גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הזדמנות הפז של הודו: מי אמר שבמלחמות כולם מפסידים?

עוד מתקופת קדחת ה-BRIC בשנות ה-2000, נכנסה הודו לתודעת המשקיעים כיריבה כלכלית פוטנציאלית לפנומן הצמיחה הסיני ● החלק הארי מהתחזיות האוטופיות לגביה לא התממשו בשל מכשולים מהותיים, שעדיין קיימים במדינה עתירת האוכלוסין ● ייתכן כי הסביבה הגיאו-פוליטית הנוכחית - מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין - מספקת לה הזדמנות פז לפרוץ הפעם את תקרת הזכוכית הכלכלית

שרת האוצר של הודו, נירמלה סירתמן / צילום: רויטרס, Anushree Fadnavis
שרת האוצר של הודו, נירמלה סירתמן / צילום: רויטרס, Anushree Fadnavis

השווקים ממשיכים להגיב פעם, במאניה ופעם בדפרסיה, לכל דיווח על התפתחות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. אומנם סבב השיחות האחרון בין שני הצדדים נטע תקוות חדשות לפתרון ההתכתשות, אולם פרטי ההסכם המתגבש עדיין לא נסגרו וחרב המכסים טרם הוסרה. כך או כך, אחרי זעזוע לצד ההיצע בסדר גדול כזה, נראה כי שרשרת הייצור הגלובלית כבר לא תיראה כתמול-שלשום. המשקיעים מנסים לנחש מי מהכלכלות הולכת למנף לטובתה את הסדקים ביחסים בין בייג'ין לוושינגטון. ברשימת בנות המזל ניתן למצוא כמה מהשמות האסיאתיים, ביניהם וייטנאם, אינדונזיה וכמובן הודו.

עוד מתקופת קדחת ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) בשנות ה-2,000, נכנסה הודו לתודעת המשקיעים כיריבה כלכלית פוטנציאלית לפנומן הצמיחה הסיני. גם היא ראתה את עצמה כמועמדת רצינית לזכות בתואר "מעצמת-על אסיאתית", זאת בזכות הצמיחה, בזכות הדמוגרפיה ובזכות הנכונות לרפורמות.

מים רבים זרמו בגנגס מאז שנות ה-2000. הודו ידעה עליות ומורדות, כשהחלק הארי מהתחזיות האוטופיות לגביה לא התממשו. ייתכן שהסביבה הגיאו-פוליטית הנוכחית מספקת לה הזדמנות פז לנסות את מזלה שוב, ואולי הפעם היא תפרוץ את תקרת הזכוכית הכלכלית.

 

ליהנות מהשלל בקרב המעצמות

כלכלני DBS מעריכים כי על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, תצליח הודו להגדיל את הנוכחות שלה בזירת הסחר, בעיקר בקטגוריות בהן הוטלו מכסים על סחורות תוצרת סין. לפי DBS, חלק מהיצרנים יחפשו מעתה להעתיק את היצור למקומות אחרים, ביניהם להודו, וזאת כדי לברוח ממכסים גבוהים. אם תצליח הודו למשוך את העסקים אליה, התועלת העסקית שעשויה לצמוח לה מכך יכולה להגיע לכ-11 מיליארד דולר. בנוסף לסחר, זוהי גם הזדמנות להעלות הילוך במשיכת ההשקעות הזרות אל המדינה. חלקה של הודו מתוך הסחר העולמי הוא קטן מאוד. בעוד שאוכלוסיית גרמניה קטנה פי 16 מאשר זו של הודו, נתח היצוא של גרמניה עומד על כ-8.17% מתוך סך תנועות הסחר, לעומת נתחה של הודו הנאמד בכ-1.68% בלבד.

שלושה סקטורים עיקריים של הודו יכולים לקבל רוח גבית: פארמה, כימיקלים והנדסה. בשלושתם היא מצליחה להתחרות בשווקים הגלובליים ובשלושתם היא יכולה ליהנות מעלייה בביקוש. ענף הפארמה של הודו מספק כמחצית מהביקוש העולמי לחיסונים ורבע מהתרופות בבריטניה, לפי הדוח של India Brand Equity Foundation מיולי 2019.

בתחום ההנדסה, הודו ניצבת במקום ה-12 בייצור כלים למכונות. המדינה מייצאת כ-60% ממוצרי ההנדסה שלה לארה"ב ולאירופה.

ענפי תעשייה נוספים שיכולים ליהנות מגידול בביקושים הם טקסטיל, הנעלה ואלקטרוניקה.

כך לדוגמה, Foxconn, חברת אלקטרוניקה מטייוואן, שמרכיבה את המוצרים עבור אפל, העבירה השנה את הייצור שלה מסין להודו, זאת בכוונה להפחית את הישענותה על השוק הסיני.

בטווח הארוך יותר, ניתן לשער כי היצרנים יחפשו גם דרכים לנצל את הפוטנציאל העצום שטמון בשוק הצרכנים של הודו שצומח במהירות.

 

מי רוצה לעבור שבעה מדורי גיהנום?

עד כאן הפוטנציאל. לצידו ישנם לא מעט אתגרים. עשיית העסקים בהודו נתקלת בשני מכשולים עיקריים - חוקי מקרקעין וחוקי עבודה. בחברת השירותים הפיננסיים Societe Generale סבורים כי המקרקעין הוא המכשול העיקרי שבולם פיתוח תעשייה ותשתיות. במצב הנוכחי על היזמים לעבור "שבעה מדורי גיהנום" כדי לשכור או לרכוש קרקע שמיועדת לבניית המפעל. בתחום דיני העבודה, על אותו היזם לציית ל-40 חוקי עבודה שונים כדי לגייס עובדים.

