גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הזדמנות הפז של הודו: מי אמר שבמלחמות כולם מפסידים?

עוד מתקופת קדחת ה-BRIC בשנות ה-2000, נכנסה הודו לתודעת המשקיעים כיריבה כלכלית פוטנציאלית לפנומן הצמיחה הסיני ● החלק הארי מהתחזיות האוטופיות לגביה לא התממשו בשל מכשולים מהותיים, שעדיין קיימים במדינה עתירת האוכלוסין ● ייתכן כי הסביבה הגיאו-פוליטית הנוכחית - מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין - מספקת לה הזדמנות פז לפרוץ הפעם את תקרת הזכוכית הכלכלית

שרת האוצר של הודו, נירמלה סירתמן / צילום: רויטרס, Anushree Fadnavis
שרת האוצר של הודו, נירמלה סירתמן / צילום: רויטרס, Anushree Fadnavis

השווקים ממשיכים להגיב פעם, במאניה ופעם בדפרסיה, לכל דיווח על התפתחות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. אומנם סבב השיחות האחרון בין שני הצדדים נטע תקוות חדשות לפתרון ההתכתשות, אולם פרטי ההסכם המתגבש עדיין לא נסגרו וחרב המכסים טרם הוסרה. כך או כך, אחרי זעזוע לצד ההיצע בסדר גדול כזה, נראה כי שרשרת הייצור הגלובלית כבר לא תיראה כתמול-שלשום. המשקיעים מנסים לנחש מי מהכלכלות הולכת למנף לטובתה את הסדקים ביחסים בין בייג'ין לוושינגטון. ברשימת בנות המזל ניתן למצוא כמה מהשמות האסיאתיים, ביניהם וייטנאם, אינדונזיה וכמובן הודו.

עוד מתקופת קדחת ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) בשנות ה-2,000, נכנסה הודו לתודעת המשקיעים כיריבה כלכלית פוטנציאלית לפנומן הצמיחה הסיני. גם היא ראתה את עצמה כמועמדת רצינית לזכות בתואר "מעצמת-על אסיאתית", זאת בזכות הצמיחה, בזכות הדמוגרפיה ובזכות הנכונות לרפורמות.

מים רבים זרמו בגנגס מאז שנות ה-2000. הודו ידעה עליות ומורדות, כשהחלק הארי מהתחזיות האוטופיות לגביה לא התממשו. ייתכן שהסביבה הגיאו-פוליטית הנוכחית מספקת לה הזדמנות פז לנסות את מזלה שוב, ואולי הפעם היא תפרוץ את תקרת הזכוכית הכלכלית.

 

ליהנות מהשלל בקרב המעצמות

כלכלני DBS מעריכים כי על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, תצליח הודו להגדיל את הנוכחות שלה בזירת הסחר, בעיקר בקטגוריות בהן הוטלו מכסים על סחורות תוצרת סין. לפי DBS, חלק מהיצרנים יחפשו מעתה להעתיק את היצור למקומות אחרים, ביניהם להודו, וזאת כדי לברוח ממכסים גבוהים. אם תצליח הודו למשוך את העסקים אליה, התועלת העסקית שעשויה לצמוח לה מכך יכולה להגיע לכ-11 מיליארד דולר. בנוסף לסחר, זוהי גם הזדמנות להעלות הילוך במשיכת ההשקעות הזרות אל המדינה. חלקה של הודו מתוך הסחר העולמי הוא קטן מאוד. בעוד שאוכלוסיית גרמניה קטנה פי 16 מאשר זו של הודו, נתח היצוא של גרמניה עומד על כ-8.17% מתוך סך תנועות הסחר, לעומת נתחה של הודו הנאמד בכ-1.68% בלבד.

שלושה סקטורים עיקריים של הודו יכולים לקבל רוח גבית: פארמה, כימיקלים והנדסה. בשלושתם היא מצליחה להתחרות בשווקים הגלובליים ובשלושתם היא יכולה ליהנות מעלייה בביקוש. ענף הפארמה של הודו מספק כמחצית מהביקוש העולמי לחיסונים ורבע מהתרופות בבריטניה, לפי הדוח של India Brand Equity Foundation מיולי 2019.

בתחום ההנדסה, הודו ניצבת במקום ה-12 בייצור כלים למכונות. המדינה מייצאת כ-60% ממוצרי ההנדסה שלה לארה"ב ולאירופה.

ענפי תעשייה נוספים שיכולים ליהנות מגידול בביקושים הם טקסטיל, הנעלה ואלקטרוניקה.

כך לדוגמה, Foxconn, חברת אלקטרוניקה מטייוואן, שמרכיבה את המוצרים עבור אפל, העבירה השנה את הייצור שלה מסין להודו, זאת בכוונה להפחית את הישענותה על השוק הסיני.

בטווח הארוך יותר, ניתן לשער כי היצרנים יחפשו גם דרכים לנצל את הפוטנציאל העצום שטמון בשוק הצרכנים של הודו שצומח במהירות.

 

מי רוצה לעבור שבעה מדורי גיהנום?

עד כאן הפוטנציאל. לצידו ישנם לא מעט אתגרים. עשיית העסקים בהודו נתקלת בשני מכשולים עיקריים - חוקי מקרקעין וחוקי עבודה. בחברת השירותים הפיננסיים Societe Generale סבורים כי המקרקעין הוא המכשול העיקרי שבולם פיתוח תעשייה ותשתיות. במצב הנוכחי על היזמים לעבור "שבעה מדורי גיהנום" כדי לשכור או לרכוש קרקע שמיועדת לבניית המפעל. בתחום דיני העבודה, על אותו היזם לציית ל-40 חוקי עבודה שונים כדי לגייס עובדים.

בנוסף, הודו עדיין סובלת מתשתית רעועה, בין אם מדובר בהיעדר החיבור לכבישים ולנמלים, או בשיבושים באספקת החשמל שהן חריגות גם ב-2019. אומנם הממשלה עושה מאמצים רבים כדי לסגור פערים בתחום התשתיות וכן שמה לה למטרה לעודד השקעות מחו"ל. לאחרונה היא אישרה 100% מהשקעות זרות בענף הכרייה, והגמישה מספר כללים בתחום הקימעונאות והיצור. אולם אחרי שנים של הזנחה, הדרך שלפניה עוד ארוכה.

מודי בירח דבש עם "חבר האמת"

בספטמבר השנה הודיעה שרת האוצר של הודו נירמלה סירתמן על הפחתת מס החברות בשיעור חד. שיעור המס האפקטיבי ירד מ-35% ל-25% (22% מס בסיסי). יש הטוענים כי ממשלתו של נרנדרה מודי שאבה את ההשראה לרפורמה מהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, "חבר האמת", כפי שכינה אותו ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי באחד מנאומיו. וכך, בעוד שבבית הלבן מפנים כתף קרה לבייג'ין, הודו נהנית מירח דבש מלבלב עם ארה"ב ועם העומד בראשה. לפיכך, גם בזירה הפוליטית נפתחות בפני הודו כמה דלתות חדשות.

עלות הרפורמה נאמדת בכ-20 מיליארד דולר של אובדן הכנסות שנתיות, אולם הממשלה מאמינה כי זה רק בטווח הקצר. קובעי המדיניות סבורים כי הפחתת שיעור המס תזניק את הסנטימנט העסקי ותגדיל את ההשקעות הפרטיות, הצמיחה תתאושש והכספים האבודים יזרמו בחזרה לקופת המדינה. תגובת השווקים למהלך הייתה מעורבת: שוק המניות נסק, אך המשקיעים מכרו אג"ח מתוך חשש לבעיות תקציביות.

ברקע להחלטה עמדה בעיית הצמיחה - זו הייתה חלשה יחסית במשך חמשת הרבעונים האחרונים והגיעה לכ-5% ברבעון שנגמר ביוני. זהו הקצב הנמוך ביותר ב-6 השנים האחרונות, נמוך מכ-6.2% של סין ורחוק מאוד מיעד הממשלה של כ-8%. ייתכן ועבור חלק מהענפים זה עדיין נמוך מדי ומאוחר מדי. בהנהלת Tata Motors, יצרנית הרכב הגדולה ביותר של הודו, מטילים ספק ביכולת של השינוי במס להחיות את תעשיית הרכב.

החוליה החלשה: חובות בעייתיים בבנקים 

לא מעט כלכלנים מאמינים כי הסיבה העיקרית לקיפאון הכלכלי של הודו טמונה במערכת הפיננסית, עמוד התווך של כל כלכלה מתפקדת וחוליה חלשה במקרה של הודו. הבנקים נאבקים כעת עם מצבור של חובות בעייתיים ומסרבים להלוות, מה שבולם את הצריכה ואת ההשקעות.

החברות הפיננסיות שסיפקו את רוב הגידול באשראי בשנים האחרונות (Shadow Banking), השנה מתקשות לגייס מימון לפעילות. הגישה לכסף נחסמה אחרי התמוטטות חברת IL&FS שהייתה מדורגת AAA.

הבעיה הפיננסית החמירה אחרי שההודים החליטו להקטין את שיעור החיסכון, תנאי הכרחי לצמיחה מהירה. הממשל והבנק המרכזי השיקו מספר תוכניות הבראה, אך נדרשים מאמצים נוספים כדי לשכנע את משקי הבית לסמוך קצת יותר על הבנקים וקצת פחות על השקעה בתכשיטי זהב או פשוט מתחת למזרן.

יותר מדי פיננסים, פחות מדי רפואה ותעשייה

גם שוק המניות של הודו כנראה טרם הגיע לבשלות - שני מדדי ה"בנצ'מרק" שלו, ניפטי 50 וסנסקס, סובלים ממשקל יתר של ענף הפיננסים וממשקל חסר של ענפי הרפואה והתעשייה. המתודולוגיה של MSCI אומנם מקנה לבנקים משקל נמוך יותר, אך הרפואה והתעשייה עדיין מופיעות במשקל זעום. המשקולות בשלושת המדדים נקבעות על בסיס שווי שוק.

ניתן להניח כי בד-בבד עם תהליך הרפורמות והליברליזציה של השווקים בהודו, היא תצליח לממש את פוטנציאל הצמיחה שלה. כשזה יקרה, כנראה שגם ההרכב הסקטוריאלי של מדדי המניות ישתנה בהתאם וגם המשקיעים יצביעו ברגליים.

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים, מקבוצת אקסלנס. לקבוצת אקסלנס יש עניין בנכסים פיננסים המוזכרים בסקירה זו. המידע האמור הוא למטרות מידע בלבד, ואין לראות באמור שיווק או הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך, המתחשב בצרכיו של כל אדם

עוד כתבות

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

להתאהב מחדש בפופינה: מתבגרת יפה ומתעלה מעל טרנדים

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

גורמים באיראן נגד "הדרישות הקיצוניות": "הכשלה של המו"מ"

יום מכריע לפנינו: סבב השיחות השלישי בין איראן לארה"ב יצא לדרך ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר