ראש ממשלת לבנון סעאד חרירי / צילום: Aziz Taher, רויטרס
יום מכריע בלבנון: ממשלת לבנון אישרה בצהריים למעשה את תכניתו הכלכלית של ראש הממשלה סעד אל-חרירי, תכנית שנועדה לתת מענה למחאה הנמשכת כבר חמישה ימים. יש עדיין מחלוקת לגבי אחד מסעיפי התכנית העוסק המשק האנרגיה אבל ככלל התכנית אושרה.
עם זה למרות האישור ספק רב אם המפגינים ישתכנעו להפסיק את המחאה שכן התכנית לא עוסקת כמעט בבעיות העיקריות של המדינה, ובראשן החוב החיצוני העצום, וקריסת התשתיות.
בביירות בטריפולי ובערים אחרו התחדשו בצהריים ההפגנות, והקריאה הרווחת בהן היא להתפטרות הממשלה.
ההפגנות, שמספר משתתפיהן מגיע למאות אלפים, החלו במחאה על המצב הכלכלי ואזלת היד שמפגינה הממשלה בטיפול בו. מנגנוני הביטחון הלבנוניים מאבטחים מליל אמש את ארמון הנשיאות בבעבדא שבביירות שם התכנסה ישיבת הממשלה, והצירים המוליכים למקום נחסמו. היום פקע האולטימטום שהציב חרירי למפלגות בלבנון להגיע להסכמה על תכנית כלכלית חדשה. ובמקביל החלה מהבוקר שביתה כללית, בתי הספר והאוניברסיטאות שובתים וכך גם הבנקים ורוב בתי המסחר.
מה הציע חרירי? על פי הפרסומים בלבנון, תכניתו של חרירי שאושרה אמש על ידי צוות שרים מצומצם, מכילה צעדי חירום מיידיים לצד רפורמות ארוכות טווח. כך למשל חרירי הציע כי הבנק המרכזי והבנקים המסחריים יעבירו שלושה מיליארד דולר לתקציב המדינה, מעין מקדמה על המס החדש שיוטל על רווחי הבנקים בהיקף של 25%.
גם חברות הביטוח והפיננסים האחרות ימוסו בשיעור דומה. שוק הסלולר יופרט במלואו, חלק ממשרדי הממשלה יבוטלו. בתכנית גם מגבלות וקיצוצים בשכר הבכירים וכך למשל יקוצצו במחצית משכורות השרים וחברי הפרלמנט, תוטל תקרת שכר על משכורות שופטים ומנכ"לים בשירות הציבורי ובעלי הון יחוייבו בהצהרות הון תקופתיות. בד בבד יבוטלו כל תוספות המס על טלפון, שירותים ומע"מ וכן יבוטל הקיצוץ המתוכנן בקצבאות אנשי הצבא ומנגנוני הביטחון.
כלומר רוב הקיצוצים סעיפי המיסוי החדשים שהיו העילה לפרוץ ההפגנות, יבוטלו. אבל עם זה אין בתכנית פתרונות עומק ארוכי טווח למשבר הכלכלי של לבנון שגרם לקריסה בשירותים לאזרח, לירידה ברמת החיים ולהעמקת האבטלה.
אמש קיבלו ההפגנות תפנית מסוימת, במקום התנגשויות עם המשטרה שלמדה את הלקח ונסוגה לאחור הפכו ההפגנות למתחמי הפנינג ענקיים בהשתתפות מאות אלפי לבנונים, שרבים מהם נותרו ברחובות לאורך כל הלילה. המפגינים שרו ורקדו במסיבות לצלילי מוסיקה של דיג'יי שהובאו לבמות מרכזיות, ובשירים שהופצו ברשתות החברתיות, הם קוראים להפלת הממשלה, ולמינוי ממשלה חדשה יעילה וללא סממני הפילוג הלבנוני המפורסם בין העדות והדתות. לביקורת זוכים כל ראשי המפלגות לרבות חיזבאללה, ונאסראללה מוצג בחלק מההפגנות כמי שאוחז את לבנון בצווארה ןמונע ממנה להתקדם.
רבים מהמפגינים הם צעירים וצעירות בלבוש מערבי לחלוטין, חשוף לעיתים ומאפיין את לבנון הנחשבת במובן הזה מתקדמת יותר מרוב מדינות ערב האחרות. הנתון הזה, לצד התקשורת החופשית ברובה בלבנון, חשובים להבנת המחאה הגוברת הדורשת במשפט אחד, חיים נורמליים כמו במדינה מתקדמת. "ב'נה נעיש" - אנו רוצים לחיות, היא אחת מהקריאות הפופולריות בהפגנות. עד כה הגיבו המפגינים בשלילה של התכנית הכלכלית של חרירי, ועל פי הקריאות בהפגנות הם לא מוכנים להסתפק בפחות מהתפטרות הממשלה, ומינוי ממשלה חדשה שתפעל בניגוד לקודמותיה באופן לא סקטוריאלי.
מי במוקד הביקורת? לא מעט מהאש מופנית כאמור לחיזבאללה, הנתפש כגורם המפלג ביותר בלבנון, ומהווה איום על קיומה בשל הכוח הצבאי שצבר, המעורבות במלחמה בסוריה והמדיניות הלאומתית מול ישראל כולל מצבורי הטילים המעלים חשש מתמיד לתגובה ישראלית חריפה נגד המדינה. המפגינים לא חוששים להביע דעתם זו ובאחד מהראיונות ששודרו אמש אמר תקף אחד מהם את נאסראללה: "לא אתה ולא גדולים ממך יפחידו אותנו, צא מהבור שמתחת לאדמה! אנשים רעבים וזה הכל בגללך!"
מנהיג הדרוזים בלבנון וליד ג'ונבלאט קרא אמש לחיזבאללה להפנים את זעמו של הרחוב הלבנוני והוסיף כי שרי מפלגתו לא יוכלו להמשיך לשבת לצד חלק משרי חיזבאללה בממשלה. ג'ונבלאט ציין עוד כי הרחוב הלבנוני אינו שבע רצון מחבילת ההקלות שגובשה ופתרון המצב נעוץ בבחירות חדשות שלא יהיו כבולות למפתח עדתי.
נאסראללה עצמו מתנגד להתפטרות הממשלה שכן לדבריו: "אם הממשלה הזאת תתפטר מי יודע מתי תקום ממשלה חדשה, ואין לנו זמן לזה".
חרירי פנה במקביל לסיוע חיצוני, ובין השאר לסעודיה הפטרונית שלו, לצרפת, לבנק העולמי ולמדינות אחרות. בכיר במשרד החוץ האמריקני אמר לערוץ האמריקני אל-חורה המשדר בשפה הערבית כי ארה"ב תומכת בזכותו של העם הלבנוני להפגין בדרכי שלום. לדבריו, מחויבות מצד ממשלת לבנון לרפורמות משמעותיות עשויה לסלול את הדרך לחבילת סיוע בינלאומית בשווי מיליארדי דולרים.
הרקע הכלכלי להפגנות: לפני נתוני הבנק העולמי הכלכלה הלבנונית תצטמק השנה ב 0.2%, והחוב הממשלתי הרקיע שחקים ל 75 מיליארד דולר פי אחד וחצי מהתמ"ג. הגירעון הממשלתי עצום, והבעיה היא שאין מקורות של ממש לכסותו, ומכאן נולדה תכנית המיסים החדשה של הממשלה, זו שהציתה את המחאה. על הכלכלה הלבנונית מכבידים מליון וחצי פליטים סורים, רבע מכלל אוכלוסיית המדינה. הפליטים תופסים רבות מהמשרות ומקומות העבודה ה"שחורה", ובשל כך יש ירידה של ממש בשכר בעיקר בעבודות מסוג זה, ובתשלום המס בשל ההעסקה הלא מדווחת של הפליטים. האבטלה הרשמית נמוכה אבל בפועל מגיעה לכ 20% ובעיקר בקרב צעירים, המהווים את הדלק להפגנות.
בעקבות הידיעות על הכוונה להכביד את נטל המס החלו קריאות ברשתות החברתיות וגם בערוצי התקשורת הרגילים, החופשיים יחסית בלבנון לצאת להפגנות. הפרסום של "מס הוואטסאפ" בהיקף של 6 דולר בחודש היה הניצוץ שהבעיר את המדינה.
כאמור ספק רב אם אישור התכנית יעצור את ההפגנות, ואם אכן אלה יימשכו ויחריפו, חרירי יאלץ להחזיר את המנדט לנשיא מישל עאון, שיחפש מועמד אחר להקמת הממשלה או שיוביל לבחירות חדשות. מזכיר קצת מדינה אחרת במזרח התיכון.