנתיים לאחר פרישתו מכס השיפוט, אמר שמגר כי הרכב הוועדה למינוי שופטים בישראל שמעניק רוב לאנשי המקצוע ממערכת המשפט נובע מתוך הקפדה שאנשים שעסקו בפעילות פוליטית לא ימונו כשופטים. "האי-תלות היא מטרת קיומה של הועדה".
בפסק הדין בעניין האונס בשמרת קבע שמגר, יחד עם השופטים מישאל חשין ואליעזר גולדברג, כי גבר חייב לוודא הסכמה מלאה ומפורשת של אישה לפני מגע מיני איתה, וכי אם לא ניתן לו אישור כזה - הרי שמדובר באונס. קביעה שיפוטית זו הפכה לאבן-יסוד במשפט הפלילי בעבירות מין. "אם לא נתנה האישה הסכמתה - הסכמה מפורשת או הסכמה במשתמע - יהיה מעשה האישות שלא בהסכמה. במקום בו עולה ספק אם הסכימה האישה למעשה אישות, או אם לא הסכימה - המסקנה חייבת להיות כי מעשה האישות היה שלא בהסכמה, וממילא נעשה 'שלא בהסכמתה החופשית' של האישה".
הנשיא שמגר תמך ועודד את הפצ"ר לשעבר ומזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט להתמודד על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אותו הוא העריך מאוד.
"איש משפט חכם ורודף צדק"
יו"ר כחול לבן, בני גנץ, ספד לשמגר בטוויטר ואמר: "צער עמוק הבוקר על פטירתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר. מענקי המשפט שקמו למדינת ישראל ואיש שבמגוון הרחב של תפקידים בהם כיהן, תרם תרומה מכרעת לעיצוב דמותה ועוצמתה של מערכת המשפט הישראלית.
"שמגר, איש משפט חכם ורודף צדק, היה ציוני גדול שאהב את מדינת ישראל ונלחם עבורה בשדה הקרב כלוחם אצ"ל ובשדה המשפטי במשך עשורים רבים. הבוקר כולנו מצדיעים לאיש שפעל למען זכויות האדם באשר הוא אדם, לצד שמירה ודאגה על ביטחון ישראל ועתידה. יהי זכרו ברוך".
יו"ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין, מסר: "מאיר שמגר היה מעמודי התווך של המשפט הישראלי וממעצבי דרכו. ביושר-ליבו ובידענותו המופלגת הוא היה מהנשיאים המשפיעים ביותר של בית המשפט העליון, שמפסקי הדין שכתב לומדים וילמדו רבבות תלמידים. מראשית קיומה, מדינת ישראל היא מדינת דין שהצדק הוא נר לרגליה, ומאיר שמגר תרם לכך תרומה גדולה שתיחקק לדורות. יהי זכרו ברוך".
שר המשפטים אמיר אוחנה מסר: "מאיר שמגר היה מדור הנפילים של בית המשפט העליון. מורשתו נלמדת ותילמד על-ידי דורות של משפטנים, והיא חקוקה בדברי הימים של המשפט הישראלי. אהבתי וכיבדתי מאוד את דרכו, מצעירותו כלוחם באצ"ל ועד להובלתו את בית המשפט העליון כנשיאו. אני שולח את תנחומיי הכנים לרעייתו השופטת בדימוס מיכל רובינשטיין, לבני משפחתו ולמוקיריו הרבים. יהי זכרו ברוך".
מלשכת עורכי הדין נמסר: "לשכת עורכי הדין מבכה את פטירתו של אחד מענקי מערכת המשפט במדינת ישראל לדורותיה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ז"ל. ראש הלשכה, עו"ד אבי חימי, אמר הבוקר כי פטירתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ז"ל, היא אבידה גדולה למשפחתו, למדינת ישראל ולמערכת המשפט. אני בטוח שמורשתו של האיש תהיה נצורה בליבנו לנצח. יהי זכרו ברוך".
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, מסר: "מדינת ישראל ועולם המשפט הישראלי התייתמו היום מאחד מהאבות המעצבים והחשובים של המשפט הישראלי, מעמודי התווך והתמך של המשפט. איש חזון משכמו ומעלה, איש אמת, מלומד וחכם, פורץ דרך, אמיץ, ישר וצנוע. מנהיג בעולם המשפט ומגדולי השופטים שהיו לנו, שהאיר את עולם המשפט הישראלי בעשורים האחרונים. השופט מאיר שמגר ז"ל היה סמל להדר הבית"רי. בעל אומץ-לב שיפוטי, שהאמין באמונה שלמה בבית המשפט ובמערכת המשפט אך ידע גם את מגבלות הכוח שלה.
"בקריירה העשירה שלו זכה השופט שמגר להיות מהבנאים הגדולים של המשפט הישראלי, מן המסד ועד לטפחות. כפרקליט הצבאי הראשי, כיועץ המשפטי לממשלה, כשופט ונשיא בית המשפט העליון וכמי שעמד בראש ועדות ממלכתיות וציבוריות רבות וחשובות, בין היתר בבית הנשיא. תנחומי לרעייתו מיכל ולבני משפחתו האהובים. יהי זכרו ברוך".
מהרשות השופטת נמסר: "הרשות השופטת מרכינה ראשה ומודיעה בצער רב על פטירתו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מאיר שמגר, אשר הלך לעולמו היום, יום שישי י"ט תשרי תש"פ (18.10.2019), בגיל 94.
"הנשיא בדימוס שמגר מונה לכהן כשופט בבית המשפט העליון ביולי 1975, לאחר שמילא את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. באפריל 1982 מונה לממלא-מקום (משנה) לנשיא בית המשפט העליון, וב-28 בנובמבר 1983 מונה לנשיא בית המשפט העליון - תפקיד שבו כיהן כ-12 שנה, עד לפרישתו במלאות לו 70 שנים ב-13 באוגוסט 1995.
"נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ושופטיו, מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, שופטי ועובדי מערכת בתי המשפט משתתפים באבל הכבד של משפחת שמגר ושל כל הציבור בישראל.
"ביום שלישי, 22 באוקטובר 2019, יוצב ארונו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר ז"ל ברחבת המבואה של בית המשפט העליון בירושלים. הציבור יוכל לעבור על פני הארון בין השעות 10:30 עד 13:00. טקס האשכבה יתקיים ברחבת המבואה בבית המשפט העליון בשעה 14:00, ובסיומו תתקיים הלוויה בבית העלמין בגבעת שאול בחוג המשפחה. ביקורי תנחומים יתקיימו בבית משפחת שמגר, רחוב אופיר 20 תל-אביב, בין השעות 10:00-14:00 ובין 16:00-21:00".