גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הזדמנות הפז של הודו: מי אמר שבמלחמות כולם מפסידים?

עוד מתקופת קדחת ה-BRIC בשנות ה-2000, נכנסה הודו לתודעת המשקיעים כיריבה כלכלית פוטנציאלית לפנומן הצמיחה הסיני ● החלק הארי מהתחזיות האוטופיות לגביה לא התממשו בשל מכשולים מהותיים, שעדיין קיימים במדינה עתירת האוכלוסין ● ייתכן כי הסביבה הגיאו-פוליטית הנוכחית - מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין - מספקת לה הזדמנות פז לפרוץ הפעם את תקרת הזכוכית הכלכלית

שרת האוצר של הודו, נירמלה סירתמן / צילום: רויטרס, Anushree Fadnavis
שרת האוצר של הודו, נירמלה סירתמן / צילום: רויטרס, Anushree Fadnavis

השווקים ממשיכים להגיב פעם, במאניה ופעם בדפרסיה, לכל דיווח על התפתחות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. אומנם סבב השיחות האחרון בין שני הצדדים נטע תקוות חדשות לפתרון ההתכתשות, אולם פרטי ההסכם המתגבש עדיין לא נסגרו וחרב המכסים טרם הוסרה. כך או כך, אחרי זעזוע לצד ההיצע בסדר גדול כזה, נראה כי שרשרת הייצור הגלובלית כבר לא תיראה כתמול-שלשום. המשקיעים מנסים לנחש מי מהכלכלות הולכת למנף לטובתה את הסדקים ביחסים בין בייג'ין לוושינגטון. ברשימת בנות המזל ניתן למצוא כמה מהשמות האסיאתיים, ביניהם וייטנאם, אינדונזיה וכמובן הודו.

עוד מתקופת קדחת ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) בשנות ה-2,000, נכנסה הודו לתודעת המשקיעים כיריבה כלכלית פוטנציאלית לפנומן הצמיחה הסיני. גם היא ראתה את עצמה כמועמדת רצינית לזכות בתואר "מעצמת-על אסיאתית", זאת בזכות הצמיחה, בזכות הדמוגרפיה ובזכות הנכונות לרפורמות.

מים רבים זרמו בגנגס מאז שנות ה-2000. הודו ידעה עליות ומורדות, כשהחלק הארי מהתחזיות האוטופיות לגביה לא התממשו. ייתכן שהסביבה הגיאו-פוליטית הנוכחית מספקת לה הזדמנות פז לנסות את מזלה שוב, ואולי הפעם היא תפרוץ את תקרת הזכוכית הכלכלית.

 

ליהנות מהשלל בקרב המעצמות

כלכלני DBS מעריכים כי על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, תצליח הודו להגדיל את הנוכחות שלה בזירת הסחר, בעיקר בקטגוריות בהן הוטלו מכסים על סחורות תוצרת סין. לפי DBS, חלק מהיצרנים יחפשו מעתה להעתיק את היצור למקומות אחרים, ביניהם להודו, וזאת כדי לברוח ממכסים גבוהים. אם תצליח הודו למשוך את העסקים אליה, התועלת העסקית שעשויה לצמוח לה מכך יכולה להגיע לכ-11 מיליארד דולר. בנוסף לסחר, זוהי גם הזדמנות להעלות הילוך במשיכת ההשקעות הזרות אל המדינה. חלקה של הודו מתוך הסחר העולמי הוא קטן מאוד. בעוד שאוכלוסיית גרמניה קטנה פי 16 מאשר זו של הודו, נתח היצוא של גרמניה עומד על כ-8.17% מתוך סך תנועות הסחר, לעומת נתחה של הודו הנאמד בכ-1.68% בלבד.

שלושה סקטורים עיקריים של הודו יכולים לקבל רוח גבית: פארמה, כימיקלים והנדסה. בשלושתם היא מצליחה להתחרות בשווקים הגלובליים ובשלושתם היא יכולה ליהנות מעלייה בביקוש. ענף הפארמה של הודו מספק כמחצית מהביקוש העולמי לחיסונים ורבע מהתרופות בבריטניה, לפי הדוח של India Brand Equity Foundation מיולי 2019.

בתחום ההנדסה, הודו ניצבת במקום ה-12 בייצור כלים למכונות. המדינה מייצאת כ-60% ממוצרי ההנדסה שלה לארה"ב ולאירופה.

ענפי תעשייה נוספים שיכולים ליהנות מגידול בביקושים הם טקסטיל, הנעלה ואלקטרוניקה.

כך לדוגמה, Foxconn, חברת אלקטרוניקה מטייוואן, שמרכיבה את המוצרים עבור אפל, העבירה השנה את הייצור שלה מסין להודו, זאת בכוונה להפחית את הישענותה על השוק הסיני.

בטווח הארוך יותר, ניתן לשער כי היצרנים יחפשו גם דרכים לנצל את הפוטנציאל העצום שטמון בשוק הצרכנים של הודו שצומח במהירות.

 

מי רוצה לעבור שבעה מדורי גיהנום?

עד כאן הפוטנציאל. לצידו ישנם לא מעט אתגרים. עשיית העסקים בהודו נתקלת בשני מכשולים עיקריים - חוקי מקרקעין וחוקי עבודה. בחברת השירותים הפיננסיים Societe Generale סבורים כי המקרקעין הוא המכשול העיקרי שבולם פיתוח תעשייה ותשתיות. במצב הנוכחי על היזמים לעבור "שבעה מדורי גיהנום" כדי לשכור או לרכוש קרקע שמיועדת לבניית המפעל. בתחום דיני העבודה, על אותו היזם לציית ל-40 חוקי עבודה שונים כדי לגייס עובדים.

בנוסף, הודו עדיין סובלת מתשתית רעועה, בין אם מדובר בהיעדר החיבור לכבישים ולנמלים, או בשיבושים באספקת החשמל שהן חריגות גם ב-2019. אומנם הממשלה עושה מאמצים רבים כדי לסגור פערים בתחום התשתיות וכן שמה לה למטרה לעודד השקעות מחו"ל. לאחרונה היא אישרה 100% מהשקעות זרות בענף הכרייה, והגמישה מספר כללים בתחום הקימעונאות והיצור. אולם אחרי שנים של הזנחה, הדרך שלפניה עוד ארוכה.

מודי בירח דבש עם "חבר האמת"

בספטמבר השנה הודיעה שרת האוצר של הודו נירמלה סירתמן על הפחתת מס החברות בשיעור חד. שיעור המס האפקטיבי ירד מ-35% ל-25% (22% מס בסיסי). יש הטוענים כי ממשלתו של נרנדרה מודי שאבה את ההשראה לרפורמה מהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, "חבר האמת", כפי שכינה אותו ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי באחד מנאומיו. וכך, בעוד שבבית הלבן מפנים כתף קרה לבייג'ין, הודו נהנית מירח דבש מלבלב עם ארה"ב ועם העומד בראשה. לפיכך, גם בזירה הפוליטית נפתחות בפני הודו כמה דלתות חדשות.

עלות הרפורמה נאמדת בכ-20 מיליארד דולר של אובדן הכנסות שנתיות, אולם הממשלה מאמינה כי זה רק בטווח הקצר. קובעי המדיניות סבורים כי הפחתת שיעור המס תזניק את הסנטימנט העסקי ותגדיל את ההשקעות הפרטיות, הצמיחה תתאושש והכספים האבודים יזרמו בחזרה לקופת המדינה. תגובת השווקים למהלך הייתה מעורבת: שוק המניות נסק, אך המשקיעים מכרו אג"ח מתוך חשש לבעיות תקציביות.

ברקע להחלטה עמדה בעיית הצמיחה - זו הייתה חלשה יחסית במשך חמשת הרבעונים האחרונים והגיעה לכ-5% ברבעון שנגמר ביוני. זהו הקצב הנמוך ביותר ב-6 השנים האחרונות, נמוך מכ-6.2% של סין ורחוק מאוד מיעד הממשלה של כ-8%. ייתכן ועבור חלק מהענפים זה עדיין נמוך מדי ומאוחר מדי. בהנהלת Tata Motors, יצרנית הרכב הגדולה ביותר של הודו, מטילים ספק ביכולת של השינוי במס להחיות את תעשיית הרכב.

החוליה החלשה: חובות בעייתיים בבנקים 

לא מעט כלכלנים מאמינים כי הסיבה העיקרית לקיפאון הכלכלי של הודו טמונה במערכת הפיננסית, עמוד התווך של כל כלכלה מתפקדת וחוליה חלשה במקרה של הודו. הבנקים נאבקים כעת עם מצבור של חובות בעייתיים ומסרבים להלוות, מה שבולם את הצריכה ואת ההשקעות.

החברות הפיננסיות שסיפקו את רוב הגידול באשראי בשנים האחרונות (Shadow Banking), השנה מתקשות לגייס מימון לפעילות. הגישה לכסף נחסמה אחרי התמוטטות חברת IL&FS שהייתה מדורגת AAA.

הבעיה הפיננסית החמירה אחרי שההודים החליטו להקטין את שיעור החיסכון, תנאי הכרחי לצמיחה מהירה. הממשל והבנק המרכזי השיקו מספר תוכניות הבראה, אך נדרשים מאמצים נוספים כדי לשכנע את משקי הבית לסמוך קצת יותר על הבנקים וקצת פחות על השקעה בתכשיטי זהב או פשוט מתחת למזרן.

יותר מדי פיננסים, פחות מדי רפואה ותעשייה

גם שוק המניות של הודו כנראה טרם הגיע לבשלות - שני מדדי ה"בנצ'מרק" שלו, ניפטי 50 וסנסקס, סובלים ממשקל יתר של ענף הפיננסים וממשקל חסר של ענפי הרפואה והתעשייה. המתודולוגיה של MSCI אומנם מקנה לבנקים משקל נמוך יותר, אך הרפואה והתעשייה עדיין מופיעות במשקל זעום. המשקולות בשלושת המדדים נקבעות על בסיס שווי שוק.

ניתן להניח כי בד-בבד עם תהליך הרפורמות והליברליזציה של השווקים בהודו, היא תצליח לממש את פוטנציאל הצמיחה שלה. כשזה יקרה, כנראה שגם ההרכב הסקטוריאלי של מדדי המניות ישתנה בהתאם וגם המשקיעים יצביעו ברגליים.

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים, מקבוצת אקסלנס. לקבוצת אקסלנס יש עניין בנכסים פיננסים המוזכרים בסקירה זו. המידע האמור הוא למטרות מידע בלבד, ואין לראות באמור שיווק או הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך, המתחשב בצרכיו של כל אדם

עוד כתבות

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה