תוכנת זיהוי הפנים של מגווי / צילום: רויטרס
החודש שלף ממשל טראמפ שפן נוסף מהכובע בשורת צעדיו נגד סין, עם הכרזה על שמונה חברות טכנולוגיה סיניות שיוחרמו על ידי הממשל, ויצטרפו לענקית הסינית וואווי ב"רשימה השחורה ("Entity List") של מחלקת המסחר. הכללה ברשימה מונעת מחברות לרכוש רכיבים, סחורות או תוכנות מארה"ב. אחת מאותן חברות היא סטארט-אפ הענק המסקרן Megvii (מגווי), שנאלץ להתמודד עם החדשות הרעות בתזמון כלל לא פשוט עבורו - כשהוא בדרך להנפקה. מגווי היא חברה סינית, שקיבלה הערכת שווי של מיליארדים למרות הפסדים כבדים. החברה פיתחה טכנולוגיית בינה מלאכותית עוצמתית, שכוללים יישומים שנויים במחלוקת שמדאיגים את המערב. אלא שלפי דיווח מ"בלומברג" מסוף השבוע, גם האתגר החדש לא ימנע מהחברה השאפתנית להמשיך כמתוכנן בדרך להנפקה.
מגווי הוקמה ב-2011 על ידי מנכ"ל החברה יין צ'י, ושני חבריו מהלימודים באוניברסיטת צ'ינגהואה היוקרתית. היא עוסקת בזיהוי פנים וביישומים נוספים של טכנולוגיית למידת מכונה, כמו פיתוח תוכנות לסנסורים ורובוטים. במאי החברה גייסה 750 מיליון דולר, ושוויה הוערך לפי דיווחים במעל 4 מיליארד דולר. בסך הכל היא גייסה עד היום 1.4 מיליארד דולר, ובין משקיעיה נמנים עליבאבא, קבוצת ההשקעות של בנק סין, רשות ההשקעות של אבו-דאבי, פוקסקון, Sinovation Ventures של גורו הבינה המלאכותית ד"ר קיי-פו לי ועוד.
מגווי מתהדרת ברשימת הישגים. פלטפורמת זיהוי הפנים שלה, Face++, היא פלטפורמת הראייה הממוחשבת בקוד פתוח הגדולה בעולם; ב-2017 ו-2018 מגווי הביסה את גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט במבחני ראיית מכונה בכנס בתחום; ובין לקוחותיה נמנות חברות כמו שיאומי, פוקסקון, לנובו וענקית התשלומים הסינית אנט פייננשל. בסין, הפלטפורמה מוטמעת במגוון שימושים כמו זיהוי נוסעים בתחנות רכבת ושדות תעופה, אימות זהות המשתמשים באפליקציות בנקאיות, ועוד.
הטכנולוגיות של מגווי פועלת על מכשירי ה"אינטרנט של הדברים" לשימוש אישי, לערים חכמות ובשרשרת הייצור, ומשמשות לאבטחת סמארטפונים, הגברת האבטחה ושיפור התכנון העירוני בערים, ואף שיפור היעילות במפעלים ובחנויות. בינואר הצהירה מגווי כי טכנולוגיית זיהוי הפנים שלה סיפקה שירותי אימות זהות ליותר מ-400 מיליון איש, וכי טכנולוגיה בפיתוחה הייתה בשימוש הרשויות הסיניות ביותר מ-260 ערים, וסייעה למשטרה לעצור מעל עשרת אלפים איש.
הפרט האחרון הוא מה שמדאיג את המערב לגביה. הרשויות בסין ידועות בשימוש שלהן בטכנולוגיות חכמות כדי לנטר את האזרחים, מה שמעלה חשש לניצול לרעה של הטכנולוגיות נגדם ולפגיעה בפרטיות. ה"אקונומיסט", למשל, תיאר את מגווי כ"חדר המנועים של האח הגדול". אך מעבר לחששות מפגיעה באוכלוסייה הכללית על ידי הממשל, החשש מפני פגיעה במיעוטים בסין אף גדול יותר. בעוד שוואווי נכללה ברשימה של מחלקת המסחר אמריקאית במאי בשל טענות כי החברה מהווה סיכון לביטחון הלאומי של ארה"ב, ועשויה להשתמש בציוד שלה כדי לרגל לטובת הממשלה הסינית (טענות שהיא מכחישה), מגווי נכנסה לרשימה מסיבה שונה.
לפי מחלקת המסחר, מגווי, ושבע החברות הנוספות שצורפו לרשימה החודש "פעלו בניגוד לאינטרסים של מדיניות החוץ של ארה"ב" ופגעו בזכויות האדם של מיעוטים מוסלמיים במחוז שינז'יאנג בצפון מערב סין. חברות הטכנולוגיה שנכנסו לרשימה מתמחות במעקב באמצעות וידאו, בזיהוי פנים ובבינה מלאכותית, וכוללות בין היתר גם את המתחרה של מגווי, סנסטיים, שנחשבת לסטארט-אפ הבינה המלאכותית הגדול בעולם; את החברות Hikvision ו-Dahua שמייצרות מצלמות עם יכולות זיהוי פנים; ואת iFlyTek שעוסקת בזיהוי קולי. בנוסף לשמונה החברות, ארה"ב הוסיפה לרשימה גם 20 רשויות וגופי ביטחון סיניים ממחוז שינז'יאנג. על חברות אמריקאיות נאסר למכור סחורות או טכנולוגיות או לעבוד עם 28 החברות והגופים שצורפו לרשימה, אלא אם יקבלו רישיון ממשלתי מיוחד לשם כך. לפי מחלקת המסחר, 28 החברות והגופים לקחו חלק ב"הטמעת הקמפיין הסיני לדכא, לעצור באופן המוני ושרירותי, ולהשתמש בניטור באמצעות הייטק נגד האויגורים, הקזחים, ובאופן כללי נגד המיעוט המוסלמי במדינה".
האויגורים הם מיעוט אתני מוסלמי שחי ברובו במחוז שינז'יאנג. לפי הערכות, המוני אויגורים מוחזקים על ידי סין במחנות חינוך מחדש שמטרתם למחוק את זהותם האתנית והדתית. הרשויות בסין מכחישות זאת וטוענות כי מטרת המחנות היא הכשרה מקצועית ועקירה של דעות קיצוניות, מתוך ניסיון להילחם בטרור.
בגולדמן זאקס שוקלים לסגת
להכללה של מגווי ברשימה השחורה עשויות להיות השפעות שליליות על החברה. אייזק סטון פיש מארגון Asia Society, שפועל לשיפור היחסים בין אסיה והמערב, אמר ל"בלומברג" כי עצם הכללת חברות ברשימה תביא לכך ש"אנשים יחשבו פעמיים לפני שיעבדו איתן, אפילו אם אין סיבות חוקיות שמונעות מהן לעשות זאת. עלויות הפגיעה במוניטין יהיו גדולות יותר מהמחירים הפיננסיים שהן ייאלצו לשלם". בבנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס, שמשמש כחתם בהנפקת מגווי יחד עם הבנקים ג'יי.פי מורגן וסיטי גרופ, אמרו בשבוע שעבר כי הם בוחנים מחדש את מעורבותם בהנפקה.
בעקבות הוספתה לרשימה איבדה מגווי גישה לשבבים של אנבידיה, שמהווים רכיב חשוב עבורה. לפי "בלומברג", החברה מנסה להפחית את התלות שלה בארה"ב על ידי פיתוח שבבים משלה, ולפי מכתב של מנכ"ל החברה יין לעובדיה, שפורסם ב-South China Morning Post, החברה גם מתכננת להילחם בהחלטה להכליל אותה ברשימה ונמצאת במשא ומתן מול עורכי הדין של הממשל האמריקאי. עוד כתב יין כי מגווי נערכה מראש לאפשרות שתתמודד עם מחסור ברכיבים בעקבות דיווחים לפיהם החברה עשויה להיכלל ברשימה, וכי החברה "תמשיך בנחישות" עם הנפקתה, למרות שעשויות להיות "הפרעות מסוימות". באופן רשמי החברה הצהירה כי הצעד של ארה"ב נשען על טענות לא מבוססות, וכי מוצריה לא עוצבו במטרה לרדוף קבוצות אתניות, ולקוחותיה נדרשים לא להשתמש בהם כדי להפר זכויות אדם.
מגווי צפתה מראש את האפשרות שיינקטו כלפי צעדים כאלה, והתייחסה לכך בתשקיף שפרסמה לפני מספר חודשים, שבו הציגה אפשרות כזאת ברשימת גורמי הסיכון של החברה. "מספר דיווחים פורסמו לפיהם הממשל בארה"ב שוקל להפוך את החברה שלנו למטרה פוטנציאלית להגבלות סחר, כמו הגבלה הנוגעת לרכישת סחורות, טכנולוגיות ותוכנות אמריקאיות. עצם פרסום הדיווחים כבר פגע במוניטין שלנו. אם הגבלות אכן יוטלו עלינו, ייתכן שיימנע מאיתנו לרכוש טכנולוגיות וסחורות מסוימות, והיכולת שלנו לפתח ולספק את הפתרונות שלנו עשויה להיפגם", נכתב בתשקיף. עוד נכתב כי "הממשל האמריקאי תחת הנשיא דונלד טראמפ מקדם הגבלות גדולות על הסחר הבינלאומי. שינויים במדיניות הסחר הבינלאומית ועליית מלחמת הסחר עשויים להיות בעלי השפעה שלילית על העסק שלנו ועל תוכניות ההתרחבות שלנו".
עוד לפני שמגווי נוספה לרשימה של מחלקת הסחר, שמה נקשר בדיכוי המיעוט האויגורי במספר דיווחים. "ניו יורק טיימס" דיווח באפריל כי מגווי היא אחת החברות שמפתחת עבור רשויות את היכולת להשתמש בזיהוי פנים כדי לאתר אויגורים ולעקוב אחריהם. בדיווח אף צויין כי פרופיילינג אתני אינו סוד בתעשייה ההייטק הסינית, והוא פרקטיקה נרחבת, וכי עובדי מגווי באופן ספציפי הוזהרו שלא לדון בנושא בציבור בשל רגישותו. מגווי הכחישה את הדיווח.
גם ארגון זכויות האדם Human Rights Watch האשים במאי את מגווי בכך שהיא מקושרת לפיתוח אפליקציה בה משתמשות המשטרה והרשויות הסיניות בשינז'יאנג כדי לאסוף מידע על אנשים, לדווח על פעולות חשודות, וליזום חקירות של אנשים שהמערכת סימנה כבעייתיים. אלא שביוני הארגון חזר בו מההאשמות, ופרסם תיקון לפיו מגווי "ככל הנראה לא הייתה שותפה" לפיתוח האפליקציה.
בתשקיף של מגווי קיימת התייחסות גם לסיקור מסוג זה כגורם סיכון עבור החברה. "קיבלנו הרבה כיסוי עיתונאי שלילי בעולם. דיווחים כאלו גורמים נזקים משמעותיים למוניטין שלנו. אנו עשויים להיאלץ להשקיע הוצאות משמעותיות ולהפנות את הזמן ותשומת הלב של ההנהלה שלנו כדי לתקן את ההשפעות של דיווחים שליליים כאלה, מה שעשוי להשפיע על התוצאות שלנו", הצהירו בחברה.
בתשקיף אף צוין כי החברה מחזיקה בעקרונות מנחים הנוגעים לפיתוח בינה מלאכותית באופן אתי, כמו הקפדה על הוגנות וגיוון, הגנה על פרטיות, לקיחת אחריות ועוד, וכי לחברה יש ועדה מייעצת בתחום הבינה המלאכותית שכוללת גם חברים חיצוניים. ככל הנראה, פרטים אלו הם חלק ממאמץ במסגרתו החברה מנסה לבנות לעצמה תדמית שונה מזו שנוצרה לה. בראיון ל-"South China Morning Post" לפני מספר חודשים הצהיר יין כי "אנחנו לא כאן לטווח הקצר או כדי לעשות כסף. אנחנו באמת רוצים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לשפר את החיים של אנשים. הכוונות שלנו טהורות", ואילו בעבר אמר ל-MIT Technology Review כי היה רוצה לראות סטנדרט מקובל בכל התעשייה הנוגע לשמירה על פרטיות, וכי בחברה מבצעים עיבוד של מידע ונתונים רגישים על המכשירים עצמם ולא עולה לענן, כדי להגן על פרטיותם של אנשים.
דאגה כנה או מאבק על עליונות טכנולוגית?
כאמור, מגווי מתכננת ככל הנראה להמשיך כרגיל עם ההנפקה, ולהוציא אותה לפועל כבר השנה, למרות שהכללתה ברשימה של מחלקת המסחר עשויה להרתיע משקיעים מלרכוש מניות שלה. לפי דיווח של "רויטרס", מגווי מתכננת לגייס בהנפקה בין 500 מיליון למיליארד דולר.
לפי תשקיף החברה, ההכנסות שלה צומחות בקצב מהיר וזינקו פי 20 בתוך שנתיים, מ-68 מיליון יואן ב-2016 ל-1.4 מיליארד יואן ב-2018 (ובדולרים - קפיצה מ-10 מיליון דולר ל-200 מיליון דולר, במונחים של שער הדולר-יואן כיום). שההכנסות במחצית הראשונה של 2019 עמדו על 950 מיליון יואן, עלייה של 210% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. אך מנגד, גם הפסדי החברה גדלים - מ-343 מיליון יואן ב-2016, ל-3.3 מיליארד יואן ב-2018, עלייה של פי עשרה. ההפסד במחצית הראשונה של 2019 בלבד כבר עמד על 5.2 מיליארד יואן. בחברה מציינים כי הגידול בהפסדים נובע משינויים בשווי ההוגן של מניות הבכורה של החברה (כלומר הפסדים חשבונאיים), ומהשקעות רבות שלה במחקר ופיתוח.
החברה גם החליטה להמשיך בתוכנית ההנפקה למרות המחאות בהונג קונג, בה היא מתכננת להנפיק. לפי דיווחים, ממשל טראמפ גם מנהל מגעים לגבי הגבלת קרנות הפנסיה האמריקאיות מלהשקיע בסין, צעד נוסף שיוכלו לפגוע בחברות כמו מגווי שמעוניינות בהשקעות זרות.
ייתכן שהצעדים של ארה"ב נגד החברות נובעים מהניסיון לשמר עליונות טכנולוגית עולמית, ולא מדאגה כנה לנעשה בשינז'יאנג. ממשלת סין רוצה להפוך למובילה העולמית בתחום הבינה המלאכותית, ושמה לה ליעד להצמיח תעשייה מקומית בשווי 150 מיליארד דולר עד 2030, שאיפה שמאיימת על ארה"ב. הרצון של סין להוביל את התחום הביא לתמיכה מצד הממשלה והחברות הגדולות הסיניות בסטארט-אפים כמו מגווי, אך בתור הצעד הבא אלו מעוניינים לצאת לעולם - לגייס כסף זר וגם להרחיב את פעילותם בשווקים נוספים. הצעד של ממשל ארה"ב עשוי לעכב את השאיפות הסיניות, ולמנוע מהחברות להמשיך לצמוח בקצב הנוכחי.
פאול טריולו מחברת Eurasia Group, שמתמחה במדיניות טכנולוגיה גלובלית, התייחס לנושא בשיחה עם "CNN". "ארה"ב וסין נמצאות במאבק ממושך על הדומיננטיות בטכנולוגיות העתיד, וחלק מזה הוא הנרטיב לפיו סין משתמשת בטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית עבור המעקב הממשלתי, בדרכים שמנוגדות לערכים המערביים בנושא הפרטיות למשל".