בנוסף, הודו עדיין סובלת מתשתית רעועה, בין אם מדובר בהיעדר החיבור לכבישים ולנמלים, או בשיבושים באספקת החשמל שהן חריגות גם ב-2019. אומנם הממשלה עושה מאמצים רבים כדי לסגור פערים בתחום התשתיות וכן שמה לה למטרה לעודד השקעות מחו"ל. לאחרונה היא אישרה 100% מהשקעות זרות בענף הכרייה, והגמישה מספר כללים בתחום הקימעונאות והיצור. אולם אחרי שנים של הזנחה, הדרך שלפניה עוד ארוכה.

מודי בירח דבש עם "חבר האמת"

בספטמבר השנה הודיעה שרת האוצר של הודו נירמלה סירתמן על הפחתת מס החברות בשיעור חד. שיעור המס האפקטיבי ירד מ-35% ל-25% (22% מס בסיסי). יש הטוענים כי ממשלתו של נרנדרה מודי שאבה את ההשראה לרפורמה מהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, "חבר האמת", כפי שכינה אותו ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי באחד מנאומיו. וכך, בעוד שבבית הלבן מפנים כתף קרה לבייג'ין, הודו נהנית מירח דבש מלבלב עם ארה"ב ועם העומד בראשה. לפיכך, גם בזירה הפוליטית נפתחות בפני הודו כמה דלתות חדשות.

עלות הרפורמה נאמדת בכ-20 מיליארד דולר של אובדן הכנסות שנתיות, אולם הממשלה מאמינה כי זה רק בטווח הקצר. קובעי המדיניות סבורים כי הפחתת שיעור המס תזניק את הסנטימנט העסקי ותגדיל את ההשקעות הפרטיות, הצמיחה תתאושש והכספים האבודים יזרמו בחזרה לקופת המדינה. תגובת השווקים למהלך הייתה מעורבת: שוק המניות נסק, אך המשקיעים מכרו אג"ח מתוך חשש לבעיות תקציביות.

ברקע להחלטה עמדה בעיית הצמיחה - זו הייתה חלשה יחסית במשך חמשת הרבעונים האחרונים והגיעה לכ-5% ברבעון שנגמר ביוני. זהו הקצב הנמוך ביותר ב-6 השנים האחרונות, נמוך מכ-6.2% של סין ורחוק מאוד מיעד הממשלה של כ-8%. ייתכן ועבור חלק מהענפים זה עדיין נמוך מדי ומאוחר מדי. בהנהלת Tata Motors, יצרנית הרכב הגדולה ביותר של הודו, מטילים ספק ביכולת של השינוי במס להחיות את תעשיית הרכב.

החוליה החלשה: חובות בעייתיים בבנקים 

לא מעט כלכלנים מאמינים כי הסיבה העיקרית לקיפאון הכלכלי של הודו טמונה במערכת הפיננסית, עמוד התווך של כל כלכלה מתפקדת וחוליה חלשה במקרה של הודו. הבנקים נאבקים כעת עם מצבור של חובות בעייתיים ומסרבים להלוות, מה שבולם את הצריכה ואת ההשקעות.

החברות הפיננסיות שסיפקו את רוב הגידול באשראי בשנים האחרונות (Shadow Banking), השנה מתקשות לגייס מימון לפעילות. הגישה לכסף נחסמה אחרי התמוטטות חברת IL&FS שהייתה מדורגת AAA.

הבעיה הפיננסית החמירה אחרי שההודים החליטו להקטין את שיעור החיסכון, תנאי הכרחי לצמיחה מהירה. הממשל והבנק המרכזי השיקו מספר תוכניות הבראה, אך נדרשים מאמצים נוספים כדי לשכנע את משקי הבית לסמוך קצת יותר על הבנקים וקצת פחות על השקעה בתכשיטי זהב או פשוט מתחת למזרן.

יותר מדי פיננסים, פחות מדי רפואה ותעשייה

גם שוק המניות של הודו כנראה טרם הגיע לבשלות - שני מדדי ה"בנצ'מרק" שלו, ניפטי 50 וסנסקס, סובלים ממשקל יתר של ענף הפיננסים וממשקל חסר של ענפי הרפואה והתעשייה. המתודולוגיה של MSCI אומנם מקנה לבנקים משקל נמוך יותר, אך הרפואה והתעשייה עדיין מופיעות במשקל זעום. המשקולות בשלושת המדדים נקבעות על בסיס שווי שוק.

ניתן להניח כי בד-בבד עם תהליך הרפורמות והליברליזציה של השווקים בהודו, היא תצליח לממש את פוטנציאל הצמיחה שלה. כשזה יקרה, כנראה שגם ההרכב הסקטוריאלי של מדדי המניות ישתנה בהתאם וגם המשקיעים יצביעו ברגליים.

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים, מקבוצת אקסלנס. לקבוצת אקסלנס יש עניין בנכסים פיננסים המוזכרים בסקירה זו. המידע האמור הוא למטרות מידע בלבד, ואין לראות באמור שיווק או הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך, המתחשב בצרכיו של כל אדם

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-6%, מחירי הנפט מזנקים

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם